שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "ישן איתנו כפיות". ירדנה, נתן ושמוליק הקטן | צילום: עידו לביא
    זמנים מודרנים  • 05.02.2017
    "בכל פעם שביקשתי ממנו להתחתן איתי הוא נרדם"
    הם הכירו לפני 38 שנה, במסיבה. היא הייתה החיילת עם עיני השקד והצמות, פרודה טרייה שהשתחררה מלהקת הנח"ל והפכה לכוכבת. הוא בדיוק חזר מלימודי הנדסה בארה"ב, פרוד ואב לשניים, ובכלל לא ידע מי היא. תתפלאו, אבל זה הראיון הזוגי הראשון של ירדנה ארזי ונתן תומר, ובו הם מספרים על חלוקת התפקידים ביניהם – הוא המנהל המקצועי והיא המנהלת בבית – ועל בתם שזה עתה התחתנה
    סמדר שיר ׀ צילום: עידו לביא ׀ סטיילינג: לימור ריחנה

    לשמע צלילי הפתיחה של "היא רוקדת", ירדנה ארזי מספרת לקהל שאת השיר הזה הלחין קובי אושרת – "בעלה השני של אשתו השנייה של בעלי השני". לפעמים היא שומעת דממה, עדות לכך שהקהל עוד לא עיכל את המשפט המורכב, ולפעמים היא שומעת צחקוקי מבוכה מפני שהוא נשמע כמו בדיחה. כך או כך – זו האמת לאמיתה. אבל מיהו בעלה של ירדנה ארזי?

     

    עריכה: עמית גלז

    עריכה: עמית גלז

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לירדנה ארזי יש בקשה מכם. צפו

     

    מחוץ לברנז'ה – אף אחד לא מכיר אותו. גם כשהוא נוסע איתה להופעה הוא נבלע באולם. ועד כמה שזה יישמע מוזר, הוא לא התראיין מעולם.

    "בשביל מה זה טוב? מי צריך את החשיפה?" מצטדק נתן תומר. "אני מעדיף להישאר מאחורי הקלעים".

     

     

    אוברול במקום שמלה. ירדנה ונתן ביום חתונתם | צילום: (מתוך האלבום הפרטי)
    אוברול במקום שמלה. ירדנה ונתן ביום חתונתם | צילום: (מתוך האלבום הפרטי)

     

    ומה גרם לך להסכים הפעם?

     

    הוא מצביע על רעייתו ואומר: "היא ביקשה יפה".

     

    ועד עכשיו היא לא ביקשה יפה?

     

    "ביקשת?" הוא מיתמם, "אני לא זוכר". והם מחליפים ביניהם חיוך קטן, מהסוג השמור לבני זוג שעברו ביחד דרך כל כך ארוכה, עד שקשה לזהות איפה הוא נגמר ואיפה היא מתחילה.

     

    בניין נטול הדר בצפון הישן של תל־אביב, ברחוב צר שאין מצב למצוא בו מקום חניה. בפעמון האינטרקום, כמו על הדלת, כתוב "משפחת תומר", ללא שום פרט נוסף. מאוחר יותר תגלה לי ארזי שהסוד שלהם לזוגיות נורמליות נובע גם מהעובדה שהיא הקפידה, ועדיין מקפידה, להשאיר את האגו שלה מחוץ לדלת הדירה. לדבריה, כשאלונה, בתם, הייתה קטנה, היא נפרדה מהאגו בעודה במעלית.

     

     

    ירדנה ונתן | צילום: עידו לביא
    ירדנה ונתן | צילום: עידו לביא

     

    אז כאן, בד' אמותייך, עליי לפנות אלייך בשם גברת תומר?

     

    "ברור", היא מצחקקת ומנפחת את החזה, "אני אשת מהנדס!"

     

    שמוליק, טרייר מעורב שמתאמץ להישמע גדול ומפחיד, מכורבל בחיקה. הוא חייב לרחרח את האורחת ולאשר את נוכחותה. "שמוליק'ס" הוא שמה של קבוצת הווטסאפ המשפחתית. קבוצת הווטסאפ של הפקת "הוי, ארצי מולדתי", ארזי והגבעטרון, שכבר צברה יותר מ־80 הופעות, נקראת "שמוליק החתיך".

