ערן זרחוביץ', נשוי פלוס שניים, נולד בשנת 1974 וגדל בפתח־תקווה. למד בתיכון במגמת סוציולוגיה. בצבא היה שקמיסט בבסיס סיירת מטכ"ל. אחרי השחרור למד לתואר ראשון בתקשורת במכללה למינהל. את התפקיד הראשון בקריירה עשה לצד שרון טייכר כמחליף בתוכנית 'ציפורי לילה מנקרות' בגלי צה"ל, במקומו של חיים אתגר. ב־2007 עבר עם טייכר לשדר ברדיו ת"א תוכנית שנדדה בהמשך לגלי צה"ל תחת השם 'חותרים למגע' ושבה בקיץ 2015 לרדיו ת"א, עד היום. זרחוביץ' הצטרף לכתיבה של 'ארץ נהדרת' בעונתה השנייה והיה שותף בכתיבה של התוכניות 'ערב אדיר', 'החטא ועונשו' של ביפ והסדרה 'ראש גדול'. שיחק בסדרה 'מסודרים', שבה היה שותף גם לכתיבה וכן ב'פרלמנט' - שבה היה מהכותבים הראשיים - שעליהן זכה בפרסי האקדמיה יחד עם שותפיו לכתיבה. לקאסט השחקנים של 'ארץ נהדרת' הצטרף בעונה השמינית ובימים אלה הוא משתתף בעונתה ה־14, המשודרת בימי שני בזכיינית ערוץ 2 קשת.
מה התסרוקת הכי גרועה שהייתה לך?
"לאדם קירח כל תסרוקת מהעבר היא תסרוקת טובה".
מה נשים לא מבינות לגבי גברים?
"זה לא שאני לא רוצה לשים את הכפית שאיתה עירבבתי את הקפה בכיור, אני משאיר אותה על השיש כי אני באמת מאמין שאני אשתמש בה שוב בקרוב".
מה העצה שהיית נותן לערן זרחוביץ' בן ה־16?
"אל תאמין למורה לאנגלית שאמרה לך באמצע השיעור 'הבעיה שלך זרחוביץ' - אתה חושב שאתה מצחיק, אבל אתה לא'".
אם היית מתעורר כברוס וויליס, מה היית עושה?
"חוזר לישון ומתעורר כצ'אק נוריס".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"לבדוק מי עשה לי לייקים".
מה השמועה הכי פרועה שהייתה עליך?
"שאני מצטרף ל'גולסטאר'. ואז התברר שזה קובי אוז".
מי צריך לבקש ממך סליחה?
"ועד הבית בבניין הקודם שלי שהניח לי קרטון קולה ריק על האוטו, רק כדי ללמד אותי שלא משאירים קרטונים בחדר זבל. אז השארתי שם קרטון, אז מה? זה חדר זבל, לא פגייה".
מה מפחיד אותך?
"חולדות ועכברים. כשגרתי בתל־אביב עלתה לי חולדה מהאסלה. ראיתי אותה בזמן אמת מנסה לטפס החוצה. נתתי לה עיתון שתקרא, סגרתי לה את הדלת ועברתי דירה".
את מי היית מזמין לארוחת החלומות שלך?
"דיוויד בואי. קראתי לאחרונה את אחת הביוגרפיות עליו וגם נכנסתי חזק למוזיקה שלו ולכל האלבומים שהוא הקליט לאורך הקריירה שלו. הוא ללא ספק אחד האנשים הכי קולים שהלכו על האדמה הזאת והייתי פשוט רוצה להיות חבר שלו. אם זה בסדר מבחינתו. הייתי מזמין אותו לארוחה, וכשאני אומר ארוחה, אני מתכוון שנזמין פיצה או מוקפץ. תלוי מה דיוויד יעדיף".
מה הייתה החופשה הכי גרועה שלך?
"לירון ואני החלטנו לנסוע בחגים בספונטניות לכנרת ולא הזמנו מלון מראש. מצאנו חדר במלון לא איכותי במיוחד. בלילה גילינו למה היו חדרים פנויים בזמן החגים - חלקנו את המיטה עם פשפשים. הבנו שעדיף לתת להם להמשיך לישון במקומנו, ירדנו לטיול על שפת הכנרת, ולקינוח רבנו כל הלילה".
מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות החיים?
