"היי, אני בכיתה ח' ויש לי חרדה חברתית קשה"

מה את עושה כשבגיל 14 את פוחדת לצאת עם חברים, להזמין ידידה הביתה ואפילו להזמין פיצה?

תמיד הייתי ילדה ביישנית, אבל כשהגעתי לכיתה ח' הבנתי שהבעיה שלי גדולה יותר משנדמה לי. הבנתי שאני סובלת מחרדה חברתית. דברים קטנים שאנשים אחרים אפילו לא שמים לב אליהם, היו גורמים לי להתקפי חרדה משתקים. פחדתי לצאת עם חברים – אפילו כאלה שאני מכירה. פחדתי לפנות לחברים בכיתה כדי לבקש לשאול משהו, להזמין ידידה הביתה, פחדתי אפילו להתקשר להזמין פיצה. החרדה השתלטה לי על החיים. תנו לי לתאר לכם התקף חרדה, למקרה שלא יצא לכם לחוות אחד. הסימפטומים משתנים מאדם לאדם, אצלי הלב התחיל לדפוק, הראייה השתבשה, הראש הסתובב. החלק הכי קשה היה שלא הצלחתי להתרכז בשום דבר חוץ מהפחד המשתק שבסיטואציה החברתית. "מה אם החבר שאני רוצה להזמין הביתה יגיד לי לא? מה אם הוא יגיד כן, אבל רק מתוך רחמים כלפי? מה יחשבו עלי? מה אם יצחקו עלי?" זה כל מה שעבר לי בראש.

שמחתי שאפשרו לי לשבת בצד. למעשה, זו המדיניות ברקפת. תמיד מותר לשבת בצד אם משהו מציף מדי, תמיד מותר לא להשתתף בפעילות אם היא קצת יותר מדי בשבילך.

ההתחלה לא הייתה לי קלה, אבל עם הזמן הרגשתי שאני הולכת ומתערה בקבוצה, וככל שהתעריתי בה יותר, כך החרדה שלי הלכה ונחלשה. אני חושבת שהפעם הראשונה בה הבנתי שאני חלק מהקבוצה הייתה כשהעזתי לצאת עם החברים לשתות קפה אחרי הפעילות. לא העזתי. רציתי.

 היום אני בת 19, עושה שירות לאומי ומתכננת ללמוד בעתיד חינוך וסוציולוגיה. בזמני הפנוי אני גם מדריכת קבוצה ברקפת.

גל פרידמן האוזר היא בוגרת תנועת הנוער רקפת ומנחה בקבוצה החברתית של רקפת בהרצליה

תנועת רקפת rakefet-group.org.il