"ארקיע 883, מגדל רמון, רוח 010, חמישה קשרים, רשאי לנחות על מסלול 19" — כך תישמע הוראת מגדל הפיקוח בשדה התעופה החדש הנבנה בתמנע, כשתנחת בו הטיסה הראשונה. הספירה לאחור לקראת פתיחת השדה הבינלאומי ע"ש אילן ואסף רמון החלה. הוא יתחיל לפעול בתחילת החורף הקרוב, אבל כבר בעוד כשלושה חודשים יגיעו אליו מאות נוסעים עם מזוודות, יעברו את דלפקי הבידוק, מזוודותיהם ייבדקו ללא מגע יד אדם, ומשם הם יעלו אל הדיוטי פרי. בשדה יסתובבו דיילות, אנשי ביטחון, טכנאים וכו' – הכל במסגרת תוכנית הרצה לשדה. ל"נוסעים" שונים יודבקו "סיפורים": אחד הגיע ברגע האחרון לטיסה, השני שכח את הדרכון, השלישי איחר את הטיסה, והם "יטופלו" על ידי אנשי השדה. אחרי שההרצה – שתימשך כמה שבועות ותכלול גם טיסות ריקות מנוסעים – תעבור בהצלחה, יחלו הטיסות האמיתיות, עם נוסעים. טיסת הבכורה תצא מטרמינל 1 בנתב"ג, שמשתדרג לרגל סגירתו הצפויה של שדה דב והעברת הטיסות לאילת אליו.
הדמיית שדה התעופה
רבע שעה לאילת
השבוע ביקרנו בשדה ההולך ונשלם. בנסיעה מאילת חולפים על פני השדה הישן והמיושן, ששטחו יפותח ויהפוך לחלק מהעיר, עוברים שלוש כיכרות, מחסום מג"ב אחד ועוד 19 ק"מ (רבע שעה נסיעה). ואז, באמצע המדבר, כביש רחב — ש"יקושט" בשלטי חברות התעופה — מוביל אל הכניסה לטרמינל, שם תתגלה הפטמורגנה: מגדל פיקוח בגובה 50 מטר, מסלול המראות ונחיתות באורך 3.6 ק"מ בדומה למסלול בנתב"ג, וטרמינל ענק וחדיש בעיצוב מרשים (משרד אדריכלים משה וארנה צור, אמיר מן עמי שנער), עטוף זכוכית ואלומיניום אפור.
כשתיכנסו יתגלה חלל מחופה בבמבוק ואלומיניום, ובליבו בריכה ביולוגית ענקית באורך עשרות מטרים. מים עדיין אין, אבל כאן, מספרים לנו, יגדלו זנים מיוחדים של חיות וצמחי מים, ויושבי בתי הקפה ישקיפו עליהם מלמעלה.
במתחם השדה יהיו יותר מ־30 חניות למטוסים, והמסלול יאפשר לכל סוגי המטוסים, כולל מטוסי ג'מבו גדולים, להמריא ולנחות. השדה נבנה בסטנדרטים גבוהים ביותר של בטיחות, הוא ממוחשב לחלוטין, ומרושת במערכות טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר. השבוע נסגר שדה התעופה הישן באילת עקב שיטפון. בשדה החדש אין מצב: תעלות ניקוז ענקיות ומחסומי בטון שנבנו מחוץ לשדה יעצרו שיטפון מלהציף אותו.
כמו בנתב"ג, גם כאן תפעל מערכת בידוק בטחוני מסוגHBS , המתקדמת בעולם, המאפשרת בידוק של המזוודות ללא מגע אדם, מאחורי הקלעים ולא לעיני הלקוח. הלקוח יצטרך רק למסור את המזוודה ולהמשיך הלאה. ובשורה לנוסעים בטיסות פנים: בימים אלה מתחיל פיילוט של מערכת לבידוק בטחוני עצמאי באילת, שדה דב ונתב"ג. יהיה צורך ברישום חד־פעמי למערכת, שבעקבותיו יונפק לנוסע כרטיס מעבר אישי, שעימו יזדהה ויעבור הליך בידוק עצמי, ומשם יעבור לצ'ק־אין. נוסעי ארקיע וישראייר הטסים באופן תדיר יוכלו להתחיל בהרשמה למערכת בזמן הפיילוט, בכל אחד משדות התעופה הפנים־ארציים.
