מלחמת הדסה

בית החולים הדסה עבר בשנים האחרונות לא מעט טלטלות, האחרונה שבהן התרחשה בדיוק לפני שלוש שנים כשהמרכז הרפואי פנה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים אחרי שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקלים. מאז נחתם הסכם הבראה, למשרת המנכ"ל הוצנח היישר מבית החולים תל השומר פרופ' זאב רוטשטיין שנחשב למנהל מבריק, ובית החולים הצליח להקטין את החוב ל־640 מיליון שקלים. אבל דווקא עכשיו, כשנדמה שהדסה התחיל להחלים מקריסת המערכות, מאיימת מגפה חדשה להתפרץ ואולי להביא לסופו של המוסד המפואר.

ד"ר דן ארבל

בשבועות האחרונים הכריז ועד הרופאים בבית החולים על סכסוך עבודה בעקבות החלטתו של המנכ"ל רוטשטיין על הקפאת המינויים האקדמיים של הרופאים, קידום שמשמעותו עלייה בשכר והתווספות מרכיב של מחקר והוראה לעבודת הרופא. במידה והמצב לא ישתנה, הם אף מאיימים להשבית את בית החולים, אך רואים בכך מוצא אחרון. "הדסה הוא לא רק בית חולים אלא גם מוסד אקדמאי לכל דבר עם שם בינלאומי", מסביר פרופ' תמיר בן חור (58), מנהל מחלקת נוירולוגיה ויו"ר הוועדה למינויים אקדמיים. לבן חור ותק של 37 שנים במסדרונות הדסה. "ההחלטה לעכב את המינויים האקדמיים עלולה לפגוע בעתידו של בית החולים. אם לא ניתן יהיה לשלב רפואה ומחקר, רבים יעדיפו לפנות למקומות שבהם זה כן אפשרי", הוא אומר. "אנחנו לא מתווכחים על תוספת לשכר שלנו אלא על הערכים של בית החולים. אם המוסד לא יראה את עצמו כאקדמי, העתיד של בית החולים נמצא בסכנה ולנו יש אחריות. זה חלק מהזהות של המקום".

הנטישה הגדולה

ד"ר דן ארבל (56), כירורג ילדים וכירורג כללי, מומחה לניתוחי פגים ומנתח ילדים בכיר, הוא מוותיקי המוסד ונמצא בהדסה 35 שנה. ד"ר ארבל כבר ראה את המוסד עובר לא מעט, והוא מודאג יותר מאי פעם ממצבו של בית החולים. "לפני שנה הגיעה הנהלה חדשה והייתה לנו תקווה שיהיה פה שינוי מהותי. בפועל קרה בדיוק ההפך. אנחנו רואים יותר ויותר עובדים שעוזבים, ולא רק רופאים ורופאות אלא גם אחים ואחיות, אנשי מקצוע פרא־רפואיים ועובדי מנהלה ומשק".

הסדק הראשון נוצר לפני שמונה חודשים. מנכ"ל בית החולים סיפר אז על החלטתו להפסיק את הטיפולים הפרטיים בשעות הבוקר והסביר: "מגיע פצוע לחדר מיון, נניח פצוע מפיגוע, ואז מישהו שואל אותו בעודו מדמם אם הוא רוצה לבחור את המטפל, או שיש מאכערים שבאים אליו או למשפחה שלו ואומרים לו 'אתה יכול לבחור את הרופא שאתה רוצה תמורת תשלום'". ההתבטאות הזו של רוטשטיין עוררה את חמתם של הרופאים. "היחס הזה כלפי הרופאים במערך הטראומה היה מאוד פוגע", אומר ד"ר ארבל, "אלו אנשים שעובדים במסירות שלא תתואר ומשלמים מחיר אישי כבד, ימים ולילות מבלי לראות את המשפחה שלהם כדי לטפל בפצועים. ואז מנהל בית החולים מאשים את האנשים המדהימים האלה בזה שהם עושים את זה תמורת מעטפות כסף. זו השמצה נוראית, ועד היום לא שמענו על כך התנצלות".

פרופ' זאב רוטשטיין

רוטשטיין מצידו לא מרגיש שיש לו על מה להתנצל. "עם כניסתי לתפקיד הוריתי על הפסקה מיידית של שירותי הרפואה הפרטיים בבוקר. באחת, גדעתי מציאות עגומה שבה רופאים עוסקים בפרקטיקה פרטית בשעה שהם אמורים להיות זמינים לציבור הרחב, ובכך הפכתי את הדסה לבית חולים ציבורי שבו כל מטופל יכול וזכאי לראות כל רופא שיחפוץ, מבלי שיצטרך להכניס יד לכיס ולשלם עשרות אלפי שקלים. קומץ רופאים שעד עכשיו הרוויח שכר עצום בחטא, רוטן כעת ומנסה להכתים את המוסד המצוין שלנו. לרוב הרופאים היה מדובר בטלטלה לא פשוטה אבל רובם ברכו על כך למרות שנאלצו להאריך את שעות העבודה ולהשתכר פחות. המיעוט מוכן למוטט את בית החולים על כלל עמיתיו, ובלבד שאני אעוף ושיחזרו למצב הקודם ולעזאזל הבראת הדסה".  

