שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אביגיל עוזי
    המוסף לשבת • 09.02.2017
    "עד המקרה הזה אף אחד לא העז לפגוע ביושר שלי. התחושה היא שמחכים שאשבר"
    אחרי קריירה עסקית ענפה, גיחה לפוליטיקה וכהונה כשר, המינוי של יאיר שמיר לכהונה שנייה כיו"ר התעשייה האווירית נראה כמו עניין סגור אלא שאז החלו לצוץ השאלות וההאשמות על ערבוב בין עסקים פרטיים לציבוריים, קרבת יתר לפוליטיקאים וקידום מקורבים שהסתבכו אחר כך בשחיתות "לא דחפתי את הילדים לשום חברה, לא היה שום ניגוד עניינים ולא עבר יורו אחד", מכריז שמיר. "כל הזמן אני מקבל הצעות מחברות פרטיות, אבל פה מדובר במפעל עם חשיבות לאומית ואני לא אשבר" ויש לו גם טיפ לראש הממשלה חובב הסיגרים: "זה מגעיל אותי. אנשי ציבור צריכים להיות נקיים וצחורים"
    אודי עציון | צילום: אביגיל עוזי

    את הטיל הזה טייס חיל האוויר לשעבר, אל"מ (מיל') יאיר שמיר, לא ראה מגיע. בנו של ראש הממשלה השביעי והשר לשעבר יצחק שמיר נחשב למועמד מתבקש להתמנות השנה לכהונה שנייה בתפקיד החשוב של יושב ראש התעשייה האווירית, החברה הממשלתית הגדולה ביותר.

     

    שמיר הרי כבר שימש בתפקיד הזה בין 2005 ל־2011, יש לו ניסיון עסקי וביטחוני ארוך שנים, כולל פרס ביטחון ישראל שקיבל ב־1989. אבל הליך המינוי הנוכחי שלו הפך לקרב אוויר מתמשך. בתחילה הוא נפסל בוועדת המינויים בטענה כי גם אם שמיר ראוי מבחינת כישוריו, מינויו בעייתי על רקע קשריו עם שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר הרווחה חיים כץ. המינוי הועלה באופן חריג לאישור הממשלה, שהחליטה בכל זאת לפעול למינויו וכעת חוזר לדיון נוסף בוועדה, בצעד חסר תקדים, יש לומר. כעת שמיר נאלץ להתמודד עם טענות על ניגודי עיניינים בפעילותו בעבר בתעשיית האווירית וכיום בחברת נת"ע, המנהלת את פרויקט הרכבת הקלה בתל־אביב. הוועדה התכנסה בנושא השבוע, ותמשיך לדון גם ב־22 לפברואר לפני שתחליט.

     

    "אתה יודע מה הנקודה שמרגיזה אותי בכל הפרשה?" אומר שמיר, "עד המקרה הזה אף אחד לא העז לפגוע ביושר האישי שלי. אף פעם. פה שברו טאבו מבחינתי, ובשקרים גסים. נניח שהיו מוצאים משהו ושמים על השולחן. זה לא המקרה. בכל הקריירה העסקית שלי לא הייתי בצמרת מקבלי השכר הגבוה, לא לקחתי קופונים ואחוזים, לא דחפתי את הילדים לשום חברה. אין לי תלונות, אלוהים היה בסדר איתי. היו לי ולאשתי אלה השקעות בחברות ישראליות, בעיקר בשלב הסטארט־אפ. איי־סי־קיו, מרקיורי, בורדר פרי, קומפי. השקעתי בעשרות חברות. בחלק הכסף הלך עם הרוח, אחרות הניבו פרי יפה".

     

    אז מה אתה צריך תפקיד כמו יו"ר התעשייה האווירית?

     

    שמיר עם נתניהו בביקור בתעשייה האווירית. "חברת היי־טק לכל דבר"
    שמיר עם נתניהו בביקור בתעשייה האווירית. "חברת היי־טק לכל דבר"

     

    "לא נולדתי למלוכה, או להיות יושב ראש התעשייה האווירית. אני יו"ר בחברות אחרות וכל הזמן מגיעות הצעות בעולם העסקי. אבל תע"א זה מפעל שמעבר לחשיבות הלאומית שלו, מאכיל 200 אלף איש".