"שינה כמובן. רק שינה רציפה והכל יהיה בסדר. יש לנו שני ילדים, אילי בן שנה ושמונה חודשים ונעם בן שנתיים ושמונה חודשים. בכל זמן נתון למישהו אחר בוקעות שיניים וכל זמן נתון מישהו אחר מתעורר. לא בדיוק תורם לחוויית השינה".
מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?
"נכנסתי לאובססיה על כיסאות מנהלים בטבע ואפילו פתחתי לזה קבוצה בפייסבוק. הדף נקרא 'כיסאות מנהלים בטבע' ואנשים מעלים לשם תמונות של כיסאות משרדיים שהם מוצאים בטבע ומוסיפים תיאורים מצחיקים של דגם הכיסא ובאיזה נסיבות הוא הגיע לרחוב".
מה ההישג הכי גדול שלך?
"הפסקתי לעשן לפני שנה. עישנתי בערך 17 שנה, קופסה ביום. אתה מתרגל להדליק סיגריה בכל מצב. בכתיבה, בקריאה, בשיחות טלפון. לפני שנה החלטתי שמספיק לי והלכתי לסדנה להפסקת עישון של אלן קאר, אחרי שכמה חברים שלי, מעשנים רציניים גם הם, הלכו והפסיקו. אז ללא ספק זה ההישג הכי גדול שלי. ההישג השני הכי גדול יהיה להוריד את המשקל שהעליתי מאז ההישג הראשון".
מתי בכית לאחרונה?
"לצערי אני לא מצליח לבכות. יש הרבה מצבים שהייתי רוצה לבכות בהם אבל זה לא קורה משום מה. אני כן מסוגל לדמוע קצת בחופות".
לו הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזר?
"לסוף שנות ה־60. הייתה שם מוזיקה מצוינת. דיוויד בואי, לו ריד והוולווט אנדרגראונד, הדלתות, ג'ימי הנדריקס, קרים של אריק קלפטון. פשוט התנקזה לתקופה ההיא מוזיקה מעולה ופורצת דרך. וכמובן שהיה גם פסטיבל וודסטוק, אבל לשם לא הייתי הולך כי אני לא אוהב שינה בשטח. בגלל זה גם לא נסעתי לחוף צמח בניינטיז".
מתי היית הכי קרוב למוות?
"כשכתבנו את העונה השנייה של 'הפרלמנט', נסענו לעבוד על הכתיבה בצפון. נסענו בשני רכבים. אסף נסע עם אסי, ומאור נסע איתי. התחלתי לפנות ימינה לכביש הראשי ולפתע חצה מולי רכב מסחרי במהירות מטורפת. ממש הרגשתי אותו סנטימטרים ממני. זה היה הכי קרוב לתאונה שחוויתי. אם לא הייתי בולם בשנייה האחרונה יש סיכוי לא קטן שזה היה נגמר רע מאוד".
מה הייתה הנשיקה הכי טובה שלך?
"עם לירון בדייט הראשון שלנו. חיכיתי לנשיקה הזו מהרגע שהכרנו לפני כ־15 שנה. היא התחילה לעבוד בחנות צילום של חבר שלי בקניון בפתח־תקווה. מהרגע שנכנסתי וראיתי אותה שם, הפכתי לחובב צילום מושבע והתחלתי להגיע לחנות כמעט כל יום. הבעיה הייתה שהיה לה חבר. לא נשארנו בקשר ואחרי כמה שנים יצרתי איתה קשר באדיבות הפייסבוק וקבענו לדייט. יצאנו לבר בתל־אביב, ומאותו ערב לא נפרדנו".
מי היה משחק בתפקיד ערן זרחוביץ' בסרט על חייך?
"עוז זהבי. מודעות עצמית זה לחלשים".
מתי היית הכי מאושר?
"סליחה אם אני דביק, אבל עכשיו אני נמצא בתקופה הכי טובה שהייתה לי אי פעם. אני מרגיש בטוח ושקט יותר מתמיד, ואין לי ספק שזה קשור ללירון ולביטחון שהיא משרה עליי. כשמוסיפים לזה את נעם ואילי, הילדים שלנו, אז אני בכלל מאושר מתמיד. רק שימשיך ככה ואפילו אשמח אם יתווספו אלינו עוד ילדים, כי שני ילדים בהפרש של שנה זה קל מדי".
באיזו מילה אתה משתמש יותר מדי?
"'אני חושב ש...' זו אמנם לא מילה אחת אבל שמתי לב שאני אומר את זה הרבה".
מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?
