שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 14.02.2017
    שבת חתן
    צביקה הדר ראה מקרוב מה דעיכת התהילה עלולה לגרום לכוכב גדול. הוא היה הבא בתור ברשימה של דודו טופז. להבדיל, את המצוקה שלו הוא הפך לסדרה אישית מצליחה ועכשיו הוא חוזר לתקן את הכישלון הכי גדול שלו: תוכנית אירוח בליל שישי, 'מחר שבת', 22 שנה אחרי ההתרסקות של 'שישי שואו'. רגע לפני הוא מסביר למה אסור לצפות ממנו לנשכנות, מפרט כמה כסף הוא מגלגל ומחלק לביבי טיפים בנושא סיגרים
    יהודה נוריאל | צילום: משה נחומוביץ'

    "בתחושה שלי, כל שנייה אני גומר. כל רגע אני הז־בין", אומר צביקה הדר. "כי זה יכול לקרות לך בשנייה אחת על השעון: רגע קודם היית אִין, כוכב, פריים־טיים. ותוך שנייה אתה אאוט, ומי יודע איפה אתה בכלל".

     

     

    צילום: משה נחומוביץ'
    צילום: משה נחומוביץ'

     

    את זה הוא אומר בערב החזרה שלו לפריים־טיים שלנו, עם תוכנית האירוח 'מחר שבת', שתעלה הערב (שישי) בזכיינית ערוץ 2, רשת. חזרה אל מדורת השבט המיתולוגית, כאשר בינתיים, מה נשאר מאותו שבט? וגם התמודדות עם רוחות הרפאים של עברו, והכישלון המהדהד של 'שישי שואו'. תוכנית האירוח היוקרתית מ־1995, שהימרה על ההצלחה המסחררת של ז'וז'ו חלסטרה, וסולקה מהמסך אחרי חמש פעמים בלבד, מאיימת לקבור את הקריירה של הדר.

     

    אבל עוד קודם, זו רוח הרפאים של דודו טופז שלפתע נכנס לנו לשידור, שמעמידה באור אחר את המושגים "הז־בין", ו"כל שנייה יכול לגמור". אני מציג להדר פיסת ארכיון מאותה תקופה. 'ידיעות אחרונות', 24 במאי 1995. "ז'וז'ו IN, טופז OUT", רועשת הכותרת. "הקרב על תוכנית הבידור היוקרתית של ליל שבת בטלוויזיה, שהסתיים בניצחונו של צביקה הדר, הותיר את דודו טופז בעיקר נעלב". הדר מביט בתמונה ומחליף צבע, מלבן לסיד. "זו פיסת היסטוריה", הוא אומר, "תחשוב עליו, קורא את הידיעה הזו. מוות, מוות".

    צילום: יריב כץ
    צילום: יריב כץ

     

    רק שאף אחד לא ידע עד כמה רחוק דודו ילך עם העלבון. היית ברשימת החיסול שלו. חשבת מה היה קורה אם האיש עם הנבוט היה מגיע אליך?

     

    "הוא כנראה היה מפוצץ אותי. להחזיר? אני? שום סיכוי. אני לפלף פחדן".

     

    חלקת חוויות עם ניצולים אחרים, או קורבנות?

     

    "מה זאת אומרת, אבי ניר הוא מאנשיי הקרובים. הכרתי את דודו - איש אלים, שהולך ומתכנן ושולח עבריינים? זה נשמע כמו אלף לילה ולילה".

     

    נו, ככה מגיב הז־בין על אמת!

     

    "כן, אה? היה רעיון שנעשה עליו סדרה עוד קודם, ודודו - אללה ירחמו - לא רצה. כי הוא היה מר טלוויזיה הבלתי מעורער, ג'וני קרסון הישראלי. הוא לא היה יכול שמישהו אחר יצלם אותו, לאבד שליטה, לשחרר. זה מאוד קשה.

     

    "בקיצור, קראו לי למשטרה לתת עדות. אני מגיע ואומרים לי, מצאנו במחשב שלו תמונות. של האוטו שלך, והמספר שלו, והבית שלך, ואיך נכנסים לשכונה ואיך יוצאים, והיה גם עניין של קליע שנשלח בדואר — הייתי מזועזע! 'טוב, אבל תפסתם אותו', אמרתי להם. וענו: 'כן. אבל אנחנו לא יודעים אם הכנופיות שהוא שילם להן כבר לא יצאו לדרך'. באותו רגע רעדו לי הביצים.

