איך הכרתם?
מוטי: "החיבור בינינו הוא דרך הנשים, הן החברות הכי טובות ועובדות יחד בבית ספר".
איל: "יש הרבה קווי דמיון בינינו: שנינו גרים במושבים קרוב לרחובות, לשנינו 3 בנים ובעברנו שנינו למדנו מתמטיקה ופילוסופיה".
מוטי: "בשביל אנחנו חדים חידות מתמטיות ומדברים פילוסופיה".
תן דוגמה לסוגיה פילוסופית
"לאחרונה עלתה הסוגיה של משמעות החיים. אם מקבלים את שתי התיאוריות השולטות במדע במאתיים השנים האחרונות - האבולוציה והמפץ הגדול - כדור הארץ אינו מרכז היקום, אלא סתם פלנטה שולית, והאדם אינו נזר הבריאה, אלא עוד חוליה באבולוציה. השאלה מהי משמעות החיים של האדם אינה שונה מהשאלה מהי משמעות החיים של האמבה".
"באתי מבית דתי והלכתי לבית ספר דתי, אבל מהיום שאני מכיר את עצמי אף פעם לא הייתי שלם עם הדת. תמיד היו לי שאלות וספקות וזה מה שהוביל אותי לרצות ללמוד פילוסופיה מיד אחרי הצבא. גם שם לא הסרתי את כל הספקות, והרבה מהשיחות שלנו הן סביב הנושא הזה של אמונה ואלוהים".
איל: "היום אמרתי למוטי: 'שים לב, במיליוני שנים האחרונות לא צמחו חיים חדשים ביקום'. כלומר, היה שלב שבו נוצרו חיים ומאותו הרגע המינים מתקדמים. שנינו חילונים, ואמרתי למוטי שאין לי ספק שהמקור זה לא בריאה אלוהית, אבל בכל זאת הסוגיה של יכולת ליצירת חיים לא חוזרת על עצמה ויותר מזה, לא מצליחים לזהות את ההזדמנות הזו של היווצרות חיים חדשים בשום מקום בעולם, אבל זה קרה מתישהו, בנקודה מסוימת, בכדור הארץ".
איך התחיל המסע בשביל?
מוטי: "כבר בנערותי אהבתי לטייל ברגל בארץ, אבל זנחתי זאת לטובת ביסוס מעמדי המקצועי. הקמתי את המשרד מאפס ועבדתי קשה. לפני כחמש שנים, גם בדחיפה של הבנים שלי, הבנתי שיש עוד דברים חשובים בחיים מלבד עבודה קשה והחלטתי לחזור לטייל. התחלתי את השביל לבדי ואחרי כמה חודשים הצעתי לאיל להצטרף. אנחנו מקפידים לטייל כל יום שישי, כל השנה, למעט שלושת חודשי הקיץ. זאת העונה החמישית שלנו וכמעט סיימנו את כל השביל".
איל: "אנחנו גם משלבים שבילים שאינם בשביל ישראל, שהם לא פחות יפים, ואף יותר יפים ויותר מאתגרים, אבל כל פעם אנחנו חוזרים לשביל לעשות אתנחתא".
מתי תסיימו את השביל?
מוטי:"אנחנו פוחדים לסיים".
מה חלוקת העבודה ביניכם?
"אני הנווט ואיל חופר על צמחים ובעלי חיים. האמת שההסברים שלו על הפרחים כבר חוזרים על עצמם. צריך לרענן".
איל: "מה לעשות, הפרחים אותם הפרחים".
מוטי: "בגלל שלאיל יש פרספקטיבה אחרת מהקולגות שלי בעבודה - זה נחמד להתייעץ איתו על נושאים שצצים במהלך השבוע".
איל: "השביל מאפשר שיחה של הרבה שעות, מה שלא קורה בשוטף. אין ברירה, כל אחד שומע את השני עד הסוף ויש זמן לחשוב. בעצם, את הזמן הכי איכותי אני מבלה איתו".
היו תקלות?
איל: "בהתחלה מוטי היה עושה לנו מסעות של סיירת מטכ"ל, עכשיו אנחנו הולכים פחות, בין 14 ל־15 ק"מ. לפני שנה כמעט דרכתי על אפעה. מוטי צעק 'נחש!' בדיוק בזמן".
לנשים לא מפריע שאתם לא נמצאים בימי שישי?
מוטי:"כמעט תמיד אנחנו מצליחים להגיע לארוחת הערב. אנחנו מתחילים מוקדם".
איל: "אני עוד חייב להכין קציצות וקינואה לארוחה, אז תצטרך לשחרר אותי".