"די בתחילת הדרך כתבתי לתוכנית שהייתה תחרות של סטנדאפיסטים. אני זוכר שבוקר אחד באתי לצאת מהבית, עמדתי ליד הדלת, הסתכלתי על העציץ וקינאתי בו שהוא נשאר בבית ואני צריך ללכת לעבודה הזאת".
מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"שם של תרופה למערכון שאסי, טייכר ואני כותבים לשאולי העונה ב'ארץ נהדרת'. אני לא רוצה להגיד איזו תרופה חיפשנו כדי לא לעשות ספוילר".
איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"'אטלנטה'. פשוט סדרה קולית ומעולה'".
מה הגילטי פלז'ר שלך?
"גרעינים שחורים. הרבה פעמים בכתיבה הגרעינים מחליפים אצלי את הסיגריות. בסוף יום עבודה החדר נראה כמו היציע בבלומפילד".
מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?
"לא עבדתי עם גלידות. עבדתי עם גרעינים שחורים. ואני מניח ש־500 גרם".
מה האלבום הראשון שקנית?
"סיימון וגרפונקל בסנטרל פארק. אני אפילו לא יודע למה. הייתי שמח אם זה היה משהו מגניב יותר. אבל לא. זה היה דיסק של סיימון וגרפונקל".
ספר לנו סוד בבקשה.
"אני נוחר באופן לא פרופרציונלי לגיל ולמשקל שלי".
מי האיש או המושג שמייצג את שנת 2017?
"STORY. עדיין לא הצלחתי להבין מה אמורים לעשות עם זה. ולמה?"
מה הרגע הכי מביך שלך?
"ישבתי בארוחה משפחתית ולפתע קיבלנו הודעה בקבוצה של הגן, שאחת הסייעות עוזבת. מיד כל הקבוצה התחילה לשלוח לסייעת הודעות בסגנון 'הילד מאוד אהב אותך', 'תחסרי לנו' וכו'. לעומת זאת, אני התחלתי ללכלך עליה עם היושבים בשולחן. אחרי כמה דקות לירון שאלה אותי, 'מה שלחת בקבוצה של הגן?' הסתכלתי על הטלפון וראיתי ששלחתי בקבוצה קובץ סאונד של דקה! הטלפון היה לי בכיס ופשוט נלחצה הקלטה בטעות. דקה עם מיטב הטינופים הגיעה לכל ההורים, צוות הגן,וכמובן לסייעת. גאווה גדולה".
האם חווית פעם חוויה על־טבעית?
"פעם, אחרי ריצה ממש מעייפת, בפארק, נשכבתי על הדשא בלי אוויר ועם סחרחורת קלה. ואז הרמתי את הראש וראיתי אדם חרדי שנראה בדיוק כמוני רוכב על אופניים".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"אני זוכר את עצמי בסביבות גיל ארבע־חמש בבית בפתח־תקווה, יושב בסלון עם ההורים והאחים וכולם רואים את ארצ'י בנקר בטלוויזיה. כל פעם שראיתי את כולם צוחקים צחקתי גם אני, כדי להראות שגם אני מבין את הבדיחות".
מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?
"זו לא הייתה בדיחה אלא דמות. הפעם הראשונה שחיקיתי את רזי ברקאי ב'ארץ נהדרת'. הקהל באולפן הגיב בדממה מוחלטת".
מה הדבר שאתה הכי שונא בעצמך?
"שאין לי דחיית סיפוקים. בעיקר באוכל. אין דבר שאני רואה ואומר לעצמי, 'עדיף שלא תאכל את זה'".
באיזה ריאליטי היית מסכים להשתתף?
"'מאסטר שף'. אבל בתור שופט. פשוט לשבת שם ולטעום. זה יכול להיות תפור עליי. אם מישהו בקשת רוצה לפרגן לי, אני אשמח".
מתי הרגשת אבוד לאחרונה?
"במחלקת יולדות, מיד אחרי שנעם נולד. הסתובבתי שם אבוד. הרגשתי כמו בלילה הראשון בטירונות כשאין לך מושג מה הולך לקרות ולאן ללכת".
מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?
"כשהתחלתי לכתוב ל'חטא ועונשו' וטל פרידמן נכנס לחדר בפעם הראשונה. ראיתי את 'עלילות משה בעיר הגדולה' כמה פעמים ומאוד אהבתי את 'חלומות בהקיציס'. אני זוכר שממש התרגשתי והייתי מאושר שאני הולך לכתוב בשבילו".
איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?
"אף שיר. עד שהגעתי לשם, אני רוצה שייתנו קצת שקט".
