ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    סטטיק ועדן בן זקן
    7 לילות • 14.03.2017
    משבר גיל הארבעים
    ארקדי דוכין ודוד ד'אור מאשימים את גלגלצ בדיקטטורה. האמנים הוותיקים כועסים כבר שנים. אבל מבט ברשימת השירים המושמעים של גלגלצ מאז 2016 חושף תמונה מדאיגה גם עבור האמנים שהיו יקירי התחנה במשך שנים. הכיוון החדש בפלייליסט: צעיר ושמח. הנפגעים העיקריים: עידן רייכל, עברי לידר, מוקי ואייל גולן
    יהודה נוריאל, רז שכניק

    ככה נשמעת מהפכה: אליעד, ניב דמירל, אביאור מלסה, קוקי לבנה, איה זהבי פייגלין. אם לא הכרתם את השמות - אתם כנראה קשישים, אולי כבר 30 פלוס, שעתידם מאחוריהם. מבדיקה שקיימנו השבוע בעזרת חברת מדיה פורסט (ר' טבלה) עולה שדמירל־מלסה־לבנה ושות' הם מבצעי השירים הישראליים המושמעים ביותר, משנת 2016 ועד עתה, בתחנת הרדיו גלגלצ. התחנה שהצלחתה המסחררת - גם אם לא התכוונה רק לכך - בוראת קריירות בן לילה, וקובעת את הטעם הלאומי. אגב, השיר המושמע ביותר ב-2017 הוא 'רוקדת' של אניה בוקשטיין ועופר ניסים.

     

    אלא שלכל מהפכה יש מוצאי גיליוטינה. וביום בהיר תוכלו לראות את הלהב נוצץ על צווארם של אמני השדרה המרכזית של הפופ־רוק הישראלי: עידן רייכל, אביב גפן, עברי לידר, מירי מסיקה, אייל גולן או מוקי, כאלה שעדיין ממלאים אולמות ללא קושי. איך שגלגל מסתובב לו. ואלה, מסתבר, שהפכו במשך שנים שם נרדף ל"הצליל הישראלי הנעים של גלגלצ" - מרגישים כי האדמה נשמטת מתחת לרגליהם. "הרשימה הזו היא בגדר חוצפה", אמר אחר הזמרים שביקש להישאר בעילום שם. "זה לא קרה גם בימים הכי חשוכים של אלדד קובלנץ (מנהל התחנה בדימוס). מחקו פה דורות שלמים. גניבת דעת ואחיזת עיניים".

     

    בגלגלצ לא מכחישים את הכוונה - שאין בה דופי לכשעצמה - לעשות "רדיו יותר כיפי, שמדבר לצעירים", כחלק מהחזון המקצועי של מנהל התחנה, נדב רביד, הזוכה לגיבוי של מפקד גל"צ ירון דקל. "לאו דווקא כהנחיה מפורשת, אבל ברור שזה הכיוון", אומרים שם. גם קולגות בתחנות אחרות ואנשים המצויים בהיסטוריה הגלגלצית מאשרים, כי גלגלצ פונה הרבה יותר מבעבר אל הקהל הצעיר, בדגש על שמח. זה, במקום אותה נינוחות סוף שבוע רגוע שהייתה סמלו המסחרי ולעיתים גם הידוע לשמצה ולשעמום, של המקום. והדרך המיידית לכך - הצערת הפלייליסט הקדוש.

     

     

     

    הצעד הזה מתקבל בטונים חריפים מצד הבכירים שבאמנים, המתארים אבולוציה של רבולוציה. "יש פה תחושה של אנטי כלפי דור הביניים של המוזיקה הישראלית", אומר אחד המוזיקאים הידועים בתעשייה. "מזרחים אף פעם לא ממש שמו בגלגלצ. לאט־לאט מחקו את הוותיקים: חווה (אלברשטיין), שלום (חנוך), אריק (איינשטיין ז"ל). אחר כך שמו פס על דור הרוקסן, דנה ברגר, חמי רודנר, ירמי קפלן, מוניקה סקס, ערן צור. על היהודים למשל אין בכלל מה לדבר. בהמשך הגיע התור של דור המסיקות לעלות ולהימחק במהירות, מירי, קרן פלס, איה כורם, אריק ברמן.

     

    מנהל גלגלצ. רביד
    מנהל גלגלצ. רביד

     

    "ועכשיו רוצים למחוק את דור הביניים, המצליח מאוד בשטח. שמות כמו עברי לידר, מוקי, אביב גפן - אפילו יקיר התחנה, עידן רייכל, כבר לא מתקבל בזרועות פתוחות כמו פעם וממש לא על אוטומט. יש תחושה של, 'אנחנו נראה לכם שמה שהיה פעם, הקלות שבה נכנסתם לגלגלצ, לא תחזור יותר. אתם צריכים לחשוש למקומכם כי בני הדור הצעיר כבר כאן'. יש לנו הרגשה שההחלטות מתקבלות על פי רצון להעביר מסר ולא משיקולים מוזיקליים נטו".

     

    דוגמה?

     

    "סטטיק ובן־אל, עם 'זהב', נכנסו לגלגלצ ללא ישיבת פלייליסט. למה? להתחנף לדור הצעיר. אבל לגלגלצ יש מהות מעבר ללהיות תחנה צעירה. היא מתווה את פס הקול הישראלי ולא יכולה לקבל החלטה כזו שרירותית פתאום, להיות צעירה. יש לה אחריות של מונופול והיא נשענת על כספי משלם המסים, ולכן יש לה מחויבות לשקף טעם רחב יותר".

     

    יגידו בגלגלצ: הלו, היום יש יוטיוב.

     

    אימה. דוכין
    אימה. דוכין

     

    "אבל הדור של נורית גלרון, חווה אלברשטיין, גידי גוב ודני סנדרסון לא מתכתב עם יוטיוב, כי לא יהיה להם שיר כמו 'מלכת השושנים'. נדב רביד חייב להבין שאי־אפשר לתת לילדים לנהל אותך ולקבוע את הפסקול שמדינת ישראל תשמע. יופי לפנות לצעירים, אבל אל תשליך את הוותיקים ולא את דור הביניים".

     

    בכיינות של מפונקים, עונים בתגובה, גם מהתחנה. "האנשים האלה חיים בסרט", אומרת דמות ותיקה בגלגלצ. "הם היו רגילים להיות נסיכים, לקבל כרטיס כניסה אוטומטי, והיום לא נאה להם שהסינגל נכנס שבוע או שבועיים מאוחר יותר, בזמן שיש כלפיהם עדיין ריספקט מאוד גדול. רייכל קיבל מהאלבום הקודם ארבעה סינגלים. למה? כי הוא רייכל. וזה לא עבד. לשיר החדש שלו לקח הרבה זמן יחסית להיכנס".

     

    "כל האיי־ליסטים האלה, היו רגילים להכניס בכל אלבום שלושה־ארבעה סינגלים לפלייליסט של גלגלצ", טוען מנהל ותיק בתחום, "בזמן שאמנים שאני מייצג, למשל, לא יכולים לחלום על יותר מאחד. ומה לעשות, יש כבר הרבה בני 40 שמביאים חומרים פחות עדכניים. וכל יקירי גלגלצ, אלה שהצליחו פעם, עוד מקבלים כבוד ונכנסים לפלייליסט - וברוב המקרים לא קורה עם השיר שלהם כלום".

     

     

    עריצות. ד'אור
    עריצות. ד'אור

     

    * * *

     

    עוד לפני הגל הסוער של ההתערבות הפוליטית בגלגלצ (ואוהו, נגיע גם אליו), סומנה כהונתו של נדב רביד כמנהל התחנה, כאות לשינוי. רביד, אדם נעים ואינטליגנטי, ובעל טעם מוזיקלי מובחן במיוחד ('הקצה') נבחר לתפקידו במפתיע, אל מול המועמד הבכיר, אור צלקובניק, יד ימינה של מנהלת התחנה הקודמת והמוערכת, דלית עופר.

     

    "הבעיה המרכזית של נדב היא הרכב ועדת הפלייליסט, שחסרה את התובנות של הדור הוותיק שעזב את התחנה", מסביר אחד ממנהלי האמנים. "אמנים כמו נורית גלרון, גידי גוב ואפילו עידן רייכל, אביב גפן, מירי מסיקה, שלומי שבת ודומיהם לא צריכים להתמודד על מקומם בפלייליסט לקידום האלבומים החדשים שלהם, ובוודאי לא יעלה על הדעת שאלבומים שלמים שלהם ושל אמנים מובילים שהשאירו חותמם בציבוריות הישראלית ייפסלו להשמעה באופן גורף".

     

    בוועדת הפלייליסט המהוללת של גלגלצ משתתפים 12 איש. רק שניים מהם, רביד עצמו והעיתונאי אבי שושן, שהובא אל התחנה במהלך סערת התרבות, הם מעל גיל 30, שלושה בלבד הם ממוצא מזרחי. "ומרבית האחרים מגיעים מאותו מילייה חברתי", אומר גורם בתעשייה.

