"בכל פעם שביקשתי ממנו להתחתן איתי הוא נרדם"
תאמינו או לא, זה הראיון הזוגי הראשון של ירדנה ארזי ונתן תומר. אבל לזמרת יש בשבילכם בקשה שקשורה דווקא לדייר השלישי בבית: שמוליק הכלב המאומץ
הוא המנהל המקצועי שלה והיא מנהלת את כל ענייני הבית. עבורו אלה הם הנישואים השלישיים ועבורה השניים. יש להם רק בת אחת משותפת כי היא הרגישה שזה לגמרי מספיק ולאחרונה הם חגגו את נישואיה. תתפלאו, אבל זה הראיון הזוגי הראשון של ירדנה ארזי ונתן תומר, והם פותחים בו את כל הסודות המשפחתיים.
צפו: הבקשה של ירדנה ארזי
לשמע צלילי הפתיחה של "היא רוקדת", ירדנה ארזי מספרת לקהל שאת השיר הזה הלחין קובי אושרת – "בעלה השני של אשתו השנייה של בעלי השני". לפעמים היא שומעת דממה, עדות לכך שהקהל עוד לא עיכל את המשפט המורכב, ולפעמים היא שומעת צחקוקי מבוכה מפני שהוא נשמע כמו בדיחה. כך או כך – זו האמת לאמיתה. אבל מיהו בעלה של ירדנה ארזי?
מחוץ לברנז'ה – אף אחד לא מכיר אותו. גם כשהוא נוסע איתה להופעה הוא נבלע באולם. ועד כמה שזה יישמע מוזר, הוא לא התראיין מעולם.
"בשביל מה זה טוב? מי צריך את החשיפה?" מצטדק נתן תומר. "אני מעדיף להישאר מאחורי הקלעים".
ומה גרם לך להסכים הפעם?
הוא מצביע על רעייתו ואומר: "היא ביקשה יפה".
ועד עכשיו היא לא ביקשה יפה?
"ביקשת?" הוא מיתמם, "אני לא זוכר". והם מחליפים ביניהם חיוך קטן, מהסוג השמור לבני זוג שעברו ביחד דרך כל כך ארוכה, עד שקשה לזהות איפה הוא נגמר ואיפה היא מתחילה.
בניין נטול הדר בצפון הישן של תל־אביב, ברחוב צר שאין מצב למצוא בו מקום חניה. בפעמון האינטרקום, כמו על הדלת, כתוב "משפחת תומר", ללא שום פרט נוסף. מאוחר יותר תגלה לי ארזי שהסוד שלהם לזוגיות נורמליות נובע גם מהעובדה שהיא הקפידה, ועדיין מקפידה, להשאיר את האגו שלה מחוץ לדלת הדירה. לדבריה, כשאלונה, בתם, הייתה קטנה, היא נפרדה מהאגו בעודה במעלית.
אז כאן, בד' אמותייך, עליי לפנות אלייך בשם גברת תומר?
"ברור", היא מצחקקת ומנפחת את החזה, "אני אשת מהנדס!"
שמוליק, טרייר מעורב שמתאמץ להישמע גדול ומפחיד, מכורבל בחיקה. הוא חייב לרחרח את האורחת ולאשר את נוכחותה. "שמוליק'ס" הוא שמה של קבוצת הווטסאפ המשפחתית. קבוצת הווטסאפ של הפקת "הוי, ארצי מולדתי", ארזי והגבעטרון, שכבר צברה יותר מ־80 הופעות, נקראת "שמוליק החתיך".
"שמוליק הוא הכוכב האמיתי בבית הזה", מעיד המהנדס.
"הוא ישן איתנו כפיות", מעירה ארזי כבדרך אגב, כאילו זה מובן מאליו.
לא חיפשתם כלב גזעי, בעל תעודות ושושלת יחסין?
"חס וחלילה", היא מוחה. "אצלנו זה עיקרון משפחתי. אנחנו מאמצים רק כלבים עזובים. לפני שש שנים, כשז'וליק – שאומץ ב'תנו לחיות לחיות' – הלך לעולמו בשיבה טובה, ראיתי את הצילום של שמוליק במודעה ב'יד 2'. היה לו מבט אומלל שקרע לנו את הלב. המבט הזה דחף את אלונה ואותי לנסוע עד למושב בדרום, שבו מצאנו אותו, כלוא ברפת, קשור לעמוד בשלשלאות כבדות. הוא היה כלב נוירוטי שפחד מאזעקות. כנראה שגדל בעוטף עזה ואבד או ננטש באיזה מבצע צבאי. לדעתי עד עכשיו הוא הלום קרב ואנחנו דואגים לפצות אותו על כל מה שעבר".
הכתבה המלאה - מחר במוסף זמנים מודרניים ובאפליקציית ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
