yed300250
הכי מטוקבקות
    אשר הלפרין | צילום: יובל חן
    7 ימים • 08.02.2017
    צבא ההגנה
    אל"מ אשר הלפרין, הסנגור הצבאי הראשי והאיש שהגן על כמה מהחשודים והנאשמים הבכירים ביותר בצה"ל - פורש מתפקידו, ומדבר על התיקים שהרעישו את המדינה. רשימה חלקית: משפט אלאור אזריה, סערת אופק בוכריס ופרשת לירן חג'בי ומאי פאטל. הלפרין גם חושף למה באמת יש יותר חיילים שנשפטים על סמים בצבא (רמז: זה קשור לווטסאפ), איך נחלץ קצין בכיר מאשמת אונס ומדוע מבחינתו, האמרה המפורסמת ההיא נכונה: יש לנו את הצבא הכי מוסרי בעולם. ראיון
    שוש מולא | צילום: יובל חן

    בשעות הצהריים המוקדמות של ה־24.3.2016 צילצל הטלפון של אל"מ אשר הלפרין, הסנגור הצבאי הראשי. הדיווח שקיבל היה תמציתי: חייל מחטיבת כפיר, שהיה בפעילות בחברון, ירה לפני זמן קצר בפלסטיני, שהיה שרוע על הקרקע.

     

    הלפרין, שבשנים האחרונות עמד כסנגור במוקדן של כמה מהפרשות הבולטות שהסעירו את המדינה – הבין מיד את הפוטנציאל הנפיץ של התיק. הוא תיאר לעצמו שהיורה – אז עדיין חייל אלמוני בשם אלאור אזריה – יוּבל בהקדם לחקירת מצ"ח. כמי שאחראי להגנה המשפטית של כל חייל שהופך לחשוד או לנאשם, הלפרין החליט לפעול מיד. "הרמתי טלפון למפקד מצ"ח, אחר כך למפקד מצ"ח דרום — לשם החייל היה צריך להגיע, ואחר כך לפרקליט התובע שמטפל באירועים מבצעיים", הוא משחזר. "הודעתי להם שאני שולח לחייל סנגור צבאי ברגע זה, וכיוון שכך — אני מבקש לוודא שלא נפתחה עדיין החקירה שלו. שלושתם הבטיחו לי שהם ממתינים לבואו של הסנגור. במקביל הזעקתי איש מילואים של הסנגוריה הצבאית, עו"ד אבי עמירם (פרקליט פלילי בכיר – ש"מ), שהוא גם קצין קרבי בעברו, כדי שמי שייתן לחייל את הייעוץ יהיה סנגור שמכיר את השטח ויש לו בקיאות מקרוב בנושא".

    אז מה קרה?

    "בעוד עו"ד עמירם עושה את דרכו אל החייל, עודכנתי כי אביו של אזריה מגיע עם עורך דין פרטי כדי לתת ייעוץ לבנו. וידאתי שמסבירים לחייל שיש לו זכות לקבל סנגור צבאי חינם — או סנגור פרטי. מאחר שהחייל בחר בייעוץ הפרטי, בזה הסתיימה המעורבות של הסנגוריה הצבאית".

     

     

    ההפגנות בעד אלאור אזריה מול בית המשפט הצבאי, במהלך הכרעת הדין. "אף סנגור לא רוצה להיות במקום שבו דוחים לחלוטין את קו ההגנה שלו, מראשיתו ועד סופו, ומותחים עליו ביקורת" | צילום: דנה קופל
    ההפגנות בעד אלאור אזריה מול בית המשפט הצבאי, במהלך הכרעת הדין. "אף סנגור לא רוצה להיות במקום שבו דוחים לחלוטין את קו ההגנה שלו, מראשיתו ועד סופו, ומותחים עליו ביקורת" | צילום: דנה קופל

     

    ההמשך ידוע: המשפט הפך לזירה טעונה, שאליה נוצקה תערובת דליקה במיוחד של פוליטיקה, סטטוסים משתלחים בפייסבוק והפגנות זעם ברחובות. אזריה הורשע בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת, ולאורך הכרעת הדין מתח בית המשפט הצבאי ביקורת נוקבת על צוות ההגנה של החייל.

     

    בדיעבד, לדעתך אזריה שגה בבחירתו שלא לקחת עורך דין מהסנגוריה?

    "אני לא מכיר את פרטי חומר הראיות בתיק ולא נכחתי בהתייעצויות הפנימיות שבין החייל ומשפחתו לעורכי דינו. לכן אני לא יכול להתייחס לייצוג שלו, או להגיד שמישהו אחר היה יכול לייצג אותו נכון או טוב יותר. זה יהיה חוסר אחריות וחוסר כבוד מבחינתי לומר דבר כזה".

