פאק דה מז"פ

בין שתי האופציות הקלאסיות של רוצח שכיר או רוצח סדרתי ניצבת אפשרות שלישית מבוישת - רוצח סדרתי מהחלל החיצון. אלה הקטרים העלילתיים שמושכים 73 אחוז מדרמות המתח. אבל מה עוד אפשר לספר עליהם שלא סופר עד כה? די. הז'אנר מוצה. הרבה יותר מעניין כשהרע מתרחש מעצם טבעו של העולם, אז אנחנו נכנסים לממלכה של רגשות מעורבים. 'בתולות' משחקת משחק עמוק כזה במוח ובלב של צופיה; אתה בעד ונגד כל אחד ואחת מהדמויות. התסריט של שחר מגן והבימוי של אדם סנדרסון הולכים אל המקום שבו המציאות באמת נהיית מעניינת: הדמיון.

דרמת המתח הטובה ביותר בעברית מתחילה עונה שנייה. בעונה הראשונה עקבנו יחד עם שלי רג'ואן (מגי אזרזר המצוינת), שוטרת אילתית, אחרי מציאת גופת תאומתה האבודה. האחות נעלמה בגיל 17 אבל מתה רק עכשיו. חייה נמשכו רחוק מהמשפחה בנסיבות מסתוריות. 'בתולות' מרשה לעצמה לספר סיפור גדול, מאגי. הכל עובד נפלא: כתיבה, בימוי, צילום, עריכה, משחק. היא הופכת את אילת המנומנמת למקום רדוף סוד. היא מתיישבת לצד דרמות מתח כמו Stranger Things ו'תמרות עשן', שבהן עולם מוכר מתהפך על הראש ותובע ממך להתמסר לזרם העלילתי בלי לנסות לשחות כנגדו. זה דורש שני דברים הפוכים: לצוף בלי להתנגד, ולצלול.

היו צופים שהתקשו לקבל את הפתרון העל־ריאלי של סוף העונה. הם קיוו לפתרון מז"פי. בעיניי הפתרון המאגי של 'בתולות' הרבה יותר מעניין מסיבוב נוסף של הרצף השחוק: פתולוג/טכנאי מעבדה עם כישורים בין אישיים לקויים מוצא סיב מרשיע; מפקד היחידה אוסר על הגיבור להמשיך לרדוף אחרי החשוד; גילוי בדקה ה־90 שהמפקד עצמו חלק מהקנוניה ו/או מרדף בחושך, בין ארגזים וצינורות, אחרי הרוצח עד לקרב יריות, שרק אחריו, כמובן, מגיעה התגבורת. כמה ורסיות כאלה ראינו? מיליון. 'בתולות' מבשלת מתח במישור אחר לגמרי - האם השוטרים, כנציגי הצופים, יצליחו לקבל התרחשות על־טבעית? האם שלי, גיבורת 'בתולות', תשרוד את מערבולת המיתוס שאליו היא נשאבת?

אתם מכירים את זה שאומרים, "בעונה הזו זה נהיה אישי". בדרך כלל מתכוונים שהחוקרת מתאהבת ברוצח. ב'בתולות' שלי מגלה שמשפחתה טבעה בתוך סיפור שההיגיון מסרב לקבל. לא רק הוריה ואחותה, אלא גם בתה, ואולי גם היא עצמה. שלי נאבקת ואנחנו נאבקים איתה. אלה המקומות שבהם אנחנו יכולים לשכוח מעובדות ולהתמסר לדברים החשובים באמת - משמעויות, יחסים ורגעים פואטיים שגורמים ללב לשיר. יש כל כך הרבה עניינים ב'בתולות', מתרבויות של פליטים, דרך רפרנסים לסיפור שמשון ודלילה, ועד לשאלות של אמון ונאמנות וזהות. דרמה של גלים גבוהים המוגשת בדייקנות. זה הכוח של אגדה. כשמוותרים על אגדות נשארים עם הקלישאות של המציאות.