גם טרקלין VIP נבנה לבעלי כרטיסים משודרגים בטיסות הפנים. אם היום לא היה דחוף לכם לשלם 40 שקל נוספים כדי לשדרג לכיסאות קדמיים + ארוחה במטוס ארקיע לאילת, אולי הטרקלין הזה, המשקיף להרי אדום (עדיין לא ברור כמה תצטרכו לשלם עבורו), יעשה את העניין לאטרקטיבי.
כ־30% מצריכת החשמל של השדה תהיה באנרגיה סולרית. מערכת מיזוג האוויר תהיה חסכונית ותופעל באמצעות מאדר של מים במכלים גדולים, שיתקררו בלילה, יועברו במהלך היום לקירור החללים, ויוחזרו שוב למכלים לצינון.
ברש"ת מספרים כי במהלך בניית הטרמינל חויבו היזמים לאסוף זרעים של צמחים שגדלו במקום, ואלה הונבטו במשתלות מיוחדות ויישתלו בחזרה בשטחי הטרמינל. עוד סיפרו לנו, שהיזמים נדרשו לבצע פעולות שונות כדי לשמור על תנאי גידולו של עכביש מיוחד שחי במקום, ומתאפיין בקורים מיוחדים, כדי שיוכל להמשיך ולהתרבות ולא ייפגע מהקמת הטרמינל. ובכלל, במקור תוכנן הטרמינל להיבנות במקום אחר, המרוחק כ־4.7 ק"מ מגבול ירדן, ממש בתוך שמורת הטבע, אבל בגלל התנגדות הארגונים הירוקים הוא הועבר למיקומו הנוכחי, המרוחק 300 מטרים בלבד מהגבול. ברש"ת אומרים שהמיקום בטוח ואושר על ידי המועצה לביטחון לאומי, אבל יש עדיין גורמי ביטחון שלא מאושרים מההחלטה. במקביל מוקמת גדר באורך של כ־30 ק"מ לאורך הגבול מירדן, מאילת צפונה, להגברת הביטחון. גם מסביב לשדה תהיה גדר היקפית באורך של 14 ק"מ.
עבור התיירים המגיעים מחו"ל לאילת, הנמל הבינלאומי החדש הוא בשורה של ממש. היום הם נוסעים כמעט שעה משדה התעופה בעובדה כדי להגיע לחופי העיר. מ"רמון" זה ייקח רבע שעה.
לישראלים, לעומת זאת, זה יהיה כאב ראש לא קטן: במקום לנחות בעיר וללכת ברגל או לקחת מונית קצרה למלון, הם יצטרכו לנחות במרחק רבע שעה מהעיר, ולהשתמש באחת משלוש אפשרויות: אוטובוס (המתואם עם זמני הטיסות) במחיר מסובסד של 4.20 שקל, שאטל לבית המלון (במחיר שטרם נקבע), או מונית שתעלה כ־80 שקל. לתושבי גוש דן והשרון תהיה הארכה נוספת של הדרך — אם עד כה הם הגיעו לשדה דב, עכשיו הם יצטרכו לנסוע לנתב"ג, ומי שיגיע ברכבת יצטרך לקחת שאטל של עשר דקות עד טרמינל 1, שממנו ייצאו הטיסות לאילת.
לתושבי אילת, לעומת זאת, השדה אמור להביא תועלת, שכן הוא יעסיק כ־600 אנשים (באופן ישיר ועקיף), רובם תושבי העיר, 300 מתוכם עובדי השדה הקיים. לדברי שר התחבורה, ישראל כץ, פינוי השדה הקיים ישחרר שטח שהוא כרבע מגודלה של העיר לפיתוח נוסף, וישפר באופן משמעותי את איכות חייהם של תושבי העיר. השדה החדש יפרסם עשרות מכרזים לקבלת שירותים — תחזוקה, אבטחה, הדברה, תחבורה, תקשורת, ניקיון ועוד — במיליוני שקלים בשנה כל אחד, והוצאות התפעול שלו יוכפלו בהשוואה לנמל הישן ויגיעו לכ־150 מיליון שקל. בעיר מצפים שחלק גדול מהכסף הנוסף הזה יזרום לספקים ונותני שירותים מקומיים. כבר בקיץ דרש ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, ממנכ"ל רש"ת שתינתן במכרזים עדיפות לעסקים מקומיים, כמו שעושים צה"ל ומערכת הביטחון באזורי עדיפות לאומית, אך ברש"ת טענו שהדבר ידרוש שינויי חקיקה.
