ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ז'אן מישל ז'אר | צילום: M.Kuenster monsterpics
    7 לילות • 06.03.2017
    אבקת חשמל
    הוא הופיע מול שלושה וחצי מיליון רוסים ושבר את שיא מכירות הכרטיסים בכל הזמנים. אכל ארוחות ערב עם הנסיכה דיאנה. בגד באישתו, נזרק ואז הפיק לה אלבום. ומשתף פעולה עם עשרות אמנים ענקיים שגדלו עליו וגם עם אדוארד סנודן. ז'אן מישל ז'אר, אגדת מוזיקה אלקטרונית, ואיש שמחזיק פרק משלו בגינס, בא להציל את ים המלח
    יניב חלילי, פריז

    ז'אן מישל ז'אר לא אכל את הטריק של אדל. חלוץ המוזיקה האלקטרונית היה מועמד לפרס על אלבומו בעל השם המרומז 'אלקטרוניקה 1' בטקס פרסי הגראמי שהתקיים לפני שבועות ספורים בלוס־אנג'לס. הוא ישב שם, מקום טוב באמצע, כמה שורות מאחורי ביונסה. אבל כשאדל עלתה על הבמה והודתה לקווין בי לעיני כל העולם, ז'אר, אמן מנוסה שראה כבר הכל, הסתכל לאדל בלבן של העיניים וראה משהו אחר לחלוטין. "אדל נהגה מאוד בחכמה כשקראה לביונסה 'המלכה' והיללה את האלבום האחרון שלה. מאחורי הדברים האלה היה מסר ברור: אדל אמרה לה, 'אני זכיתי בכל הפרסים ואת לא זכית בכלום'. זה היה טריק חכם, למרות שבדרך כלל אני נוטה להאמין לאדל. היא בחורה מצחיקה, כנה, עם שתי רגליים נטועות בקרקע. אני אוהב את הקול שלה ואת מה שהיא עושה. אנשים נוטים לשכוח שהיא כותבת את כל השירים שלה. היא לא ריהאנה".

     

    וביונסה?

     

    "אה, ביונסה היא מכונה. הייתי שמח לשתף איתה פעולה, אבל לעבוד איתה פירושו לעבוד עם מכונה ואני לא רוצה להתעסק עם כל הפמליה שמקיפה אותה".

     

    לז'אר דווקא יש ניסיון רב בעבודה עם מכונות. כבר חמישה עשורים שהוא יוצר מוזיקה אלקטרונית ולא ייעלב אם תקראו לו הסנדק של הז'אנר. הוא פעיל מאוד גם בשנים האחרונות אבל נהנה להתרפק על הישגי העבר. ויש על מה להתרפק, יש לו יותר שיאים בספר של גינס משלרוב האנשים יש ג'ינסים. רובם קשורים להופעות חיות. נכון, הוא מכר יותר מ־80 מיליון אלבומים, נתון פסיכי לאמן שלא פועל בחיקו של המיינסטרים, אבל מופעי הלייב המפלצתיים שלו הם הסיפור האמיתי והוא מאוד אוהב לספר אותו.

     

    אמבוש בהופעה. ג'אגר
    אמבוש בהופעה. ג'אגר

     

     

    "אני יכול לכתוב ספר שלם על כל קונצרט. אני זוכר שאחרי הקונצרט הראשון שלי, בשנת 79' בפריז, מול מיליון אנשים, ניגש אליי בחור מזוקן עם כובע. חשבתי לרגע שמדובר בפידל קסטרו, אבל התברר שזה מיק ג'אגר. הוא אמר לי, 'מעולם לא ראיתי מופע כזה', והפכנו לחברים קרובים". ז'אר הרוויח את הזכות לטפוח לעצמו על השכם. אף אמן חי אחר לא מושך בעקביות נחילי קהל עצומים כמוהו, גם בפינות האסורות של העולם.

     

    ב־1981 הופיע בסין הקומוניסטית. השגרירות הבריטית שלחה אלבום שלו לתחנת הרדיו הממלכתית והוא הפך להיות האמן המערבי הראשון שהושמע ברפובליקה העממית מאז מותו של מאו צה טונג. "הם היו בהלם מהשיר המערבי והלם כפול מכך שמדובר ביצירה אלקטרונית", הוא נהנה לספר, "הם הזמינו אותי לנגן באצטדיון, בעיר האסורה ובכיכר טיין־אן־מן. הם העבירו את ההופעה בשידור חי בטלוויזיה, אבל רק את ההופעה השנייה - כדי לוודא שהיא לא כוללת חומרים 'אסורים'".

