שמים גבול

הם היו בחרמון, אבל לא יודעים למקם אותו על המפה. לא בטוחים אם הגליל התחתון בדרום או בצפון, ולאיזה חבל ארץ שייכת באר־שבע. והם תלמידי תיכון במערכת החינוך הישראלית. מדריכי המחלקה החינוכית בקרן הקיימת לישראל מדווחים על חוסר התמצאות בסיסית של תלמידי תיכון במפת ארץ ישראל, עד כדי כך שגם כשהם מתבקשים למקם את ירושלים על המפה, הם לא יודעים איפה להניח את הבירה.

לדברי מנהל המחלקה הפדגוגית בקק"ל, אהרון בר, כמאה אלף תלמידים השתתפו בחמש השנים האחרונות בפעילות חינוכית בנושא מפת ארץ ישראל, ולפחות 70 אחוז מהם לא היו מסוגלים או התקשו מאוד לזהות ולמקם חבלי ארץ ויישובים במפה.

"מצאנו שהתלמידים חסרים השכלה בסיסית ראויה ואינם מכירים כיוונים ואזורים בארץ", מתריע בר. "הם לא מזהים את מיקום ירושלים, לא מזהים את נחל אלכסנדר, אינם יודעים היכן ממוקמת באר־שבע, אינם מבחינים בין הגליל התחתון לעליון. הם ביקרו בכינרת, אבל לא יודעים היכן היא. התלמידים עומדים בפני גיוס לצה"ל, ומי שלא מכיר את חבלי הארץ שלו אינו יכול להגן עליה".

אל תוך החלל הזה של חוסר ידע בסיסי נכנסים צוותי הדרכה של המחלקה החינוכית בקק"ל באמצעות "הניידת החינוכית" — רכב מיוחד המגיע לכיתות הלימוד, לחצרות בתי־הספר, למתנ"סים, לקיני תנועות הנוער וכן ליערות ברחבי הארץ ומביא אל הילדים מגוון פעילויות חינוכיות בנושאי סביבה, טבע, היסטוריה וציונות. הפעילויות משולבות במשחקים, בערכות ובחומרים מגוונים. המטרה היא לקיים פעילות בשטח, ותוך כדי החוויה ללמד את התלמידים את מושגי הבסיס שלעיתים חסרים להם.

אחת הפעילויות המרכזיות של הניידת החינוכית מתמקדת במפת ארץ ישראל. במוקד הפעילות מפה ענקית, ועליה מסומנים נקודות יישוב, חבלי ארץ, נחלים, אתרים, מאגרי מים ויערות. התלמידים לומדים להכיר את מיקום האתרים השונים על המפה ולסמן באמצעות דגלונים מיוחדים את שמות הנקודות על פי הנחיות המדריך.

לדברי בר, בתחילת הפעילות ניתן לזהות פערים גדולים בידע ובהתמצאות התלמידים, שאף ממלאים "מפה עיוורת", אך במהלכה הם לומדים לזהות חבלי ארץ גיאוגרפיים ולצייר את מפת ארץ ישראל. "זו חגיגה סביבתית", אמר.