אם אתם הורים לילדים בגן ובכיתות הנמוכות, בטח שמתם לב לפריחה בסצנת מופעי המוזיקה לילדים בשנתיים־שלוש האחרונות. בעוד שבעבר הורים שביקשו להעניק ליורשיהם חינוך מוזיקלי כיפי נדדו בין הקלאסיקות המתבקשות להעדפות מהתקליטייה שלהם, הרי שכיום נדמה שאין מספיק שבתות פנויות בלוח השנה בכדי לצפות בכל המופעים.

ל"ילדי בית העץ", הפרויקט בן שני האלבומים של האחים רן ויאיא כהן אהרונוב, מניות רבות ברנסנס המבורך שעובר התחום. הטקסטים של הראשון פונים לקהל היעד מבלי להתחנף ומעלים בשפה עכשווית נושאים כמו חלומות ומשפחה, ללא אפיל פדגוגי. הלחנים המקפיצים של השני (בכל זאת, מדובר בבסיסט של הדג נחש), מספקים לזאטוטים גרוב משובח שמעלה חיוך. בשני האלבומים המצליחים שלהם הם אירחו בבית העץ שלהם חברים כמו שלומי שבן, מוקי, נצי' נצ', קרולינה, חנן בן ארי וכמובן — אנשי הדג נחש. התוצאה הייתה מלהיבה, אך היה ברור שעל הבמה יימצא פתרון צנוע יותר.

והם מצאו. על במת הזאפה, שעוצבה עם עצים מפלסטיק ושרשראות פרחים, הם הגיעו בהרכב משפחתי חלקי: כהן אהרונוב על הבס, איילה אינגדשט וגלעד בן ליש בגיטרות, ומתחלקים בתפקידי השירה המרכזיים. שלושת המוזיקאים שלצידם מספקים את המעטפת המרימה שנעה מהיפ הופ ("מלך הכיתה"), מקצבים אפריקאיים ("קוואמי מאפריקה"), נגיעות מזרחיות ("יומולדת") ותועפות גרוב ברוח להקת האם של כהן אהורנוב ("רוצה להיות ראש הממשלה").

החבורה שעל הבמה מורכבת ממוזיקאים מיומנים ומזמרת נהדרת. אפשר להרגיש את זה בכל רגע שהם שרים ומנגנים. זה מורגש גם בקטעי הקישור. למרות הדינמיקה הטובה שבין החברים, הרגעים הללו הם אמנם החלק הפחות מהודק במופע, אך הם לא פוגמים בחוויה הכללית.

בהדרן כהן אהרונוב פותח עם "ילד של אבא" שכתב עם מוקי, וחבריו מצטרפים ל"רוצה להיות ראש הממשלה" ו"יום אחד" (בום צ'קלקה) הפאנקיים שמקפיצים את המקום. יש מעט דברים ששווה לוותר בשבילם על שנת הצהריים בשבת. המופע של "ילדי בית העץ" הוא אחד מהם.

המופע יעלה בזאפה חיפה בשבת ב־13:00