     

    "באותו יום שמו לי מצלמות בבית. בערב יצאתי עם הכלבים החוצה. ובגינת כלבים אני רואה ככה בפינה אופנוען עם קסדה. כמו בסרטים — זהו, באו לגמור עליי! לא אשכח את זה. מיד התקשרתי לחוקר. 'חכה שלוש דקות, אנחנו מגיעים'. הרי אני גר מטר ממרחב ירקון. והם באים, בום, קפצו עליו במקום.

     

    "התברר שזה סתם צלם פפראצי מטומטם. אחד, שלא שווה שאפילו שאזכיר אותו, שהתחבא לי שם. הוא עוד אמר לי, 'צביקה, תגיד להם מי אני!' עניתי, לא מכיר אותו".

     

    * * *

     

    טפו־טפו, ימים יפים יותר עוברים על הדר. 'מחר שבת' מגיעה שנה לאחר מעברו הדרמטי מקשת לרשת, ומספר חודשים לאחר עליית 'לצבי יש בעיה'. סדרה מוקומנטרית־אישית שהזכירה לנו: היי, האיש הוא לא רק הסחבק הישראלי האולטימטיבי — הוא גם מוכשר נורא. הסדרה נוצרה לפני שלוש שנים, עוד בביתו המקצועי הקודם.

     

    הדיבור היה שקשת סירבו, כי אדיר מילר והסדרה שלו הועדפו על פניך.

     

    "אני לא יודע מה היה באמת, ומעולם לא אמרו לי שאדיר הוא הנימוק. זה גם לא היה 'לא' נחרץ. רק קיבלנו השגות: 'תעשו יותר משפחתי, פחות ברנז'אי, הפורמט של הדקה לא יעבוד ובכלל, צביקה, הלכת עם זה רחוק מדי. זה לא יתפוס'. אבל אני התאהבתי בסדרה והתעקשתי, בלי כל ההתערבויות".

     

    איך אתה מתמודד עם אינפלציית הסדרות של הכוכבים המספרים על עצמם?

     

    "זה מבאס נורא. תשמע, יהודה לוי בכלל היה הראשון, ואחריו הגיעו היתר, רן שריג ואדיר מילר וקובי מימון, ובטח יש עוד מישהו. וזה מבאס, כי זה היה אצלי בראש עוד קודם. ועכשיו, כשהסדרה מצליחה, אפשר לראות כמה היא נבדלת מהאחרות. ההומור שלה לא דומה לכלום שיש היום, היא לא באה לעשות דאחקות, זו בכלל חצי דרמה".

     

    איך שיכנעו אותך להנחות קונספט מיושן כמו תוכנית אירוח ועוד בשישי בערב?

     

    "אני מודה: לא מאוד רציתי תוכנית אירוח ביום שישי. כי הצפייה בשש־שבע שנים האחרונות השתנתה מאוד, יום שישי השתנה מאוד, וטלוויזיונית, הוא הוזנח ודי נכשל. אז עניתי לרשת: אוקיי, בתנאי אחד — אני מביא לכם גם סדרה, ממחצבות ליבי. תוך חודשיים 'לצבי יש בעיה' הייתה באוויר".

     

    בהתחלה, הוא מספר, הציע לקרוא לתוכנית האירוח 'משש נתחיל לספור', משהו שנשאר מהכישלון של 'שישי־שואו'. היום זו כבר לא טראומה, הוא אומר, אבל אז לא הסתיר הדר את העלבון העמוק מההדחה המהירה של פרנסי 'טלעד', ואף נתן לה פומבי. "כי באמת נפגעתי. שנים לא הייתי מסוגל לראות אותה אחר כך. מעבר לשיקולים המקצועיים, הכל נעשה מאחורי גבי. הייתי בן 29, וזה היה לא לעניין. והשנתיים־שלוש הקשות שבאו אחר כך עיצבו אותי. איבדתי את התמימות, הבנתי שיש הבדל גדול בין מה שאומרים לך בפנים והחיבוקים שאתה מקבל, לבין הביזנס. ומאז, דברים רק נעשו קשים יותר".