     

    אז נשאל את זה אחרת: מה היתרון שיכול להיות בבחירת סנגור צבאי במקרה כזה, על פני עורך דין פרטי?

     

     

    אופק בוכריס
    אופק בוכריס

     

    "כל סנגור טוב — הוא טוב. מעבר לכך שהייצוג בחינם, הסנגוריה הצבאית מורכבת מעורכי דין מעולים בשירות סדיר ומסתייעת באנשי מילואים, שהם עורכי דין מהשורה הראשונה באזרחות. יש לסנגוריה הצבאית התמחות מיוחדת בכל מה שקשור לדין הצבאי ולתיקים שמתנהלים במערכת הצבאית. הסנגורים הצבאיים נמצאים יום־יום בבתי הדין הצבאיים. הם חיים ונושמים את התיקים שמתנהלים, ויש להם ותק וניסיון. כלומר, הם מקצועיים לעילא ולעילא".

     

    מה חשבת על הביקורת שמתחו השופטים על קו ההגנה של אזריה?

    "מדובר בביקורת חריפה, שיכולה להיתפס אפילו כחריגה. אף סנגור לא רוצה להיות במקום שבו דוחים לחלוטין את קו ההגנה שלו, מראשיתו ועד סופו, ומותחים עליו ביקורת. מפסק הדין עולה כי השופטים לא האמינו לגרסת החייל. לסנגוריה, ההחלטה הזאת ודאי לא קלה, אבל זה חלק מכללי המשחק".

     

    נהוג לומר על צה"ל שהוא הצבא המוסרי בעולם. אחרי כל מה שראית ב־25 השנים האחרונות, בעיניך זו עדיין אמרה נכונה?

    "כן. הצבא פועל בהתאם לקודים מוסריים מעוררי כבוד. ברור שיש מקרי קצה, אבל צריך לבחון איך הצבא מטפל בהם. לטעמי, דווקא הטיפול הנחרץ במקרים האלה — הן במישור הפיקודי והן במישור המשפטי — נותן תשובה ניצחת לכל מי שמותח ביקורת חריפה על התנהגות לא מוסרית מצד קציני וחיילי צה"ל".

     

    * * *

    לפני כמה שבועות פשט אל"מ אשר הלפרין לתמיד את מדי צה"ל, שעליהם מתנוסס תג היחידה — ובמרכזו סמל החרב ומאזני הצדק. בכך הגיעו לקיצן 25 שנים של מלחמה. לא מלחמה שמתנהלת אי שם בעורף האויב עם נשק חם; אלא כזו שמתחוללת בבית המשפט הצבאי, והאקדח המעשן שבה הוא הראיות. הלפרין (47) פורש מאחד התפקידים הרגישים – ובשנים האחרונות גם הסוערים – בצה"ל: הסנגור הצבאי הראשי. הנה רשימה חלקית: הוא הגן בשימוע על סא"ל שלום אייזנר, שהיכה פעיל שלום דני; הוא התייצב לצידו של אל"מ ישראל שומר, עד שתיק החקירה בחשד שירה בניגוד לנהלים בנער פלסטיני שיידה אבנים לעברו נסגר סופית; הוא סינגר על מג"ד צבר לירן חג'בי, כשחיילת שלו לשעבר, מאי פאטל, חשפה את הקשר הבעייתי ביניהם; והוא התייצב כפרקליטו של מי שהיה מח"ט גולני, אופק בוכריס, שהואשם בעבירות מין. בין לבין היו עוד אינספור משפטים – לא על כולם הוא יכול לדבר – במגוון גדול של עבירות, החל בחקירות מבצעיות של אירועי מלחמה ועד לפרשות מסועפות של נשק, סמים ועוד. 

    הצטערת שאחרי כל אלו, לא יצא לך להגן גם על אלאור אזריה?

     

    "האמת? הצטערתי. זה תיק עם רגישות ציבורית גבוהה בתחום המבצעי, תחום שהתמחיתי בו. בדיוק מסוג התיקים ששאפתי לטפל בהם. ברור גם שברמה האישית אני אוהב אתגרים, וזה תיק מאוד מאתגר".

     

    בשורה התחתונה, אחרי רבע מאה כפרקליט צבאי כולל ארבע שנים כסנגור צבאי ראשי: האם כרגע בבית הכלא הצבאי נמקים אנשים חפים מפשע?

