"מדי פעם אני גונבת לציון את התחתונים"
כאישה שנשואה לאחד הגברים הסטייליסטים במדינה, יאנה ברוך יוסף פתחה אתר אופנה משלה, אבל צנוע, כי היא וציון ברוך עמוק בדת. כוכבת סדרת הילדים "ראש גדול" היא אמא של אלה הפעוטה, ולא היה לה קל אחרי הלידה, אבל היא אמרה לעצמה: "יאנה, זה בסדר שלוקח לך זמן להתרגל" - והתגברה
מאז שהקימה אתר אופנה הנושא את שמה, יאנה ברוך יוסף (28) כבר לא מתעניינת בבגדים. "אין לי זמן", היא מתנצלת. "לא, זה סתם תירוץ. מאז שהפכתי לאמא של אלה, בת שנה ושלושה חודשים, כבר לא כל כך מעניין אותי מה אני לובשת. אבל מדי פעם, כשבא לי להשקיע בהופעה, אני עושה גיחה לארון של בעלי".
ומה את מוצאת שם?
"כל מיני דברים מדליקים. אני לוקחת מהארון שלו חולצות ומכנסיים וגם ז'קטים, חופשי. אני אוהבת ללבוש ז'קט שקצת גדול עליי. נעליים אני לא לוקחת ממנו, אבל מדי פעם אני גונבת לו תחתונים".
ואת יוצאת לרחוב עם התחתונים של ציון ברוך?
"למה לא? מי רואה? זה כיף ללבוש בוקסר. ודרך אגב, זה הדדי".
ציון יוצא לרחוב עם שמלה של יאנה יוסף?
"לא", היא צוחקת, "המכנסיים שלי צרים עליו, אבל הוא לוקח לי גומיות לשיער וקליפסים ועגילים. בעיקרון, אין לנו מלתחה משותפת, והוא לוקח מהארון שלי הרבה פחות ממה שאני לוקחת משלו, אבל זה כיף להתחלף. אנחנו אוהבים לשלב ולהשתלב זה בזה דווקא מפני שבבית אנחנו שניים שמאוד־מאוד דומיננטיים. ציון הוא מזל עקרב, אני קשת, ואלה נולדה באמצע, בין שנינו. אלה", היא מדגישה את ההברה האחרונה.
בחרת לה את השם מפני שהיא נראתה כמו אלה?
"בחרתי?" היא מגחכת. "לא בחרתי שום דבר. אני מחליטה מה אלה תאכל, אבל בתחומים מסוימים אני נותנת לציון יד חופשית וסומכת עליו בעיניים עצומות, בגלל שיש לו ראש יצירתי ובגלל שהוא גאון. הוא אמר, 'אלה', אז זרמתי איתו. הוא אמר, 'אולי נוסיף לה שם שני', אז אמרתי, 'יאללה, שם שני'. הוא אמר 'אנדראה', אז אמרתי 'אלה־אנדראה'. אני כבר חולמת על היום שבו היא תלך לכיתה א', תציג את עצמה בשם אלה־אנדראה ברוך, ואף מורה לא יחשוב שזה שם ארוך מדי".
ואילו בחירת השם היתה בידייך?
"בהיריון נורא רציתי מילה. סתם, בלי שום סיבה. האמת? אנחנו מאוד טובים בשמות לבנים. ציון כל כך התרגש כשבישרתי לו שזו בת. כל הגברים רוצים בנות. המזרחים של פעם רצו בנים כדי להמשיך את השושלת, אבל האבות של היום חולמים על בנות, שתמיד יישארו איתם, בניגוד לבנים שהולכים אחרי נשותיהם. בן זה מאהב לאמא".
כלומר?
"אני מחכה למאהב".
מתי הוא יבוא?
