הכיוון: מעורב

הגדודים המעורבים בצה"ל לבנים ולבנות עלו בשנה האחרונה לכותרות סביב שתי סוגיות עיקריות שעוררו סערה: השילוב בין המינים אשר גרם למתיחות ולביקורת מול הרבנים — ושאלת היכולת הפיזית של הבנות לשרת כלוחמות קרביות לכל דבר, למרות ההקלות הניתנות להן.

לפי נתונים מעודכנים מתברר כי הביקוש של בנות לשרת כלוחמות שבר שיאים השנה. רק בזרוע היבשה קפץ מספרן מ־192 לוחמות ב־2012 ל־617 ב־2016 וממשיך לגדול בהתמדה. הן מנותבות לשלושה גדודים: קרקל בגבול מצרים, ברדלס ואריות הירדן בגבול ירדן. גדוד רביעי נמצא בימים אלה בשלבי הקמה. החלוקה בגדודים אלה עומדת כיום על כ־60% בנות ו־40% בנים, והנתון המפתיע בגיוס מארס הקרוב הוא שהוכפל פי שניים מספר הבנים שביקשו לשרת בגדודים המעורבים הללו.

במקביל לעלייה במספר הבנות המבקשות להיות לוחמות, נרשמה גם עלייה בביקוש של הבנות הדתיות שרוצות לשרת בגדוד המעורב. באופן כללי השירות ביחידות הללו אינו מועדף על המתגייסות הדתיות, וגם עמותת "אלומה" שמקדמת את גיוס הבנות אינה דוחפת לשירות בגדוד מעורב. עם זאת, קצין בכיר במערך האיסוף גילה אתמול כי כ־15 בנות דתיות ביקשו להתגייס כלוחמות במסגרת ייחודית, ומתקיימים מגעים להיענות לדרישה שהעלו לשרת במחלקה "מגדרית" שכולה על טהרת המין הנשי. בשלב הראשון הכוונה היא להציב אותן תחת פלוגת התצפיתניות של פיקוד הדרום — וכך לשמור על דרישותיהן לאורח חיים דתי. לא מדובר במחלקת "הסדר" הזוכה לשירות מקוצר, אלא רק בעלת מאפיינים ייחודיים מטעמים דתיים.

בצה"ל נתקלו בביקורת כלפי הורדת רף ההכשרה של הבנות הלוחמות, בדגש על השוואה בין הצבא האמריקאי שבו הרף ללחימה בין בנים לבנות הוא אחיד ולא מותאם — לבין הצבא הישראלי שמבצע התאמות בסרגל המאמצים במטרה להגביר את רמת ה"שרידות" שלהן ביחידות הלוחמות. קצין מערך האיסוף הקרבי, תא"ל מרדכי כהנא, אישר בין היתר את צמצום מספר המחסניות באפוד לבנות מ־6 ל־4. "אם ללוחמת לא יספיקו 4 מחסניות בקרב, כשלצידה גם לוחמים ולוחמות, אז הקרב כבר הוכרע", אמר להן. "כשהייתי מפקד אגוז נלחמנו בלבנון השניה יותר מ־30 יום ולא היה לוחם אחד שהמחסניות באפוד לא הספיקו לו".

הסוגיה הבעייתית האחרונה שמטרידה את צה"ל בהקשר לשירות הבנות הלוחמות היא שיעור הנשירה. הצבא הצליח לצמצם את מספר הלוחמות שחתמו ויתור תוך כדי הכשרה, אבל מתברר כי בשנה השלישית של השירות נרשמת עלייה דרמטית במספר הבנות שמבקשות להשתחרר — כשהן רואות את החברות שלהם מסיימות שירות אחרי שנתיים בלבד. במצב כיום, כדי להגיע לבקו"ם כל מה שנותר להן זה לבקש פסילת מקצוע כלוחמת, ואז הצבא מחויב בחוק לשחרר אותן משירות, ולכן יש למצוא לכך פתרון — סוג של מנגנון פיצוי בדמות שכר גבוה יותר או מענק חתימה שיעודד אותן להישאר וימנע את תחושת הקיפוח.