     

    "יכולים להיות מצבים שאנשים יודו בפשעים שלא ביצעו, בהיותם נתונים ללחץ קשה בחקירה. גם המערכת צריכה לעבוד בזהירות לפני שהיא חורצת דין. ועם זאת, אפשר להירגע: המערכת הצבאית שאני מכיר היא מאוד רצינית ועובדת טוב". 

    אם מישהו חושב שבמסגרת החקירה עושים 'הנחת סלב' לקצינים האלה, הוא טועה טעות מרה
    אם מישהו חושב שבמסגרת החקירה עושים 'הנחת סלב' לקצינים האלה, הוא טועה טעות מרה

    לנטרל את הרעשים

    הסנגוריה הצבאית הוקמה במטרה להעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים שמתנהלים נגדם הליכים פליליים במסגרת המערכת הצבאית. היא מורכבת מסנגורים בשירות סדיר — עורכי דין בהכשרתם — ומעורכי דין בשירות מילואים, ובראשה עומד הסנגור הצבאי הראשי. הסנגוריה הצבאית גם מעניקה ייעוץ משפטי לחיילים העומדים בפני גופי ביקורת חיצוניים (כמו מבקר המדינה, למשל) ואם נושאים הקשורים לזכויות חיילים אינם נפתרים בתוך המערכת הצבאית, היא רשאית לעתור לבג"ץ נגד צה"ל, משרד הביטחון וכו'.

     

    אבל עיקר העבודה של הסנגוריה הצבאית היא הגנה על חיילים בבית המשפט הצבאי. רק שלעיתים, כפי שהתברר לא אחת בחודשים האחרונים, הקרב הזה לא מתנהל בין כותלי בתי המשפט בלבד, אלא גם ברחובות, בפוסטים, בציוצים ומעל דפי העיתונים.

     

    מסביב למשפט אזריה היה הרבה מאוד רעש תקשורתי והיו המון גידופים ונאצות ברשתות החברתיות. אתה יכול לומר בביטחון שכל זה לא השפיע על השופטים במשפט?

     

    "אנשי המשפט הם שופטים מקצועיים, שיודעים לנטרל את רעשי הרקע. זה בוודאי לא פשוט, אבל אני סומך על היושרה והמקצועיות שלהם. זה בדנ"א שלך כסנגור לפעול רק לפי הראיות שמונחות לפניך, תוך התעלמות מוחלטת מכל רעש רקע".

     

     

    מאי פאטל | צילום: צביקה טישלר
    מאי פאטל | צילום: צביקה טישלר

     

    אבל מה שאתה קורא לו "רעשי רקע" בקע גם מהמערכת הפוליטית: החל בטלפון של רה"מ להורי החייל, דרך ההתבטאות של משה יעלון והתפטרותו וכלה באמירות של ח"כים בנוגע לתיק. עד כמה השיח הזה הפריע למהלך המשפט, ומה יהיו השלכותיו על משפטים בעתיד?

     

    "מדובר בנושא שעל פניו מסעיר את הציבור, בגלל הסיטואציה של חייל שנשלח למשימה צבאית מצד אחד, ומצד שני, יש את הסרטון. אלו אירועים שנוגעים בעצבים הרגישים של החברה הישראלית. לא קל, אבל כפי שאמרתי, אני סומך על המערכת המשפטית ועל המקצועיות שלה. אין לי ספק שהמשפט הזה ייצרב בזיכרון הציבורי, אבל בסופו של דבר — הצבא חזק יותר ממה שאולי אנשים מעריכים ויידע להכיל גם את האירוע הזה. אני בטוח שכאשר הרוחות יירגעו, הסערה תשכך והמערכת הצבאית תדע להמשיך קדימה בהתאם לדרך שבה היא צריכה להתנהל. כלומר, להישמע להוראות המפקדים. ולכל מי שבא וקובל, וצועק ומתלהם ותוקף בעלי תפקידים בצבא כדי לזכות בכמה לייקים – אני אומר: להרגיע".

     

    הסרטון שבו תועד שלום אייזנר מכה פעיל שלום 

     

    יש כאלו שחולקים עליך שהצבא המשיך הלאה וטוענים כי בשטח קיים "אפקט אזריה", כלומר חיילים שחוששים לחתור למגע. 

