שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רמי זרנגר
    7 ימים • 08.02.2017
    ירח דבש
    אחרי הטראומה בטיול השחרור מהצבא באי קופנגן, שנוצרה משילוב בין סופה טרופית להתקף חרדה קשה בעקבות משקה מסתורי שקיבלה מגבר זר ‑ השחקנית סיון מסט נשבעה שלא לחזור לתאילנד. ואז הגיע התפקיד בדרמה היומית "פול מון", לצד בן זוגה בחיים, הזמר אלישע בנאי, וסידר לה הזדמנות לחוויה מתקנת. עכשיו היא מספרת איך זה לפגוש מקרוב את משפחת בנאי המיתולוגית, מה למדה מהחזרות בסלון עם אורלי זילברשץ, ולמה, למרות התדמית והקעקועים של החבר שלה - היא ממש לא נערת רוק
    אלון הדר | צילומים : רמי זרנגר

    הדברים הכי טובים בחיים של השחקנית סיון מסט מגיעים דווקא אחרי שהיא כבר מרימה ידיים. קחו למשל את המפגש בינה ובין בן זוגה, הזמר אלישע בנאי, בנם של הזמר יובל בנאי והשחקנית אורלי זילברשץ. "בדיוק נבחנתי לבית ספר למשחק של ניסן נתיב ונכנסתי לרשימת ההמתנה", היא מספרת, "ואז הודיעו לי שהכיתה כבר נסגרה ולא אוכל ללמוד שם. נורא התבאסתי. עבדתי אז כמלצרית בבית קפה ויום שלם פשוט בכיתי תוך כדי המשמרת. כשסיימתי, החברות שלי אמרו: טוב, בואי נצא לשתות".

     

    עם בן הזוג, אלישע בנאי, ב"פול מון". "יש איזה קונפליקט מתחת לפני השטח, של מי קובע את הטון ‑ כי שנינו עקשנים"
    עם בן הזוג, אלישע בנאי, ב"פול מון". "יש איזה קונפליקט מתחת לפני השטח, של מי קובע את הטון ‑ כי שנינו עקשנים"

     

    היא הגיעה לבר וראתה פתאום פרצוף מוכר. "אלישע ישב על הבר לבד. היינו חברים בפייסבוק, שבועיים לפני הוא אפילו שלח לי את השיר 'לייף און מארס' של דיוויד בואי לכבוד יום ההולדת וכתב לי 'מזל טוב', ולא ממש הגבתי. אבל באותו לילה רציתי מישהו נחמד לידי. לא תיכננתי להתחיל איתו, פשוט אמרתי: 'היי אלישע, בא לך לשבת ביחד?' הכי לא מתאים לי, אני לא כזו חברותית. ככה התחלנו לדבר".

     

    שלח לי מלאך.

    "כן. היה לי נחמד ומצחיק. פתאום גם הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי: אה, הוא דווקא חמוד. אחר כך הגיעו החברים שלו והחברות שלי והלכנו לבר אחר. ואז הוא הציע לקחת אותי להופעה של חבר, אבל הגענו באיחור ולא הכניסו אותנו. היה לילה לבן, פשוט המשכנו להסתובב בתל־אביב".

     

     

     

    מאז חלפו כבר חמש שנות זוגיות והיום הם מתגוררים יחד בדרום תל־אביב. עכשיו תוכלו להתרשם מהכימיה ביניהם גם על המסך, בדרמה היומית של HOT "פול מון" (המשודרת בימים א'־ד', ב־20:45, ב־HOT בידור ישראלי), שם הם משחקים בני זוג, בדמויות שמזכירות קצת את החיים. הוא מגלם כוכב רוקנרול מצליח שמגיע לתאילנד עם בת זוגו, שמשמשת גם כמנהלת והמפיקה שלו, לקחת פסק זמן. "היא בחורה אמהית, שאוהבת לשמש על תקן משענת לאחרים, עם כוחות הכלה גדולים".

     

    ואיך זה באמת לחיות עם רוק־סטאר? 

