"המורה של הבת שלי נזפה בי כי נעדרתי מיום הורים. אני אפילו לא יכולה לרמוז לה למה"
איילת שפירא וד"ר אירית אידן, מנהלות בכירות ברפאל, מספרות על הקריירה הסודית והמרתקת שלהן, על ייסורי המצפון הבלתי נמנעים עקב ההיעדרויות מהבית ועל הזינוק במספר המהנדסות • ראיון
בחודש הבא תיכנס לתפקיד ניהול משאבי האנוש בחברת רפאל שגית סלע־גל (46), עד לאחרונה סמנכ"לית משאבי אנוש של בזק בינלאומי. המינוי שלה הביא לשיא את מספר הסמנכ"ליות הבכירות בתעשייה הביטחונית השלישית בגודלה בישראל, שמעסיקה כ־8,000 איש, יצרנית מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ליירוט רקטות, מעיל רוח להגנה על טנקים מטילים, ורבות אחרות, חלקן מסווגות.
בישיבות ההנהלה היא תפגוש שתי סמנכ"ליות בכירות ותיקות יותר: איילת שפירא, 58, אם לשלישייה וסבתא, ראש חטיבת מנור וטכנולוגיות, המפתחת ומייצרת מנועים וראשי קרב לטילי החברה, וד"ר אירית אידן, 51, נשואה + 2, ראש המחקר והפיתוח בחברה. למעשה, רבע מבין הסמנכ"לים הבכירים ברפאל הן סמנכ"ליות, יחס יוצא דופן בתעשיות הביטחוניות, ולא נפוץ גם בחברות הייטק אזרחיות. רפאל לא מסתפקת בכך, ומפעילה מזה מספר שנים את פרויקט במו"ט, בנות למדעים וטכנולוגיה, במסגרתו מגיעות מדעניות מהחברה למפגשים עם תיכוניסטיות, ואלה מוזמנות לסדנאות ברפאל כדי לעודד אותן ללמוד מקצועות ריאליים בתיכון ומקצועות מדעיים בלימודיהן האקדמיים.
כששפירא ואידן הגיעו לרפאל, היא הייתה חברה שונה מאוד, גם בהיבט נשים־גברים. "הייתי מצטיינת דיקן בטכניון אחרי שסיימתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול", אומרת שפירא. "היו לי הרבה הצעות, ורפאל נראתה מקום טוב להתחיל בו קריירה, ואז להמשיך הלאה. לא תיכננתי להישאר כאן 33 שנה. שימשתי בתפקידים שונים בכל החטיבות ברפאל, ואף פעם לא היה לי משעמם. זה ארגון שמעריך ידע וניסיון, וזה שהייתי אישה לא היה חיסרון וגם לא היה יתרון. זה לא היה אישו. לכן זה כל כך מרגש היום לקיים את המפגשים במסגרת במו"ט. רק לאחרונה הייתי עם מנהלות נוספות מהחברה במפגש עם הורים ובנותיהן באולפנא בקריית־מוצקין, בנות דתיות שמגלות עניין בתחומי המדעים והטכנולוגיות. יש גם קבוצה של בנות יוצאות אתיופיה שאנחנו מלווים. לכן אני אומרת תמיד לנערות שמתלבטות לאן לפנות ללימודים ריאליים ללכת על זה. תנו לזה צ'אנס, אתן רק יכולות להרוויח. זו עבודה שיש בה המון סיפוק".
אידן, ד"ר לאסטרו־פיזיקה מהטכניון, ראתה בטכניון מודעה המציעה מלגות מטעם מינהלת פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון (מפא"ת). כבר 25 שנה שהיא ברפאל. "כיפת ברזל היא המוצר הכי מוכר של רפאל, וחשף את החברה להרבה מאוד אנשים שלא הכירו אותה קודם. אבל רפאל זה לא רק כיפה, זה ארגון של מאות פרויקטים, שנמצא בחזית הידע. יש כאן 22 מוקדי ידע לאומיים, חוקרים שעוסקים במחקרים מתקדמים, וגם מציגים בכנסים את מה שאפשר. יש עוד הרבה פרויקטים שעוד הרבה שנים אי אפשר יהיה לדבר עליהם. כמה שכיפת ברזל נמצאת בחזית הטכנולוגיה, יש כאן כבר היום הרבה דברים מתקדמים יותר".
