מופת של מקצוענות

המפגש אתמול בין הפועל ירושלים למכבי ת"א היה כמעט חסר משמעות. מכבי הובילה את הטבלה בהפרש של שלושה ניצחונות, והיא עדיין אמורה לארח את הפיינל־פור. אז מה הכניס את ירושלים ללחץ כזה במחצית הראשונה, כשהיא משחקת בבית מול מכבי מפורקת?

ותיקי הפועל ת"א הקימו פעם קבוצה וקראו לה "הפועל עודפים". אתמול הופיעה בארנה "מכבי שאריות". אם היו השנה ירידות מהיורוליג, מכבי הייתה מסיימת גם את העונה האירופית הנוכחית ביורוקאפ. בלי קו קדמי, עם התקפה שמתחילה באנדרו ומסתיימת בגאודלוק. קולטון אייברסון, שהגיע כמחליף, הוא הסנטר הפותח בלי מחליף. אז איך זה שמול קבוצה שמשחקת רוב הזמן בלי גבוה, ירושלים הפציצה במחצית הראשונה אפס משבע מחוץ לקשת?

גם אתמול ירושלים הגיעה לא מוכנה. הסיפור הזה חוזר על עצמו שוב ושוב. עוד רבע ראשון קטסטרופלי. כל שחקן לעצמו, הכל מקרי. חוסר תיאום בהגנה, פניני נשאר פעמיים לבד מתחת לסל אחרי חילוף. גאודלוק נכנס רק בדקה השישית, מתח את המפשעה, ואף אחד לא ניצל את המגבלה שלו בשביל לקחת אותו לסל.

אבל לירושלים יש נכס, אמארה סטודמאייר. האיש, שכבר ראה וחווה הכל בכדורסל, מדהים אותי בכל משחק בגישה שלו. הוא לא יקלע בכל ערב 24 נקודות, אבל הוא מופת למקצוענות לצעירים ולשחקנים שלעולם לא יגיעו ל־NBA. אייזק רוזפלט הוא מחליף גבוה ראוי, וכדאי שפיאניג'אני יתייחס אליו יותר ברצינות. הערך המוסף של סטודמאייר הוא נכס, במיוחד לקבוצה שמנוהלת על ידי מפזר משחק כמו קרטיס ג'רלס.

האיש מחזיק סתם בכדור, מעביר זמן בהילוכי סרק, ובסוף תוקע אחרים לזריקה חסרת סיכוי כשנותרות שתי שניות על השעון. עם התקפה בינונית מינוס, ירושלים ניצחה בהגנה ברבע הרביעי שבו מכבי מתפרקת באופן קבוע. ג'רום דייסון הבין שזה לא היום שלו והתמקד במניעת כדור מגאודלוק – האיום הפוטנציאלי היחיד על הסל של ירושלים. בגאצקיס מחכה לחזרתו של קווינסי מילר, כולם מחכים לתשובות בדיקת הסמים של ויקטור ראד.