     

    לבד מהטענות על הרכב ועדת הפלייליסט - שנראה שלעולם לא ייפסקו - מתמקדות הטענות של אמנים ישראלים בכלל, והאמנים הוותיקים יותר, ברף הבלתי אפשרי של הכנסת שיר לפלייליסט. כ־60־70 סינגלים מגיעים לתחנה מדי שבוע, מתוכם נבחרים היום שניים ישראליים בלבד, ועוד שניים לועזיים. זה הכל, ושירים מסוימים אף ממתינים לתורם שבוע אחר שבוע, לעיון חוזר - עד לתקופה של מספר חודשים. את הדרישה להעדיף כחול־לבן על פני חוץ דוחים בתחנה על אתר. פלייליסט בלי ביונסה או טיילור סוויפט יאבד רלוונטיות, אומרים שם.

     

    גורם בגלגלצ: "הדגש על צעירים תופס גם בלועזי. בריטני נחשבת קשישה, לג'יי לו לקח חודשיים להיכנס, וליידי גאגא לא עברה פלייליסט באלבום האחרון כי היא הז־בין".

     

    גם מי שכבר נכנס לפלייליסט לא יכול לשמוח על אוטומט. בשלהי הישיבה - אחרי שנקבע מי בפנים ומי לא – מתחיל הוויכוח כמה פעמים בשבוע יושמע כל שיר מבין אלה שכבר בפלייליסט. יש כאלה שנכנסים, אבל אחרי שבוע של חסד יושמעו מעט מאוד פעמים ויש כאלה שייטחנו עד זרא.

     

    "בסוף כל ישיבה, כשהעורכים גמורים מעייפות אחרי שעות של האזנה, עולה השאלה כמה פעמים יושמע כל שיר", חושפת עורכת בתחנה, "בסוף יוצא שזה מוכרע כמו בשוק. כל אחד זורק מספר ומי שצועק יותר חזק - זוכה".

     

    העורכת מוסיפה שאין לאנשי התחנה אינדיקציה אמינה ואמיתית לגבי מה שהקהל אוהב, למרות האפליקציה, וההחלטה "איזה שיר תפס" נעשית לפי תחושת בטן ואג'נדה מוזיקלית.

     

    "ככה משתיקים חלק מהאמנים", מאשים זמר ותיק, "'הכנסנו לפלייליסט', ובעצם די מתעלמים מהם".

     

     

    * * *

     

    אבל לפני המהפכה של קוקי לבנה הייתה מירי רגב. או בעצם, מאיה בוסקילה, שפנייתה הציבורית אל שרת התרבות, עוררה מחדש את התחביב הפופולרי של הפיכת גלגלצ לשק חבטות.

     

    "מפקד גל"צ, ירון דקל, עשה טעות", אומר בכיר בעולם התקשורת. "הזהירו אותו מפני פתיחת הדלתות להתערבות פוליטית. אבל מהרגע שהדלתות נפתחו על ידיו למירי רגב - אל תתפלא מול כל מה שקורה עכשיו בתחנה. ואני לא מקנא בו, או בנדב רביד".

     

    לצד התרעומת של "הנסיכים", מניפים עתה את נס המרד של האמנים הוותיקים יותר, שניים שפשוט נמאס להם להסתתר. דוד ד'אור, במקור נחייסי, פנה אל שר האוצר משה כחלון, במקרה גם בן עדתו הטריפוליטאית. ארקדי דוכין, זה מוויסוצקי, שלח את המכתב שלו אל שר הביטחון, דא־ליברמן. שניהם צוחקים כשמועלית בפניהם הסברה, שהעניין העדתי משחק כאן תפקיד. "שטויות", צוחק ד'אור, "וממילא, מי שיכול הכי הרבה לעשות זה ליברמן. מילה שלו תזיז דברים. וזה לא בשמיים".

     

    דוכין: "יצא לי פה ושם לעבור דרך ליברמן, אבל בבקשה, אל תעשו מזה עניין עדתי. כתבתי לשלומי (שבת), ועשיתי לאייל גולן ועופר לוי, ואני ומיכה שטרית הקמנו להקה, ואם תתקשר לישי לוי - תשמע שהוא מביא לי חילבה. אז אני לא רוסי סטנדרטי. והניסיון להפוך את מה שקורה בגלגלצ לעוד עניין עם רקע גזעני בלבד, פשוט לא נכון".

     

    ד'אור: "להפך. מתעורר עכשיו גיוס מדהים. לא חילונים ולא דתיים, לא מזרחים ולא אשכנזים: כולם! אילן גילאון ויעקב פרי דיברו איתי, נחמן שי, לשעבר מפקד התחנה, תומך. קיבלתי 85 אחוזי תמיכה בקרב קוראי 'ידיעות'. עם שלם מבין שעבדו עליו! אז בוא נראה אם אנחנו מדינה דמוקרטית שבה שולט רצון העם, או דיקטטורה שמסדרת דילים למקורבים".

