הקלות לחולי צליאק
משרד הבריאות ממליץ על מענק שנתי לרכישת מזון נטול גלוטן, היקר בהרבה ממזון רגיל, פטור ממכס ועוד
משרד הבריאות פירסם המלצות לסיוע לחולי צליאק. אלה מחויבים לאכול מזון נטול גלוטן, היקר בהרבה ממזון רגיל.
כדי להתמודד עם המחירים, בחלק מהמדינות נותנים לחולים תלושים, הטבות מס או תוספת לקצבאות. לפי בדיקת המשרד, פערי המחירים בארץ ובעולם מגיעים למאות אחוזים. אתמול הוא המליץ לתת לכל חולה מענק של 2,880 שקל בשנה – הפער הממוצע בין סל המוצרים ה"רגילים" למוצרים ללא גלוטן. כיוון ששיעור החולים בארץ נע בין 0.2% ל־0.4% מהאוכלוסייה (16־32 אלף איש), העלות תהיה 63־90 מיליון שקל בשנה.
הכסף יינתן רק לצורך קניית מוצרים ללא גלוטן, ולא כקצבה כוללת. לפי ההמלצות, יקום גוף חיצוני שיעמוד בקשר עם המשרד כדי לקבל את רשימת הזכאים והמוצרים, והוא ינפיק לחולים כרטיסי חבר לרכישתם.
בנוסף קרא המשרד לבחון הקלות ליצרני מזון נטול גלוטן בארץ, בעיקר לכמה יצרנים המגדירים עצמם "מפעלים נטולי גלוטן". הוא ממליץ לסבסד להם קבלה ואחזקה של תקן GMP (לתנאי ייצור נאותים).
כן המליצו חברי הוועדה שעסקה בנושא על פטור ממכס לרשימת מוצרים ללא גלוטן, כמו לחם, פסטה, קרקרים, בייגלה ודגני בוקר, בתמורה להתחייבות היבואן למחירים נמוכים. לפי ההמלצות, מוצרים ללא גלוטן יוצבו בחנויות במקום בולט. למשל, מקרר לחמים נטולי גלוטן יוצב ליד הלחמים הרגילים, דבר שיגביר רכישה של צרכנים שלא חולים בצליאק, ויסייע ליצרנים וליבואנים. כן הוחלט לבטל את הסבסוד של קמח נטול גלוטן "בשל חוסר אפקטיביות".
נציגי החולים בוועדה דיברו גם על הסדרת שילובם המלא של תלמידים חולי צליאק בפעילות בתי הספר והגנים, ועל היעדר אחידות בגישת מנהליהם, שלעיתים, מתוך חוסר ידע, מונעים את השתתפותם או אינם דואגים לצורכיהם.
למרות ההמלצות, נציגי החולים לא נשמעו מרוצים אתמול. לדברי דן סולומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, "בשורה התחתונה, הוועדה ממליצה על תמיכה בחולה צליאק של 240 שקל בחודש בלבד. משרדי האוצר והבריאות לא מתכננים להוזיל את רכיבי המוצרים. אולי המגוון יגדל, אבל המחיר לא יירד".
מתפשר כי האוכל יקר | גל רמון
שמי גל רמון, בן 9 וחצי. בגיל 5 וחצי אובחנתי כצליאקי. לא היה קל להסתגל לאוכל חדש, אבל אחר כך התרגלתי.
הקושי במחלה גדול, אבל גם עם הסביבה קשה. בהתחלה אנשים לא התייחסו אליי כשווה בין שווים. במסיבות יום הולדת שכחו אותי, ולא יכולתי לאכול מהחטיפים וליהנות כמו כולם.
כיום המצב השתפר. המורה הנפלאה שלי דלית וחבריי לכיתה מתחשבים בי מאוד. דלית לא נותנת להכניס כיבוד לכיתה בלי שיהיה תחליף בשבילי. כמעט בכל אירוע אחה"צ מתחשבים בי, וזה נותן לי תחושה טובה. זה ממש לא קורה בכל בית ספר. אמא שלי אחראית על האלרגיות והצליאק ודואגת שבכל אירוע בית־ספרי יהיה אוכל מותאם לכולם.
ועדיין, קשה לנו עם מחירי האוכל בסופר. בגלל שהאוכל שלי הרבה יותר יקר מכל אוכל אחר, לפעמים אני צריך לוותר או להתפשר. ברוב הימים אני מצליח. המחלה לימדה אותי כמה אני חזק. אני אוהב את עצמי כמו שאני, עם או בלי גלוטן.