    "אלישע הוא ילד טוב וביתי", היא מבהירה. "אפשר לומר שהוא אפילו חנון. הוא ממש לא רוקנרול של שורות וסמים בשירותים. כשאנחנו משווים סיפורים, מתברר שהייתי הרבה יותר פרועה וחסרת גבולות ממנו. הוא גם מבשל מדהים. התחיל כשוטף כלים אצל יונתן רושפלד, התקדם ועבד במטבחים של מסעדות במשך חמש שנים. לפני כמה שנים הוא היה גם שותף בבר, אבל עכשיו אנחנו זקנים. הבילוי המועדף עלינו הוא לשבת בבית לארוחה עם בקבוק יין, מי הולך למועדונים בכלל?"

     

     

    מה מנת הבית שלו? 

    "פסטה ברוטב עגבניות, עם צלפים, סרדינים, בזיליקום ופרמזן. הכי פשוטה וים תיכונית, אבל באמת אלוהית. אה, וגם פרנץ' טוסט בשבת בבוקר, עם שמנת וריבת אוכמניות. אחר כך אני עושה יוגה ומכפרת על כל החטאים".

     

    טריפ רע

    מסט (28) גדלה בחיפה. אביה יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה, אמה מדריכת מורות. היא הצעירה בבית מתוך שלושה — אחותה ציירת ואחיה סגן־אלוף בצה"ל. עד הגיוס לתיאטרון צה"ל הספיקה כבר לקפוץ לכמה הופעות אורח בהפסקת הפרסומות, ז'אנר שבו היא מככבת עד היום (וזכורה בעיקר כנערת המילקי האחרונה). הצילומים ל"פול מון", שעלילתה מתרחשת כאמור בתאילנד, לא היו ההזדמנות הראשונה שלה לבקר בחופי התכלת הנודעים. לאחר השחרור היא עשתה טיול למרכז אמריקה, חזרה והחליטה לבקר גם במזרח. התחילה בהודו, שם שהתה כמקובל כמה חודשים, ומשם המשיכה לתאילנד, אבל אז ציפתה לה הפתעה.

     

    "הגעתי לאי קופנגן, והכל פשוט נראה לי כמו גן עדן מטורף, אז ויתרתי על הטיסה חזרה ונשארתי שם לבד. כמה ימים לאחר מכן פרצה שם פתאום סופה נוראה. הגשמים לא נפסקו, הים התחיל לעלות והנחלים התרחבו והתרחבו. כבר אי־אפשר היה לצאת מהאי בשום דרך, כי היה אסור להתקרב למעבורות. מצאתי את עצמי תקועה בבונגלו רעוע, שרעד מהרוחות ומהגשם. פחד אלוהים. בבת אחת גן העדן הפך לגיהינום".

     

     

    מסט. "אני לא מרשה לעצמי להישאב לדיכאון, תמיד מרימה את הראש. החיים קצרים מדי בשביל להתחרבש עם עצמך
    מסט. "אני לא מרשה לעצמי להישאב לדיכאון, תמיד מרימה את הראש. החיים קצרים מדי בשביל להתחרבש עם עצמך

     

    אבל זו, מתברר, הייתה רק ההתחלה. "קופנגן ידוע כאי של סמים ומסיבות, אבל אני דווקא לא לקחתי כלום, הספיקה לי פעם אחת בטיול קודם שעשיתי במרכז אמריקה. אבל אז, בלי לחשוב יותר מדי, בשיא התמימות, פשוט לקחתי שלוק ממשקה שמישהו הציע לי. לא יודעת מה היה שם, אבל זה לא היה רק אלכוהול. מיד אחר כך נכנסתי להתקף חרדה קשה שנמשך ארבעה ימים, שבמהלכם לא התקלחתי ופחדתי לאכול. בגלל שסיממו אותי, לא הבנתי גם מה קורה סביבי, חשבתי שאתקע שם לנצח, למרות שאני בכלל לא טיפוס חרדתי".