     

    דיקטטורה? דוכין בחר באותם מילים בדיוק, במכתבו הפומבי אל ליברמן, והמשיך בהאשמות קשות לא פחות: "התחושות הן קשות מאוד. הם הורגים את התרבות הישראלית על כל המרקם המגוון שבה. בחוסר כבוד להמון אמנים גדולים, פוגעים בפרנסה של גדולי הדור שלנו ומשמידים מוסיקה. על פי המסר המעוות שלהם, יש מקום רק למי שאדם אחד מחליט שהוא חפץ ביקרו. לצערי, זה מזכיר לי דברים פחות נעימים שחוויתי בילדותי ברוסיה".

     

    בתחילת השבוע ובהמשך לדוכין, הפציר ד'אור בפייסבוק בתומכיו לפנות אל שר הביטחון ישירות. "רוב מוחלט מבין היום כמה הרס זרעה גלגלצ וכמה יצירות מופת השתיקו מפקדיה", כתב והוסיף תפילה: "שישתנה משטר העריצות בתחנה ושהמוסיקה שלנו תוכל להגיע לאוזניים שלכם, קהל יקר, כדי שאתם תחליטו, מה אתם רוצים לשמוע ומה אתם אוהבים".

     

    הטענות על הצערת פניה של התחנה מעוררות בד'אור חיוך עגום. "אותי התחילו להדיר לפני יותר מעשר שנים. בגיל 30 הם מוציאים אותך לפנסיה. ואמנים יותר מבוגרים? אריק איינשטיין, גמרו עליו. לגידי גוב אמרו בפירוש, 'אתה זקן מדי', הוא אומר.

     

    "תחשוב שאומרים לספרינגסטין, אלטון ג'ון וסטינג, 'חבר'ה, לא רוצים יותר. זהו, חונקים אתכם!' תראה מה קורה כשיוצא אלבום שלהם – חגיגה! אבל פה בארץ? ואני גם יותר צעיר מהם בשני עשורים! אתם מכניסים אותי למקום של 'זמנך עבר'?"

     

    נפגשת עם מנהלי התחנה?

     

    "פגשתי את נדב אינספור פעמים. אמרתי לו, הזוי בעיניי ששיר שהיה דואט השנה בסין, לא מספיק טוב לכם. שיר שפיטר גבריאל לקח לאלבום שלו, לא טוב לכם. שיר ששמעון פרס ז"ל ביקש בצוואתו שאשיר - לא מספיק טוב לכם. אז מה אתם צריכים שכן יהיה לכם טוב? היפ־הופ של ילדים בני 12?"

     

    אולי כן. זה פופ.

     

    "סבבה. אבל תעשה את זה בתחנה של אביך. ועם כל הכבוד, תיקח מופע של ההיפ־הופ הכי מושמע בגלגלצ, ותיקח מופע שלי או של ארקדי או גידי גוב, ותראה איך הקהל מצביע ברגליים. זו תחנה ציבורית ואתה לא יכול להחליט מה יהיה פס הקול של חיינו".

     

    גם דוכין מספר כי פניותיו אל מנהלי התחנה. "הייתה לי התכתבות ארוכה עם נדב רביד. חסרת תכלית", מגלה דוכין. "הוא נורא מנומס, ניסה להיות נחמד, 'ארקדי, אתה נכס צאן ברזל. אבל יש מושג שנקרא רוחב'. כאילו, כל מה שטוחנים איתו את המוח, מה שנהיה רחב. אבל אני לא בא ממקום של שירים כמוצרים".

     

    ואולי לכולם קשה להיכנס לפלייליסט?

     

    ד'אור: "הם אומרים, יש לנו עומס. מה זה עומס? בהנחה שסופרים כל מי שמקליט שיר קריוקי ומוציא סינגל במחשב. אבל אתה לא יכול להשוות את זה לאמן שמשקיע 25 אלף שקל בסינגל עם נגנים מוכרים ומפיק מוזיקלי מוכר, מישהו שיצר כמה נכסי צאן ברזל. אתה לא יכול להגיד שכולנו באותה סירה. במשך 12 שנה, שלחתי 55 סינגלים לגלגלצ. אחד לא התקבל! ותשמע את השירים. 'אהבנו כאן', דואט עם אריק איינשטיין, מילים של יהודה עמיחי, שיר נהדר – לא נכניס את זה. 'זמן אהבה' עם אהוד בנאי, שהפך ללהיט בזכות הרדיו הציבורי – עד היום לא מושמע שם. למה?"