     

    אבל ז'אר לא הסתפק בהצלחה בינלאומית. הוא גם המוזיקאי הראשון שתקע דגל דמיוני בחלל (דונג, עוד שיא גינס). בשנות ה־80 הוזמן על ידי עיריית יוסטון, טקסס, לרגל חגיגות 150 שנה לעיר ו־25 שנה למרכז החלל המקומי. באחד הקטעים המוזיקליים הוא שילב נגינת סקסופון שהוקלט בחלל על ידי אחד האסטרונאוטים. "זמן קצר לפני הקונצרט הצ'לנג'ר התרסקה ורציתי לבטל את ההופעה. אבל האסטרונאוטים פנו אליי וביקשו שאערוך את המופע כהצדעה לחבריהם שנהרגו וכך עשיתי. שידרנו את הקונצרט לייב לתחנת החלל ומול קהל של 1.3 מיליון צופים, הקהל הכי גדול במופע בהיסטוריה של אמריקה".

     

    ולא רק המונים מיוזעים אוהבים את ז'אר, גם נסיכות. באמצע הניינטיז הוא הוזמן להופיע באזור המזחים במזרח לונדון. "ימים אחדים לפני המופע התקבלה פנייה לא שגרתית: הנסיכה דיאנה ביקשה לבוא להופעה והיינו צריכים לבנות תא מלכותי מיוחד, כמתחייב בפרוטוקול".

     

    נסיכת רוקנרול. דיאנה
    נסיכת רוקנרול. דיאנה

     

     

    מה לדיאנה ולמוזיקה שלך?

     

    "גם אני חשבתי כך. פגשתי אותה בארוחת ערב בלונדון וגיליתי אדם נחמד ומאוד מיוחד. לתדהמתי היא הכירה את כל הטראקים שלי וביקשה לבוא להופעה. היא הייתה נסיכת רוקנרול כזו, שאהבה הרבה דברים 'לא מלכותיים'".

     

    כעבור כמה שנים, הוא גם סגר איתה מעגל. ב־1997 ז'אר הופיע באוניברסיטת מוסקבה באירוע שכלל קשר ישיר עם הקוסמונאוטים הרוסים בתחנת החלל מיר מול 3.5 מיליון צופים (דונג! גינס), מתוכם חצי מיליון קנו כרטיס (דונג!) "הקוסמונאוטים לקחו שני אלבומים שלי לחלל וניגנו אותם לייב, בזמן שאני על הבמה. באותו יום דיאנה נהרגה והקדשתי לה שיר על הבמה. הקהל הרוסי שתה המון וודקה וצרח כל ההופעה, אבל כשהקדשתי לה את השיר שהיא אהבה, כולם עמדו בדממה. לא יכולתי לנגן, בכיתי".

     

    בתחילת החודש הבא (6 באפריל) יגיע גם למצדה, למופע שמתיימר להיות מופע המולטימדיה המושקע ביותר שעלה אי פעם בארץ ושואף למגנט תשומת לב בינלאומית למצב המחפיר שהמיטו על ים המלח שנים של פשעים סביבתיים והזנחה מדכדכת.

     

    הבמה הענקית, שתוקם בטבור של מצדה, תהפוך את האתר למרחב "מנותק מזמן וממקום המתקיים כבועה עצמאית, במקום הכי מיוחד בעולם", הוא מסביר בהתלהבות. "זה יהיה כמו ברנינג מן, במובן הזה שאנשים יגיעו למדבר ויחיו כקהילה עצמאית מאוחדת ללילה אחד, עם מופע של מציאות מדומה, 360 מעלות ותלת־ממד בלי משקפיים. המצב של ים המלח לא מצריך משקפיים - כל אדם מבין שאנחנו צריכים להציל את משאב הטבע הזה, שלא שייך לישראלים או לירדנים, אלא לעולם כולו".

     

     

    * * *

     

    כשחושבים על מוזיקאים שמינפו את האלמנט הוויזואלי בהופעות שלהם לכדי אמנות בזכות עצמה, חושבים על פינק פלויד, ולווט אנדרגראונד של אנדי וורהול ותנועת הארט רוק שליוותה אותם. אבל ז'אר לקח את זה צעד אחד - או 20 - קדימה. אחד האלמנטים המוכרים בהופעותיו הוא נבל הלייזר שהמציא בעצמו, המוקרן על הבמה. ז'אר פורט על אלומת קרני הלייזר הפרושה כמיתרי נבל ומפיק מהן צלילים מהפנטים. לכל מקום שהוא מגיע אליו, הוא עושה עבודת הכנה מראש ויוצר הופעה ספציפית וייחודית לאתר. "היום יו־2 והסטונס עורכים קונצרטים עם אפקטים ויזואליים, אבל אני הקדמתי את כולם וערכתי הופעות כאלה עוד כשלהקות עמדו על הבמה ורק ניגנו".

     

    לפעמים זה מרגיש שההשקעה הוויזואלית באה לחפות על בינוניות מוזיקלית.

     

    “נכון. אבל היום אתה מאזין למוזיקה בכל מקום - בבית, בדרך לעבודה, בטלפון, במטוס. כשאתה הולך לראות הופעה, יש לך ציפיות ויוזואליות אחרות. אחרת, בשביל לשמוע את האמן שלך שר, שב בבית וצפה בטלוויזיה, תהיה לך חוויה טובה יותר. העניין הוויזואלי צריך להתכתב עם המוזיקה, לא להחליף אותה. יש די־ג'ייז שבאים לנגן סט בפסטיבל עם כרטיס USB, מכניסים אותו למחשב ומקרינים אפקטים ויזואליים שאני השתמשתי בהם לפני 25 שנה. זה לא מעניין אותי".

     

    אתה מדבר על אביצ'י?

     

    "אביצ'י הוא מפיק מבריק שיודע לבחור פרויקטים חכמים. הוא הבין שהז'אנר המוזיקלי הכי חזק באמריקה הוא קאנטרי, אז הוא הלך ויצר טראק אלקטרוני עם נגיעות קאנטרי ובום - נהיה לו להיט. גם קלווין האריס מאוד מצליח, השאלה מה הוא יעשה עם ההצלחה. כשלורד הוציאה אלבום, נפעמתי ואמרתי, 'וואלה, היא מביאה משהו רענן ואחר'. האלבום השני שלה כבר הלהיב אותי פחות כי היא הפכה למכונה (אגב, האלבום השני של לורד טרם יצא. הסינגל הראשון מתוכו יצא השבוע, שבועיים לאחר קיום הראיון). קשה לא להפוך למכונה גדולה. אחרי האלבום הראשון נהיו לי פתאום המון חברים חדשים והלחץ עליי היה אדיר. אלבום שני הוא סיוט ואתה יכול ליפול בקלות לתוך מלכודת הציפיות. באמריקה אתה רואה שמוזיקה הפכה לענף עסקי משני - אמני היפ־הופ מוציאים אלבום כדי למכור משקפי שמש ונעליים".

     

     

    * * *

     

    הוא בן 68, אבל נראה צעיר מגילו ברבע מאה. מתגורר בפריז בדירה מרהיבה ונטולת זכר לתהילה - אין פרסים, תקליטי פלטינה או תמונות שלו עם חוסני מובראק מההופעה שהוא ערך בפירמידות בערב המילניום. אבל יש מבול של גאדג'טים המעידים כי הוא מחובר היטב למוזיקה עכשווית ולילדים.

     

    נולד בליון בצרפת. סבתו מצד אביו הייתה יהודייה. אמא שלו הייתה פעילת הרזיסטנס במלחמת העולם השנייה ונעצרה שלוש פעמים על ידי הנאצים. מרגיש מחובר לישראל, בה ביקר כבר. רעייתו הראשונה הייתה אשת יחסי הציבור פלור ג'וליארד שילדה את בתו אמילי, דוגמנית ואשת אופנה. ב־1978 התחתן עם השחקנית הבריטית שרלוט ראמפלינג ('שוער הלילה', 'דקסטר', 'בריכת שחייה'), ממנה נולד בנו דיוויד, קוסם שמתגורר בלונדון. בשנות ה־90 הוא ניהל רומן מאחורי גבה עם המזכירה שלו שהתפוצץ בצהובונים והשניים נפרדו ב־1996. זה לא מפריע להם לשמור על קשר מצוין. "אנחנו שבט לכל דבר, חברים הכי טובים, גם בלי קשר לילדים. לא מזמן היא הקליטה אלבום ועבדתי איתה מאחורי הקלעים". עם אשתו השלישית, השחקנית הצרפתייה אן פרילוד, הוא לא הביא ילדים ("למזלי הרב", הוא מציין). כילד אהב מוזיקה קלאסית. בסוף שנות ה־60 הקים להקה וניגן על תופים. חייו השתנו כשנתקל בסינתיסייזר. הוא התחיל ליצור מוזיקה אקספרמינטלית, הלחין ללהקות בלט ועבד עם מוזיקאים צרפתים. בשנת 76' הקליט - בין השאר באולפן הביתי שלו - את 'אוקסיג'ן' - אלבום בן שישה קטעים ארוכים. אף חברת תקליטים לא רצתה להוציא את האלבום, שנחשב לאחת היצירות הראשונות והמכוננות של האלקטרוניקה. "אשתי דאז, שרלוט, האזינה לאלבום מיד כשסיימתי להקליט אותו ואמרה לי, 'זה אלבום מיוחד, הוא יהיה להיט, או ייכשל חלוטין'". הוא מכר 15 מיליון עותקים ונחשב עד היום לאלבום הצרפתי הנמכר ביותר בכל הזמנים (דונג!). ז'אר המשיך ליצור עם תנופה יצרתית רבה, הפך לנביא של ביטים, ניגן בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, הפך למפלצת אצטדיונים.