"ביום שבו שנינו נרגיש שאנחנו מוכנים לקראתו. בינתיים, עד שאלה תתחיל ללכת לגן, אני רוצה לתת לה תשומת לב מלאה, בלי להיות עסוקה בבחילות ובהקאות של היריון. אני הייתי בת יחידה במשך שמונה שנים. התחננתי להוריי שיביאו לי אח או אחות, אבל בדיוק הגענו ארצה והם היו עסוקים בלשרוד. רק אחרי שלוש שנים בארץ נולדה לי אחות ואחריה עוד אחות וגם אח, ואז אמא שלי אמרה לי, 'זהו, עכשיו תשמרי עליהם' - ויצאה לעבודה".
חלומות מתגשמים
ברוך יוסף (לשעבר יוספוב) הייתה בת חמש כשהוריה - אבא יהודי ואמא נוצרייה - עלו מטג'יקיסטן, "בגלל מלחמת אזרחים נוראה. לא יצאנו מהבית. אבא עבד בתור ספר, אמא הייתה גננת מוסמכת. אני זוכרת את הסצנה שאמא פותחת את החלון וכדור חלף בשריקה ממש מול העיניים שלה. פחד מוות. אבא היה מתגנב מהבית בארבע לפנות בוקר, כשבחוץ עוד חושך, כדי לקנות לחם. קרובי משפחתו כבר היו בישראל, אז הוא טס לבד לבדוק מה המצב. כשחזר, עשינו עלייה ומצאתי את עצמי בשכונת שפירא, בדרום תל־אביב. רשמו אותי ליסודי ממלכתי־דתי שורשים, בגלל שהוא היה הכי קרוב לבית, וממנו עברתי לתיכון עמית באזורי חן. לא רציתי להישאר במסגרת של בנות בלבד, אבל כל החברות שלי נרשמו לשם, אז מה, אני אשאר לבד?"
חיוך מציף את פניה כשהיא מגלגלת לאחור את סרט הזיכרון שבראשה. "כל בוקר הגיע אוטובוס שאסף תלמידות מכפר שלם ומשכונת שפירא ולקח אותנו לאזורי חן. בהפסקה קפצתי עם חברה שלי לסופרמרקט לקנות סנדוויץ', והתלהבנו מכמה שהוא יפה ומסודר. אחר כך הצצנו לקאנטרי שנראה לי מפואר וחלמתי שיום אחד אקנה בסופר הזה ואשחה בקאנטרי הזה - וחלומות מתגשמים. לפני ארבע שנים, כשהכרתי את ציון, הוא גר באזורי חן, מול התיכון שלי, שכבר נסגר. בתיכון הייתה לי חברה שגרה בצהלה, ואחרי כל ביקור אצלה חלמתי שיום אחד אני אגור בשכונה הזאת. והנה, עכשיו שכרנו בה בית קטן. מאז אני אומרת לעצמי שכל מה שצריך לעשות הוא לחלום, להרגיש בתוכי שזה קורה - וזה יקרה".
על מה את חולמת עכשיו?
"זה משתנה. כשיצאתי מ'האח הגדול' חלמתי להיות שחקנית".
למה בכלל נכנסת אליו?
"לענות לך בהכי אמיתי? בגלל שלא היה לי מה להפסיד. בילדותי, כשנשאלתי, 'מה את רוצה להיות כשתגדלי?' אמרתי שבא לי הכל - להיות רופאה ועורכת דין וגם לטוס לירח. מה, לא מעניין שם? רציתי להיות חיילת קרבית, אבל שוחררתי בגלל אלרגיה לאבק ברמות גבוהות, סבלתי מקוצר נשימה. אז עשיתי שירות לאומי ועבדתי בכל העבודות המזדמנות האפשריות. מוכרת בחנות בגדים, מארחת במסעדה, מלצרית. האנשים סביב השולחן תמיד שאלו אותי, 'תגידי, את שחקנית?' ורק אז קלטתי שבתור שחקנית אני יכולה להיות הכל. כשהציעו לי את 'האח הגדול' לא היה לי מושג מה זה. רק אחרי שיצאתי מהווילה הבנתי מה זה ריאליטי. הסתכלו עליי קצת אחרת".
איך?