     

    אגדה שהייתה באמת

     

    שמיר (71) גדל בתל־אביב, ובמשך תקופות בילדותו הופרד מאביו ואימו המיתולוגיים, יצחק ושולמית, שנאסרו על ידי הבריטים. ב־1963 סיים קורס טיס, שירת כטייס תובלה, אך עד מהרה פנה ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. בין השאר שימש כראש יחידת ניסויי הטילים של החיל (ינ"ט) וכראש מחלקת מערכות בלהק ציוד. אחרי שהשתחרר החל בקריירה עסקית, במהלכה שימש כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס, כמנכ"ל עלית, יו"ר שמיר אופטיקה, קומפי, ויקון טלקומוניקציה ודירקטור בחברות היי־טק כמו מרקורי, אורכית, DSPC ועוד.

     

    הקריירה העסקית הענפה לא הייתה נטולת מהמורות: ב־2008 הואשם שמיר בידי הרשות לניירות ערך בארה"ב בתיארוך מחדש של אופציות ("בקדייטינג") בתקופה ששימש כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי. הפרשה הסתיימה בתשלום קנס מצידו בשווי 100 אלף דולר. "בתקופה הזו היו אז פרשיות כאלה במאות חברות, כולל אפל", מבהיר שמיר. "אני ודירקטורים נוספים לקחנו אחריות על מהלכים שביצעו מנהלים אחרים, והגענו להסדר עם הרשות האמריקאית לניירות ערך בלי להודות ובלי להיות מואשמים. גם לא נפסלנו מלכהן כדירקטורים בחברות אחרות".

     

    עם ליברמן. "הוא שינה את עמדותיו וזה לא התאים לי"
    עם ליברמן. "הוא שינה את עמדותיו וזה לא התאים לי"

     

    מתחילת שנות ה־2000 הוא עשה סוויץ' למגזר הציבורי, מבלי לוותר על עסקיו הפרטיים. במשך שנתיים הוא כיהן כיו"ר אל על בזמן ההפרטה, ואז ב־2005 הפך ליו"ר התעשייה האווירית, בכהונה שנחשבת למוצלחת. אחרי שהחליף את רוב מנהלי המפעלים בחברה, הרווח הנקי השנתי שלה עלה משני מיליון דולר ב־2005 ל־94 מיליון דולר ב־2010 ולראשונה הנפיקה החברה אגרות חוב, ביותר ממיליארד שקל, מה שחייב אותה לפרסם דוחות כספיים. "התמודדתי גם עם עודפי כוח האדם, ובתקופתי פרשו יותר מ־2,000 איש, בהסכמה של הוועד".

     

    לא פלא שהשר חיים כץ, יו"ר ועד העובדים המיתולוגי של החברה, לוחץ למנות אותך שוב לתפקיד.

     

    "היה לי חיבור טוב מאוד עם חיים כץ. התעשייה האווירית היא חברת היי־טק, וההיי־טק הישראלי מצליח כי העובדים לא באים רק כדי להעביר כרטיס. אתה צריך את האנשים והנשמה והמוח שלהם כדי להצליח. זו חברה ממשלתית שלא היו בה שביתות מאז המחאות של סגירת הלביא בסוף שנות ה־80".

     

    גם התנאים הכספיים של עובדי התעשייה האווירית הם מהטובים בארץ.

     

    נתניהו עם שמיר האב. התקופה השתנתה. אבי חי חיים פשוטים"
    נתניהו עם שמיר האב. התקופה השתנתה. אבי חי חיים פשוטים"

     

    "אם העובדים סוחטים את ההנהלה, התוצאות הכספיות לא טובות, אבל כשאני הייתי היו תוצאות פנומנליות. מאז לא היו כאלה. שכר העובדים נקבע בהסכם קיבוצי שלא לי כיו"ר ולא למנכ"ל יש מילה לגביו. ההסתדרות מנהלת מו"מ מול הממונה על השכר. השוני היחידי הוא שרווחת העובדים, טיולים והטבות אחרות, היא על החברה ומנוהלת בידי ארגון העובדים. בתקופתי הם הסכימו לקיצוץ שעות נוספות ומתנות לחגים ואיפשרו לנו למכור ולהרוויח יותר עם כמות מועסקים שקטנה לאחר הפרישות".

