שתף קטע נבחר
 

מחפשים את האור

"במנהרה", מאת רועי חן, בימוי: עירד רובינשטיין, תיאטרון גשר

"במנהרה", מאת רועי חן, בימוי: עירד רובינשטיין, תיאטרון גשר

 

 

 

אם להתחיל מהשורה התחתונה: "במנהרה" היא פשוט הצגה נהדרת. אולם מעבר לכך זו גם הצגת חשובה, כי היא מציבה בפנינו מראה סאטירית נועזת – המשקפת בצורה מדויקת את המציאות העגומה שבה אנו מתקיימים – ומגוללת את דו"ח המנהרות בגרסה התיאטרונית שלו.

 

המחזאי רועי חן כתב, בהשראת הסרט הבוסני "שטח הפקר", קומדיה מצחיקה בטירוף על שני חיילים ישראלים ולוחם חמאס הנלכדים בתוך מנהרה על גבול עזה. יש בטקסט הברקות לשוניות המזכירות את מיטב הסאטירה הישראלית לדורותיה – מחנוך לוין הצעיר, דרך ניקוי ראש ועד לסרט "אוונטי פופולו". הבמאי, עירד רובינשטיין, נעזר בתפאורה התלת־שכבתית המתוחכמת שעיצב מיכאל קרמנקו כדי לבנות מהטקסט המבריק הזה התרחשות בימתית קומית־אבסורדית קצבית וסוחפת.

 

ההצגה שביים רובינשטיין משוחקת בצורה צבעונית ומדויקת על ידי צוות שחקנים מצוין, שמתוכו ראויים לציון מיוחד עידו מוסרי, מיקי ליאון ופיראס נסאר, המגלמים בצורה משכנעת את החיילים הישראלים והלוחם הפלסטיני הלכודים בבטן האדמה. בזמן שהם עוברים שם תהליך הדרגתי של מעבר מעוינות לידידות, מעליהם, העולם הפוליטי־מדיני־תקשורתי נכנס לטירוף מערכות, כולל הופעות טלוויזיוניות מגוחכות של בכירים משני הצדדים, הפולטים קלישאות בקצב אש.

 

יש עוד שותף לבניית ההצגה, והוא הקהל, המוזמן בתחילת הערב להכריע לגבי סיום ההצגה באמצעות פתק עם השאלה: האם אתה מאמין שבסוף יהיה אור בקצה המנהרה? בערב הבכורה ניצחו הפסימיסטים, ולכן אני יכול להעיד שהסיום הטרגי בהחלט מחדד את המסרים הכואבים והכועסים, הרוחשים מתחת לצחוק הפרוע לאורך הערב. איני יודע באיזו מן תחושה מסתיימת הגרסה השנייה. תיאטרון גשר נתפס עד היום כתיאטרון אליטיסטי ואיכותי שהעדיף להתרחק מנושאים אקטואליים בוערים. ההצגה הזו תביא לשינוי הדימוי הזה ותציב אותו בקו החזית של התיאטרון הפוליטי בארץ. הם עושים זאת בצורה מבריקה שפוגעת בול בפוני.

 

אז אל תחמיצו!

פורסם לראשונה 06.02.17, 23:14

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים