אמריקה מרימה את הראף
שבוע האופנה של ניו־יורק נפתח בסערה, ולא רק בגלל סופת השלגים. כניסתו של ראף סימונס בדלת הראשית של בית האופנה המיתולוגי קלווין קליין, הצדיקה את כל הציפיות והרגיעה את מי שחשש מפני עתיד האופנה בארה"ב בעידן טראמפ. מצידה השני של היבשת, חגג טומי הילפיגר, עוד אייקון אמריקאי, את הרוח החופשית של החוף המערבי עם אייקונים כמו משפחת חדיד, ליידי גאגא ובר רפאלי
הריבים המתוקשרים שבין משפחת טראמפ לבית הכלבו נורדסטרום, שהפסיק למכור את המותג של איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא, לא הצליחו להעיב על פתיחתו של אחד משבועות האופנה המדוברים ביותר בשנים האחרונות בתפוח הגדול.
שבוע האופנה של ניו־יורק, שלרוב נחשב בהיררכיה של עולם האופנה כשבוע מסחרי יותר (ופחות בועט כמו זה של פריז ומילאנו), הושק השבוע בתרועה רמה עם התצוגה של קלווין קליין, מחזה שכולם חיכו לו חודשים מאז שנודע שמהעצב הבלגי ראף סימונס (ששימש עד 2015 כמעצב הראשי בבית דיור) התמנה למנהל הקריאטיב הראשי בבית האופנה האמריקאי הגדול מכולם.
התקוות שתלו בו, הדיבורים והרחש ברשתות החברתיות סביב התצוגה הרקיעו שחקים. חלק מהכתבים במגזינים הנחשבים ראו בסימונס כמי שעשוי להציל את שבוע האופנה של ניו־יורק, ויותר מזה, את התעשייה האמריקאית כולה, ואחרים ראו בו מושיע מארץ רחוקה שלפחות יכול להציל את בית האופנה קלווין קליין, ששיאו היה אי שם בשנות ה־80 וה־90, עם כמה מהפרסומות הכי מדוברות בכל הזמנים(זוכרים את מרקי מארק אוחז בחלציו כשהוא לבוש בתחתוני קלווין קליין ואת ברוק שילדס מדברת על זה ששום דבר לא נמצא בינה לבין ג'ינס הקלווין קליין שלה?).
לכן התצוגה בשישי, כשניו־יורק תחת סופת שלגים, הייתה אנחת רווחה לכולם: סימונס הצליח לצקת רוח חדשה במותג, ואגב כך גם להטעין את שבוע האופנה בניו־יורק באנרגיות חדשות, או כמו שמבקרת האופנה של ה"ניו יורק טיימס" כתבה: ב"טיעון צלול לרלבנטיות של הרעיון האמריקאי ומעבר לו".
מה היה בתצוגה שהמס את לבבות כולם? ערבוב של נשים וגברים, כיאה למסורת של קלווין קליין, אבל בלי הדיבור על אופנה רב־מגדרית: היה בתצוגה משהו מודרני ורענן, בעל אופי אמריקאי שמקדש קלילות וספורטיביות: הרבה ז'קטים ספורטייבים ופריטים אתלטיים כמו צמידי טניס, חולצות מערב פרוע יפהפיות ומדויקות, חליפות מחויטות שנראו נפלא על דוגמנים, וכוחם היה בתנועה ובקלילות שלהם, מבחר עצום של ג'ינסים שנראו חדשים מתמיד (צפו לז'קטי ג'ינס בתוך – ! – מכנסי ג'ינס באותו הצבע) וחגיגה אמיתית של צבע — אולי הכוח הגדול של סימונס שתמיד ניצח על כל המונוכרומטיות הניו־יורקית הרגילה, בעיקר בחורף.
קליפורניה חוגגת
ומהעבר השני, בצד השני של אמריקה, הציג טומי הילפיגר, שהמותג הכל־אמריקאי שלו מנסה בשנים לחזור למרכז העניינים, את קולקציית הקיץ שלו דווקא בקליפורניה, ששם פתחה את התצוגה הדוגמנית ג'יג'י חדיד לצד אחותה בלה חדיד ודוגמניות רבות נוספות.
זו הייתה תצוגה רעשנית וכיפית, תשובה קלילה לשאלה מהי אופנה אמריקאית, ואיך מעצב כמו הילפיגר תופס אותה, בלי לשבור את הראש רבות על מסורת ומורשת. בשורה הראשונה, לצידם של כוכבים בינלאומיים כמו ליידי גאגא ישבה גם בר רפאלי, ידידה ותיקה של טומי הילפיגר שאירחה אותו בפתיחת חנות הדגל במתחם שרונה בישראל לפני כשנתיים, ועשרות אחרות של מוזמנים שנהנו מלונה פארק בסגנון טומי, שטבל את הבגדים שלו בשמש הנצחית של קליפורניה. במסגרת התצוגה גם הושקה אפליקציה ייחודית בקטגוריית החיפוש החזותי, המאפשרת לנוכחים בתצוגה ולצופים בבית לצלם ו"לסרוק" את הפריטים המוצגים על המסלול ולרכוש את הפריט שצולם ישירות מתוך האתר tommy.com.
אלה היו שתי תצוגות שונות באופן מובהק זו מזו. זו של הילפיגר חגגה את ילדי הפרחים ואת האאוט־דור המערבי על כל הפאן המתמשך שלו. השנייה ניסתה לסמן ששריף חדש הגיע לשכונה, ושיש לו כוונות רבות להחזיר את האופנה האמריקאית לימי הזוהר שלה, כמי שהמציאה את בגדי הפנאי ואת הספורט כלייף סטייל ולא רק כפעילות בחדרי חושך אפלים. קלווין קליין של ראף סימונס מסמן עידן חדש (לא סתם הוא הציג בשבוע שעבר את השינוי שהוא עשה ללוגו המיתולוגי), והוא גם קריאת כיוון לעיצוב האמריקאי ואולי גם לחלום שלו, כי אחרי הכל רק מעצב זר כמו סימונס יכול אולי להציל אותו.
לפנייה לכתב/ת 