     

    עכשיו, בגיל המחייב 50, אומר הדר, הוא כבר יכול להסתכל לאנשים בעיניים ולשאול שאלות. 'מחר שבת', הוא מגלה, תהיה תוכנית אירוח נעימה. "בלי לחפש רוע, בלי ציניות, לא ללחוץ על גגים, לדבר בגובה העיניים. לא פוליטית קשה, אלא עם אמירה חברתית, תוכנית שעוסקת בישראליות", הוא אומר. "וההישג הגדול שלי יהיה, אם היא לא תיראה כמו עוד לייט נייט אמריקאי. הרי תמיד רואים את קימל או לנו או סטיוארט, ועושים משהו דומה. ובאופן אישי, אני לא סובל את זה כל כך. יש באמריקאים האלה משהו, שאתה לא מאמין להם. אני מאמין במשהו יותר חם וטבעי". מונולוג מושקע ומחייב - לא יהיה, ובמקומו הוא מבטיח "משחקונים, הפתעות, עבודה עם הקהל. וגם זרקור חיובי, על אנשים שמגיע להם ואף פעם לא היו מגיעים לבמה הזו".

     

    פורסם שהתוכנית החדשה עברה כמה וכמה טלטלות. הצוות התחלף, הקונספט השתנה. התחושה היא שכל האומץ שעליו מדובר בהקשר של 'לצבי יש בעיה' לא ממש נוגע ל'מחר שבת'.

     

    "אחת, ברור שתוכנית האירוח תהיה השדה לעונה הבאה של 'לצבי יש בעיה'. שתיים, כרגע הדברים שקיימים זה באווירת לייט נייט, מבוססת גימיקים. בחלומי לאורך זמן לעשות תוכנית בגובה העיניים. ואני מיינסטרים. אני לא פרינג' ולא מופרע. אני חושב שהרוב כמוני. אני גבר בן 50 שחושב שנראה טוב לגילי בעקבות דיאטה, אב לשבעה, עושה את המיטב להביא פרנסתו הביתה, אוהד הפועל ב"ש, חוטא בעישון סיגרים מדי פעם, חובב כוסית טובה מדי פעם, חולה על חפלות ועל האש, משפחה וחברים. אוהב את עם ישראל במובן הבסיסי. מת להביא אותו למקום אחר, שיסתכל בפריזמה יותר רחבה. לכן כל מה שתגידו על תוכנית אירוח - זה זה. נקווה שזה עדיין רלוונטי ואנשים יבואו איתי לתוך זה".

     

    רשת היא זכיינית נטולת סאטירה שלא אוהבת לנשוך. נשמע ש'מחר שבת' היא חלק מהבריחה הזאת.

     

    "כל חיי הטלוויזיוניים הם אסקפיזם. לא הייתי נשכן מעולם וכנראה לא אנשך בחיים. חלק מהתפקיד של טלוויזיה, בוודאי מסחרית, היא להיות אסקפיזם בידורי וגם איכותי. גם לנשכנות יש חלק, לתחקיר ולחדשות, אבל תתחברו למה שאני עושה כל החיים. אי־אפשר להגיד שאני נשכן. אני בדרני ואסקפיסטי".

     

    הדר, כמו שאפשר להבין, לא מתכוון להמציא את הגלגל. אישית, הוא היה מעיד על עצמו שהיה צופה בקביעות בכל תוכניות האירוח הקלאסיות — החל ברבקה מיכאלי, דרך דודו טופז, יהורם גאון, חולה על הטברנה של שמעון פרנס, ועד אפילו למיכל זוארץ. "נשבע! וכשהיא הייתה אומרת, 'רון פרשט', הייתי נקרע", הוא נקרע.

     

    "ומעל לכולם, דן שילון. תשמע, האיש המציא פה פורמט. היום אתה לוקח את הפורמט של דן, הקוקסינל והערבי והאמן, מכניס לחדר ומצלם במצלמות מאחורי קירות, וקורא לזה, 'האח הגדול'. רק שהוא לקח אנשים קצת יותר ברמה".

     

    ואחד הרגעים שהפכו לסמל, לא חיובי במיוחד, הוא צביקה הדר, דופק תרבוש על הראש של שר האוצר בייגה שוחט. בייגלה!

     

    "עשו מזה סיפור כאילו בייגה התבזה, אבל תדע לך שזה בא ממקום טוב לב, והרבה מאוד הערכה לבייגה, עוד אצלנו מהבית. אבל מה יש לדבר על זה היום? תראה את הפוליטיקאים שלך. היום התגובה תהיה, 'אז מה הוא כבר עשה'".

     

    כן, מה זה תרבוש מול אורן חזן.