שתיהן נישאו, הקימו משפחות וגידלו ילדים תוך קריירה באחד הגופים הסודיים במדינה. "רפאל היא חברת הייטק, רק שעוסקת במוצרים צבאיים, עם שעות עבודה בהתאם. כשהבנות היו קטנות היו לי ייסורי מצפון. היו ימים שהייתי יוצאת אליהן אחר הצהריים וחוזרת אחר כך למשרד לסיים מטלות, כי אלה לא בדיוק דברים שאפשר לעבוד עליהם מהבית. ויש עזרה מהמשפחה, ובעיקר מהבעל. קרה שקיבלתי נזיפה ממורה כי לא הצלחתי להגיע ליום הורים, בגלל ניסוי דחוף או פרויקט חירום שאני לא יכולה אפילו לרמוז לה אודותיו, וצריך לדעת להתמודד", אומרת שפירא.
אידן: "רפאל היא ארגון שדואג לעובדות. היו כאן שעות עבודה מיוחדות לאמהות צעירות הרבה לפני שדברים כאלה נקבעו בחוק, יש מעון יום צמוד למפעל. ויש גם דוגמה לילדים, שגדלים עם גאווה במה שאמא עושה ומזמינים אותה שוב ושוב להרצאות בבית ספר, על פיזיקה ודברים אחרים. הילדים למדו שעיסוק בטכנולוגיה זה לקום בכל בוקר לאתגר חדש, לא עבודה רוטינית".
אבל כמה אפשר לספר להם, או לבעל, על מה שעשיתן היום בעבודה?
אידן: "יש דברים שאפשר לחלוק אותם רק עם העמיתים בעבודה, ויש מעט שמותר לספר בבית. אפשר לחזור הביתה אחרי ניסוי לאומי שהצליח, ואפשר לחזור אחרי אחד שהצליח פחות ואף פעם לא ישמעו עליו בחדשות. באמת בגלל הסיווג אסור לעבוד מהבית, וזה גם יתרון לעומת הייטק אזרחי. אבל הראש תמיד עובד, גם כשאת בבית, וממשיך לפתור בעיות".
שפירא: "אתה יכול להתעורר באמצע הלילה עם רעיון ופתרון לבעיה שהתמודדת איתה הרבה זמן, לכן חייבים פנקס ליד המיטה. יש זמנים של מתח, ויש רגעים של תשואות אחרי הצלחות".
יש הבדלים בין מהנדסים למהנדסות?
שפירא: "אולי מבחינה ניהולית, לא מבחינה טכנולוגית. אצלי בחטיבה, שבה עוסקים בחומרי נפץ ומנועים, תתפלא לראות כמה מהנדסות תותחיות יש. נשים מדהימות, וגם נשיות".
אידן: "יש לנשים ראייה רחבה יותר. בפרויקטים שמובילות נשים יש יותר איזון והסתכלות לרוחב".
כיפת ברזל היא מערכת הגנה, אבל רפאל מייצרת גם טילי נ"ט וחימוש מדויק למטוסים. כשאתן רואות בית מופצץ בעזה, אתן חושבות 'יופי, פגע בול', או 'אני מקווה שזה לא מטיל שלנו'?
אידן: "בזכות המערכות המאוד מדויקות שלנו יש פחות נזק סביבתי ופחות נפגעים לא קשורים. אני גם רואה את צה"ל, זה צבא שמפעיל המון שיקול דעת ועובד עם הסטנדרטים הכי גבוהים שיש".
שפירא: "רפאל גם מוכרת בכל העולם את המוצרים שלה, אבל רק למדינות שמשרד הביטחון מאשר, וזה לא פשוט לקבל היתרים. זו בהחלט גאווה שמערכות שלנו הוכחו מבצעית גם אצל לקוחות זרים, לא רק בצה"ל".
בראש רפאל תמיד עמדו גברים, בדרך כלל קציני צבא בכירים במילואים. אתן סמנכ"ליות בכירות, אבל נראה שאתן עובדות בארגון שלאישה יש מעט מאוד סיכוי לעמוד בראשו.
שפירא: "אני לא מסכימה. לרפאל היו גם מנכ"לים מעולים שצמחו מלמטה. זה נכון שיש לאנשי צבא יתרון, אבל זה לא תנאי כדי למלא את התפקיד ולהצליח בו".
אידן: "ימים יגידו. יש גם נשים שיצאו מהצבא בתפקידים בכירים, לא רק גברים, וכל תקרת זכוכית סופה להישבר. בעולם יש תעשיות ביטחוניות גדולות שבראשון עומדות נשים".
לפנייה לכתב/ת 