     

    זה בזמן שהוועד לא עסוק בהסעת העובדים לקלפיות הפריימריז בליכוד כדי שיצביעו למען חיים כץ.

     

    "האוטובוסים זו אגדה אורבנית", טוען בתחילה שמיר. "הנושא נבדק בידי מבקר המדינה ולא הבשיל לדוח. למבקר המדינה יש יחידת ביקורת עם 12 עובדים שמטפלת בתעשיות הביטחוניות, ומגיעה הרבה לתעשייה האווירית. יש לה שם אפילו משרדים משלה".

     

    דווקא היו עדויות מצולמות להסעות האלה, ודוחות של המבקר על כך מ־2013 ו־2015.

     

    הדמיית קרון הרכבת הקלה. מכרז שנוי במחלוקת
    הדמיית קרון הרכבת הקלה. מכרז שנוי במחלוקת

     

    שמיר חוזר בו לגבי הטענה כי "לא היו אוטובוסים" אך מבהיר: "בזמני לא היו דוחות של המבקר בנושא והיינו מאוד רגישים לזה. אם עובד מחתים כרטיס ויוצא מהעבודה, חוזר אחר כך ומחתים כרטיס בכניסה, זה לפי הנהלים. למיטב ידיעתי לא הייתה סטייה מהנהלים ולא עברו על החוק בנושא".

     

    במקביל לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית המשיך שמיר גם בעסקיו הפרטיים, ובראשם ניהול עם שותפיו של קרן ההון־סיכון קטליסט. העירוב הזה בין הפרטי לציבורי הוא מקובל בעולם העסקים, ובכל זאת עורר לא מעט ביקורת, שגברה באחרונה בהליך המינוי שבו כל אחד מקשרי העבר שלו נבחן בדקדקנות. בין היתר השקיע בקטליסט לורן דאסו, בן למשפחת יצרנית המיראז', שעוסק בניהול קרן ההשקעות שלה, ואף קיבל את תפקיד יו"ר הוועד המייעץ לה. בשנים הבאות נפגש שמיר כשש פעמים עם דאסו אוויאיישן, כיו"ר תעשייה אווירית.

     

    אז עסקיך הפרטיים והציבוריים התערבבו?

     

    "ממש לא, מי שמאשים אותי כאן בניגוד עניינים משקר", מבהיר שמיר. "מאז 1990 לורן דאסו היה שותף עסקי של אדי קוקרמן, השותף שלי בקרן, ולא הייתי מעורב בהבאתו להשקעה בקטליסט. דאסו השקיעה בקרן דרך חברה פרטית שאינה דאסו וקיבל תפקיד שהוא בעיקרו של כבוד. עיקר עיסוקו הוא ביינות, כרמים, אמנות והשקעות פיננסיות. אגב, אביו סרג' הוא ניצול בוכנוולד, שהתנצר אחרי השואה. לורן, אגב, התגייר כשהתבגר, התחתן עם אישה יהודייה ועשה בר מצווה מאוחרת. זה מאוד ריגש אותנו".

     

    ובתמורה סידרת לחברת דאסו עבודה מתע"א?

     

    "להפך. התעשייה האווירית רצתה לעבוד עם דאסו אוויאיישן, חברה ציבורית, שלורן בכלל לא נמצא בהנהלה שלה ולא בדירקטוריון. היו שני מאמצים מולם, שלא צלחו".

     

    אביו של לורן דאסו, סרג', הוא יו"ר של כבוד בחברה. אחיו אולבייה חבר דירקטוריון בה.

     

    "ייתכן, אבל לורן עוסק כאמור בתחומים אחרים ומאז ההשקעה בקרן קטליסט לא היה לנו קשר. ואדגיש שוב: לא לפניי, לא אחריי ולא בתקופתי הייתה עסקה בין תע"א לדאסו אוויאיישן. לא עבר יורו אחד. ניסו לצייר כאילו דאסו נותן לי כסף ואני נותן לו כסף דרך התעשייה האווירית. לסיפור הזה אין רגליים".

     

    בתקופתך התעשייה האווירית מכרה לחיל האוויר הצרפתי את מל"טי הרון־1.

     

    "זה היה דרך חברה אחרת, EADS, וההסכם נחתם בין ממשלת ישראל לממשלת צרפת, לא בין החברות".

