שלישי 27 באוקטובר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 08.02.2017
    תתכוננו להתאהב
    ג'ונתן פראנזן כתב עוד רומן אמריקאי גדול מהחיים, והגיבורה שלו עומדת להיכנס לכם עמוק ללב. חמישה כוכבים!
    רן בן-נון

    ראו הוזהרתם: אתם עומדים לפתח את הקראש הגדול וההרסני בחייכם, והאובייקט שלו תהיה פיפ, גיבורת "טוהר", ספרו החדש של ג'ונתן פראנזן (מאנגלית: ארז וולק, בהוצאת עם עובד), שמשחרר אל העולם עוד רומן אמריקאי גדול מהחיים, ממש כמו "התיקונים" המופתי ו"חירות" המסחרר.

     

    פיפ היא סוג של ילדת מילניום עגומה, שעובדת בג'וב נחות על גבול המרקטינג עבור משכורת עלובה, קבורה בהלוואות סטודנטים עד שארית ימיה, מטופלת באם חד־הורית קצת פסיכית ועושה את כל הטעויות האפשריות ביחסיה עם בנים, שנמשכים כפרפרים ליופיה הנדיר. אמה של פיפ מעולם לא סיפרה לה מי היה אביה והיכן נולדה, כך שכל אישיותה בנויה סביב חור שחור עצום, שמתמלא במין מזדמן ובחשדנות על גבול הפראנויה.

     

    פיפ לא מאמינה לאף אחד, מה שהופך לממש מוזר את שעתיד להתרחש בחייה – הצטרפות ל"פרויקט האור", ארגון שמאל בינלאומי בסגנון ויקיליקס, שממוקם אי־שם ביערות בוליביה ובראשו עומד טיפוס שנוי במחלוקת, דמוי ג'וליאן אסאנג', בשם אנדראס וולף, יליד גרמניה המזרחית שלפני נפילת החומה. בעצם, אולי זה לא כל כך מוזר – החיים של פיפ כה דפוקים ומרוסקים, ויחסיה עם סביבתה האנושית כה נכים ושבורים, שהיא נאחזת באפשרות המילוט הנקרית בדרכה בסוג של עווית.

     

    פראנזן שוב מחסל בהנאה עצומה את כל מה שעלוב ורקוב באורח החיים האמריקאי, וההנאה הזו עוברת גם אלינו והופכת את "טוהר" לספר מענג באופן קיצוני. הנהייה הקליפורנית אחר כל מה שמכיל בתוכו את המילים "ירוק" או "קיימות" הופכת כאן למהתלה מרושעת על חשבון משלם המסים ואנשי העמל הפשוטים, בעוד הרשתות החברתיות הופכות את מוחם של הצעירים לעיסה של הבל, שאינה מאפשרת כל רגש אמיתי או סוג של קרבה.

     

    אחרי ששרפה את כל הגשרים והותירה אחריה אדמה חרוכה, פיפ מסתערת על הנופים היפים בעולם ונקלעת להרפתקה הגדולה של חייה, ותסמכו על פראנזן שזה יהיה גאוני, מטורף, אפי, מופרך וסוחף להדהים – כמו שרק הוא יודע.

     


    פרסום ראשון: 08.02.17 , 22:11