קונצרט לכלכלה

הפתעה: האמנים הזרים מגיעים לפה גם כדי להרוויח כסף. הם כמובן רוצים לממש את האמנות שלהם בצורה הכי בסיסית ולשמח את הקהל שצברו במהלך השנים בכל נקודה אפשרית על הגלובוס, אבל קונצרט רוק הוא בסופו של דבר עסק כלכלי שחוקיו ברורים.

לתוך המשוואה הזו נכנסת גם הנקודה הישראלית. הנה עוד הפתעה: לא מעט אמנים לא ממש מתלהבים להגיע לכאן. זה רחוק, זה מורכב לפעמים, וזה מעצבן את הפלסטינים ואת התנועות התומכות בהם, לרבות רוג'ר ווטרס. כל אמן שמגיע לכאן יודע שהוא נכנס למאבקי פייסבוק פוטנציאליים עם אייקון פינק־פלוידי, וזה לא כיף. כל זה מתבטא במחיר. האמנים מתחילים את המגעים שלהם כאן מנקודת פתיחה גבוהה יחסית לשוק העולמי, עוד לפני שהתחלנו לדבר על עלויות נוספות, כי המפיקים מוסיפים פרמיה שמנמנה כדי למנוע ביטולים. הופעה בישראל מצריכה מהאמן לפנות שבוע מזמנו, ובאותו פרק זמן הוא יכול לפעמים לעשות 3 הופעות בחו"ל.

ויש גם עלויות אבטחה הגבוהות בהרבה מבאירופה, ועלויות סאונד ותאורה שגם הן גבוהות יותר מפני שאנחנו לא מקום המשופע בהופעות לאורך השנה, והמפעילים גובים מחירים גבוהים יותר "כי לא תהיה עוד הזדמנות כזו".

השורה התחתונה ברורה: הפקת הופעה בישראל יקרה יותר, מסוכנת יותר ולכן גם הכרטיסים יקרים יותר. הפתרון יכול להיות בידי המדינה, אם תחליט שהבאת אמנים זרים נחשבת לאחד מיעדיה ולכן עליה להשתתף, למשל, בעלויות האבטחה. עד אז, המפיקים ימשיכו להסתכן, אנחנו נמשיך לשלם יותר.