     

    איך זה נגמר?

    "אחרי כמה ימים יצאה סוף־סוף מעבורת מהאי. כולם שמחו, ורק אני עדיין הייתי תקועה בפחדים ובדאגות. לא סמכתי על אף אחד סביבי. ממש ברחתי מכולם. הסתובבתי לבד, בלי טלפון. עליתי על אוטובוס לבנגקוק ואז הגעתי ל'הקשר הישראלי' ‑ מקום מפגש מפורסם לישראלים ברחוב הקאווסן. היה שם בחור שאמר לי מיד: סיון, חיכינו לך. מהאי עוד הספקתי לשלוח מייל לאמא שלי שבו כתבתי לה שסיממו אותי והיא כבר התקשרה לאנשים שחיפשו אותי".

     

    מאז לא הייתה מוכנה לשמוע בכלל על חזרה לתאילנד. לא חלמה לשוב ולהשתכשך במי הטורקיז של האיים, לזלול פאד תאי ברחובות בנגקוק או לאבד את הראש במסיבות טרנס. אבל אז הגיעה "פול מון". גם הפעם לא קיבלה את התפקיד מיד. "ניגשתי לאודישנים, אבל בסוף לוהקה חן אמסלם לתפקיד. הם כבר התחילו בחזרות ואני ממש התבאסתי שלא קיבלתי את העבודה". 

     

    כנערת מילקי
    כנערת מילקי

     

    איך מתגברים על אכזבה כזאת?

    "אני לא מרשה לעצמי להישאב לתוך דיכאון, אני תמיד מרימה את הראש בסוף. החיים קצרים מדי בשביל להתחרבש עם עצמך. אבל באותם ימים זה לא היה פשוט. זה היה קיץ, ואני זוכרת ששכבתי על הספה בתחתונים וחשבתי לעצמי: פאק, מה אני עושה? אין לי עבודה עכשיו. ואז אלישע התקשר אליי ואמר: 'סיון, אבל למה את לא עונה לסוכנת שלך?' כי הטלפון שלי תמיד על שקט. אמרתי לו: 'מה כל כך דחוף, אין שום דבר על הפרק'. ואז הוא אמר רק: 'את עושה את 'פול מון'' וסגר את הטלפון (אחרי שאמסלם נאלצה לפרוש מהצילומים מסיבות בריאותיות ‑ א"ה). אני זוכרת שחשבתי לעצמי, מה, הוא אידיוט? ככה הוא עובד עליי? הוא לא יודע כמה התבאסתי שלא קיבלתי את התפקיד? זה לא מצחיק. בכלל לא מצחיק. בסוף התקשרתי לסוכנת שלי והיא אמרה: 'מאמי, התפקיד שלך. יש לך עוד יומיים צילומים ל־100 פרקים, תתכונני'".

     

    איך הגבת?

    "בדיוק הכנתי לי אוכל וכשנזכרתי שאני אמורה להצטלם בבגד ים, ויתרתי על הקינוח. אבל ברצינות, נכנסתי מיד למוד של רובוט, הייתי קרה לחלוטין ומאוד ממוקדת. לא היה לי בכלל זמן לחגוג או להיכנס לסרטים על שטויות. גם לא סיפרתי לאף אחד, כי הכל נראה כמו הזיה. טוב מכדי שזה יתרחש. אני, תומר קאפון ואורטל בן שושן (שני כוכבי הסדרה וזוג בחיים) חברים עוד מבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. גם באודישנים אמרתי להם: לא יכול להיות שנשחק ביחד. דברים כאלו לא קורים באמת, אל תחיי בקוקוס".

     

    מסוכן לשחק ביחד עם בן הזוג, ועוד בתפקיד שמזכיר מאוד את החיים שלכם.