בעלי המלונות באילת כבר נערכים לפתיחת השדה החדש. לדברי ד"ר רוני פיבקו, מנכ"ל רשת קלאב הוטל וסגן נשיא התאחדות המלונאות, קלאב הוטל תפעיל שירות שאטלים לשדה, והכשירה חניון נוסף של מאות מכוניות למי שיחליט לשכור רכב בשדה ולהגיע איתו לעיר. אביה מזרחי מגן, מנכ"לית פתאל מלונות אילת, אמרה כי סביר להניח שהרשת תיזום שיתוף פעולה עם חברות התעופה לקיום שאטלים מסובסדים.
אלא שיש גם בעיות. במכתב שהוציא באחרונה ראש העיר הלוי לשר התחבורה, הוא הודיע כי לא ייתן טופס אכלוס לשדה החדש אלא אם יורחבו הכבישים אליו. "כבר היום", טוען ראש העיר, "קיים בכניסה לעיר כאוס תחבורתי עצום, שכולל פקקים בסוף השבוע, בחופשות ובחגים. אם לא יחול שיפור תחבורתי דרמטי טרם פתיחת הנמל, הכאוס יהיה בלתי נסבל ויפגע קשות באיכות חיי התושבים והתיירים". גם ליאור אביב, מנכ"ל מלונות ישרוטל, אמר לנו השבוע: "בלי נתיב תחבורה ציבורית תהיה בעיה תחבורתית רצינית מאוד, כי נפח תנועה אדיר ייכנס לעיר שגם ככה עמוסה בקיץ ובחגים".
במשרד התחבורה אמרו לנו השבוע כי הנגישות אל השדה תוסדר, והדבר "תוכנן עוד לפני פניית ראש העיר". עד כה הורחב כביש הערבה בין תמנע לאילת לארבעה נתיבים, שניים לכל כיוון. בעתיד יחובר שדה התעופה לעיר בשלוחה של הרכבת המתוכננת לאילת, אבל אז ספק אם אנשים יעדיפו בכלל לטוס אליה.
גם בעלי המוניות באילת מודאגים, שכן שדה התעופה הקיים מספק חלק גדול מפרנסתם, והם חוששים שמאחר שמחיר הנסיעה לשדה החדש יקפוץ לכ־80 שקל, רבים יעדיפו להשתמש באוטובוס או בשאטלים, והם יאבדו חלק מפרנסתם.
יש גם מי שחושש שהמרחק מאילת, עלות ההגעה במונית והפקקים ירתיעו חלק מהנוסעים מלהגיע לאילת בטיסה, ותעבורת הנוסעים תהיה נמוכה מהצפוי.
דיוטי בשתי קומות
שדה התעופה רמון יהיה גדול כמעט פי עשרה מהשדה הקיים, ויכלול כ־5,300 מ"ר בנוי. הטרמינל שבתוכו ישתרע על 3,500 מ"ר בנוי, וישרת כ־2 מיליון נוסעים בשנה. ביציאה יהיו עמדת השכרת רכב, עמדת מוניות ואוטובוסים (גם לתל־אביב, למלונות ים המלח ולירושלים), ומגרש חנייה ל־800 מכוניות.
באולם הצ'ק־אין יהיו 32 דלפקים, כשלכל חברה יהיה האזור הקבוע שלה. בצידו השמאלי של האולם יפעלו בתי קפה שישקיפו אל הבריכה הביולוגית. מסך זכוכית ענק יפריד בין אולם הטיסות הנכנסות לאולם הטיסות היוצאות, והנוסעים יוכלו לראות זה את זה. המעבר לדיוטי פרי שבקומה השנייה יהיה על גשר זכוכית. 8 שערי יציאה יובילו למטוסים, אבל לא יהיו שרוולים – היציאה תהיה ברגל או באוטובוס. ברש"ת מסבירים שעלות השרוולים גבוהה מאוד.