     

    "אורן חזן זה אומר שאין יותר סרגל של מה זה בזוי. אבל עזוב את חזן, תראה את ראש הממשלה שלך. שמפניות וסיגרים - אבל הוא לא ידע כלום! זוכרים על מה רבין התפטר? על זה שאשתו פתחה חשבון בחו"ל להחזיק כסף. אז מצחיק אותי שביבי אמר שהוא לא ידע על המתנות האלה — שרה יודעת. אה, וואלה! אז אולי הסיגרים זה לשרה! והאלכוהול — למני נפתלי" (צוחק).

     

    בהנחה הקלושה שהסיגרים בכל זאת נועדו לביבי, ובתור מומחה לסיגרים, תן חוות דעת מקצועית.

     

    "ביבי אוהב סוג פצצה, קוהיבה מדורו. פצצה! חד־משמעית: יש לנו ראש ממשלה שמבין בסיגרים! אבל הדיווחים על מתנות בשווי 400 אלף שקל — בוא, יש פה בעיה. מה שמפריע זה לא עניין התדמית. אין לי בעיה, גם אני אוהב סיגרים. מה, צ'רצ'יל לא עישן סיגר והיה מנהיג? אז תעשן את הסיגר בכיף — רק תקנה אותו! ביבי, אתה מרוויח משכורת, תקנה קופסת סיגרים בחודש, כמו מה שאני עושה. מה הבעיה שלך? אני משתגע מזה. מה, רוצה לקבל הנחה? אז אני בטוח שיעשו לביבי גם הנחת סלב".

     

    אז בוא נעשה גם אנחנו. באמת, ראש ממשלה זה תפקיד משוגע. ובסוף היום, הוא מגיע מותש הביתה, רוצה להחליף לנעלי בית. רק מה מחכה לו? שרה! "היי ביבי! התגעגעת אליי?"

     

    (צוחק) "כן, רק שהיא בחיים לא אומרת לו 'היי'. היא אומרת, איפה היית, יא כלב!"

     

    סליחה על השאלה הבוטה, אבל היום שום דבר כבר לא ברור: לא תחשוש לראיין ערבי בשישי בערב?

     

    "בטח. איזו אמירה נוראית זו. בטח! ועכשיו ששאלת, אני אדאג להביא מהר, גם ערבי וגם סודאני. מדובר באנשים, די כבר עם השנאה והמניפולציות האלה!"

     

    ב'לצבי יש בעיה' עשיתם פרק שבו אתה מתנדנד בין ימין לשמאל, שזיכה אותך בביקורת טלוויזיה של רוגל אלפר ב'הארץ' עם הכותרת 'צביקה הדר, הגרוע באנשים'.

     

    "אל"ף, לא קראתי וגם אמרתי שלא אגיב לו. אבל הבנתי שהבנאדם לא בסדר, יש משהו של רדיפה שעובר עליו, כנראה שזקוק לטיפול תרופתי. אחלה, זו דעתו, שיהיה בריא. לדעתי הוא עבר גבולות אבל יש לו עורכים. והוא עוד כתב את זה לא כטור דעה, אלא כביקורת טלוויזיה, זה הזוי בעיניי. אין לי בעיה עם ביקורת טלוויזיה. יש כותבים שאני עוקב אחריהם שנים. אפילו סגרתי בסדרה מעגל עם רענן שקד, גם אם לא הסכמתי איתו חצי מהזמן. בכלל, מבקרי טלוויזיה זה האנשים שהכי שונאים טלוויזיה, כי מחייבים אותם לראות דברים ש־80 אחוז זה לא לטעמם, אז הם נהיים שונאי אדם וטלוויזיה. לגבי המתנדנד משמאל לימין, בעיניי זה בדיוק הפוך. מה שיש בסדרה זה אני. אני לא שחקן שם - זה אני ומה שאני חושב".

     

    למי הצבעת?

     

    "ליאיר. אח שלי, שהוא מועמד יותר מראוי. ביבי, שאני בטוח שבתוך־תוכו היה רוצה לעשות דברים, לא יכול. 20 שנה הוא בשלטון ולא עשה כלום לשינוי השיטה. ואני מאמין בדגל, סמל ושיטה. לא שינינו אותה? זה מה שיש. אז ביבי ראש ממשלה וליברמן שר ביטחון".

     

    ובהקשר שלך, מירי רגב שרת תרבות.

     

    "והיא מטריפה לי את המוח. חצי מהדברים שלה נכונים מאה אחוז, החצי השני — קשקוש! ואנחנו כבר חיים בעולם של ריאליטי, אתה שומע את הדיבור שלה ויודע בדיוק אל מי היא מדברת, וזה לא אליי. איזה סיוט. למה? כנראה שבלי זה, אתה לא קונה את המקום שלך. לכן אנשים נורמליים כמעט לא מגיעים לכנסת. הרי דוד ביטן, מאיפה הוא הגיע? מהכדורגל. צפרירים חולון. הגיע לכנסת בדרך דמוקרטית. ואחרים לא מגיעים. יש מעט שבאו לשנות. ויש כאלה - סידור עבודה".

     

    פנו אליך פעם להיות פרזנטור פוליטי?

     

    "לא, אבל אם זה יתאים לדעותיי, אפשר לשקול. אגב, תראה מה קרה בבחירות באמריקה. כל האמנים הלכו עם הילארי, כל האיי־ליסט, המזרחי והשחור וכל הצבעים - איתה. ומה נהיה בסוף? זה רק עיצבן את כולם. לכן אני אומר, שלא יפנו אליי. אלא אם כן זה מישהו שאני רוצה שלא יצליח".

     

     

    צילום: משה נחומוביץ'
    צילום: משה נחומוביץ'
     

     

    * * *

     

    אנחנו יושבים במשרד הקטן והנעים שלו במשרדי 'טדי הפקות'. מסך טלוויזיה לא גדול, צעיף של הפועל באר־שבע, קריקטורה של עצמו שקיבל ליום הולדת 50, והמון תמונות, משפחה, חברים וקריירה. יש גם מאפרה עבור סיגר, פעם ב־. ומלא בקבוקי גלנפידיך, הסינגל מאלט הסקוטי המצוין. הדר מת על סינגל מאלטס, אבל בגלל הסוכר, ממעט מאוד לצערו. רק אחד, באירועים.

     

    במקום זה, הוא אוכל מלא ירקות ופריכית עם גבינה רזה. בין ביס לביס הוא מציין שבמוצ"ש, 11 במרץ, הוא יקיים מופע מיוחד בפסטיבל הקומדיה וההומור על שם ספי ריבלין ז"ל, בהיכל התרבות בראשון־לציון. ועל הדרך סוגר חבילת מופעי סטנד־אפ, שמונה במספר, ומחייך בסיפוק.

     

    את האמת, סטנד־אפ זה המקצוע הכי רווחי בעולם, לא? כמה אתה כבר מוציא, מאה שקל למונית?

     

    "בגדול כן, אם זה מצליח. אבל זה לא שההוצאות זה מאה שקל, יש פרסום, משאית סאונד, תבוא ותשמע אותי, כמו מדונה, ופנסים ותאורה. אז בשביל להרוויח אני צריך למכור חצי אולם. נגיד 400 איש, צוותא כזה".

     

    נו, פעם תעשה לנו את החישוב.

     

    "אין בעיה. כרטיס זה 119 שקל, בלי הנחות, ואנחנו הכי יקרים בסטנד־אפ. אז נגיד עם נקודות והנחות, 40 אלף, גס. נשאר לך 20 בערך, על זה תוריד מס, נשאר לך שמונה ביד. רגע, וטמירה לא צריכה את האחוזים שלה? ואת זה תחשב על 350 הופעות בשלוש שנים, משהו כמו מאה בשנה — הלו, אתה לא נהיה מיליונר מזה!"

     

    הלוואי, ולבריאות. חשבתי שעושים ערימות.

     

    "כשאתה עושה אולמות ענק זה ערימות, אם אתה ממלא, למשל, את תיאטרון הצפון. אבל חושבים שאני טייקון. באים אליי אנשים, בפגישה לא קשורה, ואומרים, 'צביקה, יש לנו איזה סטארט־אפ, אתה שם חמש־שש מיליון ואנחנו עפים'. ואני לא אומר לא, אוהב לתת להם את ההרגשה הזו. הם מבחינתם חיים בסרט, שיש לך חמש־שש לשים - כי יש לך עוד 50־60 בצד".

     

    רגע, ולהיות טאלנט של רשת?

     

    "חוזה טאלנט ברשת, כמה אתה חושב מקבלים? חצי מיליון לשנה. ברוטו! מה אני, כדורגלן? 40 אלף ברוטו לחודש. חוזה טאלנט! זה הכסף, מי ישמע".