    "מזה ממש לא חששתי, להפך, בעיניי זה היה חלום. גם כשחקנית. קשה לייצר עם שחקן זר דינמיקה של זוג ותיק. אבל עם אלישע, כשאני אומרת לו טקסטים אינטימיים ומסתכלת עליו — זה פשוט שם. דווקא הוא חשש, כי הוא יודע כמה זה חשוב לי. אצלו הלב בעצם במוזיקה. המשחק בא לו בקלות, בלי מעורבות רגשית גדולה מדי. זו מבחינתו השלמת הכנסה מעולה למוזיקאי. אצלי המשחק, במיוחד בתיאטרון, זה הלב. אני מתייחסת לזה מאוד ברצינות. הוא הרבה יותר רגוע וקליל ממני בכל מה שנוגע לתחום, אבל דווקא הדיסוננס בינינו יצר באלאנס בריא. בגלל זה גם צלחנו את זה יחד. אם שנינו היינו באותו זון רגשי — לא יודעת איפה היינו עומדים היום".

     

    ואיך הסכמת לחזור לתאילנד?

    "במשך שנים הייתה לי טראומה מטורפת, ידעתי שאני לא חוזרת לשם יותר בחיים. מבחינתי תאילנד הייתה מקום רע, סליזי וטראשי. כשקיבלתי את התסריט לידיים, אמרתי לעצמי: אמא'לה, איך אתמודד עם זה שוב? גם לא שיתפתי אף אחד מההפקה במה שעבר עליי, כי פחדתי שלא ירצו להטיס אותי. אבל החלטתי להתייחס לצילומים בתור הזדמנות לחוויה מתקנת. היחיד שידע מה באמת קורה איתי היה אלישע. גם הרגיע אותי מאוד שהבן אדם הכי קרוב אליי יהיה שם איתי וישמור עליי. זה היה סוג של בית. הצילומים נמשכו שלושה חודשים, מתוכם רק שלושה שבועות בתאילנד. ביתר הזמן צילמנו באולפנים בחולון, בנו לנו שם לוקיישן עם בונגלוס וערסלים, וסצנות המסיבות צולמו באשדוד".

     

    בסוף היא מצאה את עצמה אפילו באי קופנגן. "מראש, עוד לפני שהתקבלתי לסדרה, תיכננו שאיך שאלישע יסיים את הצילומים — אטוס ואפגוש אותו לטיול של חודש בוייטנאם. אבל אחר כך כמה שחקנים שיכנעו אותי להצטרף אליהם לכמה ימים בקופנגן. חששתי לחזור לאי, אבל לשמחתי בסוף הסכמתי והגענו לשם לביקור, לא לפני שבדקתי את תחזית מזג האוויר".

     

    כולם היו בנאי

    מסט היא חלק מקבוצת הצעירים של תיאטרון גשר ומשחקת עכשיו בהצגה "חוות החיות" בתפקיד מולי הסוסה הלבנה שבורחת מהחווה. לאחרונה גם השתתפה בסדרות "פצועים בראש" ו"גאליס" ובסרטה המדובר של רמה בורשטיין "לעבור את הקיר". היא מודעת כמובן לעניין שמעורר בן זוגה המפורסם שגם מופיע לצידה בתפקיד שאמור לשמש כפריצה הגדולה שלה, אבל לא מתרגשת מזה. "קיבלתי תפקיד, עבדתי, נהניתי ועכשיו אני כבר חושבת על מה הלאה. יש עוד זוגות של שחקנים שעובדים יחד, זאת מדינה קטנה ותעשייה קטנה כולם מכירים את כולם. לא המצאנו את זה, זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. אני משחקת כבר עשר שנים, תפקידים קטנים/ גדולים, בטלוויזיה ובתיאטרון - לא יודעת מה זה פריצה, אני לא מרגישה שום שינוי בחיים שלי. אני עדיין עושה אודישנים".

     

    ספרי לי איך נראית ארוחת שבת במשפחת בנאי.

