ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יוני דגן
    חדשות • 27.02.2017
    בעלת ה־100
    בקושי רואה טלוויזיה, לא מתעסקת בפוליטיקה, ומעדיפה להעביר את הזמן בקריאת ספרים ובבילויים עם תשעת הנכדים ו־12 הנינים • רות דיין, צעירה לנצח, חוגגת יום הולדת מאה
    נחמה דואק

    ארבעה דורות של בני משפחת דיין יתכנסו ביום שני הקרוב כדי לחגוג יום הולדת עגול לראש המשפחה, רות דיין, שתציין 100 שנים להולדתה. יהיו שם שני ילדיה, תשעת נכדיה ו־12 ניניה.

     

    "מה השמחה הגדולה בלהיות בת 100?" רוטנת דיין, שלאחרונה שוחררה מבית־חולים לאחר כמה ימי אשפוז, "תאמיני לי שהייתי מעדיפה להיות בת 50. אני לא חושבת על הגיל שלי, וגם לא מתעסקת עם פוליטיקה וכן ביבי או לא ביבי. כל מה שמעניין אותי כרגע זה איך להגיע מהמיטה לכיסא. הרי אם אחשוב על כך שאני בת 100, אקפוץ מהגג. האמת היא שאני מודעת לכך שכל יום זו ברכה. אומנם אני חולה, וקשה ללכת, וזו לא שמחה גדולה, אבל זה מרתק לראות את המתרחש בפרספקטיבה של 100 שנים".

    עם משה דיין ביום החתונה. צילום: מהאלבום הפרטי
    עם משה דיין ביום החתונה. צילום: מהאלבום הפרטי

     

    את יומה היא מתחילה בקריאת עיתון, מתחילתו ועד סופו. בתה, יעל דיין, מגיעה מדי יום לבקר אותה. נכדיה וניניה מבקרים לעיתים תכופות, ורק בשבוע שעבר השתתפה בחגיגת יום הולדת שלוש לנין הצעיר ארד, בנו של הנכד ליאור. "הנכדים והנינים מגיעים לבקר, אבל לכל אחד יש את החיים והלימודים והעיסוקים של", אומרת דיין בקול תקיף וברור, שאינו מסגיר את מאת שנותיה.

     

    ליד מיטתה מונחת ערימה של ספרים באנגלית. יעל מסבירה שאת שנות חייה הראשונות עשתה אימה בבריטניה ונוח לה לקרוא באנגלית. "קניתי לה ערימה של ספרים, ובהם 'גדר חיה' של דורית רביניאן, 'שתיים דובים' של מאיר שלו ו'סוס נכנס לבר' של דויד גרוסמן", מספרת יעל ומדגישה: "הערך המרכזי שאמא העבירה לנו זה הומניזם: הכרה בערך האדם באשר הוא אדם".

     

    “בסיכומו של דבר, עשיתי את כל מה שרציתי ואני גאה בכל מה שעשיתי ובמיוחד במשכית, שהשבוע מביאים אליי הביתה תצוגת אופנה של הדגמים החדשים שלהם", אומרת דיין. "אני בקושי רואה טלוויזיה ואין לי אייפון ושמייפון. אני לא בעידן הזה, ואולי זה הסוד לאריכות ימים".

     

    נכדתה הבכורה, גלי אבין־דיין, מספרת: "מה שאני אוהבת אצל סבתא זו העובדה שתמיד נתנה לנו הרגשה של בית. היא תמיד שמחה שאני באה ודלתה תמיד פתוחה ולא צריך לתאם או לבקש אישור. לא תשמעי ממנה אף מילה רעה על איש, והיא תמיד תראה את חצי הכוס המלאה. אין בה גרם של כעס, מרירות וצרות עין".

     

    הנכדה ד"ר רחלי שיאון־שריד מוסיפה: "אצל סבתא יש אהבת אדם, ללא הבדלי מעמד, עם או גזע. מתגייסת לעזור בנדיבות ללא חשבון. היא אופטימית ללא תקנה גם בזמנים הקשים ביותר, ורואה תמיד את האור בקצה המנהרה".