אם בפעם האחרונה שבדקתם היה כתוב בדרכון שלכם שאתם ישראלים ויהודים, אתם מוזמנים להתארח חינם בהולנד, ניו־זילנד, אנגליה, איי פיג'י ואפילו הוואי, אצל אלפי משפחות שפותחות את בתיהן וליבן למטיילים ישראלים, בין שהם בטיול הגדול שלאחר הצבא ובין שהם משפחה המבקשת להוזיל את הטיול. אמנם טיסות הלואו־קוסט הוזילו את הנסיעות לחו"ל, וגם אתרים כמו airbnb תרמו את שלהם, אבל טיול בחו"ל עדיין יכול להיות עניין יקר מאוד לרבים, בעיקר אם הם צעירים ותפרנים. אירוח חינם בבתים של משפחות אוהבות ישראל יכול להיות דרך טובה להוזיל עוד — וגם להוסיף לטיול חוויה שלא הייתם זוכים לה בדרך הרגילה.

מתברר שיש בחו"ל לא מעט אנשים שלא רואים בנו את הישראלי המכוער, הקולני והמנצל, אלא דווקא רוצים להכיר אותנו מקרוב ולעשות לנו טוב. מדובר בדרך כלל באנשים בעלי זיקה עמוקה לישראל — חלקם ישראלים שכמהים לניחוחות מהבית, חלקם יהודים המבקשים להתחבר לשורשים, וחלק נכבד מאוד הם נוצרים אוהבי ישראל שמאמינים שאנחנו העם הנבחר וזו דרכם להעניק לנו אהבה.

ונמצא מי שמחבר בין הפרה והעגל: שני אתרי אינטרנט חינמיים, "חיבורים" ו־ Hosting Israeli Travelers) HIT), מקשרים בין מטיילים ישראלים לבין מארחים מכל העולם שרוצים לארח אותם. HIT הוא הנפוץ מבין השניים. כל מה שהמארחים מבקשים בתמורה הוא שתשבו איתם קצת בסלון ותספרו להם על ישראל — על ההיסטוריה, התרבות, המציאות הישראלית, סיפורי מורשת, אתרים, הווי הארץ. לפעמים גם כמה דולרים בודדים לכיסוי הוצאות בסיסיות.

"בישלתי להם ארוחה"

"חשוב להם להתחבר". יותם עם הזוג וויליאמס בפיג'י

ברוס וג'יליאן וויליאמס, זוג בשנות ה־70 לחייהם מניו־זילנד, מארחים ישראלים כבר משנת 1982, כשעוד לא שמעו על האינטרנט. היום שניהם גימלאים וממשיכים להציע למטיילים ישראלים — דרך שני האתרים — להתארח בשני הבתים שבבעלותם, בפיג'י ובניו־זילנד. ברוס היה טייס בחיל האוויר, וכילד קיבל חינוך אנטישמי דווקא. "אבא שלי היה גזען", הוא מעיד, "אבל האהבה שלי לאלוהים ולישראל גדולה יותר מאהבתי לאבי. אנחנו מארחים ישראלים ופוגשים אנשים מיוחדים, אוהבי אדם וטבע, ישירים ודוברי אמת, עם הרבה ערכים".

השבוע התארח אצל משפחת ווילימאס יותם מרטין, שמטייל כבר חצי שנה בעולם והגיע אליהם דרך אתר "מחוברים". "התארחתי במשך הטיול אצל הרבה משפחות, וזו חוויה", הוא מספר. "מכינים לנו ארוחות, מטיילים איתנו. מדובר במפגש אמיתי. הם רוצים לשמוע עלינו הכל, וחשוב להם להתחבר באמת, שנשוחח איתם ונשתף, ולא סתם נחפש לינה זולה".

גם דניאל טאמאלה, נוצרייה מהוואי, מציעה אירוח לישראלים באתר HIT. בעלה, דוד, ביקר בקיבוץ לפני כמה שנים, ומאז הם מארחים ישראלים בביתם שבאי Oahu, שבו הם גרים עם שמונת ילדיהם. "בשבילנו זו זכות גדולה", היא אומרת. "אנחנו אוהבים את ישראל ומאמינים שזו הדרך שלנו להעניק לעם היהודי. יש כרגע בקהילה שלנו כמה משפחות שמארחות מטיילים ישראלים וגם צעירים ישראלים שבאים לעבוד פה בקניונים בחגים. אני הוואית מלידה, ואני רוצה להגיד לישראלים באשר הם, שאני מזמינה אותם להתארח אצלנו, לישון, לאכול איתנו ולחלוק את התרבות שלנו, גם אם מדובר בתקופה של חצי שנה, והכל בחינם".

