קאפון קאפ

אשמח אם תפסיקו לתת לי את מה שאני רוצה, אלי הטלוויזיה. אני מן הסתם לא באמת יודעת מה טוב בשבילי, אחרת לא הייתי נשארת לעונה שלמה של 'קוונטיקו', סדרת הפח האידיוטית של כל הזמנים. לא מזמן עברתי גמילה מ'תאג"ד' של yes. כלומר, העונה נגמרה, זה לא שהפסקתי בעצמי. החומר נעלם מהמסך. עכשיו מגיעה 'פולמון', דרמה יומית חדשה ב־HOT, ומציעה אספקה סדירה מחדש של תומר קאפון. אי־אפשר לסרב, נכון? הוא הרי היה נהדר ב'תאג"ד'. כריזמטי, מיוסר, מורידן חולצות סדרתי שעושה כמיטב יכולתו על מנת להפיץ את שמחת הבטן שלו ברבים. ב'תאג"ד' אפשר היה לראות שיש בו עומק שחורג מגבולות של בסיס סגור (לראיה: 'פאודה'). בהחלט מתחשק עוד מהדבר הזה. אז 'פולמון'.

שלושה פרקים ראשונים הספיקו כדי להזכיר שיותר מדי מדבר טוב עושה נעים בבלוטת הבינג', אבל זה לא מה שאני רוצה באמת ביחסים האלה. אני רוצה לחכות, ולהתעצבן שאני מחכה, ולתהות מה יהיה הפרויקט החדש, ולהיות מופתעת מהבחירה, כי היא מגלמת רצון לגדול כשחקן. 'פולמון' היא לא פרויקט כזה. זו טלנובלה שהתברכה באיכות חצצית ומקצב איטי, מוגבל, כמו אותן בובות ענק מתנפחות שהן לא הרבה יותר מבלון. 'פולמון' מסמנת את קאפון לא כשחקן שהולך בעקבות המנעד שלו, אלא כשם החם בתעשייה. אותו לופ שתפס את יהודה לוי, את עוז זהבי, את מאור שוויצר (גם הוא ב'פולמון'), אותו גלגל שיריץ אותו עוד ועוד דרך טלנובלות "מדוברות", עם קאסטים "עתירי כוכבים", והשקות "על מדרגות הסינמטק בתל־אביב" היכן שזוהר אמיתי לא יכול להתקיים. קשה לדמיין תופעה דומה בטלוויזיה האמריקאית - שתי טלנובלות עוקבות, משודרות כמעט ברצף, בערוצים מתחרים, עם אותו שם במרכז הבמה. השוק גדול מדי, עונה רודפת עונה, יש המון אפשרויות, ורשתות רוצות בידול. אצלנו המשחק שונה.

אי־אפשר להאשים את קאפון על שהוא רוצה לככב וגם מוקדם מדי להסיק מסקנות; אף אחד לא יכול לנבא לאן הקריירה שלו תתפתח. אנסה לוותר על 'פולמון' מפני שאני רוצה לעקוב אחרי השחקן הראשי שלה. לא רוצה לזכור אותו מגיש שורות בפאתוס ומיטלטל בכבישים החבוטים של העלילה, הלוך ושוב בין שתי נשים (יובל שרף ואורטל בן שושן, בת זוגו בחיים), במשולש שסופו צפוי והוא נטוע, שוב, בהקשר צה"לי. ב'תאג"ד' הוא הוביל חבורה, ב'פולמון' הוא מוביל חבורה. בתאג"ד הוא רצה לברוח מאבל, ב'פולמון' הוא (כך נראה) רוצה לברוח מאבל. כמו גרסת וידיאו של שבוע הדופלגנגר. החיבה הגואה שלי לתומר קאפון מחייבת אותי להיזהר בצריכה שלו.