     

    "שמוליק הוא הכוכב האמיתי בבית הזה", מעיד המהנדס.

     

     

    יותר מ־80 הופעות. ארזי והגבעטרון | צילום: רונן אקרמן
    יותר מ־80 הופעות. ארזי והגבעטרון | צילום: רונן אקרמן

     

    "הוא ישן איתנו כפיות", מעירה ארזי כבדרך אגב, כאילו זה מובן מאליו.

     

    לא חיפשתם כלב גזעי, בעל תעודות ושושלת יחסין?

     

    "חס וחלילה", היא מוחה. "אצלנו זה עיקרון משפחתי. אנחנו מאמצים רק כלבים עזובים. לפני שש שנים, כשז'וליק – שאומץ ב'תנו לחיות לחיות' – הלך לעולמו בשיבה טובה, ראיתי את הצילום של שמוליק במודעה ב'יד 2'. היה לו מבט אומלל שקרע לנו את הלב. המבט הזה דחף את אלונה ואותי לנסוע עד למושב בדרום, שבו מצאנו אותו, כלוא ברפת, קשור לעמוד בשלשלאות כבדות. הוא היה כלב נוירוטי שפחד מאזעקות. כנראה שגדל בעוטף עזה ואבד או ננטש באיזה מבצע צבאי. לדעתי עד עכשיו הוא הלום קרב ואנחנו דואגים לפצות אותו על כל מה שעבר".

     

    מאחורי החלון הרחב של הסלון מרעים הגשם, בתוך הדירה חמים ונעים. תומר מתיישב (לא בחשק רב, יש לציין) במקומו הקבוע, על הספה שמאפשרת פזילה לטלוויזיה. ארזי, בסריג שחור ומכנסיים כהים ובאיפור חלקי בלבד ("בבית אני לא מתעסקת יותר מדי עם משיחות אייליינר, חלק ממה שרואים זה איפור קבוע, כמו קעקוע"), טורחת על תה ומאפה. "זו עוגה של הבת שלך", היא מאיצה בבעלה, ותאמינו או לא – היא עצמה מתכבדת בפרוסה נדיבה. כללי הדיאטה לא חלים על עוגה מתוצרת אלונה.

     

    "את רואה כמה יפה אשתי מטפלת בי?" הוא שואל. "בבית אני אפנדי, היא לא מרשה לי לעשות כלום. כשנגמר נייר הטואלט בשירותים אין לי מושג מאיזה ארון מוציאים גליל חדש. והיא כל הזמן מתרוצצת, מסדרת, מנגבת, מנקה. היא אלופת המרקים ובכל בוקר היא מכינה לי סנדוויצ'ים למשרד, מפני שהיא יודעת שלא יהיה לי זמן לארוחה".

     

    "זה נכון", היא מודה באשמה. "אני מפרגנת לו. שיחררתי אותו מכל משימות הבית בגלל שהוא עובד נורא קשה. בשש וחצי בבוקר הוא כבר מחוץ למיטה".

     

    "אין ברירה, יש שמוליק", הוא מגחך. "הוא רוצה לצאת מוקדם. איתי הוא עושה את הקקי הראשון של הבוקר ואת הפיפי האחרון של הלילה".

     

    "ואני מטיילת איתו עוד פעמיים במשך היום", היא מוסיפה. "אפילו ביום כיפור אנחנו לא נותנים לו לטייל ללא חגורה".

     

    כל החיים סובבים סביב שמוליק?

     

    "לא", היא מחייכת. "אלונה ובעלה אימצו עכשיו גורה מ'SOS חיות'. קוראים לה בימבה. אני אומרת לשמוליק שבימבה מכוערת כדי שהוא לא יקנא".

