ולנסיה נחשבת לקבוצה עמוקה יותר מאשר גראן קנאריה, שאותה עברה ירושלים ברבע הגמר. העובדה שהסגל משחק הרבה שנים יחד הפכה אותה לקבוצה שמבצעת דברים על הצד הטוב ביותר, בהתקפה ובהגנה. לא סתם היא מדורגת במקום הראשון אצל סוכנויות ההימורים לזכייה במפעל עם יחס של 1.95 (ירושלים אחרונה עם 8.75).

סגנון המשחק שלה: לרוץ, אבל לא בכל מחיר. היא נהנית משחקנים חכמים בעמדה 4, שרצים נהדר את המגרש – בין אם זה לוק סיקמה (27, 2.03 מ'), חואן סאסטרה (25, 2.01 מ'), או וויל תומאס (30, 2.03 מ'). האתלטיות והפיזיות של הגבוהים עוזרות לקבוצה לקחת 10.8 ריבאונדים בהתקפה (ראשונה ביורוקאפ), ונגד ירושלים זה קריטי, מאחר שריבאונד ההגנה הוא נקודת התורפה בקבוצתו של סימונה פיאניג'אני.

ולנסיה, המדורגת שלישית בליגה הספרדית (מאזן 6:16), נחשבת לסופר־קשוחה. היא מחזיקה במאזן הכי טוב ביורוקאפ העונה (2:15, כולל הפסד ביתי לירושלים וניצחון בפיס ארנה בסיבוב הראשון), מגבילה את יריבותיה ל־73.7 נקודות בלבד (מקום שני במפעל) ול־44.5 אחוז מהשדה, ובכלל – מדורגת בצמרת בקטגוריות חשובות רבות (ראו טבלה).

בירושלים סימנו את המץ'־אפ של אמארה סטודמאייר מול בויאן דובלייביץ' (25, 2.05 מ') ככזה שיכריע את הסדרה. מבחינת רמת משחק, הסנטר המונטנגרי שייך לרמות הגבוהות של היורוליג. על כך תעיד העונה היחידה בקריירה בה שיחק במפעל וקלע 15.5 נקודות. לדובלייביץ' שני נשקים – משחק גב משובח וקליעה טובה מחוץ לקשת. שומר גדול הוא לא. אם סטודמאייר, הנחשב למגן איכותי, יצליח לעצור אותו, מצבה של ירושלים יהיה טוב. אם לא, רוב הסיכויים שוולנסיה תתקדם לגמר.

בניגוד לירושלים, לה יש לא מעט שחקני בידוד (ג'רלס, דייסון, קינזי ואליהו), ולנסיה משחקת כדורסל קבוצתי. השחקן היחיד שלוקח את הכדור אם ההתקפה נתקעת הוא פרננדו סן אמטריו (33, 1.99) שכבר ראה הכל בכדורסל האירופי. מי שזכה באליפות ספרד יחד עם אליהו בוויטוריה (2010), נבחר לחמישיית העונה ביורוליג (2011) והיה חלק מהנבחרת הגדולה שזכתה בשלל מדליות, הוא האיש עליו מרטינס סומך. בניצחון בירושלים בשלב הבתים הראשון הוא היה מצוין עם 12 נקודות ו־8 ריבאונדים.

קינזי (1.98) עשוי לשמור עליו. השניים פחות או יותר באותו גובה, וסן אמטריו, שמצטיין במשחק עם הגב לסל, יתקשה ליצור יתרון על הפורוורד הירושלמי, בניגוד למצב בו דייסון (1.91) ישמור עליו.

למרות שפיאניג'אני טען לאחר ההפסד להפועל ת"א כי קבוצתו לא פחות פצועה מוולנסיה, זה לא מדויק. פדרו מרטינס ייאלץ להסתדר בלי ויאצ'סלב קראבצוב (קרע בכף הרגל), הרכז הפותח אנטואן דיאו (בצקת בכף הרגל), וגיים ויוואס (פציעה בקרסול) בספק. בלי שני האחרונים, מי שצפוי לנהל את המשחק הוא סם ואן רוסום (30, 1.88) שנחשב לרכז סקורר, אבל לא מאריות היבשת.

המץ'־אפ האחרון, ואולי המעניין ביותר, הוא בין פיאניג'אני למרטינס, שני מאמנים שונים מאוד בתפיסת העולם שלהם וגם בהתנהגות. בזמן שהאיטלקי מנסה לשמור על דיפלומטיות, הקטאלוני נחשב לדעתן מאוד, גם מחוץ לפרקט. סדרת ציוצים בטוויטר בנוגע להנהגה המדינית בספרד גרמה לו לאבד את הג'וב בגראן קנאריה לאחר חמש שנים במועדון. מבחינה מקצועית, מרטינס זכה בתואר אחד בלבד (גביע קוראץ' לפני 27 שנה!) ועבד בעיקר בקבוצות מרכז טבלה. האיטלקי, לעומתו, זכה באינספור תארים בקריירה קצרה יותר, ביניהם שש אליפויות וחמישה גביעים עם סיינה, גביע טורקי עם פנרבחצ'ה, פעמיים פיינל־פור יורוליג וגביע ווינר אחד עם הפועל ירושלים. בשורה התחתונה: לוולנסיה יתרון על הפרקט, אצל ירושלים היתרון הוא על הקווים.