שיר ביום

אֶפְּשְׁטֵין, הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לַמָּתֶמָטִיקָה,

אָהַב לְהוֹצִיא אוֹתִי לַלּוּחַ.

אָמַר שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מַתְאִים רַק לְכוֹבַע.

אָמַר שֶׁצִּפּוֹר עִם שֵׂכֶל כְּמוֹ שֶׁלִּי

הָיְתָה עָפָה אָחוֹרָה.

שָׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת אֲוָזִים.

עַכְשָׁו, בְּמֶרְחַק שָׁנִים מִן הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה,

כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת תַּחַת הַדֶּקֶל

עִם שְׁלֹשֶׁת הָאֲוָזִים הַיָּפִים שֶׁלִּי,

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוּלַי הִרְחִיק אָז לִרְאוֹת,

הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לַמָּתֶמָטִיקָה,

וְהַצֶּדֶק הָיָה עִמּוֹ,

כִּי אֵין מָה שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי יוֹתֵר

מֵאֲשֶׁר לִרְאוֹת אוֹתָם כָּעֵת

עָטִים עַל הַלֶּחֶם הַמְּפֹרָר,

מְכַשְׁכְּשִׁים בִּזְנָבָם הַשָּׂמֵחַ,

קוֹפְאִים רֶגַע דֹּם

מִתַּחַת לִרְסִיסֵי הַמַּיִם

שֶׁאֲנִי מַתִּיזָה עֲלֵיהֶם

מִן הַצִּנּוֹר,

זוֹקְפִים אֶת רֹאשָׁם וְגוּפָם

נִמְתַּח אָז כְּזוֹכֵר

אֲגַמִּים רְחוֹקִים.

מֵאָז מֵת כְּבָר הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לְמָתֶמָטִיקָה

וּמֵתוּ גַּם בְּעָיוֹתָיו שֶׁאַף פַּעַם לֹא עָלָה בְּיָדִי

לִפְתֹּר.

אֲנִי אוֹהֶבֶת כּוֹבָעִים,

וְתָמִיד בָּעֶרֶב

כְּשֶׁהַצִּפֳּרִים חוֹזְרוֹת אֶל תּוֹךְ הָעֵץ,

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת זֹאת שֶׁעָפָה אָחוֹרָה.