    "את השיח על כך שחיילים חוששים לנקוט פעולה, ושאולי צריך להצמיד סנגור או עו"ד צמוד לכל חייל, אני שומע במשך שנים, עוד הרבה לפני משפט אזריה. אני מכיר היטב את המתרחש בשטח, ואין קשר בין החשש הזה לדרך שבה פועלים החיילים. נוסף על כך יש פער, לפעמים פער גדול, בין השיח בכיכר העיר החדשה – כלומר הפייסבוק — לבין מה שקורה בשטח. חיילים יודעים היטב מה הם גבולות הגזרה שלהם, מה מצופה מהם, והם יודעים שכל עוד הם פועלים במסגרת ההנחיות שניתנו להם — המפקדים הם הראשונים שיגנו עליהם".

     

    אני מניחה שצ'רלי אזריה, אביו של אלאור, יחלוק עליך. "צה"ל זרק את הבן שלי", הוא אמר לשופטים בבית המשפט.

     

    "אני אומר לך את מה שאני חושב. טיפלנו בעשרות תיקים מבצעיים, כולל חקירות שנפתחו במסגרת מבצע 'צוק איתן'. אמנם עצם החקירה במצ"ח לא נוחה לאף אחד, ובמיוחד לא למי שנחקר, אבל עובדה שהתברר כי החיילים פעלו היטב והפעילו אש כראוי באירועים המבצעיים שנחקרו — ואף אחת מהחקירות האלה לא הגיעה לכתב אישום".

     

    צילום: עימאד אבו שמסייה. מתנדב בצלם בחברון

    צילום: עימאד אבו שמסייה. מתנדב בצלם בחברון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סרטון הירי של אלאור אזריה. "תפקיד הסנגור להבין שהדברים הרבה פעמים יותר מורכבים מצפייה בסרטון של 20 שניות" 

     

    לדעתך הסנגוריה הצבאית הייתה יכולה להשיג לאזריה עונש מופחת?

    "מבלי להתייחס למקרה של אזריה, אני באופן כללי מאמין בסנגוריה הצבאית ובייצוג שלה — וחד־משמעית בתוצאותיה".

     

    מה דעתך על המפגש של מח"ט כפיר, אל"מ גיא חזות, עם צ'רלי אזריה?

     

    "קראתי על זה כמוך. לא אתייחס לכך, מאחר שהנושא הזה נמצא כרגע בפני בית הדין".

     

    האם לדעתך נכון לאזריה לערער? 

    "בתיק כזה, כשיש כבר קו הגנה נחרץ — שלא מתקבל בערכאה הראשונה — במקרים רבים מאוד ההגנה מערערת על הכרעת הדין".

     

    בשיח הציבורי סביב משפט אזריה עלתה תהייה, האם הסנגוריה הצבאית תוכל לייצג את החייל ולצאת נגד המערכת שהיא חלק ממנה?

     

    "באופן חד־משמעי, הסנגור הצבאי רואה את טובת הלקוח לפני כל שיקול אחר. הסנגור הצבאי נהנה מעצמאות מקצועית מלאה, ואם הטיעונים הנכונים בהגנה על הלקוח הם הבעת ביקורת — גם חריפה — על עמדת התביעה הצבאית, או על פעולות שנקטו מפקדים, טובת ההגנה היא שתכריע. לכן כל טענה כאילו סנגור צבאי יחשוש להעביר ביקורת או לצאת נגד המערכת היא פשוט לא במקום ולא נכונה".

     

    אבל אפשר להבין את החשש של הורי אזריה, שבחרו פרקליט פרטי?

     

    "באופן הכי נחרץ, החשש הזה אינו מוצדק. הסנגוריה הצבאית עושה עבודה מעולה ומקצועית. סנגור שלא מבצע את העבודה שלו ביושרה, עם כל הלב, במקצועיות, בנחישות וללא מורא — חוטא למקצוע".

     

    ניסיון של חיילים להבריח סמים: צמיג שבתוכו הוטמנו סוליות חשיש. "הצבא חייב מדיניות מחמירה מזו הנהוגה באזרחות"
    ניסיון של חיילים להבריח סמים: צמיג שבתוכו הוטמנו סוליות חשיש. "הצבא חייב מדיניות מחמירה מזו הנהוגה באזרחות"

     

    העיניים של הנאשם

    אם זה היה תלוי רק בו, אל"מ אשר הלפרין ("אָשִי" בפי מכריו) היה עושה קריירה מקבילה על מגרש הכדורגל, אהבת ילדותו. הוא נולד לפני 47 שנה בבאר־שבע. בגיל שש גילה את הדשא ונשבה. "נחשבתי לילד שקט, אבל על המגרש הרגשתי הכי טוב בעולם", הוא משחזר בעיניים נוצצות. עד היום הוא אוהד שרוף של הפועל באר־שבע, ואף כתב ספר שעוסק בקבוצה (ראו מסגרת). היום הלפרין הוא אכן כוכב כדורגל, אבל בקבוצת חובבים שמכונה "אתלטיקו מודיעין־באר־שבע במילואים".

