אתלטיקו שלא הכרתם

אתלטיקו מדריד תעזוב בסיום העונה את אצטדיון ויסנטה קלדרון, שבו שיחקה בחמישים השנים האחרונות, ותעבור ל"וואנדה מטרופוליטנו" הגדול והמודרני שבנייתו תסתיים בקרוב.

האוהדים לא אוהבים את המעבר לאצטדיון שנמצא בצפון העיר, הרחק מהמעוזים המוכרים בצד המערבי והעני של מדריד. "זו לא הסביבה הטבעית של אתלטיקו, הקבוצה של העם", אומרים רבים מהם.

אולם המעבר הכרחי אם אתלטיקו רוצה להמשיך לצמוח כמועדון שיוכל להתמודד עם ריאל מדריד, ברצלונה ויתר הגדולות של אירופה. האצטדיון גדול יותר (67 אלף מקומות, לעומת 55 אלף בקלדרון), והאפשרויות להפיק ממנו הכנסות נוספות באמצעות שטחי מסחר, תאי צפייה ועוד הן עצומות.

האוהדים לא אוהבים את השם המסחרי "וואנדה", אבל גם כאן המשמעות אדירה: הקונצרן הסיני "דליאן וואנדה" רכש לפני שנתיים כ־20 אחוז ממניות המועדון, מימן את רוב עלויות הבנייה של האצטדיון ומתקן האימונים, מזרים עוד ועוד כספים וגם מחזק את המותג "אתלטיקו" בשוק הסיני הענק.

למעבר יש גם משמעויות מקצועיות. הנהלת אתלטיקו מנסה לשכנע את המאמן דייגו סימאונה ואת הכוכב הגדול אנטואן גריזמן להישאר לפחות עוד עונה אחת, העונה הראשונה ב"מטרופוליטנו", לפני שיעזבו.

ביבשת דיווחו לפני כחודשיים כי העברתו של גריזמן למנצ'סטר יונייטד כבר נסגרה, וכי יונייטד מוכנה לשלם את סעיף השחרור של החלוץ הצרפתי, 87 מיליון ליש"ט. אולם בשבועות האחרונים העסק התקרר. גריזמן כבר לא נשמע להוט כל כך לעבור בקיץ. הוא רוצה לראות תחילה אם יונייטד תשחק באלופות, אבל יש גם מעבר לכך.

"הליגה הגרמנית לא מושכת אותי, וצרפת לא כרגע. באשר לאנגליה, יש לי הרבה ספקות בקשר לחיי הפרטיים”, אמר בראיון לרדיו מונטה קרלו, “מזג האוויר הגרוע, הגשם שלא פוסק. אני חייב להרגיש שמח גם מחוץ למגרש". בראיון לאתר של פיפ"א הוסיף: "המטרה הקרובה שלי היא להגיע שוב לגמר. אני משוכנע שכאשר זה יקרה, אהיה בצד המנצח. כרגע אני שמח לשחק באתלטיקו, והמעבר לאצטדיון החדש מאוד חשוב עבורנו".

הערב מתייצבת אתלטיקו לשמינית הגמר מול לברקוזן. היא פייבוריטית, אבל לא בפער גדול. זו אתלטיקו שונה מזו שראינו בעונות האחרונות. כובשת יותר, אבל גם סופגת יותר. זו לא הקבוצה שעולה ל־0:1 ויודעת "להרוג" את המשחק. ב־23 משחקי הליגה העונה היא הבקיעה 43 שערים וספגה 19. בשלב הזה בעונה שעברה היא כבשה רק 34 אבל גם ספגה 11 בלבד.

כיום קל יותר להבקיע מול ההגנה שהייתה הטובה באירופה. דייגו גודין וחואנפראן פצועים, והשוער יאן אובלאק חוזר מפציעה ארוכה. לעומת זאת, השערים מתחלקים בין ארבעה שחקנים: גריזמן (9), גאמיירו (9), קראסקו (8) ופרננדו טורס (5).

רק דבר אחד לא השתנה: הלחימה ללא פשרות. כמו שאומר גריזמן: "סימאונה לימד אותי להיות אפקטיבי יותר מול השער וכמובן לרוץ ולרוץ ולעבוד קשה. אתה לא יכול לשחק באתלטיקו אם אתה לא עושה זאת".