     

    בשנים האחרונות הוא מלך שיתופי הפעולה. לפני שלוש שנים החליט להקליט 30 רצועות חדשות עם אמנים שהוא אוהב: מלורי אנדרסון ועד רוברט דל־נג'ה ממאסיב אטאק. ז'אר, אולד פאשן, לא רצה להקליט בשלט רחוק, כמקובל. "איבדתי את הוריי באותה שנה וחוויתי כמה חוויות קשות, שגרמו לי להבין שאני חייב לעבוד עם אמנים באותו חדר, גם כתרפיה. להפתעתי, כל מי שפניתי אליו אמר כן".

     

    איך היה עם הפט שופ בויז?

     

    "כריס וניל היו מאוד פתוחים וחשופים. הגעתי לאולפן בלונדון עם דמו. כעבור שבוע הם שלחו לי את הקולות שלהם ולא הייתי צריך לשנות דבר. הם היו מאוד צנועים, לא ניסו להשתלט על הטראק. לא היה במפגש איתם טיפת אגו, הם הפתיעו אותי לטובה".

     

    בימים אלה הוא שקוע באולפן, בשיתוף עם דיימון אלברן לטובת האלבום הבא של הגורילז. "הוא ניגש אליי בטקס של GQ ואמר לי, 'אני מעריץ ענק שלך, יהיה נהדר לעבוד יחד'. כשנסעתי ללונדון, התקשרתי אליו והוא הזמין אותי לסטודיו שלו והקלטנו ביחד לגורילז. אחרי כמה שבועות הוא התקשר ואמר שהוא מגיע לפריז ושאל אם אני מכיר אולפן פנוי בעיר. זו הייתה הדרך הדיפלומטית שלו לומר שהוא רוצה לעבוד איתי שוב. ברגע שנכנסנו לסטודיו, הוא לחץ על כפתור הקלטה ופשוט הקליט את כל מה שעשינו. הוא ללא ספק אחד האמנים הכי ורסטיליים ויצירתיים שעבדתי איתם".

     

    אבל שיתוף הפעולה המפתיע ביותר שלו היה עם המדליף הסדרתי והנמלט אדוארד סנודן. אחרי שאיש הביון האמריקאי בדימוס נמלט לרוסיה וקיבל מקלט מדיני זמני, הוא הפך לגיבור עולמי. "בגלל שאמא שלי לחמה במחתרת, חשבתי על סנודן. כשמשהו רע קורה לנו, צריך לקום ולהתנגד - וזה מה שהוא עשה. יצרתי איתו קשר דרך כתב של 'הגרדיאן' וגיליתי שהוא מתעניין במוזיקה אלקטרונית. ערכנו שיחת וידיאו ואחרי כמה שבועות נסעתי לפגוש אותו במוסקבה. הכרתי גיקים רבים בחיי, אבל הוא הגיק הגדול מכולם. הקלטתי אותו מדבר ושילבתי את זה בטראק. מאז אני מנגן את הקטע בכל הופעה ובאמצע הוא מופיע על המסך הגדול. אנגן את זה גם במצדה".

     

    7nights@yedioth.co.il

     

     

    "היום יו־2 והסטונס עורכים

     

    קונצרטים עם אפקטים

     

    ויזואליים, אבל אני הקדמתי

     

    את כולם וערכתי הופעות

     

    כאלה עוד כשלהקות עמדו

     

    על הבמה ורק ניגנו.

     

    יש די–ג'ייז שבאים לנגן סט

     

    בפסטיבל עם כרטיס USB

     

    ואפקטים ויזואליים שאני

     

    השתמשתי בהם לפני

     

    25 שנה. זה לא מעניין אותי"

     


    פרסום ראשון: 06.03.17 , 18:50