     

    לפני השירות הצבאי, כשהלפרין הבין שכבר לא יהפוך למראדונה הבא, הוא החליט לצאת לעתודה משפטית באוניברסיטה העברית. אחר כך עבר קורס קצינים והצטרף לפרקליטות הצבאית. במשך רוב השנים שם הוא היה תובע צבאי, עד שב־2012 חצה את המתרס ומונה לסנגור הצבאי הראשי.

     

    איך היה המעבר מעמדת התובע לסנגור צבאי ראשי?

    "לי לא היה קשה. אני בטוח שעם כניסתי לתפקיד כולם בחנו אותי בשבע עיניים, כאילו 'מה פתאום מצניחים לנו תובע'. באופן אישי, אותי יותר מעניין ומאתגר ואפילו מרטיט לי את הלב להיות סנגור. התביעה צריכה להפעיל שיקול דעת, לעשות הכנה משפטית ולגלות מקצועיות, אבל הסנגור הוא למעשה סוג של מורה דרך. הוא מי שמלווה את הלקוח שהוא מייצג בארץ זרה, שבה כללי המשחק לא מוכרים לו, ומשמש לו עיניים — וזה מדהים".

     

    התיק הראשון שלו כסנגור צבאי ראשי היה טעון מאוד, ולדבריו, "דמה בסערה הציבורית שחולל לתיק אזריה". מדובר בסמח"ט הבקעה לשעבר, סא"ל שלום אייזנר, שתועד בסרטון כשהוא מכה בנשקו פעיל שלום מדנמרק. הלפרין: "זה היה באפריל 2012, במהלך פיזור הפגנה לא חוקית בשטח צבאי סגור, אחרי פרובוקציות של מפגינים וברגע של טעות בשיקול הדעת. אייזנר הודח למחרת המקרה, והיו טענות בשיח הציבורי נגדו ובעדו, וגם אז הועלו טענות שצה"ל הפקיר אותו ולמה מעמידים אותו לדין".

     

    הלפרין צפה, כמו כולם, בסרטון המפורסם שחולל סערה. "אבל אם קודם היה לי ברור שאייזנר לכאורה אשם, אז מה שמייחד את תפקיד הסנגור זה היכולת לראות את התמונה העגולה, להבין שהדברים הרבה פעמים יותר מורכבים מצפייה בסרטון של 20 שניות.

     

    "אז הגענו לשימוע אצל הפרקליט הצבאי הראשי. אייזנר לקח אחריות על התקלה המבצעית, והבהרנו לפצ"ר שמדובר בקצין מעולה, עם ותק של יותר מ־20 שנה, שסיכן את חייו בתפקידים מבצעיים ושעמד בסיטואציה קשה של מפגינים, שעמדו לפרוץ לציר תנועה מרכזי ולסכן עוברי אורח, תוך הפרה של הבנות מוקדמות. הצגנו מטעמנו דווקא עדות של האלוף שהדיח אותו, שסיפר על תפקודו הטוב של אייזנר כקצין. זה נגמר בהסדר טיעון עם חודשיים של עבודות שירות ובהחלטה להדיחו. אבל כדי לא לפגוע בעתידו הכלכלי ובתנאי הפרישה שלו, אייזנר הועבר לתפקיד מטה במרכז לאימוני יבשה בצאלים, והשירות שלו הסתיים עם הגיעו לגיל הפרישה המינימלי — אבל בקומה זקופה".

     

    הלפרין מאשר כי במשפט הצבאי – בעיקר בשלבי הטיעונים לעונש – עברו ודרגותיו של הנאשם משחקים תפקיד. "בצבא, כמו גם במקומות אחרים, עברו המפואר של נאשם והדרגות שהשיג בעמל רב – בוודאי אם מדובר בשירות קרבי — עומדים לזכותו ביום הדין, ומן הראוי שכך. אין בכך הצדקה של המעשים המיוחסים לו, אלא הבעה של נקודות זכות בפני השופטים. אבל אם מישהו חושב שבמסגרת החקירה עושים 'הנחת סלב' לקצינים האלה, הוא טועה טעות מרה. אפילו יש מי שיאמרו כי ההפך הוא הנכון, ודווקא במקרים האלה החקירות מעמיקות ולא משאירות אבן שלא נהפכה".

