רבים מאיתנו מחליטים לצרף שותף לחשבון הבנק שלנו. זה יכול להיות הורה מבוגר שמצרף את אחד מילדיו, בן זוג שמצרף את בת זוגו או ההפך, ועוד. מהן ההשלכות של צירוף שותף לחשבון הבנק שלנו? ממה יש להיזהר? "ממון" גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד דלית יניב־מסר, המתמחה בדיני משפחה וירושה.
מה המשמעות של צירוף אדם נוסף כשותף לחשבון הבנק?
צירופו של אדם לחשבון בנק הופך אותו לשותף בו. בן המשפחה שצורף הוא הבעלים החוקי של מחצית הזכויות והכספים בחשבון. כלומר, האחריות לכל המחויבות בחשבון נעשית משותפת. פותח החשבון נותן לשותפו לחשבון אפשרות זהה לשלו לנהל את הכספים ואף למשוך אותם, אם בעת חיי פותח החשבון ואם לאחר מותו.
אז אולי כדאי לצרף אדם נוסף לחשבון כמיופה כוח?
מיופה כוח מורשה לפעול בחשבון אך אינו שותף בו. עו"ד דלית יניב־מסר מסבירה כי מיופה כוח אינו הופך לבעלי חשבון הבנק, אלא מורשה לפעול בו כעושה דברו של בעל החשבון בלבד. היתרון – בעל החשבון מפקח על כל פעולה המתנהלת בחשבון. זאת ועוד, אם למיופה הכוח יש חוב אישי כלשהו, אי אפשר לקזזו מהחשבון שבו הוא מיופה כוח או להטיל בו עיקול – פעולות שאפשר היה לעשות אילו היה שותף בחשבון. כמו כן, אפשר לבטל את ייפוי הכוח בכל עת, בניגוד להוצאת שותף מחשבון הבנק – פעולה המחייבת הסכמה, או מתן צו בית משפט בנסיבות מסוימות.
אבל במתן ייפוי כוח יש גם חסרונות. אם בעל החשבון יהפוך לחסר ישע, ומיופה הכוח יידרש למשוך סכומי כסף גדולים כדי לדאוג לצורכי בעל החשבון, הבנק עלול להערים קשיים. בנוסף, הבנק מחויב לכבד את ייפוי הכוח כל זמן שבעל החשבון צלול כדי לקבל את אישורו לביצוע פעולות יוצאות דופן. בנסיבות שבהן בעל החשבון אינו ער לנעשה ולא אישר ביצוע פעולות, הבנק יכול ואף מחויב לעצור את הפעילות בחשבון.
מהו סעיף "היוותרות בחיים" (אריכות ימים)?
זו הוראה בהסכם ניהול חשבון הבנק שעליו חותמים בעלי החשבון. סעיף זה מאפשר לשותפים להמשיך לבצע פעילות שוטפת בחשבון גם לאחר פטירת אחד מהם, ואף למשוך את כל הכספים בחשבון. מאחר שסעיף אריכות ימים הוא ברירת מחדל, בעלי חשבון משותף המעוניינים כי לאחר פטירת אחד מהם אי אפשר יהיה לפעול עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, צריכים לבקש לחתום על סעיף שיגביל את סעיף אריכות הימים ולתת לבנק הוראות אחרות כדי שהבנק ינהג באופן שונה בסעיף אריכות ימים.
מי שהצטרף לחשבון בנק קיים זכאי לרשת את כל הכספים בו?
הפסיקה מבחינה בין חשבון בנק שנפתח בין שותפים לחשבון שפתח אדם שצירף אליו שותף במועד מאוחר יותר. אם החשבון נפתח מלכתחילה על ידי שותפים, חזקה שהכספים הנמצאים בו הם בבעלות משותפת, אלא אם כן יוכח אחרת. אם צורף שותף במועד מאוחר לפתיחת החשבון כדי שמחצית הכספים הנמצאים בו יעברו, יש להוכיח את קיומה של מתנה לפי חוק המתנה. במקרה הזה יהיה צורך להוכיח כי התקיימו שני תנאים: האחד, לבעל החשבון הייתה כוונה לתת מתנה, והאחר – המתנה ניתנה לפני מות בעל החשבון ולא אחריו.
