אפור זה השחור החדש
החיים של ג'יימי דורנן השתנו ברגע שהסכים לככב בסרט "חמישים גוונים של אפור". מצד אחד, הוא הפך לכוכב עולמי, מהצד השני הוא נאלץ להתמודד עם ביקורות קטלניות ועם האכזבה של לא מעט קוראות שדמיינו את כריסטיאן גריי לגמרי אחרת. עכשיו, עם ההיסטריה לקראת עליית הסרט השני בטרילוגיה, דורנן מסביר בראיון בלעדי למה הוא לא מצטער על ההרפתקה
"נראה כמו מישהו שדרכו לו על הפרצוף", "משתדל להיראות לוהט ומסוכן", "פוץ חסר כל חן או קסם גבריים": אלה רק חלק מהביקורות הקטלניות שספג ג'יימי דורנן על הופעתו ב"חמישים גוונים של אפור". לפני שנתיים בדיוק קטף דורנן האירי, שנחשב בבריטניה דווקא לשחקן איכותי ומוערך, שני פרסי "ראזי" (פטל הזהב) על הופעתו בסרט: השחקן הגרוע ביותר והצמד הכי גרוע (אותו חלק עם דקוטה ג'ונסון). אז נכון ש"חמישים גוונים" גרף 570 מיליון דולר ברחבי העולם, ונכון שכל מי שהיה מעורב בפרויקט — ולא רק דורנן — חטף על הראש, אבל הוא עדיין זוכר את ההשפלה.
"הרבה אנשים קראו את הספרים האלה, אז הרגשתי שאני מתמודד עם כל כך הרבה אנשים שיש להם דיעות איך כריסטיאן גריי צריך להיראות", הוא מתוודה. "זה היה עול ונאלצתי לסחוב את המשקל הזה על הכתפיים. העובדה שליותר ממאה מיליון קוראים יש בראש תמונה של הדמויות, כפי שיש לכולנו כשאנחנו קוראים ספר, גרמה לי להבין שזה יהיה בלתי אפשרי לרצות את כולם, אז התמקדתי בלתת את הפרשנות הכי טובה שאני יכול".
וזה לא היה קל.
"כשאתה עובד על דמות, אתה חייב למצוא משהו שאתה יכול להזדהות איתו", אומר דורנן. "ובעבודה על כריסטיאן גריי, זה היה לי קשה בהתחלה בגלל שאני לא מכיר אף אחד כמוהו".
סוג של גיבור על
למרות הביקורות, ולמרות שנכתב במדורי הרכילות כי דורנן לא ישוב לשחק בסרטי ההמשך בהמלצתה של אשתו, השחקנית אמיליה וורנר, הוא דווקא החליט לקחת את הסיכון ולהצטלם גם בהמשכונים של הטרילוגיה. מה שכן, דורנן כבר הכריז שלא ישוב לגלם את דמותו של גריי גם אם הספר הרביעי יעובד לסרט. ובכלל, דורנן מתעקש שהמפגש המחודש עם חברי ההפקה לצורך צילומי הפרק השני והשלישי בסדרת הסרטים היה מהנה. "זה היה כמו לחזור הביתה ולראות את המשפחה", הוא אומר. "צילמנו במשך כחצי שנה והיה מאוד כיף".
התוצאה מגיעה אלינו הערב למסכים. וההיסטריה בעיצומה. בימים האחרונים כבר הוזמנו מראש במכירה המוקדמת קרוב לעשרים אלף כרטיסים. במהלך הסרט השני, גריי השרמנטי נאלץ להתעמת עם שדים מעברו הבעייתי, בעוד זוגתו אנסטסיה סטיל מתמודדת עם התקפי הזעם והקנאה של שתי אקסיות שלו, ועם חיזוריו של הבוס שלה. בתווך נמצאות כמובן סצנות הסקס, חלקן מאופיינות בסאדו־מאזו שהפך את הספרים ללהיט וחלקן מז'אנר הקומדיה הרומנטית. "אני חושב שבסרט החדש העלינו רמה", אומר דורנן. "גם בסיפור עצמו וגם בשחקנים, שינינו הרבה דברים מהסרט ראשון. הסרט החדש נראה יותר חמים. הוספנו טאצ'ים קטנים שגורמים לו להיראות יותר אנושי, וזה די מגניב בעיניי".