     

    מה שבטוח הוא שככל שיש יותר ברזלים על הכתף, הסערה הציבורית גוברת, והלפרין, לצד הקצין החשוד או הנאשם – עמד במוקד. כך היה עם בכיר הנאשמים שבהם טיפל, תא"ל אופק בוכריס, מפקד חטיבת גולני לשעבר. בשבוע שעבר קיבל בית הדין הצבאי את הסדר הטיעון, שהלפרין היה אחד מאדריכליו. בוכריס הודה בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה כלפי מתלוננת אחת ובהתנהגות שאינה הולמת כלפי מתלוננת שנייה, הוּרד לדרגת אלוף־משנה ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. כזכור, ההודאה של בוכריס לא באה מיד: בהתחלה הוא שמר על זכות השתיקה, בהמשך, באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת, הכחיש נמרצות, ורק במסגרת הסדר הטיעון הודה בעבירות שבהן הורשע.

     

    אחת הביקורות שהושמעה נגד בוכריס הייתה שלמעשה הוא שיקר: אדם שטען שלא היה דבר, מודה בעבירה כמו בעילה אסורה בהסכמה. האם לא נראה לך בעייתי להשיג הסדר טיעון לקצין שנהג כך?

     

    "ראשית, אין שום הבדל בין קצין בכיר לחייל פשוט בהקשר של הגנה משפטית, כולם זכאים לה. ולגבי השאלה שלך: ישנם מקרים שבהם לאחר החקירה ובמהלך המשא ומתן עם התביעה לבחינת אפשרות של הגעה להסדר טיעון — תוך חיסכון במחיר הקשה של ניהול משפט לכל המעורבים — מחליט הנאשם לחזור בו מהכפירה ולהודות במעשים המיוחסים לו. זאת למרות שהכחיש אותם בחקירה".

     

     

    הלפרין במדים. "אלה החיים ואני לא מסתכל אחורה"
    הלפרין במדים. "אלה החיים ואני לא מסתכל אחורה"

     

    ואיזה מסר זה משדר לפקודים שלו?

    "בצבא ערך האמת מקודש. החיילים מחונכים לא לשקר למפקדיהם ולמסור את האמת המלאה, גם כשהיא לא נוחה להם, אחרת תהיה פגיעה קשה ביחסי האמון בין מפקדים לפקודים. הדבר שונה כשמדובר בהליך משפטי: חייל שרואה את מפקדו שמועמד לדין משנה גרסה — צריך להבין שהעולם המשפטי מורכב יותר ואין חובה על החשוד למסור גרסה שתפליל אותו. התביעה היא זאת שחייבת להוכיח את אשמתו. הדברים לא פשוטים, אבל הצבא יודע להתמודד עם המתח הזה היטב.

     

    "גם חייבים להבין: אף צד לא 'עושה טובה' לצד השני בהסדרי טיעון. אני הייתי משני צידי המתרס. כל צד שוקל את הסיכויים והסיכונים ובוחן היטב את חומר הראיות ושיקולים משפטיים נוספים לפני שהוא מקבל החלטה כזאת. הוקעה ציבורית של הסדר טיעון היא הרבה פעמים ממש לא במקום".

     

    מה שיעור התיקים שמסתיימים בהסדרי טיעון במערכת המשפט הצבאית?

    "אחוז לא מבוטל מהתיקים. אין לי מספרים, אבל אני יודע שזה לא רק משיקולי יעילות של המערכת. בניגוד לטענות כאילו מדובר בסרט נע של תיקים שנסגרים בענישה קלה יחסית, ההסדרים האלה מביאים לסיום נכון, בפחות זמן, בפחות מחיר לכלל המעורבים, שזה חשוב מאוד — ובענישה צודקת".

     

    הסדר טיעון הושג גם למיוצג נוסף של הלפרין, מג"ד צבר לשעבר, סא"ל לירן חג'בי. במסגרת ההסדר הורשע חג'בי בסעיפים של התנהגות בלתי הולמת כלפי החיילת מאי פאטל. חג'בי הורד בדרגה אחת והודח מתפקידו, נידון לחודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים וחויב בפיצויים בסך 5,000 שקל. פאטל לא הסתירה את מורת רוחה מהסדר הטיעון ומתחה עליו ביקורת, אבל הלפרין, כמובן, מרוצה ממה שהצליח להשיג עבור הלקוח שלו. "הדברים שבהם חג'בי הודה בתיק הצבאי מהווים התנהגות שאינה הולמת מצד מפקד בכיר בצבא. זהו סעיף שאין עליו אפילו רישום פלילי ושאלת ההסכמה פה אינה רלוונטית".

     

    ואם תפגוש במקרה את מאי פאטל, תוכל להסתכל לה בעיניים ולומר לה: היה כאן משפט צדק?