    "עוד לא ממש הייתי בארוחה של כל משפחת בנאי. זו משפחה ענקית, וחוץ מאירועים גדולים של חתונות, שמחות או הלוויות — אין ממש מפגשים. עם כל הכבוד למיתולוגיה, מדובר בסופו של דבר באנשים. לכן גם לא עברו לי בראש לרגע שאלות כמו, האם משפחת בנאי תקבל אותי או לא? אני מעריכה אותם כמובן, אבל מאז גיל 14, כשהערצתי את מוניקה סקס — אני לא מעריצה אמנים. אני בכלל לא טיפוס מעריץ. טוב, אולי קצת את בוב דילן".

     

    עם הוריו של בן זוגה, אורלי ויובל, יש לה קשר חם ומיוחד. "אורלי, כשחקנית מעולה, גם עזרה לי ולאלישע עם כמה סצנות בסדרה", היא מגלה. "היינו באים בשבת ועוברים איתה על הסצנות שהיו לנו יחד באותו השבוע ושואלים לדעתה — כי יש לה תמיד רעיונות גאוניים".

     

    שניכם בני 28, יש כבר מחשבות הלאה, על חתונה?

    "חתונה זה טקס שלא מדבר אליי, לא עכשיו לפחות. פשוט לא מעניין אותי. בכל פעם כששואלים אותי על זה, ובישראל הרי לא מפסיקים לשאול, זה נשמע לי רחוק ולא ממש קשור אליי. מה גם שבתור שחקנית כבר יצא לי ללבוש כמה פעמים שמלות כלה, כך שאין לי ממש פנטזיות על ללבוש לבן".

     

    וילדים? 

    "יש לי ארבעה אחיינים מתוקים שבהחלט מספקים כרגע את הצורך שלי בלאהוב יצור קטן ומתוק עם עיניים גדולות, שמדבר אלייך בקול גבוה ובא לך למעוך אותו בנשיקות. בינתיים אני יותר מדי קנאית לחופש שלי. אני גם מרגישה שרק לפני שנתיים, אחרי שסיימתי את לימודי המשחק, התחלתי ממש לחיות כבן אדם בוגר שיודע בכלל מה הוא רוצה לעשות בעולם. אז כרגע זה ממש לא בראש שלי, אבל יש לי כלב שאני משמשת כרגע אמא שלו במשרה מלאה. זאת מספיק אחריות בינתיים".

     

     

    אלישע בנאי ואמו, אורלי זילברשץ. "יש לה רעיונות גאוניים"
    אלישע בנאי ואמו, אורלי זילברשץ. "יש לה רעיונות גאוניים"

     

    לא קשה לשני אמנים לחיות יחד?

    "אני כל כך אוהבת אמנות, שתמיד הקפתי את עצמי באנשים שעוסקים בה, זה מפרה אותי וזאת גם הסביבה שבה אני מרגישה הכי בבית. אני גם לא יודעת אחרת, אלישע הוא הגבר הראשון שאיתו אני במערכת יחסים כל כך ארוכה והגבר היחיד שאיתו גרתי. בסופו של דבר אני מתה על זה שאין לאף אחד מאיתנו ממש שגרה. יש שבועות שבהם אנחנו לא רואים אחד את השני בכלל, כי כל אחד עסוק בשלו ובשעות הפוכות, ולהפך — ימים שלמים שבהם שנינו מובטלים בבית, מנסים להתאפס ולמצוא עבודה ופותחים יחד 'משרד' בסלון.

     

    "אז כן, יש איזה קונפליקט מתחת לפני השטח, של מי קובע עכשיו את הטון — כשכל אחד מושך לכיוון שלו, כי שנינו עקשנים. וכן, יש כל הזמן דרמה ומישהו צריך תמיד להכיל מישהו — כי אלו מקצועות של אפ ודאון, ואנחנו כל הזמן לומדים איך להסתדר ולעזור אחד לשני לשמור את הראש מעל המים. אבל רוב הזמן אנחנו סתם מתפוצצים מצחוק. בתכלס, אנחנו שני ילדים מפגרים שגרים יחד והכל נראה לנו מטופש והחיים קצרים מדי בשביל לא ליהנות. לא הייתי רוצה שום דבר אחר". •

     

    alonihadar@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 08.02.17 , 17:59