הפצע נפתח אחרי 20 שנה
הפיגוע הזה זיעזע את המדינה והביא לביקור ניחומים היסטורי של חוסיין מלך ירדן בישראל • אחמד דקאמסה שרצח שבע נערות ישראליות באי השלום בנהריים שוחרר בתום עשרים שנות מאסר בכלא הירדני והצהיר: "ישראל היא פסולת אנושית" • חזי כהן, שבתו נירית ז"ל נרצחה בפיגוע: "ממשלת ישראל הייתה צריכה למנוע את השחרור הזה"
זה קרה לפני 20 שנה בדיוק. ה־13 במארס 1997. טיול בגבול ישראל־ירדן, של תלמידות כיתות ז' ו־ח' מבית־הספר הדתי אמי"ת מבית־שמש, הפך לטבח מחריד. אחמד דקאמסה, חייל ירדני שהיה במגדל התצפית במקום, ירה לעבר הבנות, רצח שבע מהן ופצע שש נוספות. בית־דין צבאי ירדני גזר עליו מאסר עולם – 20 שנות מאסר על פי החוק הירדני – ושלשום בלילה שוחרר דקאמסה מכלאו, מה שגרם לכאב עצום אצל משפחות הנרצחות.
הרוצח מנהריים
דקאמסה (46) אמור היה להשתחרר היום מכלאו, אך לאחר שירדן עדכנה מראש את ישראל לגבי מועד שחרורו, ביקשה ישראל משלטונות ירדן שהשחרור לא ילווה בחגיגות המוניות והמליצה לגורמי הבטחון בעמאן לשחררו במפתיע בשעת לילה מאוחרת, ולא במועד שנקבע מראש. וכך, בעוד מאות מתושבי כפר איבדר שבמחוז אירביד – שבו מתגוררת חמולת דקאמסה – עסקו בהכנות לקראת מסע מכוניות שעליהן תתנוסס תמונתו של דקאמסה עם הכותרת "הגיבור־הסמל", הגיע אליהם במפתיע דקאמסה שלשום באישון ליל. כוחות משטרה הקיפו את בית המשפחה, ומנעו מהתקשורת לצלם את קבלת הפנים. רק אתמול בצהריים הצליח ערוץ אל־ג'זירה לראיין את הרוצח המשוחרר, שנראה שלא שינה מאום מגישתו לאורך 20 שנות המאסר. "אל תאמינו לשקר של הנורמליזציה בין ירדן לבין הישות הציונית", אמר. "אל תאמינו גם לשקר של שתי מדינות, לפלסטינים ולציונים. מדינת פלסטין תוקם על כל השטח, מנהר הירדן ועד הים התיכון. אין דבר כזה 'מדינת ישראל' ולא יהיה. ישראל היא פסולת אנושית שנכפתה עלינו ולמרבה הצער יש ערבים ומוסלמים שמתכופפים ונכנעים לישראל. אני לא פוחד מהאיומים של ישראל לחסל אותי" – אמר בתגובה לאזהרות שקיבל מחברי פרלמנט ירדניים לפיהם ישראל לא תעבור בשתיקה על שחרורו, והוא נמצא על כוונת המוסד.
שחרורו של דקאמסה הפך אתמול לנושא המדובר ביותר באתרי התקשורת החברתית בירדן, שבהם כונה "גיבור" ו"סמל לאומי".
בישראל התקבלו הדיווחים על שחרורו בכאב נורא אצל משפחות הנרצחות בפיגוע. "הבנות לא יחזרו והוא חוזר הביתה כאילו לא קרה כלום", אמר אתמול חזי כהן, אביה של נירית ז"ל. "זה עושה לנו רע וחלחלה בכל הגוף. זה מחזיר אותי 20 שנה אחורה, לאותו יום ארור. מצד אחד זה העונש שגזר עליו בית־המשפט בירדן, והוא משתחרר לאחר שסיים את ריצוי עונשו. מצד שני, אם בזמנו הוא היה מקבל 20 שנה על כל ילדה שהוא רצח - אז הוא היה נרקב בכלא עד סוף ימיו. הוא היה צריך להרגיש את הכאב שגרם לנו בכל רגע בחייו. 20 שנים לא משכיחות את הכאב. כל פעם שמתעורר משהו חדש שקשור לפרשה זה פותח אצלי את כל הפצעים מחדש, עייפתי מזה. ראיתי קצת את החגיגות שעשו לו וישר כיביתי, אני לא רוצה להסתכל על זה. אני מבקש להעביר מסר לראש הממשלה ולשר הביטחון: היה עליכם לפעול מול ירדן ולמנוע את השחרור הזה בכל מחיר".
אורית כהן, שאחותה קרן ז"ל נרצחה אף היא בטבח, אמרה אתמול בכאב: "הרצח אירע אז סמוך לחג פורים, ועכשיו אחרי 20 שנה משחררים אותו בדיוק בפורים, בדיוק כשאנחנו קוראים את המגילה ומצווים לשמוח. על מה חג הפורים? על זה שרצו להשמיד אותנו, והנה מי שניסה והצליח משוחרר דווקא עכשיו".
אמן, רוחמה כהן, הוסיפה: "כשאני רואה את התמונות שמגיעות מירדן עם צהלות השמחה זה מכאיב לי. ראיתי שחילקו סוכריות ועודדו אותו ואיך שהוא לא מביע חרטה. רואים את השנאה שלו ושלהם. אני בטוחה שהוא מסוגל לחזור ולנסות לעשות פיגוע נוסף. זה לא יאחר לבוא".
ישראל פתיחי, אביה של סיון ז"ל, לא הופתע מקבלת הפנים שנערכה לרוצח. "אני טוען כל הזמן שהשלום עם ירדן הוא בינינו לבין בית המלוכה", אמר אתמול. "לא עם העם הירדני ולא עם הפרלמנט שלו".
