ניו–יורק
אביתר בנאי // לשונות של אש
אל תצפו ללהיטי רדיו כמו 'תחרות כלבים' או המנוני נעורים מסוג 'יש לי סיכוי'. השישי של בנאי הוא אלבום עשיר אך מינורי, בזרימה מתמדת, תמונות קסם קטנות מחיי היומיום: "אדם חולם על מקומות רחוקים, הוא לא יודע שהוא יושב על אוצר", או כפי שהוא מכנה את זה, "שגרה אלוהית מבורכת". כמעריץ מוצהר של תום יורק, מספר שירים יפים בחצי הראשון (בהפקתו המשובחת של תמיר מוסקט), 'אור בצל', 'פרגולה' או 'חוצים את הרחוב', נושאים את תווי ההיכר של רוחות הרפאים מבית רדיוהד. החצי השני (בהפקת נאור כרמי) מסורתי יותר, נעים־מפוכח במידה - ורק בדקה האחרונה ('עד הצד השני של הנהר') משתחרר, סופסוף! קצת קצב. מגניב מאוד, ועושה חשק לעוד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
