אדמה, אירוח ואש

אמנם הכלניות קצת מזייפות השנה, אבל המרחבים הירוקים שנגלים לעין אחרי חצי שעה של נסיעה מהמרכז בכביש 6, השקט המבורך, המארחים מסבירי הפנים ושלל החוויות שהם מציעים; בהחלט מצדיקים גיחה ליום טיול נינוח בדרום או אובר־נייט של התנתקות מטרדות היומיום.

מה לעשות?

גוטיק: החנות של מיכל מרום, חברת קיבוץ רעים, עושה חשק לקטוף מהכל. מיכל הגיעה לקיבוץ מרחובות בתקופת שירותה בגרעין הנח"ל בקיבוץ, התחתנה עם בן משק, למדה במכללה לאמנות חזותית, ותמיד עסקה באומנות ובאמנות. היא חידשה רהיטים וציירה עליהם, יצרה ויטראז'ים, התנסתה בקדרות ובפיסול, עבדה עם חימר ועם עיסת נייר, ובזמן האחרון, היא מעידה בחיוך, "אני חזק במיחזור". החנות־גלריה הקטנה והנעימה שלה משקפת היטב את האקלקטיות הזאת: יש בה מוביילים ומדפים מעץ ממוחזר, אביזרי נוי ופסלים מאבן ומברזל, תכשיטים ומסגרות לתמונות.

החנות פתוחה במשך השבוע בשעות 16:00־9:00, ובשבת – בתיאום טלפוני. במסגרת פסטיבל דרום אדום יתקיימו בימי שישי פעילויות "שישי נשי", עם סדנאות לפיסול והכנת מוביילים, פסיכודרמה, הרצאות, מכירת בגדי מעצבים, דוכני אוכל טבעוני ועוד. לפרטים: 054-7915560

כלי בראשית: החצר הגדולה, הפורחת ועתירת הכדים, הקערות והפסלים של מיכל וז'יל ז'ורה נמצאת במושב תאשור, אך נראית כאילו נלקחה מכפר צרפתי. מיכל, בת למשפחת קדרים ובוגרת בצלאל במגמת עיצוב קרמי, משלבת בעבודתה חול מדברי ואדמת נחל גרר, ועיקר פעילותה היצירתית מתרחשת סביב שני תנורים שמוצבים בחצר המכשפת הזאת.

את שריפת העבודות באנגמה, תנור המנהרה היפני במקורו, מקיימים בני הזוג פעמיים בשנה במה שהופך לחגיגת אוכל ויין בלוויית חברים ואמנים שנשארים לישון סביב התנור בעת פעולתו, הנמשכת כ־70 שעות. "האש עוברת בתנור כמו גלים של ים, כמו סופה במדבר", מתארת מיכל בעיניים בורקות בזמן שאנחנו מבקרות בתוככי התנור הגדול. "האפר ניתך והופך לזכוכית על החומר, וכך מקבלות העבודות את הגלזורה שלהן באופן טבעי. גם הצבעים שמקבלים הכלים הם תוצר של השריפה והם תלויים במיקום שלהם בתוך התנור. הכלים נמצאים בנהר של אש בטמפרטורה של 1,300 מעלות וזה משאיר עליהם חותם".

אהבתה העזה של מיכל לאש, למים ולחומר הובילה אותה לבנות גם תנור ראקו יפני, שאליו מוכנסים כלי החימר למשך שעה בטמפרטורה של 1,000 מעלות. לאחר מכן הם מועברים לחביות מרופדות בנסורת להמשך בעירה, שהופכת את הנחושת הירקרקה לאדומה ואת החימר הלבן לשחור, ומשם למכלי מים.