     

    היו תקופות שהיית הכוכב המרוויח מספר אחת בטלוויזיה. איפה זה?

     

    "'כוכב' ו'בית ספר' ו'נולד לרקוד' ביחד — זו הייתה הבוננזה. אז יש לי בית בצהלה. בית שעלה עשרה מיליון, מתוכם היה לי לשים שבע, נקי. זה הרבה כסף — וזה הכסף! זה הכל. מי עושה מכה? אז הסטנדאפיסטים שעושים 20 או 30 אלף מסתכלים עליי ואומרים, בן זונה, מליאן. צודקים, אני מליאן. אבל זה לא מיליונים. וכל זה, עם ההפקה ביחד - 60 אלף, 70 אלף, זיינת את העולם. זה הכל. וכשאתה לא עובד שנתיים־שלוש? מי ישלם לך?

     

    "ואל תשכח שהתחלתי את חיי מחדש לפני 12 שנה. אחרי הגט נתתי את כל מה שיש לי לילדיי והתחלתי מחדש, וכן, יש וואחד עלויות ואני לא מתלונן חלילה. אז יש לי בית גדול, ואני משלם משכנתה מאוד גדולה ובאהבה, מרוויח טוב, מחבב גם שמפניה ורודה מדי פעם כי זה הכי פחות משמין. ומעשן סיגרים שאני גם קונה".

     

     

    * * *

     

    הדר סוגר עכשיו, כאמור, שנה ראשונה ברשת. ואחרי 'מחר שבת', צף ועולה שמו כמועמד מוביל, לצד אברי גלעד, להגשת 'האח הגדול' שעוברת בקרוב לזכיינית.

     

    "אין מי שלא שואל אותי על זה - פרט לבוסים שלי ברשת. אפילו ישבנו יחד וצחקנו, כי יצאה מזה ידיעה לעיתון", צוחק הדר, "והאמת, אין לי מושג. אולי יש הברקה על מישהו אחר בכלל, לא יודע.

     

    "אבל באינסטינקט שלי אני לא שם. קשה לי עם הז'אנר של הארדקור ריאליטי. צפיתי ב'אח הגדול', עד לתקופה של שי חי וצבא האמת. שם איבדתי את זה. תראה, 'האח' היא מאסט סי טי־וי. מהתוכניות שכולם רואים — אבל לחצי מהאנשים יש תחושה לא נעימה שהם ראו אותה. גם הלכתי ל'אח הגדול' לעשות ביקור. זו מפלצת ופתאום אתה תופס כמה זה חרא. כי בסוף מצאתי את עצמי יושב מאחורי זכוכית, מסתכל על בן אדם שלא יודע שאני מציץ עליו. ועוד הייתה סצנה שם עם מקלחת, בכלל, קינקי לגמרי. ואותי זה הרס.

     

    "ואני מאלה שאם היה ב'כוכב נולד' דיבור מסריח, זה היה גומר אותי. עומר אדם ומרגול וקולות מזויפים — הדיבורים פשוט שרפו אותי, כי אני המפיק של זה, הפרונט, החיים שלי זה 'כוכב' — ולך תוכיח, אני וטמירה, למה זה קורה. אז המקום הזה של דיבורים מסריחים מפחיד אותי", הוא מוסיף.

     

    אתה מת על ריאליטי מוזיקה אבל התוכניות האלה מוציאות אנשים שרוטים. יום אחד אתה על פוסטר בגובה בניין על האיילון, ובשני - מי אתה בכלל?

     

    "ברור. אבל השריטה היא לא מהתוכנית, אלא מהחיים, רק בווליום משוגע. ומה הסיפור שלי? לא כזה? הייתי למעלה, הייתי למטה. הייתי צביקה הדר מבאר־שבע, שעושה איזה קומדי סטור וצחוקים - וביום בהיר אחד נהייתי רכוש מדינה. כמו ברוקנרול, אנשים רודפים אחריך, וצעקות, ואתה כוכב, ופתאום שמעון פרס, והמעגל, בית משוגעים שלם. שלוש שנים ככה.