    "כן. מאי פאטל ובאת כוחה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, הסכימו להסדר הטיעון שהוצע על ידי התביעה הצבאית לעונש שהושת על חג'בי, בגין התנהגות שאינה הולמת קצין ועל החלפת מסרונים ונשיקה. לעומת זאת, בשיח הציבורי ובעיקר ברשתות החברתיות, העובדות האלה נדחקו הצידה, ונוצר מצג כאילו מדובר בעבירות מין חמורות ביותר. אבל ברור שחג'בי היה צריך לשלם — ואכן שילם — על העבירות שביצע. הוא הורד לדרגת רב־סרן וסיים באופן מיידי את השירות שלו, כשהוא מאבד את זכויות הפנסיה שלו".

     

    כסנגור צבאי ראשי וכתובע לשעבר, מה תגיד להורים שתוהים אם הם יכולים לשלוח את בנותיהם לצבא בלב שקט ולהיות רגועים שאם חלילה ייפלו קורבן לעבירת מין — הצדק ייעשה?

     

    "אומַר להם: אתם יכולים להיות שקטים, כי אסור להסתכל על המכלול דרך אותו מקרה חריג. המערכת הצבאית עברה שינוי דרמטי בנושא. אם לפני 20 שנה קצין בדרגת תת־אלוף שקיים יחסים עם הפקודה שלו נשפט על כך בבית דין משמעתי ונשאר בצבא, כיום קצין שמואשם באותו מעשה עומד לדין פלילי ומסיים את שירותו הצבאי. זה שינוי עצום, שמקל על הקורבנות להתלונן, כי הן חשות, ובצדק, שהמערכת מגבה אותן ברצינות בנושא הטיפול בתלונות. לכן גם יש ירידה במספר התלונות, אבל עלייה במספר הדיווחים".

     

    אבל נדמה שגם רבים מהתיקים הללו נסגרים בסוף בהסדר טיעון, ולא פעם לקורבנות יש ביקורת על ההסדר הזה.

    "אסור להתבלבל ולחשוב שהסדרי טיעון מושגים בגלל שאיזה סנגור צבאי ממולח הצליח 'לעבוד' על המערכת. ההסדרים נעשים על ידי שני הצדדים ואחרי שקילה של הראיות בתיק. התביעה הצבאית מגיעה להסדרי טיעון אחרי שהיא בוחנת את הראיות שיש לה ואת העדויות; אחרי שהיא ורק היא יודעת מה הסיכוי שעדותה של המתלוננת תתקבל, כמה היא רוצה לבוא להעיד, ובגלל שיקולים נוספים, שרק התביעה יודעת. לפעמים הצדק דווקא מושג בצורה טובה יותר בדרך של הסדר טיעון, מאשר בהכרעה שכולה שחור או לבן. וזה דווקא במקרים מורכבים".

     

    לא בעייתי מבחינתך לייצג עברייני מין?

    "במקרים שהונחו על שולחני, גיליתי שכמעט בכל אחד מהם — האמת מורכבת הרבה יותר לעומת איך שהוצגה בתקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות. ברמה המשפטית, דיני הראיות הם שקובעים. ביחס לאותם מקרים חריגים, גם מי שנכשל בעבירה, ראוי שיזכה להגנה משפטית מצוינת. כמו שיש תביעה חזקה, ראוי שתהיה סנגוריה חזקה, כדי שהצדק ייעשה.

     

    "אני יכול לספר לך כדוגמה על אחד מתיקי הדגל שלי, שבו ייצגתי קצין, ששמו אסור בפרסום: הוא נחשד באונס של קצינה ובחקירה הודה רק בקיום מערכת יחסים. למרות זאת הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בגין אונס. אחרי השימוע הראשון בדקנו תכתובות ביניהם גם במייל הצבאי – משהו שלא נעשה בחקירה — וגילינו ראיית זהב: תכתובת אישית, שממנה עלה כי היה מדובר ברומן. במקום לשבת בכלא על אונס, זה הסתיים בדין משמעתי והוא חטף רק נזיפה וקיצור שירות. אני גאה בזה".

     

    הסטטוס המפליל

    לדברי הלפרין, כ־50 אחוז מסך העבירות שמובאות בפני בתי הדין הצבאיים בשנה הן עבירות סמים, "כמעט כולם נחשבים סמים קלים באזרחות".

     

    זו עלייה לעומת שנים קודמות?

    "זאת בהחלט עלייה. ב־2014, למשל, הנתון עמד על 40 אחוז בלבד".