"לא הכי טוב. אמנם הייתי שם בסדר ויצאתי בסדר, אבל היו מלא אודישנים שאפילו לא הזמינו אותי אליהם. למזלי עבדתי לא מעט, ואחרי סרט אחד, 'הרמוניה', הייתי מועמדת לפרס אופיר. מטורף, לא?"
יומיים אחרי צאתה מבית "האח הגדול" היא פצחה בזוגיות עם הזוכה, קותי סבג, שארכה חצי שנה, וחודשיים אחרי שנפרדו הכירה את ציון ברוך. השמועה אומרת שהיא התחילה איתו בסמס: "החתול שלי והחתולה שלך חייבים להיפגש".
זה נכון?
"אני לא מאשרת ולא מכחישה. זה של שנינו. לדעתי, הפגישה הראשונה שלנו הייתה יד אלוהים. מהרגע הראשון ידענו שהולכת להיות פה משפחה גדולה, עם ילדים ונכדים ואולי אפילו נינים".
והחתולים שלך ושלו התאחדו למשפחה?
"כן. גידלנו שני חתולים וכלב, עד שבחודש השביעי אמרתי שכבד עליי כל החיות האלה. זה מחרבן וזו מייללת. הצעתי לציון, 'בוא נפזר אותם עד אחרי הלידה'. החתול שלי עבר לאמא שלי, החתולה שלו אצל אחותו, והכלב שלו אצל אמא שלו, לא רחוק מאיתנו. אנחנו רואים אותם, ואני עדיין קונה להם אוכל ולוקחת אותם למספרה. מתישהו הם יחזרו אלינו. אלה בטוח תשמח".
חטפתי כאפה
בעקבות האהבה הגדולה החליטה ברוך יוסף להתגייר. "כבר בתיכון החלטתי שאם אני חיה בישראל, אני חייבת להתגייר כדי שהילדים שלי יהיו יהודים", היא מספרת. "למה לסבך להם את החיים? עברתי את כל תהליך הלימוד, אבל לא ניגשתי למבחנים. כשהכרתי את ציון הוא לא דחף אותי לגיור, אבל הוא כבר היה מאוד רוחני. כל בוקר הוא התפלל והניח תפילין וגם אמר 'שמע ישראל' לפני השינה. הרבנות דרשה שציון ייקח חלק בתהליך הגיור שלי וזה נראה לי הגיוני. כשהאישה מתחילה לשמור שבת ובן זוגה לא משתף פעולה - זה לא עובד. זה מה שקרה להוריי, כשאמא שלי רצתה להתגייר ואבא שלי לא זרם איתה".
איזה סממנים דתיים נשארו באורח החיים שלכם?
"הרבה. אני מדליקה נרות, אנחנו שומרים שבת, לא נוסעים ואפילו לא מעשנים. כשהכרתי את ציון הוא לא עישן בשבת, ועם הזמן התרגלתי לעובדה שבכל שבוע יש יום אחד שבו את נותנת לגוף שלך לנוח ומאפשרת לו להתנקות. מאז שהכרנו אני שומרת נידה ומאז החתונה אני הולכת למקווה. ואני גם מברכת על האוכל".
גם המלתחה שלה השתנתה. "בעבר הייתי נורא חשופה, הכל היה בחוץ, וכיום אני מעדיפה לבוש צנוע. לכן פתחתי אתר אופנה למגזר הדתי והופתעתי להיווכח שיש הרבה נשים חילוניות שאוהבות להתלבש צנוע בלי קשר לדת. לדעתי, בגד צנוע מכבד אותך ואת נראית בו הרבה יותר סקסית, מפני שהוא משאיר מקום לדמיון. בנוסף, כשאת צנועה מי שיושב מולך מתבונן בפנים שלך, לא באיברים אחרים, וכשהוא מסתכל לך בעיניים הוא רואה מי את. אבל אני לא מחזירה בתשובה. שכל אחת תלבש מה שבא לה".