בימים שבהם עסוק ז'יל ביצירת קוניאק בכרמיו באזור בורדו בצרפת, מעבירה מיכל סדנאות שונות ומדביקה את הבאים בשערי הסטודיו שלה בחיידק החומר והיצירה. במסגרת פסטיבל דרום אדום יתקיימו בסטודיו סדנאות שריפה בראקו. לפרטים: 6714304־050

חוות אל היען, צפון הנגב

AYUNA: יונת אור, חברת קיבוץ בארי, עזבה למרכז הארץ, "התקשקשה" כהגדרתה בהודו, אבל חזרה הביתה בסופו של דבר ונשאבה למפעל הגדול של הקיבוץ, הוא בית הדפוס. עמדתה הנוחה בתחום משאבי האנוש במפעל לא הצליחה להשתיק את תאוותה לעיסוק אחר. "משהו בער לי בידיים ולא נתן לי מנוחה. התגלגלתי לאיזו סדנה להעצמה נשית, שנתנה לי את האומץ לומר לעצמי שהגיע הזמן להקשיב לדבר הזה. התחלתי לשפץ רהיטים ישנים בבית, בהתחלה לבית שלנו, אחר כך לחברים. בשלב מסוים דרורי, בעלי, רצה להעיף אותי, אז מצאתי צריף מסכן, שיפצתי אותו והתחלתי להעביר בו יום בשבוע. לשמחתי, במפעל נתנו לי יום לשיגעונות שלי, והסיפור צבר תאוצה. כשהנגר החיצוני שעבד בנגרייה, שעליה הופקד אבא שלי בעבר, הציע לי לעבוד אצלו — ניתן האות, ולפני שנה קיבלתי את כל השטח — 600 מ"ר שהפכו לסטודיו ולאולם תצוגה".

באולם הזה מוצגים רהיטים חדשים שנבנים בנגרייה לפי עיצוביה של אור, שגם צובעת אותם, וכן רהיטים ישנים משופצים ואביזרים נלווים שהיא בוחרת בקפידה כך שיתכתבו עם הקו העיצובי הכפרי־וינטג'י שלה, בהם מנורות, סלסילות רשת, כלי קרמיקה ועוד. את פריטי הריהוט, היא אומרת, אפשר להזמין בכל גודל וצבע, כך שיקלעו במדויק לטעם הלקוחות. אם אתם כבר כאן, בקשו להציץ בנגרייה, ואולי תפגשו גם את אביה של יונת, חנן, שחזר לעבוד במלוא המרץ. במסגרת פסטיבל דרום אדום יתקיימו במקום מכירת בגדי מעצבים וגבינות ואירועים נוספים. לפרטים: 7918249־054

חוות אל היען: חוות הבודדים של צופיה ומייק ואן־חרנבורק מול פארק הבשור החלה את דרכה כחווה לגידול יענים והפכה עם השנים לאטרקציה תיירותית למשפחות, שבה מוזמנים ילדים ומבוגרים ביחד להאכיל את היענים העצבניים, ללטף את שפני הענק ולהתרשם משלל העופות החיים במתחם. "התחלנו עם 20 אפרוחי יענים במטרה להקים ענף ליצוא של בשר, עור ונוצות, ובימים הטובים היו לנו כאן 800 יענים", מספרת צופיה. "בשנת 2011, כשהיען הוכרז כחיה מוגנת, החלטנו להפוך את החווה למרכז מבקרים. רציתי לחלוק עם אחרים את הזכות שנפלה בחלקי לחיות בפנינה הזאת בנגב".

את מייק ההולנדי הכירה הירושלמית הדתייה כשעבדה בגרעין התנועה הרפורמית בקיבוץ יהל בערבה. "מכרתי בדוכן ביטבתה, הגיע אוטובוס עם המון ילדים, ומעליהם ראיתי פתאום איש גדול ויפה שחייך אליי והזמין אותי לשמורה שניהל. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, למרות פער הגילים, ולמרות הקושי של משפחתי לקבלו, אנחנו כבר 40 שנה יחד".

