אפשר למנוע משבר משפחתי

קראתי את מדורך מתאריך 15.2.17, על האמא שאמרה לבתה שלא תבוא יותר לארוחת שבת והבת שענתה לאמה שמעתה יש לה רק בת אחת, כי היא פורשת מהמשפחה. האם משפחות צריכות להגיע למשברים מעין אלה?

 

הרי יש כל מיני פתרונות למשבר כזה כמו: את תבואי ביום שישי ואת בשבת, עד שכולנו נירגע, או בואו נחליט על ארוחת שבת או שתיים של "שתיקה" (כמו שלימדו פעם ש"אין משיחין בשעת הסעודה") כמו במנזר השתקנים, או אולי להזמין מבוגר אחראי שמקובל על שתיהן, שיעשה סדר.

 

לאנשים יש היום פתיל קצר. לא צריכים ישר לשבור את הכלים וזה חבל.

 

משפחה היא לא בהכרח קבוצת אנשים אוהבת. למרבית הצער, דווקא בתוך משפחות נוצרים לעיתים משקעים שהופכים את הקשר לבלתי נסבל. לא צריך ללכת רחוק כדי לזהות אפילו אצלנו בתנ"ך את הווריאציות המגוונות של עוינות, קנאה, בגידה ונתקים (שלא להזכיר אונס, רצח וגילוי עריות). לעיתים חשוב להשקיע בשיקום קשרים, אבל לעיתים היחסים הופכים בלתי נסבלים ועדיף לנוח מהם. ניתן לנסות לשקם יחסים, אבל אפשר להצליח רק עד גבול מסוים להתגבר על משקעים מרים, שעלולים לגרום להתניה גופנית של מתח וסלידה.

 

ההמלצה שלך על "ארוחות שתיקה" גרועה, כיוון שדווקא בתוך שתיקה עלולים להסתתר מתחים בלתי נסבלים ש"ניתן לחתוך אותם בסכין" וגורמים להרס הבריאות יותר מאשר ריב גלוי.

 

 

הבנים המנוכרים שלי

 

התחתנתי בגיל מאוד צעיר ונולדו לי שלושה בנים. הפער בין הבכור לצעיר שבחבורה הוא 20 שנה. קיים ריחוק גדול בין שני הבנים ומי שהיה החוליה המקשרת ביניהם, בני האמצעי, נפטר בגיל 30 מדום לב. האם אני אמור לתת לזמן לעשות את שלו או ליזום מפגשים משפחתיים כל הזמן, כפי שאני עושה? שניהם נחמדים לכולם, למעט האחד לשני. הניכור הגדול דווקא מגיע מהבכור, שאמור להוביל.

 

הפרשי הגיל הם לא בהכרח הסיבה לניכור בין שני ילדייך. גם הפרשים גדולים של שנים יכולים להתבטא בחיבה עמוקה מאוד, כשהבכור עשוי להתייחס כלפי אחיו הצעיר באופן אבהי (או ללמוד ממנו את נבכי הטיפול בסמארטפון). אבל לא תמיד קיימת כימיה בין שני אנשים שנולדו לאותם הורים.

 

קשה לדעת מה מחבל באפשרות להרגיש ולהתנהג באופן שמבטא קרבה. האם אלה מצבים משפחתיים שגורמים לניכור, או סתם העדפות רגשיות או תרבותיות? לדוגמה, בנך הבכור עלול לקנא בצעיר, שמקבל יותר חמימות ופינוק מכפי שהוא עצמו קיבל בילדותו, ששייכת לדור קשוח יותר; ואולי הוא תופס את אחיו הצעיר כטיפוס מופקר שמנצל אתכם, הוריו, ללא בושה וחש בוז כלפיו; וייתכן שבכורך סתם לא מוצא בצעיר שום עניין ומבחינתו זה עוד טיפוס שאילו היה פוגש ברחוב לא היה מתעכב איתו לשיחה.

 

אם ילדייך ממשיכים להיענות להזמנה וכולם באים ואף אחד לא מתלונן – תמשיכי להזמין אותם כפי שנהגת עד היום.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים