האמת המרה
השרים ליצמן ובנט הצטלמו ביחד והוציאו הנחיות מהפכניות האוסרות על מכירת מזונות משמינים ולא בריאים בבתי הספר. אבל מבדיקה שערכנו ברחבי הארץ עולה ששום דבר לא השתנה: הקיוסקים ממשיכים למכור בורקס וקולה ללא הגבלה. דווקא קפיטריה שכן עברה לתזונה בריאה תיסגר בקרוב בגלל הפסדים. במשרד הבריאות אומרים: "משרד החינוך אחראי לאכיפה". משרד החינוך: "זה תהליך ארוך טווח ולא תהליך שנועד להטיל קנסות"
אבל האם משרדי החינוך והבריאות באמת לקחו אחריות והוציאו את המאכלים הלא בריאים והממכרים ממוסדות הלימוד? התשובה שלילית לחלוטין. במהלך עבודת התחקיר ביקרנו בתיכונים בכל רחבי הארץ, ביניהם, בפתח־תקווה, בראשון־לציון, בפרדס חנה, בחוף הכרמל, ברמת־גן ובבית חשמונאי. גם הממצאים, כמו המבורגרים וצ'יפס, עלולים לגרום להתקף לב לשרים האכפתיים. קיוסקים, קפיטריות ומכונות אוטומטיות לממכר שתייה וחטיפים פועלים כבעבר. והדובדבן שבקצפת: לא רק שהמזונות האסורים מוצעים למכירה בכל אחד מבתי הספר שבהם ביקרנו, דווקא המוצרים שהיו אמורים להוות אלטרנטיבה בריאה ונכללים ברשימת המזונות המותרים למכירה — נפקדים.
סלט? הצחקתם אותנו
בבית הספר בו ביקרנו בראשון־לציון יש רק מכונות שתייה וחטיפים. "אני מתה מרעב, מה אני אוכל", שמענו תלמידת כיתה י' שיצאה מהפסקה מתלוננת באוזני חברתה. גם בבית הספר בפתח־תקווה מצאנו רק מכונות שתייה וממתקים, כך שגם אם יש תיכוניסטים שהחליטו לעשות את הצעד ולעבור לסלט או לכריך בריא, הם יצטרכו לדאוג לעצמם בבית או להמתין עד לסיום יום הלימודים.
בבית הספר התיכון בפרדס חנה מצאנו קרואסונים, עוגיות שוקולד צ'יפס והרבה ממתקים עתירי סוכר, מוצרים שלא בדיוק עומדים בהוראות משרד החינוך. גם בבית הספר שנמצא בחוף הכרמל מצאנו פיצות, בורקסים, עוגיות ומשקאות ממותקים. גם בבית חשמונאי קיוסק בית הספר עשיר בחטיפים ובממתקים.
ברמת־גן המצב קצת אחר. הקיוסקים ברחבי בתי הספר בעיר פועלים באמצעות מכרז שמפרסמת העירייה, וייאמר לזכותה שהחל מהשנה הקיוסקים נדרשו לעמוד בסטנדרטים בריאים כדי לקבל רישיון, אולם זה לאו דווקא מייצר שינוי לטובה. חלק מבעלי הקיוסקים החליטו לא לגשת למכרז, ובבית ספר שאליו נכנסנו גילינו אך ורק מכונות לממכר שתייה וחטיפים, שאמנם הציעו חטיפי אנרגיה בעלי תדמית בריאה יותר משוקולד, אך גם הם אסורים בגלל כמויות הסוכר הגדולות שהם מכילים.
בקפיטריה שמקפידה על אוכל בריא המצב אפילו גרוע יותר. "אני אגיד לך את האמת, אנחנו סוגרים בסוף החודש כי אי אפשר לחיות מזה. אני בדיוק יושב עכשיו עם כלכלן על הסגירה", אומר בעל הקפיטריה בתיכון בליך בעיר. "השקענו כספים רבים והכנסנו המון ציוד חדש, כמו מכונה של ברד טבעי, הכנסנו את חזה העוף והצ'יפס לתנור, הבאנו בייגלה עשוי מקמח מלא, ושום דבר לא נמכר. הילדים לא קונים".
אז מה, הם לא אוכלים בבית הספר?
"יש לנו שכן בצד השני של בית הספר מחוץ לגדר, צמוד לבית הספר. הילדים הולכים מעבר לגדר וקונים שם הכל. בשעה 12 וחצי השערים נפתחים והילדים הבוגרים יכולים לצאת החוצה, אז הם יכולים לצאת לפיצה. ילד אוהב קולה, אוהב קפה. אפילו שוקו אני לא יכול למכור. ילדים רוצים לפני המבחן לאכול חתיכת שוקולד ואין לי דרך למכור להם".
אולי זה רק בליך ובמקומות אחרים זה עובד יותר טוב?
"ממה שאני שומע בתחום הרבה סגרו את הקיוסקים הבריאים השנה כי אי אפשר למכור רק מים וחלב. זה גיל שהילדים רוצים לאכול דברים אחרים. כל הילדים מצוידים בטלפונים חכמים, הם יכולים להזמין מבחוץ, מגיעים עד לשער ומקבלים מה שהם רוצים. כל מה שקנינו והשקענו ירד לפח, זרקנו והשמדנו המון סחורה. אנחנו בסוף החודש כבר לא שם".
"אנחנו במצב קטסטרופלי"
"אקדם בכל כוחי את מסקנות הוועדה לאסדרה של המזון", הבטיח שר הבריאות ליצמן לפני שלושה חודשים בתגובה לתוצאות המדאיגות שעלו מסקר הבריאות והתזונה הלאומי שערך משרדו. "שמירה על תזונה נכונה בקרב הילדים מהווה משימה לאומית חשובה. אלה שנים שבהן נקבעים הרגלי הבריאות של הדור הבא, וזו אחריות גדולה עלינו כהורים וכחברה. אני מאמין שבחינוך ובמניעה נוכל להפחית את התחלואה במדינה". אלא שבינתיים לא ניכר שינוי משמעותי בשגרת האכילה של הילדים בשעות בית הספר, הן מבחינת המוטיבציה שלהם והן מבחינת האפשרויות שמוצעות להם.
"אנחנו במצב קטסטרופלי מבחינת עודף משקל ביחס לעולם המערבי ומככבים בצד הלא טוב של המטבע", אומרת סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון. "סיכוייו של נער שמן להתבגר לגוף שמן הם גבוהים מאוד, ומשם יש רק הידרדרות".
חוזר המנכ"ל התייחס לרשימה ארוכה של מזונות מותרים, מפירות וירקות, עבור בבשר ודג מאודים או מבושלים וכלה ביוגורטים ובלחמים מקמח מלא. בין המזונות האסורים במכירה ניתן למנות בורקסים, שקיות צ'יפס, נקניקיות ושניצלים, וכמובן סוכריות ומשקאות ממותקים (הרשימות המלאות במסגרת).
"זו חייבת להיות עבודה של כולם, כי זו דאגה של כולם," אומרת פרישמן. "לא יכול להיות שביסודי הרבה בתי ספר לא מאפשרים אוכל לא בריא ואז בתיכון הכל משוחרר. המסר צריך להיות לאורך כל הדרך, ממשרד הבריאות דרך משרד החינוך וגם בתקשורת. בעולם יש המון תוכניות שמעודדות בריאות ותזונה נכונה. בעבר במרפאות ילדים הסוכרת הנפוצה הייתה סוכרת גנטית. היום במרפאות האלה רואים אצל כל הילדים סוכרת מבוגרים שנובעת מהשמנה. זה הופך לתרבות, כל הילדים מביאים כסף במקום להביא אוכל מהבית".
אבל הילדים לא רוצים לאכול את האוכל הבריא.
"ילדים לא רוצים להיות בעלי עודף משקל. אני חושבת שבסופו של דבר, אם זה למענם וכדי לעזור להם להצליח ולהרגיש יותר טוב עם הגוף שלהם, אז חשוב שזה יקרה. זה לא צחוק, מדובר בבריאות שלהם".
איך אפשר לגרום להם לבחור באפשרויות הבריאות?
"זה לא צריך להיות קיצוני, אבל להוציא מהתפריט בורקסים לא אומר להוציא מהתפריט את הכל. אין שם רק חסה ונבטים אלא יש גם כריכים בריאים וטעימים. בדרך כלל מדובר בממתקים או במאכלים שמושכים את עינו של הילד, אם זה בצבע או בגודל, ואלה מקשים מאוד על הילד לא לרכוש את המוצר".
תגובת משרד החינוך: "החל מפתיחת שנת הלימודים מוטמע חוזר מנכ"ל בנושא תזונה בריאה, והוא נועד להבטיח לתלמידים תזונה מאוזנת ומגוונת. יודגש שזהו תהליך חינוכי ארוך טווח, תהליך ערכי שנועד להקנות הרגלי תזונה בריאים, והוא אינו תהליך לעומתי שנועד להטיל קנסות. יודגש שהתקנות לחוק טרם אושרו בוועדת החינוך של הכנסת, והמשרד ערוך לאכוף אותן לכשיאושרו. המשרד ממשיך ומשקיע בחינוך התלמידים למודעות בריאותית ולתזונה בריאה".
משרד הבריאות בתגובה: "מדובר בחוק של משרד החינוך והוא חל על מוסדות חינוך בלבד, ולכן מי שאחראי על אכיפה הוא משרד החינוך ולא אנחנו".
לפנייה לכתב/ת 