     

    ישראלים צנועים

     

    הם הכירו לפני 38 שנה, במסיבה. היא הייתה אז בת 27, החיילת עם עיני השקד ושתי הצמות שהשתחררה מלהקת הנח"ל והפכה לכוכבת של שוקולד מנטה מסטיק. ופרודה טרייה, "עוד לא גרושה", היא מציינת, "אבל נתן, שבדיוק חזר מלימודי הנדסה בארצות־הברית, בכלל לא ידע מי אני. הוא מעולם לא ראה אותי בטלוויזיה, בטח לא בהופעה. לא היה לו שום מושג. למזלי".

     

    למה למזלך?

     

    "אילו ידע שאני זמרת, אולי הוא היה נבהל".

     

    "למה?" הוא תוהה, "נראיתי לך כמו אחד שנבהל?"

     

    "לא", היא מדייקת, "אבל אל תשכח שאני התחלתי איתך".

     

    למה את התחלת איתו?

     

    "בגלל שגברים אף פעם לא התחילו איתי. עוד לא נולד זה שיכול לומר שהוא היה זה שהתחיל איתי. בעצם אולי היה מישהו כזה בעבר הרחוק, בבית הספר היסודי. גם עם עמוס טלשיר, שהיה בעלי הראשון, אני התחלתי, כשהוא היה מפקד הלהקה".

     

    למה אף פעם לא התחילו איתך?

     

    "אני לא יודעת. עובדה. התרגלתי לזה".

     

    "טוב, איך אפשר לגשת אל יצור כזה מושלם?" בעלה מותח את רגליו הארוכות מתחת לשולחן.

     

    ואז, במסיבה, זה היה קליק ממבט ראשון?

     

    "אני הקלקתי אותו", היא אומרת. "כשראיתי שהוא מדבר עם מישהי שהכרתי, ביקשתי ממנה שתעביר לו את מספר הטלפון שלי. לשמחתי היא עשתה את זה, ולשמחתי נתן לא חיכה יותר מדי זמן. הוא צילצל אחרי יומיים־שלושה".

     

    "כי זכרתי אותך לטובה", הוא מוסיף. "שמחתי לקבל מחברה משותפת את הטלפון שלך".

     

    נתן תומר (74, "זה דחוף לכתוב את הגיל שלו?" היא מגוננת עליו) הוא מהנדס תחבורה. "יש לי משרד, עסק עצמאי, ובשנים האחרונות אני כורע מעומס העבודה. החניון התת־קרקעי של הבימה? זה תכנון שלי. עכשיו אני מתכנן את התנועה מסביב לכיכר דיזנגוף החדשה. אבא שלי היה קבלן כבישים, אז גדלתי עם טרקטורים ומכבשים, זפת ואספלט. נסעתי ללמוד את התחום הזה בסן־חוזה, קליפורניה, וכשחזרתי ארצה, אחרי עשר שנים, הייתי פרוד פלוס שניים".

     

    החיבור ביניכם לא נראה אז קצת בלתי־צפוי?

     

    "למה?" היא תוהה. "שנינו ישראלים, שנינו צנועים, ושנינו לא תל־אביבים מבטן ומלידה. נתן גדל בפרדס־חנה ואני בחיפה".

     

    "המכנה המשותף הראשוני בינינו היה המוזיקה", הוא משחזר, "למרות שהטעם המוזיקלי שלנו היה שונה. וודסטוק, ג'ימי הנדריקס ולהקת ג'תרו טאל לא היו הקאפ אוף טי שלה, אבל שנינו אהבנו את הסאונד של הבס. העובדה שהעולמות המקצועיים שלנו היו רחוקים זה מזה רק תרמה לעניין. שאלתי אותה כמה כסף היא מקבלת על הופעה ונפלתי. הסכום נראה לי מגוחך. שאלתי אותה כמה אחוזים גוזר האמרגן ושוב נפלתי. זה נראה לי מוגזם".