יוני יצחק, בן 24 מפתח־תקווה, חזר לפני כשבועיים ממסע של כחצי שנה בפיליפינים, וייטנאם וניו־זילנד, שם התארח אצל כמה משפחות. "חסכתי המון כסף", הוא מספר, "במשך כמה חודשים ישנתי כל פעם אצל משפחה אחרת, ועברתי ביניהן בהתראה של יומיים־שלושה. יש משפחות שיש להן צימרים מפנקים שהם מאוד מבוקשים בקרב הישראלים. בעיניי זה נחמד יותר ממלון, ואתה בעצם גם משמש כשגריר של ישראל".

"הרגשתי בבית". יוני עם האחים למשפחת ריד

באופן טבעי, תוצר לוואי חיובי ברשתות אירוח מסוג זה הוא הקשר האמיץ שנרקם בין המשפחות למטיילים. ברוב המקרים נמשך הקשר בסקייפ ובמייל, ולפעמים מגיע גם לביקור גומלין בישראל. בביקורו בניו־זילנד התארח יוני יצחק בבית משפחת ריד בעיר אוקלנד, ולדבריו הרגיש "כמו בבית". בתוך כמה ימים נוצר קשר הדוק שנמשך גם אחרי חזרתו הביתה. המשפחה שאצלה התארח מונה 11 נפשות, ומארחת ישראלים כבר ארבע שנים. הבן סטיבן מנהל את תיאום ההזמנות דרך האתר, שבקיץ מגיעות גם לכמה מטיילים ביום.

יצחק מספר על אנשים חמים ומסבירי פנים, שמציעים חדר אירוח נקי ומושלם, וחוויית טיול מיוחדת שמלווה בזווית של היכרות וקשר עם המקומיים. "הם רוצים לשמוע על הצבא, איך זה להיות לוחם, מה עושות הבנות. דיברתי עם סטיבן המון על מנהיגות ועל בית הספר, והרגשתי כל כך בן־בית, שאחרי יום כבר בישלתי להם ארוחה ישראלית". סטיבן מספר לנו מצידו, שהבישול של אמו השתפר פלאים לאחר שלמדה את רזי הקולינריה הישראלית, ואפילו הקפה השחור של עלית מככב אצלם במטבח.

"יש לנו חדר יפה לאירוח, אבל אפשר לישון גם על מזרנים בסלון", הוא אומר. "הישראלים עוזרים בבית ולימדו אותי המון. ככל שאנחנו מכירים יותר ישראלים, אנחנו אוהבים יותר את מדינת ישראל. אתם אומה מדהימה ואמיצה". הוא ומשפחתו שומרים על קשר עם רוב המטיילים, ושואפים לבקר בישראל.

מיסיונר ישראלי

פיג'י

רשת HIT הוקמה בשנת 2000 על ידי עמרי יעקובוביץ, היום בן 46, רווק, קיבוצניק מרמת השופט, שבמהלך טיול בניו־זילנד הבין את עוצמת האהדה שרוחשות קהילות נוצריות לישראל. בראשיתה התמקדה הרשת בניו־זילנד ואוסטרליה, ולפני כשנתיים התרחבה לשאר העולם. היום היא פועלת כבר בכ־50 מדינות. היא נפוצה מאוד באוסטרליה, ניו־זילנד, פיג'י ואנגליה, והולכת ומתפשטת גם באירלנד, הולנד, דרום־אפריקה ומדינות נוספות, כולל ארה"ב ומדינות באירופה. נכון להיום רשומים באתר 1,800 מארחים. מאז היווסדו השתמשו בו יותר מ־15,000 ישראלים.

לדבריו, האתר אינו בודק את אמינותם של המארחים והמתארחים וסומך על הרצון הטוב ועל ההגינות האנושית הבסיסית. עם זאת, באתר מבקשים מישראלים וגם ממארחים להשאיר חוות דעת וסיכום קצר על הביקור. אם מתקבלות תגובות לא נעימות על מארח או על מטייל, חוסמים אותו. רוב המטיילים ב־HIT נעזרים גם בהמלצות הדדיות המופיעות בקבוצת הפייסבוק של האתר.

