מדי פעם, בין הדאגות הקטנות של המדינה - ממחירי הדיור ועד האיום האיראני - צץ האויב האמיתי של הממשלה וראשה: תאגיד השידור הציבורי החדש "כאן". ריסוקו הוא הדבר היחיד שעומד בפני שיפור איכות החיים הפוליטיים של נתניהו.
הבעירה הפנימית של נתניהו מובנת. זה ההפסד הגדול הראשון שלו כראש ממשלה בקדנציה הנוכחית והעניין לא נותן לו מנוח. גם ההפסד הגדול הקודם שלו נרשם על מגרש התקשורת, בהצעת החוק הנוגעת לחינמון "ישראל היום". נתניהו קיפל את הממשלה והלך לבחירות, כשהוא גורר את המשק לבזבוזי עתק.
נתניהו מנסה שוב ושוב להפיל את התאגיד, רק כי הוא סבור שיש שם עיתונאים שלא ממש יימנעו מביקורת נגדו ונגד הממשלה. נתניהו אוהב את העיתונאים שלו כנועים, מתרפסים, מעריצים. והוא מבין שזה לא יכול לקרות בתאגיד.
מה לא ניסה רה"מ? שלח את ח"כ דוד ביטן לנפנף בהצעת חוק פרטית, שלח את אנשיו לשכנע את אנשי רשות השידור להסכים לקיצוץ שכרם (והצליח), ניסה לדחוף מקורבים לתאגיד (וכשל), אפילו ניסה להדביק את שר האוצר כחלון אל הקיר כדי שזה ייתן לו גב לסגירת התאגיד, וכשל פעם נוספת. עכשיו, חודשיים לפני שהתאגיד עומד לעלות לאוויר, נתניהו שוב מציף את הנושא. לא ישירות, כמובן, יש מי שמדבר בשמו.
אין שום עילה לפרק את התאגיד, כלכלית, מקצועית, אנושית. כלכלית, רשות השידור הישנה, בשום קונסטלציה, לא תעלה פחות מהתאגיד. התאגיד יחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה, כך קבעו כל הכלכלנים. עובדה, צוות מיוחד של האוצר ולשכת רה"מ לא הצליח לעקם את המספרים לפי רצון נתניהו והתאגיד המשיך לנוע קדימה.
מקצועית, המהפכה שהוביל השר ארדן, בתמיכה ובגיבוי של נתניהו, החלה כי רשות השידור הפעילה ערוץ גוסס, זניח, שהלך והידרדר. מאות מיליוני שקלים בשנה נזרקו על מוצר לא מספיק טוב. הרי ממשלת נתניהו קיבלה את המהפכה והצביעה בעדה.
אנושית, התאגיד הוא למעשה כבר עובדה קיימת, יש בו עובדים חדשים שעזבו את מקומות עבודתם, חתמו על הסכם עם המדינה והאמינו שהם מגיעים למקום חדש שהוקם כחוק. מה יהיה איתם, מי ידאג להם ולחרדות הפרנסה העתידיות שלהם? אגב, מי יפצה אותם וכמה זה יעלה? נכון, כולנו.
נכון, נעשו טעויות. חלק מעובדי רשות השידור, בהם אנשי מקצוע מעולים, מנוסים, מסורים, הושפלו בהליכי הקבלה לתאגיד. הם ראויים ליחס הרבה יותר טוב. אבל עזבו את התאגיד, הוא עובדה קיימת. אל תיתנו לנתניהו לנצח בקרב הזה כי כולנו נפסיד בו.