     

    "ומאז שהכרנו אין לי מושג כמה אני מרוויחה", היא מספרת. "אני לא יודעת מה זה להוציא חשבונית. נתן לקח ממני את כל הצד הכלכלי וזו הייתה הקלה עצומה. בזכותו אני יכולה לעבוד כמו חמור, כמה שאני רוצה, וכל ענייני ההפקה עליו. פעם הופעתי בטבריה וכשירדתי מהבמה חיכו לי כמה גברים שהזדהו כחוקרי מס הכנסה והתחילו לתחקר אותי ואת הנגנים. כששאלו אותי, 'כמה את מרוויחה?' עניתי שאין לי מושג. גם כששאלו מי רואה החשבון שלי עניתי שאין לי מושג. אילו אני הייתי חוקרת של מס הכנסה לא הייתי מוותרת לעצמי כל כך מהר. 'גברת, מה זאת אומרת אין לך מושג?' אבל הצלחתי לשכנע אותם שאני דוברת אמת. כשחזרתי הביתה הערתי את נתן מהשינה ושאלתי אותו כמה אני מרוויחה ומי רואה החשבון שלי".

     

    "עכשיו הכל מנוהל במשרד שלי", הוא מעיר. "אחיה, אמיר, הוא החשב של העסק".

     

    רק אחרי חמש שנים של מגורים משותפים הם צעדו לחופה. "הוא מעולם לא הציע לי נישואים", היא מתחזה לנעלבת. "בכל פעם שביקשתי ממנו להתחתן איתי הוא נרדם".

     

    "בשלב מסוים זה כבר הפך לבדיחה", הוא מוסיף. "הנדנוד שלה שיעשע אותי. לפעמים, כשהייתי נורא עייף, אמרתי לה, 'בואי, דברי איתי קצת על חתונה כדי שאירדם מהר'. כבר הייתי גרוש פעמיים – בפעם הראשונה התחתנתי ישר אחרי הצבא עם החברה שלי מפרדס־חנה שלחצה להתחתן, בפעם השנייה התחתנתי עם עדה, שכיום נשואה לקובי אושרת – ולא הבנתי למה אני צריך את זה בפעם השלישית. אמרתי לה שאני לא הולך לאנשהו, שאני כאן כדי להישאר. בסוף נכנעתי".

     

    לא חששת להפוך לגברת תומר השלישית?

     

    ארזי מרצינה. "רק כשנתן ואני כבר היינו ביחד נודע לי שאמא שלי היא אשתו השלישית של אבי", היא מספרת. "במקרה גיליתי את זה. באחת השבתות נתן ואני נסענו לבקר אותם בחיפה, דיפדפתי באלבומים ונתקלתי בתמונה של אישה מאוד יפה. שאלתי מי זאת ושמעתי דממה. שאלתי שוב והם סיפרו לי שזו הייתה אשתו הראשונה של אבא, מי ששברה את ליבו פעמיים, בבגידה כפולה. בפעם הראשונה היא בגדה בו כשניהלה רומן עם קצין בריטי ובפעם השנייה כשהסגירה את סליק הנשק שעליו אבא שלי שמר. העובדה שאמא שלי היא אשתו השלישית של אבי יצרה בינינו איזושהי שותפות גורל וגם עודדה אותי".

     

    יושבי ביתך

     

    הם התחתנו לפני 33 שנה, על גג של בית מלון, בנוכחות 50 אורחים בלבד. "לבשתי אוברול לבן, לא שמלה לבנה, מפני שהיא נראתה לי מוגזמת לחתונה השנייה שלי", היא מנמקת. "החלטנו על אירוע צנוע מפני שאני לא בן אדם של מסיבות גדולות. אנחנו אשרי יושבי ביתך. אף פעם לא תראי אותנו בפתיחות וסגירות".

     

    תומר לא חיכה לטבעת על מנת להגביר את מעורבותו בקריירה של זוגתו. "הוא הבין שאין לי מושג בביזנס", אומרת ארזי. "באותה תקופה, לרוב הזמרים היה גב כלכלי של חברת תקליטים – ולי לא היה. נתן אמר, 'מה הבעיה? אני אשקיע בך', וכך הפכנו לחברת האינדי הראשונה בישראל. אצל נתן אין קיצורי דרך ואין טריקים־שמיקים. אני סומכת עליו בעיניים עצומות. מאז שהוא המפיק שלי החיים הפכו להרבה יותר פשוטים וקלים".