אולמות הדיוטי פרי ישתרעו על כ־3,320 מ"ר, וישרתו גם את הנוסעים בטיסות בינלאומיות וגם את הנוסעים בטיסות פנים־ארציות. המתחם יכלול מגוון חנויות גדול — מאלכוהול, טבק, בשמים, קוסמטיקה, שוקולד וממתקים, ועד מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, סלולר, משקפיים, מותגי ספורט, תכשיטים, שעונים, מותגי אופנה ואביזרים, ספרים, מוצרי פופ ומזכרות, צעצועים ועוד.
לדברי חנן מוסקוביץ', המנהל את שדות התעופה בעובדה ובאילת, למרות שאילת נהנית מפטור על מע"מ, חלק מהמוצרים, כמו סיגריות ומשקאות חריפים, יהיו זולים יותר מבאילת, משום שבעיר יש מיסוי נוסף שלא מוטל על מוצרי הדיוטי. בקרוב ייצא מכרז למפעילי החנויות, ולנוכח השם שיצא לישראלים כחובבי דיוטי, ענקיות דיוטי פרי מארה"ב, אירופה ואוסטרליה כבר מתעניינות.
החנויות ישתרעו על שני מפלסים, ותוך כדי המעבר ביניהן אפשר יהיה להסיט את המבט ולראות את הרי אדום, שנשקפים למעשה כמעט מכל פינה בטרמינל. החנות הגדולה למוצרי טבק ובשמים תתפרס על 350 מ"ר. בנוסף יהיו כמובן בתי קפה ומסעדות, וכן מתחם הסעדה בשרי ואחד חלבי. באולם הפתוח לקהל הרחב יהיה מרכז מסחרי נוסף של כ־3,000 מ"ר, כמעט כמו שטח הדיוטי־פרי, ובו חנויות בדומה למתחם שחקים בנתב"ג. מחוץ לטרמינל מתוכננים עוד שטחי מסחר, בשטח של 10,000 מ"ר.
ההחלטה על הקמת שדה התעופה רמון התקבלה ביולי 2011 כשהממשלה אישרה את הצעתו של השר כץ להקים שדה בינלאומי נוסף – "בין השאר עקב הצורך, בעת מלחמה או מזג אוויר קיצוני, להפנות מטוסים לשדה בינלאומי אחר, קפריסין או עמאן. מעכשיו הם יישארו בתחומי ישראל", אומר מוסקוביץ'. הפרויקט, שעלותו כ־1.7 מיליארד שקל, אינו ממומן מתקציב המדינה, אלא מתקציב רש"ת וממכירת הקרקע של השדה באילת. השדה, שבנייתו החלה ב־2013, ישמש שדה בינלאומי שני לשעת חירום, ואליו תועבר גם פעילות הטיסות הבינלאומיות המתבצעת היום בנמל התעופה עובדה. פעילות זו צוברת תאוצה ורק בשנה האחרונה גדלה ב־112%. השדה ישולב גם בשיווק טיסות מיוחדות למטרות מרפא בים המלח, ומתבצעת בדיקת היתכנות ליצוא חקלאי מהדרום לאירופה דרכו. במשרד התחבורה מצפים שהוא יגדיל את היקף הטיסות והתיירות לדרום הארץ. לשם כך אישרה הממשלה פטור מאגרות לכל הטיסות בשדה ל־3 שנים. "המטרה היא לחזק את אילת ולגרום לישראלים להעדיף אותה על חו"ל", אומר השר כץ.
שדה התעופה רמון במספרים
עלות הפרויקט
1.7 מיליארד שקל
מרחק מהעיר אילת
19 ק"מ
אורך מסלול הנחיתה
3.6 ק"מ
שטח הדיוטי פרי
3,320 מ"ר
נוסעים צפויים בשנה
2 מיליון
דלפקי צ'ק־אין
32
שערי יציאה למטוס
8
מועסקים (ישירות ובעקיפין)
600
מרחק מגבול ירדן
300 מטר
נסיעה במונית לאילת
80 שקל
4.20 שקל
אוטובוס לאילת
