היום לפני

 "מלכת הזמר העברי", זה הכינוי שניתן לשושנה דמארי, כלת פרס ישראל לשנת 1988. היום לפני 11 שנה הלכה דמארי לעולמה, והשאירה אחריה שירים נפלאים, בהם "כלניות", "צריך לצלצל פעמיים", "אור", "לשיר איתך" ורבים אחרים, שהפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. שושנה דמארי נולדה בשם שודיה דמארי בעיר בשאר שבתימן. ב־1925 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל וזו התיישבה בראשון־לציון. באמצע שנות ה־30 הצטרפה דמארי כשחקנית וכזמרת ללהקת התיאטרון המזרחית "שולמית", והחלה להופיע בתוכניות שונות ב"קול ירושלים" המנדטורי. ב־1943 הצטרפה דמארי כזמרת וכשחקנית לתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו", שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי. היא שרה את "כלניות" שהפך לסימן ההיכר שלה. במלחמת העצמאות ביצעה דמארי כמה מהשירים שהפכו להיות מזוהים ביותר עם המלחמה, כמו "הקרב האחרון", "בת שבע" ו"היו זמנים" (למילותיו של חיים חפר). היא שיחקה גם בסרטים: "גבעה 24 אינה עונה" (1955) ו"באין מולדת" (1956), שתיאר את עליית משפחתה לארץ. דמארי נפטרה בגיל 82 כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות. היא נקברה, לבקשתה, בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל־אביב | צילום: גלעד קוולרציק