     

    "לא התערבתי בבחירות שלה, ותמיד היה לה אמרגן שסידר הופעות", הוא מסביר. "התחום הזה לא עניין אותי מפני שאני לא טוב בשיווק ולא מספיק מקושר. אבל השקעתי בהפקת הדיסקים. זה אומר שיש לי בעלות על כל המאסטרים של השירים ואנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו לקבל על שעתוק והשמעה. בהתחלה כשבאתי לפדרציה הישראלית לתקליטים, הסתכלו עליי במבט של 'סליחה, מי אתה? לך הביתה', אז נרשמתי דרך הפדרציה הים תיכונית. שילמתי לנגנים, לאולפנים, לצלמים, להדפסת העטיפות ולכל מי שמעורב בהפקה, ובכל אלבום אני סוגר עם מפיץ ומשלם לו עמלה".

     

    ירדנה ארזי היא מותג רווחי?

     

    "כשמוכרים הרבה – הסכומים גדולים".

     

    "ועשינו הפקות מאוד יקרות", היא מדגישה. "לא חסכנו ולא קימצנו. בכל אלבום אמרתי לנתן שאני רוצה לקחת עוד צעד אחד קדימה. ככה אני. יש אמנים שחולמים להגיע לפסגה ולהישאר בה. אני, לעומתם, רוצה ליהנות מהדרך. תני לי לטפס לאט־לאט, להיאחז בזיזים, זה הסיפוק שלי. ב'נשמה צוענית' השקענו בקליפים עם צדי צרפתי ותלבושות ורקדניות וניצבים. כל אלבום הוא מאות אלפי שקלים. יכולנו לקנות עוד ארבע דירות בכסף הזה".

     

    את מתחרטת?

     

    "מה פתאום. אנחנו ישנים בלילה בשקט. כיום יש לו הרבה פחות זמן אליי. העבודה שלו הרבה יותר תובענית משלי".

     

    את מעורבת בעבודה שלו כמו שהוא מעורב בשלך?

     

    "יש לי רגשות מעורבים כלפי פיתוח הכבישים. מצד אחד זה מלהיב אותי, הרי לכך התכוון המשורר כשכתב את 'נלבישך שלמת בטון ומלט'. אין לי רישיון נהיגה, אני חורשת את תל־אביב ברגל, אבל בתור אחת שנוסעת בכל רחבי הארץ וצוברת המון שעות בפקקים, אני מכירה בחשיבות של הקמת גשרים. מצד שני, אני לא יכולה שלא לחשוב על בעלי החיים שנפגעים במהלך העבודות. פעם, כשסיימתי הופעה בכרמיאל, ראיתי שועלים שרצים בשולי הכביש מפני שלא היה להם לאן לחזור".

     

    מי מביניכם דוחף יותר את המותג ששמו ירדנה ארזי?

     

    "אני", הוא לא מהסס. "יותר קל לי לעשות את זה מפני שאני דוחף אותה, לא את עצמי. היא המוצר המוגמר. אני רק חותם על הצ'ק".

     

    "באמת?" היא מהרהרת בקול רם. "לדעתי אין כאן עניין של 'מי יותר'. לשנינו יש דרייב ביצועי. העבודה – ביחד ולחוד – עושה לנו טוב. עכשיו, תוך כדי שיחה, אני מגלה שנתן ואני אף פעם לא סיכמנו בינינו על חלוקת התפקידים. הכל זרם באופן הכי טבעי. כמו שנתן הסיר מעליי את כל הצד הכלכלי והניהולי, ככה אני שיחררתי אותו מכל תחזוקת הבית. יש לו מספיק על הראש".

     

    ילדת החלומות

     

    תומר אב לשני בנים – דן (44, שעוסק בהפקות וידיאו) ורועי (43, מסעדן) – וסבא לשניים (יהונתן, 10, ודניאל, 8) מצעיר בניו. "זו הייתה הנדוניה שהבאתי לה", הוא אומר, "והיא קיבלה אותם כחלק מעסקת החבילה. הקשר ביניהם נפלא".