     

    פחות מחצי משרה

     

    זו לא החברה הציבורית היחידה שבה כיהן שמיר כיו"ר שהייתה מעורבת בפרשות לא נעימות. ב־2012 מונה שמיר ליו"ר חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ). גם הפעם, במשרה חלקית, כאשר הוא ממשיך במקביל בעסקיו הפרטיים והציבוריים. "החברה עפה אז לשמיים מבחינת היקף העבודה, החלה לפעול גם בתחום תשתיות הרכבות, והכל עם אותה כמות עובדים".

     

    חלק מהנהלת נתיבי ישראל בתקופתך הואשמו מאז בעבירות כמו מרמה, שוחד וגניבה.

     

    "הייתי יו"ר לא פעיל, אם כי לא היה שבוע שלא הייתי בחברה. שומרי סף שהבאתי לדירקטוריון, כמו רו"ח עליזה שרון, סייעו בחשיפת הפרשה. להגיד שאני גאה בזה ששם גנבו? אני לא".

     

    אולי זו הוכחה שצריך לעסוק בתפקיד כזה ב־100 אחוז משרה, כדי לפקח טוב יותר על החברה.

     

    "אני תמיד עושה דברים במקביל, עוד מחיל האוויר. 40 אחוז משרה זה מספיק. אני לא עושה את זה בשביל הכסף, לא רוצה לעשות את זה ב־100 אחוז משרה וגם לא צריך. בנאסד"ק יש מאות חברות כאלה".

     

    למרות שאביו הוא אחת מאגדות הליכוד, בחר ב־2012 להצטרף דווקא לישראל ביתנו כמספר שתיים של אביגדור ליברמן וב־2013 מונה לשר החקלאות. עם הקדמת הבחירות לכנסת החליט לפרוש מפוליטיקה. "הגעתי למסקנה שזה לא מתאים לי ואני ממש לא מתגעגע. לא מצאתי את המקום שלי שם. זה עולם אחר. מצאתי את עצמי יושב כשר תורן בדיון שמתנהל במליאת הכנסת הכמעט הריקה. שלוש בבוקר, כולם מקשקשים קשקושים ומבסוטים. הם חיים באיזו בועה. גם ליברמן שינה את המצע שלו, וזה הפריע לי. כשבאתי כמספר שתיים, המצע שהוא סיכם איתי היה ביטחון ישראל, התיישבות ועלייה. אלה היו שלושת הדגלים שאני מאמין בכל אחד מהם. והוא שינה את דעתו, אולי טקטית ולא אסטרגית, אבל זה לא התאים לי. אני הקרבתי את כל העסקים שלי כדי לרוץ לכנסת, מכרתי את חלקי בקטליסט. האפיזודה הזאת עלתה לי מיליונים. לא יכול להגיד שלא היו רגעים שלא נהנתי".

     

    שמיר לא רואה בעייתיות בקרבתו המתמשכת לפוליטיקאים - הסיבה המרכזית לכך שוועדת המינויים המליצה שלא למנותו. "בשאלוני רשות החברות ציינתי שאני מכיר את ליברמן, את חיים כץ ואת ישראל כץ. עם שלושתם אני ביחסים טובים ומעריך אותם, אבל אין כאן חברויות אישיות או עיסוקים פוליטיים כיום".

     

    רמי כהן, שמינית כמנכ"ל משרד החקלאות, התפטר לאחר חקירה נגדו בפרשת השחיתות ב"ישראל ביתנו", והמשטרה המליצה להעמידו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

     

    "ההאשמות נגדו לא קשורות למיטב ידיעתי לפעילותו במסגרת המשרד. אולי מעד, ואולי לא. בינתיים הוא עוד לא הואשם ועוד לא נשפט, ובטח שלא הורשע". עוד לפני כן, הבאת אותו לתעשייה האווירית, בתקופתך כיו"ר.

     

    "רמי ממש לא קוטל קנים. הוא היה קצין אג"ם בסיירת מטכ"ל, לא כל אחד מגיע לזה, אפילו ראש ממשלתנו לא היה. הוא גם פיקד על 669, היה מפקד בסיס והשתחרר כאל"מ. אחר כך עסק בניהול השקעות והיה מנכ"ל בחברה ממשלתית. הכרתי אותו באופן שטחי מהשירות וב־2006 כשהייתי יו"ר הצעתי אותו למנכ"ל החברה כמועמד לתפקיד סמנכ"ל".