עיונה, קיבוץ בארי

בשנים האחרונות מנהלת צופיה את המרכז, מארחת את המשפחות המבקשות לצפות ביענים ובארנבונים, באמו האוסטרליים, בכבשים ובעזים החיים במשק ומשעשעים את הלקוחות, וגם מבשלת בבית העץ הנעים, המשמש כבית קפה. המקום מגיש ארוחות בוקר וערב בסופי שבוע ומציע למכירה ביצי חופש, ריבות ושמן זית הום־מייד, בירה ממבשלה פרטית, גבינות מקומיות ועוד. אפשר גם להזמין מראש סיור בחווה וללמוד על הפיזיולוגיה של היען ועל חיי האהבה של העוף הגדול הזה, ולהתנסות בעמידה על ביצי יענים או ביצירה על הביצים. במסגרת פסטיבל דרום אדום יתקיימו בחווה הופעות ויוצעו פינות יצירה מגוונות ודוכני מזון. לפרטים: 6901660־052

האנגר אדמה: במתחם "קולומביה עודפים" שבמושב קלחים יתקיימו במסגרת פסטיבל דרום אדום מופעים של "האנגר אדמה", המופע המיוחד לפסטיבל של ליאת דרור וניר בן־גל ולהקת המחול שלהם. חברי הלהקה, שעברו לאחרונה לחיות בדרום, יופיעו שלוש פעמים בשדה חיטה תחת כיפת השמיים בשבת 18.2, ב־11:00, 13:00 ו־15:00. הכניסה ללא תשלום.

קיבוץ יד־מרדכי: כאן מבקרים בבית הדבש והדבורה, שבו אפשר לצפות בפתיחת כוורת ולטעום דבש טרי. הילדים יכולים גם להכין נרות מדונג אמיתי. אפשר גם לבקר בבית האוסף הנוסטלגי "קיבוץ של פעם", המציג את חדר הילדים, כלי העבודה והכלים בחדר האוכל, ולנסוע בטרקטור או בעגלה בשבילי הקיבוץ. לפרטים: תיירות יד־מרדכי בפייסבוק.

מה לאכול?

גוטיק, קיבוץ רעים

דובשנית: בוטיק האפייה הזעיר של קרן אורן־בורובסקי בקיבוץ רעים מציע מגוון עוגיות, בריוש, בראוניז, עוגות בחושות ועוגות שמרים וגם פלוט ובגט, בייגלה ירושלמי, לחמי מחמצת ופוקצ'ות נפלאות. הבוטיק נמצא במבנה ששימש כביתן של משפחות ותיקי הקיבוץ והפך – בעזרת שולחן התפירה הגדול של הסבתא, שהראל, בעלה של קרן, התאים את מידותיו לחדר הקטן, ומיקסר תעשייתי אחד – למפעל קטן לייצור המאפים והקינוחים. בימי שישי פותחת קרן שולחנות בחצר היפה של הבית, בין עצי תות, גויאבה וזית, מכסה אותם במפות לבנות ומגישה קפה מצוין, סלטים, מאפים ועוגות.

בעבר עבדה קרן כטבחית וקונדיטורית במסעדה במושב סמוך, ואת האהבה לאפייה ספגה כילדה מסבתה, שנפטרה בגיל 97. "יש קסם בלקום בבוקר, לרכוב לעבודה באופניים, לאפות לאנשים שאתה אוהב ולקיים בית קפה שכונתי", היא אומרת. המקום פתוח בימי שישי בין השעות 9:30־13:30. 02-5662622

איפה לישון?

חלומות לפז: מתחם הצימרים בשדה־צבי מציע כל מה שאפשר לבקש מאתנחתה קלה. טל לפז, האישה שמאחורי המיזם המקסים, הגיעה לכאן עם בן זוגה וילדיה לפני כעשור כדי להגשים חלום, ועשתה את זה. כיום כולל המתחם כולל 3 צימרים (זוגי ושניים משפחתיים) וכן וילת אירוח לכמה משפחות, ולצידה בריכה מחוממת.

חלומות לפז, שדה צבי

בווילה המשפחתית 4 חדרי שינה עם מקלחונים צמודים, מטבח רחב ידיים ומאובזר, אמבטיית ענק משותפת וסלון גדול שממש מזמין לפזר בו מזרנים לרביצה כיפית. ארוחת הבוקר הטעימה כוללת ריבות מעשה ידי טל, גבינות, סלטים מירקות הגינה, פירות בגידול עצמי, עוגיות מרוקאיות שמכינה השכנה, חלבה, לחמים, מוזלי ודייסה. לפרטים: 6884447־054