     

    "מפני שבאתי עם אג'נדה ברורה ומסודרת", היא נזכרת. "הייתי בת 27 כשהכרתי שני ילדים, שהיו אז בני שבע ושש, ומעולם לא התיימרתי להיות אמא שלהם, ודאי לא אמא חורגת. יש להם אמא עלא כיפאק והם באו אלינו בכל שבת שנייה. זה לא היה נראה לי מוזר, מפני שגדלתי למציאות דומה. לאבא שלי יש בת מנישואיו השניים – רחל, חקלאית במושב לכיש. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהיא הגיעה אלינו. אמא לא חשבה פעמיים לפני שנתנה לה את המפתח לדירה. בהתחלה ראיתי בה חברה של המשפחה, רק כשהייתי בת עשר גילו לי שהיא אחותי. אמיר ואני השתגענו עליה לפני שידענו שהיא אחותנו למחצה. נתן, מתי ניסע אליה לראות את שדות הכלניות?"

     

    עם זאת, ארזי מודה שהעובדה שבעלה כבר היה אב לשניים היוותה גורם משמעותי בהחלטתה לדחות את הרחבת המשפחה וגם בהחלטתם להסתפק בבת אחת. "יכול להיות שבאיזשהו מקום, בתת־התודעה, החזרתי לנתן", היא מודה. "כל כך הרבה שנים עברו עד שהצלחתי לגרור אותו לחופה, אז נתתי לו להתאמץ עד שהרגשתי מוכנה להיריון. גם לא הבנתי את הלחץ שהפעילו עליי מכל הכיוונים. בעיניי זו גישה נורא יהודית. הוולדנות היא תכונה ישראלית. בכל העולם יש זוגות שהחליטו לא להפוך להורים והם מנהלים את חייהם באושר בלי שאף אחד מטיף להם 'תעשו, אם לא תעשו תתחרטו'. הייתי בת 35 כשילדתי את אלונה. במציאות הנוכחית זה לא נחשב לגיל מבוגר מדי".

     

    חלמת על בת?

     

    "מאוווד. לא הייתה מאושרת ממני כשראו באולטרסאונד שיש לי בת. מרוב אושר פחדתי לספר שיש לי בת. אימצתי אמונה טפלה שלפיה אם אספר, העובר ממין נקבה יהפוך לזכר. גם הכרזתי שאם זה בן לא אלד. כאילו שיש לי שליטה על הצירים. אלונה היא ילדת החלומות שלי, והיא מילאה אותי באהבה. מתחת לתקרת הדירה הזו היא הייתה בת יחידה, אבל דן ורועי היו מעורבים מאוד בחייה ובגידולה".

     

    "ילדה רצינית", מעיד אביה. "תלמידה טובה. איך אני יודע? בגלל שבדרך כלל אני זה שהלך לאסיפות הורים".

     

    האמהות לא פגמה באמביציה של ארזי. כשנבחרה להנחות את תוכנית הבוקר של טלעד המנוחה, היא ישנה בירושלים שני לילות בשבוע ואלונה נשארה בבית, עם או־פר צמודה. "זו הייתה תקופה קשה מאוד", היא אומרת. "קמתי כדי לקרוא תחקירים בשתיים לפנות בוקר, אבל אין ספק שזו הייתה אחת התקופות המעניינות ביותר בחיי. קיבלתי מנתן תמיכה מלאה".

     

    רצית שאלונה תלך בדרכך?

     

    "ממש לא, העדפתי שיהיו לה חיים נורמליים. לא כל אדם מסוגל להתמודד עם עליות וירידות ועם תקופות של בצורת, כשאין עבודה. מצד שני, אמרתי לעצמי שאם היא תהיה נורא מוכשרת ונורא תרצה את זה, אז מי אני שאעמוד בדרכה. למזלי, שום צד של השואוביזנס לא דיבר אליה. בגיל 14 היא כבר התחילה לעבוד בשביל דמי כיס".

     

    היא שלחה גלויות למצעד הפזמונים?