     

    "שנה רביעית, בום, 'דודו טופז אאוט, צביקה אין'. 20 שניות אחר כך, אתה עושה שתי תוכנית - טראח, זורקים אותך ככה. ואין לך חוזה בטלוויזיה. לקומדי סטור אתה לא יכול לחזור. אז אתה יושב בבית, נשוי, עם ילדה - ואין לך מושג מה יהיה. מושג! בסוף מתקשרים מאיזה תיאטרון. 'היי צביקה. יש לנו תפקיד של כלבלב בהצגה לחנוכה'. מה?! 'למה לא, יעשה לך טוב. ילדים יאהבו אותך'".

     

    מנקודת השפל ההיא הוא המשיך לתיאטרון, עשה תפקיד מצוין ב'עפולה אקספרס', וחזר באיטיות אל הטלוויזיה, כמחליפו של אברי גלעד ב'עשינו עסק'. אל התהילה המחודשת כבר עשה את דרכו עם 'שמש', שש עונות של 22 פרקים.

     

    לא חבל שלא עשית עוד סדרות, עוד סרטים? מהי המורשת שלך, בעצם? נעלמת ביקום הקטן של 'כוכב נולד'. ואף אחד לא יגיד היום, אה, איך בא לי לראות אודישנים של עונה חמש ולשמוע מה צביקה אומר!

     

    "אבל זה לא יקום קטן! 'כוכב' היה העולם ששולט. מבחינת העשייה והדיבור אתה קיים, אתה בזון, בטופ, אתה ה־מ־נ־ח־ה. יודע מה זה להיות הפרונט? כל עוד הייתי ב'כוכב' הרגשתי את זה. ביום שאמרו שאני שופט, כשהפסקתי להיות הפרונט, באותו יום! — לא הרגשת יותר כלום. מאותו רגע ממש".

     

    האשימו את 'כוכב נולד' בהשאלה, אם מתנסחים בעדינות, של אלמנטים מפורמטים זרים. אפילו קראו לה תרמית.

     

    "'כוכב נולד' הוא לא תרמית ולא נעליים. בעונה הראשונה התחלנו במקביל ל'אמריקן איידול' בעולם. 'כוכב' נעשה אימפריה מקומית, וזה יפה וזה שלנו. ולראייה, כשעשינו את עסקת 'הכוכב הבא', יואב צפיר נסע ללוס־אנג'לס ולקחנו לעבודה את מי שהיה אחד העורכים הבכירים ב'אמריקן איידול'. והבנאדם מספר שהם לקחו מאיתנו דברים! ואף אחד לא חשב שאנחנו לקחנו מהם. נהפוך הוא, הם ראו ולמדו. תשמע - אני לא באמת מאמין שמישהו מאמין לפרובוקציה שבשאלה הזו. וחשוב לי להגיד את זה".

     

    כב־4 בספטמבר 2012 נערך הגמר האחרון של 'כוכב נולד', העונה העשירית. אור טרגן, מישהו זוכר? 15 יום אחר כך עבר הדר אירוע לב קשה. צירוף מקרים שהוא ואלוהים לא יכלו להתעלם ממנו. "עברתי טלטלה עם האירוע. גם מקצועית. ואמרתי, וואלה, קח טיפה אחורה מהטלוויזיה", הוא מספר. "שנה ישבנו וכתבנו מופע, שמתגלגל כבר שלוש וחצי שנים. מופע שגם הוביל ל'לצבי יש בעיה'.

     

    "ורמי (ורד) אמר מההתחלה דבר אחד: צביקה, הכל בחוץ. תפסיק להסתיר כל הזמן. תדבר על הילדים, האישה, הבריאות, הטלוויזיה. עד אז הייתי ז'וז'ו, 'ערב צח!', 700 פעם רצתי עם זה. ומאז פתחתי את העולם שלי. מחפש אותנטיות ואמת. מגיע פעמיים־שלוש בשבוע, אנשים מקשיבים, מתים מצחוק - אבל עובר עליהם משהו. חלק מכירים אותי 15 שנה רק מ'כוכב', בתור סמס 2020. ובואנה, לא ידעתי שהוא כזה! הוא גם מדבר!"

     

    לא יכול איתו יותר. ז'וז'ו
    לא יכול איתו יותר. ז'וז'ו

     

    ז'וז'ו חלסטרה היום, היה עובר?

     

    "מעניין שאתה שואל. בהופעות הראשונות של הסטנד־אפ הכנסתי אותו להדרן. 'מי זה הצביקה הלפלף הזה, פעם אכל שיפודים, עכשיו ראה את האור', כאלה. והקהל קיבל אותו בגעגוע מטורף. רק אני הרגשתי לא נוח. כאילו, הוא היה מדהים לזמנו, 'תן לו בב־מ־וו עם סיח שווארמה', וואן־טריק פוני, נורא פשוט ונורא עובד. אבל אני כבר לא יכול איתו יותר. נפרדתי ממנו".