     

    מנכ"ל יכול להגיד לא להצעת היו"ר?

     

    "איזו שאלה. אני לא עושה איתו את הסכם ההעסקה".

     

    הוא קיבל יותר מחצי מיליון שקל מתע"א.

     

    "הגיוני, ארבע שנים הוא עבד עם החברה, כ־10,000 שקל לחודש. לא שכר גבוה".

     

    קרבות תחתית

     

    שמיר חזר לעסקים אך המשיך במקביל בשירות הציבורי ובאוגוסט 2015 מונה ליו"ר נת"ע, שהייתה במשך שנים חברה ממשלתית קטנה והיום אחראית על אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים במשק. "לא ביקשתי רכב, ביקשתי לשמש בהתנדבות ואמרו לי שאני חייב לקבל שכר", מדגיש שמיר. באותה שנה השקיעה קרן אברברייט הסינית יותר מ־100 מיליון דולר בקרן קטליסט שניהל עם שותפיו. ב־2016 הכריזה נת"ע כי בחרה ב־CNR הסינית כזוכת מכרז מיליארדים לאספקת הקרונות לרכבת הקלה.

     

    מה היה הקשר בין ההשקעה של חברה ממשלתית סינית אחת בקרן שאתה מנהל, לחוזה הענק שחברה ממשלתית סינית אחרת קיבלה מנת"ע?

     

    "אין שום קשר. מכרז הקרונות יצא לדרך ב־2012 כשהייתי בכלל בנתיבי ישראל, והמתמודדות עברו ביקורת איכות כשהייתי שר החקלאות. כשאני הייתי בחברה נחתה הנחיה מהחשבת הכללית באוצר לעצור את המכרז, בגלל המעצר והחקירה נגד היו"ר הקודם אלכס ויז'ניצר. זה היה על דברים שבהם היה מעורב עוד כששימש יו"ר נתיבי ישראל. אני נפלתי לכל הקלחת הזאת ופעלתי לסיום הקפאה כדי שנוכל להתקדם".

     

    אז למה בכל זאת לחצת לטובת בחירה בסינים?

     

    "אני בכלל לא ידעתי שהם זכו. ועדת המכרזים היא גוף עצמאי, שלא מדווח על החלטותיו עד שאלה מתקבלות. גם הסינים לא ידעו. לי הייתה התחייבות שהקו יהיה מוכן ב־2021, שהתאמצתי לעמוד בה, ונעמוד בה".

     

    אז למה הסינים השקיעו בקטליסט?

     

    "ההודעה הראשונית על ההשקעה יצאה כשהייתי בממשלה ולא מעורב בה. הטענה שהסינים סגרו קרונות ואז הביאו 200 מיליון דולר היא פשוט שקר".

     

    הבחירה ב־CNR כבר הגיעה לבית משפט בעקבות ערעור של המתחרה, היצרנית הצרפתית אלסטום. המשנה לנשיאת בית המשפט המחוזי בתל־אביב, ד"ר קובי ורדי, אישר את זכיית CNR ושמיר נהנה לצטט מפסק הדין: "אני סבור שבית המשפט אמר את דברו בקול ברור כדי למנוע את הקלות הבלתי נסבלת של הטחת האשמות קשות על שחיתות והטיית מכרז". אלסטום, יצוין, עירערו על ההחלטה לעליון.

     

    בחלק מהזמן שבו ניהל את משבר הקרונות, נסע שמיר לישיבות מבית החולים תל־השומר, שם אושפז בנו דרור ז"ל עם גידול בראשו. "דרור היה הבן הבכור שלנו", מספר שמיר ביותר משמץ גאווה, "ילד על סף הגאונות שהצטיין בכל מה שעשה. גם בקורס קצינים, כעתודאי בחיל האוויר, וגם כשסיים תואר ראשון כמהנדס אלקטרוניקה ותואר שני במינהל עסקים. הוא עבד בחברות סטארט־אפ, ובמשך עשר שנים התמודד עם המחלה, ובמארס שעבר נפטר. הוא השאיר ארבע ילדים, שכמוהו, מוכשרים בכל מה שהם עושים".