     

    "מה פתאום", היא מתחלחלת. "גם כשבנות גילה העריצו אותי, בשבילה הייתי רק אמא, לא זמרת. וזה רק בגלל שהשארתי את האגו מחוץ לדירה. לא פעם חזרתי מהופעה כשהאדרנלין עוד סוער בדם, ולקחתי כמה וכמה נשימות עמוקות לפני שפתחתי את הדלת".

     

    כיום אלונה בת 30, עורכת דין שעובדת ב"שורת הדין" – ארגון זכויות אדם יהודי הפועל משפטית נגד ישויות טרור ברחבי העולם – ומסבה להוריה נחת וגאווה. לפני שלושה חודשים נישאה לעומרי זוהר, שעוסק ביזמות בנייה ומשלים תואר שני במינהל עסקים. עד לנישואיה התגוררה בדירה הצמודה לזו של הוריה, שעכשיו מושכרת. שמוליק עדיין לא התרגל לדיירים החדשים. ארוחת ערב שבת לא הייתה אצלם בגדר חובה בגלל שגם בשישי בערב ירדנה מופיעה. "יש לנו מסורת של ארוחת שישי בבוקר", היא מספרת. "אנחנו פרלמנט שנודד בין מסעדות".

     

    לרגע ארזי כמעט דומעת. "יש תמונה אחת מהחתונה, שבה אלונה מחבקת אותי ואני בוכה. כשראיתי את התמונה שאלתי את עצמי למה אני בוכה, הרי מיום שבתי נולדה הכנתי אותה לרגע של השיגור לעצמאות. כן, תיכננתי. לא העליתי בדעתי שכשאראה אותה פורשת כנפיים זה גם יכאב".

     

    בחתונה של אלונה נכחו עדה (בעלת בוטיק לשעבר) וקובי אושרת – וגם ענת ועמוס טלשיר. "הם חלק מהמשפחה וכולנו חיים בהרמוניה", קובע נתן.

     

    "נתן ידע שאם הוא לא יקבל את הקשר הטוב והקרוב שנשמר ביני לבין עמוס, תהיה לו בעיה איתי", היא מוסיפה. "כשהייתי בהיריון הלכתי לקנות ציוד עם אמא שלי ועם ענת, אשתו השנייה של בעלי הראשון. בחג הפסח הראשון של נתן ושלי הוזמנו לבית הוריה של עדה, אשתו השנייה של בעלי השני. אז מה אם יש החושבים שזה מוזר? שיחשבו".

     

    נתן לא מלווה את ירדנה לכל הופעותיה. "אני אדם עסוק", הוא מסביר. "ואני לא יכול לשכב לישון יותר מדי מאוחר. בכל בוקר, אחרי הטיול עם שמוליק, אני רוכב על אופניים למכון. אין ברירה, בגילי אני חייב להיות מספיק חזק כדי שאוכל להרים את עצמי. אין לי שום שאיפה להפוך לאלוף העולם, אבל אני עושה כושר, פעם בשבוע ספינינג, ובסוף כל אימון נכנס לסאונה. זה גן עדן אמיתי".

     

    "הוא ספורטאי בנשמה!" ארזי מריעה, ומוסיפה בלחישה: "ואשתו קציצה!" *

     

    הפקה: שיר פלד, איפור ושיער: הלן אמויאל, עוזרת סטיילינג: גל קולודיצקי

     

    בעמוד הראשון: ירדנה: חולצה וג'ינס, עמנואל; ז'קט, דיזל; תכשיטים, פדני נתן: סריג, hoodies; חולצה וג'ינס, קסטרו

     

    ירדנה: חולצה, לילך אלגרבלי (lilachelgrably.com; שביל המרץ 6, ת"א); ג'ינס, עמנואל; טבעת, פדני נתן: חולצה, קסטרו; סריג, hoodies

     

    ירדנה: חולצה, מסימו דוטי; ז'קט ומכנסיים, טומי הילפינגר; תכשיטים, פדני נתן: סריג וחולצת ג'ינס, hoodies; ג'ינס, קסטרו

     

     

     

     

    smadarshirs@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 05.02.17 , 20:21