ראשון 26 במאי 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ממון
    ממון • 01.03.2017
    הארנונה בירושלים: הכי גבוהה בארץ
    מחקר של חברת CofaceBdi: תושבי הבירה משלמים כ־73 שקל למ"ר בשנה בממוצע, לעומת 34.5 שקל באשקלון ו־35 שקל בטבריה. הסיבה: אוכלוסיות חלשות בעיר מקבלות הנחות או לא משלמות כלל. גם בתחומי השירותים והמסחר גובה ירושלים את הארנונה הגבוהה ביותר
    עופר פטרסבורג

     

    ירושלים גובה את תעריפי הארנונה למגורים הגבוהים בארץ, בעוד בני־ברק גובה את התעריף הכי גבוה לתעשייה. כך עולה ממחקר שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi.

     

    התעריף הממוצע של ארנונה למגורים הוא 47 שקל למ"ר לשנה, בעוד בירושלים משלמים כ־55% יותר: 72.8 שקל למ"ר לשנה.

    ברמת־גן, המדורגת במקום השני, עומד תעריף הארנונה למגורים על 63.6 שקל למ"ר בשנה, ובחיפה גובים 62.3 שקל למ"ר. עוד בצמרת הערים היקרות למגורים: גבעתיים, פתח־תקווה, רמת־השרון, חולון, בני־ברק, רחובות והרצליה.

    הערים הזולות ביותר לארנונה למגורים בישראל הן רהט ואום אל־פחם, הגובות 32.9 שקל למ"ר לשנה. בנצרת התעריף עומד על 33.3 שקל למ"ר לשנה. באשקלון משלמים 34.5 שקל למ"ר.

     

     

    לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב־CofaceBdi, "בירושלים המדד הסוציו־אקונומי נמוך. היא מאופיינת בהרבה אוכלוסיות חלשות שחלקן מקבלות הנחות גבוהות על הארנונה וחלקן לא משלם או שקיים קושי לגבות את הארנונה. לכן הנטל נופל על האוכלוסייה החזקה בעיר והתעריף הממוצע עולה. בנוסף, יחסית לגודל האוכלוסייה אין בעיר הרבה שטחי מסחר ותעשייה. לכן העירייה נאלצת לגבות תעריפים גבוהים כדי לממן את השירותים לאזרח".

    איך נעשה החישוב? דירוג הארנונה מבוסס על עיבוד פרסומי הלמ"ס ומתייחס לנתונים העדכניים ביותר שפורסמו באתר המתייחסים לשנת 2015. החישוב נעשה לפי חלוקת חיוב ארנונה של הסקטור (באלפי שקלים) בשטח (אלפי מ"ר) המשויך ברשות לאותו סקטור (מגורים, מסחר ושירותים ותעשייה). מדובר בנתונים שנתיים למ"ר. עורכי המחקר ציינו כי החישובים בוצעו בהתאם לדיווחי הרשויות ללמ"ס כשכל רשות נוהגת לחייב לפי שיטה שונה.

    בעוד תעריף הארנונה למגורים השנתי הממוצע של העיריות ממגורים הוא 47 שקל למ"ר, תעריף הארנונה למסחר ושירותים עומד על 184.3 שקל למ"ר בממוצע. הארנונה הממוצעת לתעשייה היא כ־101 שקל למ"ר לשנה. ינאי: "כשעירייה מקבלת פי 4 יותר ארנונה ממסחר מאשר ממגורים, וכשכל תושב עולה לה כסף נוסף בשירותים נוספים, לערים יש אינטרס כלכלי בהקמת שטחי מסחר, משרדים ותעשייה על פני שכונות למגורים".

     

     

    ינאי מוסיפה כי "דירוג גובה תעריפי הארנונה מגלה מגמות בולטות, בהן הערים המרכזיות הן לאו דווקא היקרות ביותר או הזולות ביותר. בקרב הערים עם אוכלוסייה ערבית אנחנו מזהים תעריפי ארנונה נמוכים יחסית, אך במקביל מדובר בערים עם רמת שירות נמוכה יחסית לתושבים". ב־CofaceBdi הוסיפו שהפער בין הארנונה למגורים לבין הארנונה לתעשייה ולמסחר בולט במיוחד לאור העובדה שהסקטורים העסקיים מקבלים מהעיריות רמת שירותים נמוכה יותר.

    ירושלים גם גובה את הארנונה הגבוהה ביותר בתחום השירותים והמסחר עם תעריף של 327.8 שקל למ"ר לשנה. ממוצע התעריף של ארנונה למסחר ושירותים בערים השונות עומד על 184.3 שקל למ"ר לשנה. העיר השנייה בדירוג הארנונה לעסקים היא אלעד עם 312.4 שקל למ"ר, ובתל־אביב הארנונה היא 296.1 שקל למ"ר לשנה.

     

     

    בקרב הערים הזולות ביותר לעסקים מבחינת תשלומי ארנונה יש רוב בולט לערים עם אוכלוסייה ערבית: הזולה ביותר היא אום אל־פחם, שבה הארנונה השנתית בתחום השירותים והמסחר היא 64.2 שקל למ"ר, כ־65% פחות מהממוצע הארצי. חיפה מדורגת אחריה עם 66.4 שקל למ"ר, ולאחריה מודיעין־עילית עם 70 שקל למ"ר לשנה. עוד בדירוג הערים הזולות: טירה, נצרת, יבנה, ביתר־עילית, עכו, חדרה ונצרת־עילית.

    ומה בתחום התעשייה? כאן התעריף הממוצע לארנונה הוא כ־100 שקל למ"ר לשנה. את הארנונה היקרה ביותר למפעלים גובה בני־ברק: 161 שקל למ"ר לשנה, כ־60% מעל הממוצע הארצי. אחריה בת־ים עם 158.3 שקל למ"ר לשנה.

    העיר הזולה ביותר לתעשייה היא נצרת־עילית הגובה 46.6 שקל למ"ר לשנה. בכרמיאל הארנונה לתעשייה עומדת על 47 שקל למ"ר לשנה ובאילת היא מסתכמת ב־56.4 שקל למ"ר לשנה.

     

     

    מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "תעריף הארנונה לעסקים בירושלים אינו הגבוה ביותר. בירושלים שיטת המדידה היא נטו־נטו, כלומר לא לוקחים בחשבון קירות פנים וחוץ וכן שטחים משותפים כמו למשל בקניון. ביצענו השוואה של התעריפים העסקיים הגבוהים ביותר בירושלים, לתעריפים העסקיים הגבוהים ביותר בערים הגדולות (פורום ה־15). מההשוואה עולה כי חיוב הארנונה המקסימלי לעסקים בירושלים נמצא במקום ה־7 מבין פורום 15 הערים הגדולות; כאשר מוסיפים לכך את תוספת החיוב להם נדרש בעל עסק בערים אחרות, בשל הכללת שטחים נוספים ושינוי שיטת חישוב השטח, התעריף העסקי בירושלים נמצא במקום ה־13 מתוך 15.

     

     

    שרי האוצר והפנים אישרו את בקשת ראש העיר ברקת להפחתת תעריפי הארנונה לעסקים בירושלים (משרדים, שירותים ומסחר) בשיעור של 3%, וזו השנה הרביעית שבעקבות יוזמת העירייה העסקים בבירה זוכים להפחתה בתעריף הארנונה".

    ofer-pt@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 01.03.17 , 18:40