     

    הטרגדיה המשפחתית תפסה את שמיר בשיא פעילותו בנת"ע. "עידכנתי אז את ישראל כץ כשר התחבורה לגבי הסיטואציה ואמרתי לו שאבין אם ישחרר אותי מתפקידי. הוא סירב וביקש שאסיים את המהלכים שהתחלתי. זו הייתה תקופה קשה, אבל ידעתי שאסור לי לעזוב בשלב כה רגיש". ויש לו גם בטן מלאה: "אף אחד מרשות החברות הממשלתית לא בא להלוויה ולשבעה, מנהל הרשות אפילו לא שלח מברק. לא שזה חשוב לי".

     

    מנהל הרשות, אורי יוגב, הוא אחד המתנגדים הנחרצים למינויו של שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, בין השאר בטענה שאסור לשמש כיו"ר שתי חברות ממשלתיות במקביל. "חוק החברות לא אוסר זאת, אבל לפני העלאת הנושא בממשלה הסכמתי לפרוש מתפקידי בנת"ע במאי הקרוב. כך יהיה זמן לבחור ולחפוף מחליף. זה היה בדצמבר. כעת כבר פברואר, ואם אמונה כבר לא יישאר הרבה זמן לעשות את הדברים האלה. התחושה היא שמחכים שאשבר. אבל אני לא אשבר". האצבע המאשימה מופנית לכיוון ברור: "רשות החברות עושה הכל כדי לסכל את המינוי שלי".

     

    מה תעשה בתעשייה האווירית אם תמונה?

     

    "החברה לא במצב טוב ומתמודדת בשוק עולמי שהפך תחרותי מאי פעם. צריך לחבר ולפצל חטיבות. יש חטיבות שכבר אין להן ממש מוצרים. צריך גם להקטין את מספר המנהלים. כשאני הייתי בחברה היו 11 סמנכ"לים. היום יש 25. צריך לשקם את המערך השיווקי בארה"ב ובהודו, ולשנות את הרכב הדירקטוריון. היום מבין 11 דירקטורים, רק לשניים יש ניסיון עסקי בהיי־טק ביטחוני, השאר לא יודעים איך אווירון טס ונוחת. יש ביניהם שתי שופטות פרקליטות בדימוס ואקטוארית, שהגיעו בעקבות נבחרת הדירקטורים של רשות החברות. אני מאמין שאני יכול להביא את החברה להבראה, אבל לא בטוח, אולי זו משימה גדולה גם עליי".

     

    היית שר בממשלת נתניהו, אביך היה ראש ממשלה ויו"ר הליכוד. איך אתה מרגיש לגבי חקירות ראש הממשלה, והפרסומים כי הוא ורעייתו קיבלו סיגרים ושמפנייה ורודה בשווי מאות אלפי שקלים?

     

    "זה מגעיל. אסור שזה יקרה. הבעיה שאצלנו הקריטריון הוא אם זה פלילי או לא. אין באמצע. הטרדה מינית יש באמצע. מי שהטריד הולך בפוליטיקה הביתה גם בלי משפט. פעם זה היה ככה גם בתחומים אחרים. רבין נתפס עם דולרים בחשבון. לא בטוח שזה היה פלילי, אבל הוא התפטר. גם בפרשה הזאת שואלים פלילי או לא. עבור שליח ציבור, יש איזה כללים באמצע. חוץ מזה, איך הציבור שלו בוחר בו? לא מצליח לקבל את זה. יש פתגם בצרפתית, מי שגונב ביצה גם יגנוב שור. אנשי ציבור צריכים להיות נקיים וצחורים".

     

    קשה לדמיין את אביך, את מנחם בגין או את בן־גוריון יושבים מול חוקרי להב 433.

     

    "גם לא את אשכול ושרת. התקופות השתנו, אם כי ההתנהגות הזו באמת חריגה. הוריי, כסף בכלל לא עניין אותם. הם רצו כסף כדי לחיות וחיו חיים די פשוטים ודלים. הוציאו על ספרים. אבל צריך שניים לטנגו, וזה הציבור ואלה השליחים שלו. יש אקסיומה שמי שפולטיקאי מושחת. אבל אתה בחרת אותו, תבחר אחד שלא מושחת.

     


    פרסום ראשון: 09.02.17 , 16:25