"90% מהמטיילים הישראלים נהנים מ־90% מהמארחים ולהפך", אומר יעקובוביץ. "היו סיטואציות בודדות של תלונות, למשל שמארחים דיברו יותר מדי על דת או שמטיילים השאירו למשפחה חשבון טלפון מנופח. אלה היו מקרים זניחים שטופלו כמובן, אבל לרוב כולם נהנים מעסקת החבילה".

האתר מציע כמה מסלולי אירוח:

"בשבילנו זו זכות". משפחת טמאלה מהוואי

• קטגוריה regular hosting) R) — אנשים פרטיים שמארחים באופן קבוע. 

• קטגוריה backup hosting) B) — אנשים פרטיים שמארחים מפעם לפעם, באופן לא קבוע. לעיתים רק למקלחת, מנוחה ורענון.

• קטגוריה commercial discoiunted accomodation) C)— אתרי לינה מסחריים — אכסניות, קמפינג, בתי מלון, מוטלים ועוד — שמציעים הנחות גדולות לחברי מועדון HIT.

האירוח בבתי המקומיים הוא ברובו חינמי, אבל יש מקום למארח לגבות תשלום מאוד סמלי של דולרים בודדים לכיסוי הוצאות מחיה, בעיקר בקרב מארחים הקולטים מטיילים ברוב חודשי השנה. מדובר בסכום של כ־5 דולר, או בתיבת תרומות שבה כל אחד מוזמן להשאיר כפי יכולתו. באוסטרליה ובניו־זילנד בלבד המתכונת שונה: המטיילים נדרשים לרכוש מהאתר מינוי HIT שמחירו 35 דולר לחודש או 80 דולר לשנה. מעדויות של מטיילים, כבר לאחר ימים בודדים של אירוח חינמי ה"השקעה" הופכת למשתלמת. בהגיעם לבית המשפחה, מתבקשים המטיילים להציג דרכון או תעודת זהות, כדי לוודא שהם ישראלים.

הוואי

"אני מיסיונר למען עם ישראל", אומר יעקובוביץ. "אני נותן הזדמנות לכל אוהבי ישראל בעולם לברך את העם היהודי בדרך הכי פרקטית שיש, וזה לפתוח להם את הבית ואת הלב. כל אחד יכול להיות מארח ב־HIT — גוי, יהודי, ישראלי לשעבר, נוצרים משיחיים וכל מי שיש בליבו אהבת ישראל אמיתית".

הייתי שם | אסנת פרץ

ניסיון החזרה בתשובה ושיחה לתוך הלילה עם רוקסטאר מקומי | HIT, לטוב ולרע

"שמנו לך מגבת, נעלי בית וספר ליד המיטה", אמרו לי המארחים, וגרמו לי להתרגש קלות. המגבת הייתה רכה, נעלי הבית היו מחממות, והספר היה הברית הישנה. זה אמור היה להיות אות משמיים (הבנתם מה עשיתי כאן?), אבל לא קלטתי את זה בזמן, ויצאתי מהמקלחת היישר לחפירה עמוקה בענייני אלוהות, נצרות ויהדות שנמשכה עד שעות הלילה המאוחרות (בניו־זילנד זה בערך עשר בערב, אגב).

באותו טיול באוסטרליה וניו־זילנד ישנתי בעיקר ברכב ואת המקלחות עשיתי אחת ליומיים בערך תוך כדי התגנבות אלגנטית לאכסניות, אז חשבתי לעצמי ששווה להוציא 5 דולרים בשביל הזכות ליקיצה טבעית ולא כזו שנובעת מהשמש הקודחת שמכה בגג הפח של הסטיישן. טעיתי. למזלי, המצב הכלכלי ופקידת הקבלה באכסניה שעלתה על זה שאני שודדת מקלחות גרמו לי לנסות שוב, וזו הייתה חתיכת חוויה מתקנת.

את הביקור השני שלי אצל משפחת HIT התחלתי בחשש, תוך ניסיון לאיתור מאפיינים דתיים על קירות הבית או בספרייה שבסלון ותכנון דרכי מנוסה אם אכן אמצא כאלה. במקום זה מצאתי ים תקליטים תלויים על הקירות, בהם גם אחד ממוסגר שמעליו היה כתוב שהוא תקליט זהב. מסתבר שאב המשפחה היה חתיכת רוקסטאר מקומי בצעירותו. ישבתי איתו ועם ילדיו לשיחה מטורפת לחלוטין עד אור הבוקר על הופעות, סמים ורוקנרול, כשדיבור הדת היחיד היה דווקא מצידי, כשהתרסתי בו "תישבע באלוהים שנתת כִיף לאוזי אוסבורן".