     

    מה זה אומר על צה"ל של היום, אם כמחצית מהתיקים שמגיעים לבית המשפט שלו עוסקים בסמים?

    "העלייה במספר כתבי האישום לא נובעת מכך שיותר חיילים משתמשים בסמים, אלא מסיבה אחרת לגמרי: היום חיילים מתעדים את כל חייהם בסלולרי, בפייסבוק ובקבוצות הווטסאפ, וכשמצ"ח מחפשת ראיות לעישון סמים במכשירי הטלפון החכמים — היא מוצאת אותן היום בקלות רבה מאוד. אבל ביחס למספר החיילים המשרתים בצה"ל, מדובר עדיין במקרים חריגים, ובכל מקרה מספר התיקים של שימוש בסמים ביחידות עצמן הוא נמוך מאוד, במיוחד ביחידות הלוחמות".

     

    לדעתך גם צה"ל צריך לאמץ מדיניות של אי־הפללה לגבי סמים קלים?

    "לא. הצבא חייב לאמץ מדיניות מחמירה יותר מזו הנהוגה באזרחות, על מנת להבטיח שסמים — גם קלים — לא ייכנסו ליחידות. ועם זאת, ממש לאחרונה החליט הפצ"ר בהחלטה דרמטית להקל במדיניות ההעמדה לדין של מי שנתפסו לראשונה בעישון סמים קלים בצבא, כך שלא יוכתמו ברישום פלילי כשהם יוצאים לאזרחות".

     

    מהו תיק הסמים הכי כבד שבו נתקלת?

    "בתור פרקליט העמדתי לדין לפני כמה שנים קצין בדרגת רב־סרן בתיק הסמים החמור ביותר בצה"ל בשנים האחרונות. מדובר בסמים שנתפסו בגבול מצרים — ובמקום להעבירם למשטרת ישראל כדי להשמידם, הוא מכר לחברו בשלוש הזדמנויות 144 ק"ג חשיש ועוד עשרה ק"ג הרואין. הרווח שעמד לגרוף לכיסו היה יותר מ־1.7 מיליון שקל. הוא נדון ל־13 שנות מאסר בפועל, שהומתקו בערעור ל־12 שנה".

     

    בניגוד לבתי משפט אזרחיים, במקרה הצבאי הנאשמים הם במדים, בדיוק כמו התובעים ובמקרים רבים גם כמו הסנגורים. זה לא יוצר אמפתיה כלפי הנאשם, במיוחד אם הקורבן הוא אזרח?

     

    "אני מכיר את החשש הזה. טבעי שאזרח שמגיע לבית הדין ורואה את כל המעורבים כחלק מהמערכת יחשוש. אבל החשש הזה אינו במקומו: המתלונן נמצא תחת כנפיה של התביעה הצבאית, שכל מטרתה היא להילחם על הצדק. זהות הנאשם, תפקידו או דרגתו לא מהווים שיקול לצורך העניין".

     

    כלומר, גם למשפחתו של פלסטיני שנורה, לפעיל שמאל דני שהוכה או לנער גבעות שספג אלימות, אתה יכול להביט בעיניים ולומר: בצה"ל יש משפט צדק.

     

    "כן. חד־משמעית נעשה משפט צדק. ההליכים פומביים, נערכים במהירות בהשוואה למערכת האזרחית ונתונים לביקורת ציבורית ומשפטית. הנתונים מלמדים שנדירים עד מאוד המקרים שבהם בג"ץ התערב בהחלטות שקיבלו גורמי האכיפה והמשפט במערכת הצבאית".

     

    מה התוכניות עכשיו? להצטרף לאיזה משרד עורכי דין יוקרתי? או אולי תפקיד ציבורי?

    "אמשיך לטפל בתיקים במסגרת שירות מילואים. העיסוק בעריכת דין מעניין אותי תמיד, אם כי אני עם הפנים לתחום ניהול משברים במשפט. אני גם מתכנן להרצות ולכתוב ספר נוסף".

     

    אחרי 52 שנה כפרקליט צבאי, על מה אתה מתחרט?

    "בחיים ככלל, אני לא מתחרט. אלה החיים ואני לא מסתכל אחורה. אני לחלוטין לא בטוח שכל ההחלטות שקיבלתי היו נכונות, וייתכן שהיה נכון לנקוט דרכים אחרות — אבל אני לא מאמין בלשחק ב'נדמה לי' ולחשוב מה היה קורה אילו". •

     

     

    יובל חן
    יובל חן

     

    shosh-m@yedioth.co.il

     

     

     


    פרסום ראשון: 08.02.17 , 17:59
    yed660100