באחת בצהריים אמה מגיעה אליה, לטפל באלה, וברוך יוסף נוסעת לסטודיו, להיפגש עם לקוחות שחפצות בעצתה, ובשובה הביתה מספיקה לדחוף לתנור מגש עם עוף ותפוחי אדמה. "כל אישה מספרת שהאמהות שינתה אותה, אבל אחרי הלידה חטפתי כאפה", היא מודה. "הרגשתי שלא היה לי זמן להתרגל לשינוי האדיר. בהיריון הייתי אדון לעצמי, מפני שאלה הלכה איתי לכל מקום, ופתאום היא בחוץ, וזה לא פשוט להתחבר ליצור קטן שעוד לא מגיב, הרי כשיצאה היא לא עשתה לי שלום ואמרה, 'אמא, אני אוהבת אותך'. הינקתי אותה במשך שלושה חודשים, ובמקביל גם שאבתי חלב, והכל נראה לי מלחיץ. למזלי, הייתי מאוד מודעת לעצמי. במקום להתכחש לתחושות שלי, אמרתי, 'יאנה, זה בסדר שלוקח לך זמן להתרגל' וככה התרגלתי. לאט־לאט. ללידה הבאה אני אגיע הרבה יותר מוכנה. את התינוק הבא, בעזרת השם, איניק במשך שנה שלמה".
למי אלה דומה?
"היא ממש שילוב של שנינו, גם באופי וגם בנראות. היא ירשה מאבא שלה את העיניים והמימיקות והרוגע. והיא חקיינית מלידה. היא חוזרת על כל מילה שאומרים לה בדיקציה מעולה. לא נתפלא אם היא תהפוך לשחקנית".
בני הנוער מתוודעים אליה בימים אלה בשם דיתי, הדמות שהיא מגלמת בסדרה "ראש גדול" (ימים א'־ד' בשעה 15:00 בערוץ yes kidZ). "דיתי היא בת עשרים וקצת, קצת שתלטנית, שחזרה מהודו עם דניאל, בן זוגה, ומחממת את העניינים. שבוע הצילומים המרוכז, עם המון סצנות והמון טקסטים לשנן, נפל בדיוק בשבוע שבו עברנו דירה. זה היה מה־זה קשוח".
העזר כנגדך לא עזר?
"כשציון בבית הוא עושה הכל, אבל הוא היה בעריכות של הסדרה שלו' 'ג'ודה', שתעלה בקרוב ב־HOT".
ביקשת תפקיד בסדרה שלו?
"זה אפילו לא עבר לי בראש. אני בכלל לא יודעת אם זה מקובל שזוגות משחקים ביחד, כמו בראד ואנג'לינה. אנחנו לא הוליווד".
היית רוצה להגיע להוליווד?
"אני מרגישה שאני חייבת לשחק לפחות בסרט אחד בהוליווד, ואני זורמת עם הקדוש ברוך הוא. אני אומרת לו, 'אתה תוביל אותי. אני נותנת את האמונה בעצמי, שזה 50 אחוז, ואתה תביא לי את החצי השני'. זה יקרה מתישהו, בעזרת השם. אני אשחק בסרט אחד טוב, אהיה מועמדת לאוסקר, ואז אסמן וי ואפרוש בשיא".
*
הפקה: שיר פלד, שיער: בועז עוזרי, איפור: גאי טאקו (במוצרי MAC), עוזר צלם: עומר שטיין שמלה, ברברי (פקטורי 54); עגילים, שורוס תכשיטינים (סוקולוב 63, רמה"ש) בשער: וסט, בוטיק ליאת (מרכז שוסטר, אבא אחימאיר 27, ת"א); גולף, דיזל; עגילים, שורוס תכשיטינים
שמלה ורודה, ארקטה (שואורום, קדם 86, ת"א); עגילים, בוטיק ליאת
חליפה שחורה עם ניטים, ארקטה; עגילים, אלדו
שמלה שחורה, ארקטה; עגילים, שורוס תכשיטינים
לפנייה לכתב/ת 
