אַחֲרֵי הָאָאוּט־סוֹרְס שֶׁל הָרֶחֶם

צִלְצְלוּ לִי מֵהַלִּשְׁכָּה לִסְטָטִיסְטִיקָה דִּבְּרוּ

עַל הַמִּפְקָד: הַאִם אֲנִי חַיָּה, אוֹ

לְבַד

כַּמָּה מַרְוִיחָה, וְעִנְיָנֵי תּוֹחֶלֶת

מָה אֲנִי אוֹכֶלֶת שָׁאֲלוּ כַּמָּה מוֹצִיאָה

בִּמְמֻצָּע, וְאֶת הַפְּסֹלֶת, וְלֹא נָעִים לִשְׁאֹל,

אֲבָל צוֹאָה? יֶשְׁנָהּ?

הַאִם אֲנִי עַיִן בְּעַיִן עִם הַמַּצָּב

הַמְּדִינִי, אֲפִלּוּ שֶׁמֵּאָז שֶׁזֶּה קָרָה אֵין כְּבָר

לְאֻמִּים, רַחַם־רַחֲמָתַיִם, אֵין גְּבוּלוֹת, וְכָל

הָעֲבָרִים פְּתוּחִים, הַאִם הַגּוּף

וְרֹב הָאֲבָרִים שֶׁלִּי, אִתִּי?

וְאֵיךְ אֲנִי כָּכָה

חַיָּה בֶּעָנָן

וּמֵחַלּוֹן פָּתוּחַ

כְּמוֹ אִמָּא שֶׁל סִיסְרָא אֲנִי רוֹאָה גְּבָרִים

יוֹרְדִים מִגַּב שֶׁל סוּס

טְרוֹיָאנִי, זוֹנִים חֲלַב אָב;

וּבָעִנְיָנִים שֶׁל הַמּוּסָר

הַאִם לָמַדְתִּי לְהַבְחִין בֵּין

חַם וְקַר

וּמָה הַטְּרִיק שֶׁלִּי עִם הַמָּקוֹר,

הַ־source, רֵאשִׁית הָאוֹר, הַ־core

הַתֶּקַע הַתּוֹקֵעַ:

אֶנֶרְגְּיָה קִיּוּם + זִכָּרוֹן שֶׁל גּוּף

וְאוּף: אַיְקוֹן, אַיְקוֹן, אַיְקוֹן

אֵין־אוֹן־אֵין־אוֹן־אֵין־אוֹן

אֲבָל יֵשׁ אֶת זִכְרוֹן

הַבִּיאָה עַצְמָהּ

מִתּוֹךְ הַגּוּף עַצְמוֹ

וְיֶלֶד שֶׁיָּכֹל הָיָה לָבוֹא.