מי הוא כריסטיאן גריי מבחינתך?
"אני רואה אותו כמעין תעלומה בלתי ניתנת להבנה או לפענוח. כריסטיאן גריי הוא פנטזיה, אנשים כמוהו לא קיימים".
מה הופך אותו לכל כך מסתורי?
"בדיוק העובדה שיש לו קיום פנטזיונרי, עם עוצמה ועושר מעבר לכל דמיון. הוא כמו גיבור על".
ב"חמישים גוונים של אופל" הקשר הזוגי מרגיש אמיתי. אתה יכול לדבר קצת על הקשרים בין הדמויות?
"היה מרגש לראות איך הקשר שלהם מתפתח ולראות איך כריסטיאן עושה הקרבות ומשתנה בשביל האהבה. זה משהו מאוד חשוב, שאפשר בקלות להתחבר אליו. אני חושב שהסרט יותר מתאים למעריצים מהסרט הראשון".
גם אצלנו "חמישים גוונים של אופל" מעורר עניין. אמנם הסרט יעלה היום לאקרנים, אבל עוד לפני שהוא עלה על מסך אחד הקופות לא הפסיקו לצלצל והכרטיסים להצגות של היום כבר כמעט ונגמרו.
הדוגמן שאוהב סרטי איכות
דורנן, 34, נולד בבלפסט, צפון אירלנד. הוא החל בלימודי משחק באוניברסיטה, שאותם לא סיים, בגלל שהבין שהוא מבזבז את זמנו והחליט לעבור ללונדון כדי לקדם את הקריירה. עד שההצלחה הגיעה דורנן התפרנס בעיקר מדוגמנות, לחברות כמו אברקרובמי אנד פיץ' וגם ניסה להצליח כזמר במסגרת להקת פולק בשם Sons of Jim שהתפרקה ב־2008. אם לא שמעתם עליהם, אל תרגישו רע.
לפני ש"חמישים גוונים" יצא והפך את דורנן בו־זמנית לכוכב על ולשחקן מושמץ, הוא סומן בכלל כשחקן איכות. דורנן שיתף פעולה עם הבמאית סופיה קופולה ב"מארי אנטואנט" וכיכב בסדרה המוערכת "The Fall", שבה הוא גילם רוצח פסיכופט. לטרילוגיה הפופולרית הוא לוהק אחרי שהשחקן המיועד צ'ארלי האנם פרש מהפרויקט.
לעיירת הספא הצ'כית שבה נפגשנו דורנן הגיע עם סרט ששמו "אנתרופואיד", שעוסק בפרשה מפורסמת ממלחמת העולם השנייה: התנקשות של שני לוחמי מחתרת צ'כים בבכיר הנאצי, ריינהרד היידריך, שמובילה לנקמה זועמת ולמחיקתו של כפר שלם בטבח נורא. דורנן מגלם את יאן קוביש, אחד משני לוחמי המחתרת. "כשעבדנו על הסרט הבנו כמה זה סיפור מיוחד עבור הצ'כים. אנחנו גאים מאוד בסרט ואני מקווה שהסבנו גאווה גם למדינה", אומר דורנן.
ישנם דווקא אנשים שטוענים שההתנקשות בהיידריך הייתה מיותרת, ושהיא רק הובילה לפעולות תגמול ונקמה מחרידות.
"אני מבין את אלה שמסתכלים על ההתנקשות מהצד של ההשלכות. אבל בשבילי, המתנקשים עשו מה שהיו צריכים לעשות. הצ'כים רצו להילחם בנאצים, זאת הייתה תקופה איומה ובלתי נתפסת".
אתה לא חושב שסרט כמו "אנתרופואיד" יכול לתת רעיונות והשראה למחבלים מתאבדים כיום?
"הרעיון שהסרט מקדם פיגועי התאבדות מופרך ומגוחך. נכון, הצגנו בני אדם שהיו מוכנים למות עבור ארצם, משהו שרבים רואים בו דבר בעייתי, אבל לטעון שאנחנו מקדמים או מאדירים פיגועי התאבדות, זה לדעתי פשוט שטויות".
חמישים גוונים של אופל" עולה היום בבתי הקולנוע ברחבי הארץ