הקרע בין הצדדים הלך והחמיר עד שלאחרונה כל הסגל הרפואי הבכיר במחלקת המטו־אונקולוגיה ילדים ובראשם מנהל המחלקה פרופסור מיקי וינטראוב, הגישו מכתב התפטרות קולקטיבי. בשלב זה הם נמצאים במגעים להעתיק את המחלקה לבית החולים שערי צדק בבירה. לפני שבועיים גם האחיות והעובדים הסוציאליים הודיעו שהם שוקלים מעבר. מדובר באחת מהמחלקות הטובות בישראל שמתמחות בטיפול בילדים חולי סרטן.

במחלקה הסבירו שההחלטה התקבלה בעקבות "חילוקי דעות מקצועיים מהותיים" כהגדרתם עם הנהלת בית החולים, שלא מאפשרת להם לתת טיפול מיטבי לחולים. אנשי הצוות טוענים שיש מצוקה אדירה בכוח אדם שמעמידה את המחלקה על סף קריסה, ושמנהל בית החולים מנסה לעשות מהלכים לצמצום עלויות גם במחיר של פגיעה באיכות הטיפול, כמו איחוד בין מחלקת השתלות מח עצם למבוגרים ולילדים.

בשבוע שעבר אפילו התקיימה הפגנה של הורי הילדים מול משרד הבריאות בקריאה למנוע את המעבר של המחלקה. "המחלקה הזו הייתה המגדלור בכל התחומים", אומר ד"ר ארבל, "אלו אנשים מדהימים עם מסירות, יושרה ומקצועיות. הרופאים במחלקה הזו מתמודדים יום־יום עם קשיים נפשיים אדירים והמאבק שלהם בסך הכל היה שיאפשרו להם לטפל כמו שצריך בחולים שלהם. אבל במקום לשמור על המחלקה הזו כמו על אתרוג, אנחנו קוראים את התגובה של ההנהלה לאחר הודעת ההתפטרות של הצוות ונדהמים", מתייחס ד"ר ארבל לתגובה הנונשלנטית של פרופ' רוטשטיין, שאמר שאם הרופאים רוצים לעזוב — שיעזבו, יבואו אחרים במקומם.

"להיזהר מהרופאים"

זו לא הפעם הראשונה שהרופאים וההנהלה של בית החולים נמצאים במסלול התנגשות. ברקורד המפוקפק של הדסה יש לא מעט מנהלים שהתחלפו לאחר סכסוכים מתוקשרים עם הרופאים במוסד הרפואי, שנפתח עוד לפני קום המדינה. "אנחנו, שבאים במגע יומיומי עם החולים, רואים את הדברים אחרת ממה שרואה ההנהלה שנמצאת במשרדים שלה. אותנו מה שמעניין זה אך ורק הטיפול בחולים", עוקץ ד"ר ארבל. "כמנהל מחלקה אני יכול להעיד מניסיון שכשמשתפים את העובדים במדיניות ובאסטרטגיה, הארגון רק מרוויח מזה", מצטרף לדבריו פרופ' בן חור.

מנהל בית החולים דוחה את הטענות על הסף. "כשנכנסתי לתפקיד לפני שנה וחודשיים הזהירו אותי הרבה אנשים שמעבר לכל הבעיות שיש בבית החולים, אצטרך להיזהר מהרופאים", אומר פרופ' רוטשטיין. "אמרו לי שארבעה מנכ"לים לפניי אכלו מהם מרורים ובגללם אכשל, אבל מצאתי רופאים נהדרים. ראיתי את האיכות, את המסירות, את המקצועיות ואת הנתינה האדירה שלהם". לדבריו לצד הרוב המכריע אבל האילם של הרופאים הנפלאים של הדסה, "קיימת קבוצה קטנה אך רעשנית של רופאים אגואיסטים, מיעוט שבמיעוט, שיחד עם חלק מהוועד מבאישים את שם הדסה וצובעים את מאות הרופאים הנפלאים בצבעים קודרים".