     

     

    * * *

     

    הדר, 50, נולד כצבי פרוכטר בבאר־שבע. "הייתי ילד ורוד בתוך שכונה ד', האדם הלבן היחיד בשכונה. 'בואנה, יא רומני גנב'", הוא צוחק, "לא ידעתי מה זה ושאלתי, אמא, מה זה רומני? אבל היינו שכונה מאוחדת, היו מגינים עליי. הייתי הלפלף של השכונה, המצחיקן. כשהיו עושים כוחות בכדורגל, היו זורקים אותי לשער לחטוף פיצוצים".

     

    נותרה מזה כידוע אהדה גדולה לאלופת המדינה, וקנאה אמיתית בכל מי שעושה ספורט, וקודם כל אשתו. צביקה רוצה ונורא מפחד. מטופל היטב, כדורים, שומר על משקל, סוכר, תזונה בריאה - ושום פעילות גופנית. כי אז זה קרה על ההליכון. "וניסיתי, כמה פעמים ניסיתי לחזור. אבל התחושה הרעה חוזרת. חרדת מוות. אז לא לרוץ, ועוד דיאטה", הוא מגלה.

     

    יש ימים שאתה אומר את המשפט הזה, "הרווחתי את חיי בחזרה"?

     

    "כבר לא. היו בהתחלה, 'היום אני בן שלוש'. פה ושם זה חוזר, ברגעים שאתה צריך פרופורציות בחיים".

     

    הדר מתגורר כאמור בצהלה, בבית גדול, עם אשתו ליאת ("לטי") ושבעת ילדיהם, מגילאי 5 עד 23 — שניים ממנה, שניים מנישואיה הקודמים, ושלושה מנישואיו הראשונים.

     

    רואה 'מחוברים'? היית משתתף?

     

    "רואה, ברור. ושום סיכוי שהייתי משתתף. לא מבין איך אנשים מסוגלים. זה נורא בעיניי. זה האח הגדול, רק בלי משחק. זה לא רק לריב עם אשתך, כי אז העורך רואה את זה ואומר, לך עוד פעם ועכשיו תביא לה בראש".

     

    יומולדת 50 מעורר מחשבות כבדות?

     

    "לא. אבל נזכרתי שההורים שלי ציינו יום נישואים 25, ואירגנו להם מסיבת הפתעה. אבא שלי היה בן 48. והוא נראה לי נורא מבוגר. אז אני לא נראה לעצמי זקן, ואני מקווה שהילדים לא רואים אותי ככה".

     

    היום אתה כבר יותר מבוגר מאבא שלך?

     

    "הוא נפטר בגיל 53, אז עוד שלוש שנים אני מגיע אליו. ויש דיון פנימי כל הזמן: מי משנינו ישרוד יותר. בדיחות שחורות כאלה, ולא יעזור כלום, זה עובר בראש. אמא, שתהיה בריאה, לא שומעת את זה. אבל זה איום פסיכולוגי שקיים. יש לנו אותה גנטיקה, ואחרי אירוע הלב מה שהשתנה אצלי זו הידיעה, שזה יכול להיגמר כל רגע. אז אני חושב בתחנות של זמן. אמרתי, אלוהים נתן לי עוד ארכת זמן. לא יודע אם זה לשורט או לונג טרם".

     

    אז מה יהיה עם אורח החיים התובעני הזה?

     

    "כן, נו. אומרים, שמע, תעבוד פחות ואל תהיה בלחץ. איך אפשר? זו מהות החיים שלי. מה, עבודה שאין בה לחץ? תוך שלוש דקות הייתי מחפש על מי לקפוץ. משתגע".

     

    ואם היית יודע שנשארו באמת רק עוד שלוש שנים? יוצא לסיבוב דיסנילנד מסביב לעולם?

     

    "לא יודע אם דיסנילנד, אבל הייתי עושה משהו אחר, ולא חי כמו עכשיו. אבל אם אחרי זה יהיו לי עוד עשר שנים ונגמור את הקופה, ממה נחיה? מילצ'ן יממן? אם מילצ'ן מוכן לממן לי סיבוב בעולם, הולך".

     

    7nights@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 14.02.17 , 16:37