נניח שאב מבוגר צירף את בתו כשותפה בחשבון שלו כדי לסייע לו בניהול הכספים. בשביל לבחון האם האב מתכוון לתת את מלוא הכספים בחשבון לבת כמתנה לאחר מותו (בהנחה שאין צוואה המציינת זאת במפורש, או בהיעדר הצהרה מגובה בראיות מהאב עוד בחייו), תידרש הבת להוכיח שבינה לבין אביה התקיימה כוונת שיתוף בחשבון המשותף. למשל, האם גם היא הפקידה כספים לחשבון המשותף, או רק האב? האם היא משכה כספים מהחשבון המשותף באופן עצמאי, או רק לאחר שקיבלה את הסכמת האב? האם עשתה הבת פעולות משמעותיות בחשבון על דעתה? כשהתשובות שליליות, ברור כי לא הייתה בחשבון כל כוונת שיתוף, ועל כן הכספים בו אינם בגדר מתנה.
זה נכון גם לבני זוג?
לא. בכל הנוגע לבעל ואישה, מרגע ההצטרפות לחשבון (בין שבמועד פתיחתו ובין שבמועד מאוחר יותר) הבעלות בו נעשית למשותפת.
שותפות היא תחליף לצוואה?
לא. צירוף אדם לחשבון בנק כדי לתת לו את הכספים הנמצאים בו, לאחר מות בעל החשבון "המקורי", אינו תקף לפי חוק הירושה, וכספים אלה ייכללו במסגרת העיזבון. למשל, אם סב מבקש לתת לנכדו, שצורף כשותף לחשבון שלו, את מלוא הכספים שנצברו בו לאחר מותו, עליו לציין זאת במפורש בצוואה. בהיעדר צוואה, ייכללו כספי חשבון הבנק המשותף בעזבונו של המנוח, שיחולק לפי חוק הירושה.
לבעלי ולי יש חשבון משותף. בעלי נפטר, ובחשבון יש תוכניות חיסכון וכסף נזיל בסכום גדול. לבעלי יש ילדים מנישואים קודמים, שטוענים שהם זכאים למחצית הכסף בחשבון. מה הדין? בעלי לא השאיר צוואה ואין לנו ילדים משותפים.
חלוקת הכספים כאן תהיה על פי חוק הירושה. את תירשי מחצית מחלקו של בעלך בחשבון המשותף, וילדיו מנישואיו הקודמים יחלקו בחלק הנותר. לשם המחשה: את תקבלי את המחצית שלך בחשבון המשותף ומחצית מחלקו של בעלך ז"ל. הרבע הנותר יתחלק בין ילדיו בחלקים שווים.
אבי, בן 89, הפך אותי לשותף בחשבונו. אחותי חוששת שכאשר יילך אבינו לעולמו אוכל להשתלט על הכסף. זה כך?
כדי למנוע מצב שבו בן־שותף בחשבון יעשה ככל העולה על רוחו בכספים שנצברו בו לאחר מות בעל החשבון המקורי, חשוב להסדיר מראש לפני הפיכתו לשותף את מידת מעורבותו בחשבון ולקבוע כי כל פעולה תיעשה בשקיפות מול בני המשפחה האחרים. כמו כן, כדי למנוע מלחמות ירושה עתידיות כדאי להסדיר את מה שייעשה בכספי החשבון באמצעות צוואה.
איך נזהרים?
ראשית, מומלץ לערוך צוואה ולהבהיר בה במפורש כי למרות צירופו של שותף לחשבון כל הכספים בו יחולקו בין כל היורשים, או בכל דרך אחרת על פי רצון המצווה. כמו כן, כדאי לצרף את השותף לחשבון קיים שבו יופקדו כספים שישמשו להוצאות רפואיות ולהוצאות המחיה של פותח החשבון, ולא לפתוח איתו חשבון חדש. אם קיים סעיף של אריכות ימים - אפשר לפנות לבנק ולבטלו.
אין לראות בסקירה זו משום ייעוץ משפטי