ד"ר ג'וש שרודר (39), אורתופד מומחה ורופא בכיר במחלקה לכירורגיה אורתופדית, כבר 18 שנה בהדסה וחבר בוועד הרופאים הצעירים, חושש שהירידה באטרקטיביות של בית החולים תגרום לרופאים צעירים לא להגיע אליו. "מנהל המחלקה שלי חשב כבר לפני שנה וחצי שהגיע לי קידום, אבל הקידומים האקדמיים בהדסה תקועים. אם לא יאפשרו לי לחקור בעיות רפואיות ובבתי חולים אחרים כן יאפשרו, אני ועוד רבים נחפש מקום אחר".

הרופאים לא מכחישים שלקידום יש משמעות כלכלית עבורם, אבל מתעקשים שזו לא הסיבה העיקרית למאבק. "אנחנו עושים את זה בראש ובראשונה עבור החולים שלנו. הרי הרופאים בהסכם ההבראה נתנו 700 מיליון שקלים להצלת בית החולים", אומר ד"ר ארבל. "נכון שיש לנו רצון להתקדם ולהתפתח", מצטרף ד"ר שרודר, "אבל ההצלחה האישית שלנו קשורה בקשר הדוק וישיר להצלחת בית החולים ולהצלחה בטיפול בחולים".

בשבוע שעבר קיבלו 52 רופאי שיניים מבית החולים מכתבי שימוע לפני פיטורין. מדובר בכשליש מצוות בית הספר לרפואת שיניים, וחלק מהרופאים ותיקים ובכירים מאוד. ד"ר אסי שרון־שגיא (42), רופאת שיניים בכירה ומומחית לשיקום הפה דווקא לא נכללה בסבב הקיצוצים, אבל נדהמה לגלות בין השמות שקיבלו את המכתב רופאה בכירה שעובדת בפקולטה כבר 30 שנה. "היא הייתה המורה שלי", היא אומרת. "זה פשוט מעליב ומבזה שאומרים לנו שלא רוצים אותנו אחרי כל השנים שנתנו עבור בית החולים. אנחנו מגיעים לעבודה בפקולטה לרפואת שיניים כשליחות, על מנת לחנך את דור העתיד של הרופאים הצעירים. הרופאים כאן יכולים בקלות לפתוח קליניקה פרטית ולהרוויח פי כמה וכמה".

פרופ' תמיר בן חור

בית הספר לרפואת שיניים משמעותי גם עבור חולים רבים, בעיקר ממעמד סוציו־אקונומי נמוך שמקבלים בו טיפול בעלות נמוכה. "הסטודנטים שלנו מטפלים בקשישים, בניצולי שואה, בעולים חדשים, בחרדים ובערבים. מגיעים אלינו אנשים בלי שיניים ואנחנו נותנים להם מענה", מוסיפה ד"ר שרון־שגיא.

אתם אופטימיים?

"אם בכל פעם שהדסה הייתה לפני קריסה היינו מרימים ידיים, בית החולים מזמן היה נסגר, אני מטבעי אופטימי ואני מאמין שבסופו של דבר יימצא פתרון כי טובת החולים חשובה לכולנו", אומר פרופ' בן חור. "אני מאמינה שבסוף מישהו יתפכח ויבין שאסור לוותר על בית החולים המדהים הזה" סיכמה ד"ר שרון־שגיא.

מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "בתום שנה של פעילות, הדסה בניהולו של פרופ' רוטשטיין מציגה עלייה חדה בכל המדדים. תפוסת בית החולים עומדת על למעלה מ־120 אחוזים, תפוסת חדרי הניתוח מלאה, מספר היולדות נמצא בשיא כל הזמנים, הגירעון הופחת בצורה משמעותית ויתרת המזומנים שלנו עומדת על 62 מיליון שקל. בכל מקום אליו מסתכלים מבחינים בשינוי וצמיחה. רק השבוע פירסם משרד הבריאות סקר בקרב ציבור המתמחים הקובע כי הדסה הוא מבתי החולים הנחשקים לעבור בו התמחות. אפילו המטבח החדש בהדסה זכה שלא במפתיע במקום הראשון בין מטבחי בתי החולים בארץ. בתום שנה של פעילות הציבור חוזר בהמוניו להדסה ומביע אמון מלא בצוות הנפלא והמצוין".

מנהל בית החולים הוסיף: "אחרי שנה מאתגרת ללא ספק, אני רואה אור בקצה המנהרה, אני רואה הדסה שהצטיידה בטכנולוגיות הכי מתקדמות עם הרפואה האיכותית ביותר ועם רופאים איכותיים ומסורים. הרשימה המכובדת של הרופאים האיכותיים המבקשים להצטרף לשורותינו, היא עדות להצלחת דרכינו, ואלה המבקשים לפרוש מסיבותיהם שלהם – נברך אותם בדרך צלחה".