הכינור היהודי שהגיע לאוסקר

ניצול שואה יהודי קשיש חובב נגינה, ילדה היספנית וכינור שנרכש במחנה פליטים בסוף מלחמת העולם השנייה. זו תמצית של הסרט המרגש "הכינור של ג'ו" שמשתתף בקטגוריית הסרט התיעודי הקצר בטקס פרסי האוסקר שיתקיים הלילה.

תחילת הסיפור הפתלתל הזה בוורשה של טרום מלחמת העולם השנייה. ג'ו פיינגולד (93), ארכיטקט במקצועו המתגורר בניו־יורק, היה אז ילד. אמו הייתה זמרת חובבת שכמו אמהות יהודיות רבות לחצה עליו ללמוד נגינה בכינור. "אמי הייתה מופיעה מדי פעם בכל מיני מקומות בוורשה, שרה שירים בפולנית וביידיש, ואני הייתי מלווה אותה", מספר ג'ו. בתחילת המלחמה נפרדו דרכיהם: האם ואחיו נשלחו למחנה המוות טרבלינקה ולא שרדו. ג'ו ואביו היטלטלו ובסופו של דבר הגיעו למחנה עבודה בסיביר. עוד בטרם נרצחה אמו קיבל ממנה ג'ו מכתב ובו מילים של אחד השירים שאיתו נהגו להופיע.

מתוך הסרט 'הכינור של ג'ו'

בתום המלחמה הגיע ג'ו למחנה פליטים בפרנקפורט שבגרמניה ובעת ששוטט בשוק הפשפשים נתקל בכינור ישן, נתקף בנוסטלגיה והחליט לקנות אותו. "שילמתי עליו בחפיסת סיגריות אמריקאיות, מבחינתי זו הייתה הקנייה הכי משתלמת שעשיתי בחיי", הוא מספר. ואכן, הכינור הזה ליווה אותו כל חייו ובכל פעם הזכיר לו את אמו. ג'ו היגר לאמריקה, למד ארכיטקטורה ובכל רגע פנוי שהיה לו ניגן בכינור. בשנה שעברה, לאחר שהחזיק בו במשך כ־60 שנה, החליט להוריש אותו לבריאנה פרז (12), ילדה היספנית משכונת עוני ומוכת פשע ברובע ברונקס בניו־יורק הלומדת נגינה בכינור בבית־ספר לאמנויות. זאת במסגרת יוזמה למסירת כלי נגינה לנגנים צעירים מצטיינים.

"נכון שלכינור שלי יש משמעות מיוחדת בשבילי, אבל עכשיו יש לו משמעות מיוחדת בשביל מישהו אחר. צריך לדעת מתי לשחרר", מסביר ג'ו. "וחוץ מזה אני אדם מבוגר וכבר לא יכול לנגן בהנאה כמו פעם".

המפגש בין ג'ו לבריאנה היה סוחט דמעות, ובמהלכו היא ניגנה שיר ישן שאותו נהגה אמו לשיר איתו.

מהסיפור המופלא הזה עשו כאמור סרט תיעודי. מדובר בסרט אמריקאי באורך של 25 דקות, ביימה אותו קהאן קופרמן, במאית יהודייה, והוא מופץ בעולם על ידי חברת ההפצה הישראלית Go2Films. לפי הערכות שונות יש לו סיכוי לקטוף את הפרס הנחשק.

ג'ו עצמו לא יגיע לטקס, אבל יחזיק אצבעות מהבית: "בגילי להיטלטל עד שם זה קצת יותר מדי. מאוד אתרגש אם הסרט יזכה באוסקר", אמר אתמול בקול רועד. "בכל מקרה, אני מרגיש שאת הפרס כבר קיבלתי, בכך שהסיפור שלי מסופר כל כך יפה".

ג'ו בחר לסיים את דבריו במסר אקטואלי, ובו הוא מתייחס למדיניותו של הנשיא החדש טראמפ: "כמי שהגיע לאמריקה כניצול שואה, כפליט וכמהגר, מאוד מפריע לי היחס הנורא וחסר הלב שיש כאן כיום למהגרים".