     

    דוכין: "מה שבאתי לבטא זה כאב אישי ופרטי שלי. לספר על אלבום של אדם שמכר פה מיליון תקליטים, שנעשה במשך עשר שנים, שהשקעתי בו המון מהנשמה. אז לפחות הייתי רוצה שיוצג לקהל בדבר הפרימיטיבי שנקרא הפינה לשיפוטכם. ושהקהל יחליט. ואתה יודע, נהגי המוניות הם המדד שלי. והנהג אומר לי, 'ארקדי, מה עם משהו חדש?' אני אומר 'וואלה, אני מוציא עשרות שירים. ולא יודעים כלום'".

     

     

    * * *

     

    המהלך של דוכין החל להכות גלים. השבוע ובעקבותיו, פירסם העיתונאי והמוזיקאי אמיר בן־דוד, אבטיפוס, פוסט שבו סיפר שאף שיר מהאלבום האחרון שהוציאה אבטיפוס, להקה מושמעת מאוד לאורך השנים, לא הצליח להשתחל לפלייליסט. בן־דוד גם מיטיב להבהיר את הבעיה שיצרה גלגלצ, שלא באשמתה: יש לה כוח של מפלצת. תחנות אחרות ממהרות לאמץ את הפלייליסט שלה, "שיר שעבר גלגלצ" הופך מיידית כמעט לחלק ממחזור הדם שלנו. ולאחרונה, כדוגמה, השיקה סלקום את שירות הסטרימינג המחודש שלה, 'ווליום', כשהוא מתהדר בפיצ'ר חדש ואטרקטיבי: מה היה הפלייליסט בשעה האחרונה בתחנות הרדיו המקומיות – וגלגלצ בראשן. כוח בלתי נתפס.

     

    ד'אור ודוכין מבקשים להדגיש כי הסיבה לכוחה הרב, רב מדי של גלגלצ, הוא המנדט שלה לשדר בלי פרסומות. "אשמח לשמוע רשת ג', באמת", אומר ד'אור, "אבל כשאני שומע כל רבע שעה, חמש דקות, על השמפו החדש או את לבנת פורן – אני לא יכול לעמוד בזה.

     

    "ועוד טענה שמשמיעים לי: 'זו תחנה של חיילים'. אם זה ככה, למה כל תשדירי השירות הם עבור נהגים? נהגים הם בדרך כלל מגיל אחרי צבא ועד 80. אם זו הייתה תחנה לחיילים, היא הייתה צריכה להשמיע 90 אחוז מזרחית. אז אל תבלבלו את המוח. אתם עריצים, רוצים לקדם את החברים שלכם, ואת האג'נדה שקרובה לליבכם, ועושים את זה על חשבון הציבור. והוא לא יודע מכלום: אני מוציא אלבום ושואלים אותי, 'לאן נעלמת?'"

     

    האם גלגלצ החדשה באמת קולעת לטעם המוזיקלי של אותו קהל צעיר שאליו היא מכוונת, למשל החיילים? מבט במשאלים של מועדון 'יותר' של האגודה למען החייל מגלה שהקורלציה הינה חלקית. שלמה ארצי שנמצא שנים בצמרת רשימת הזמרים האהובים על המתגייסים כלל לא קיים בין 20 השירים המושמעים של גלגלצ מתחילת 2016 למרות שהוציא בשנה שעברה אלבום חדש, 'קצפת'. גם עידן רייכל ואייל גולן, האהובים בדרך כלל על המתגייסים,לא שם, וכך גם קפה שחור חזק שכן מקודמים בגלגלצ אבל לא מספיק כדי להגיע לטופ 20. התאמה נמצאה מול הדג נחש (דואט עם שי צברי), התקווה 6 (מקום 16) ואליעד נחום השולט בדירוג גלגלצ, שלושתם גם גבוה ברשימת העדפות המתגייסים. מוש בן־ארי ומשה פרץ, שנכללו בין מועדפי המתגייסים בשנים קודמות, לא הכניסו שירים ל־20 הגדולים של גלגלצ.

     

    מהרשימה עולה שגלגלצ החמיצו את הזינוק של סטטיק ובן־אל, שלא קיבלו ביטוי משמעותי בתחילת הדרך, בדומה לאיחור שבו הבינו בתחנה שעדן בן־זקן היא שוס. רק אחרי ההצלחה הגדולה בשטח של הצמד, יישרו בתחנה הצבאית קו עם טעם הקהל הצעיר.

     

    דוד, מה אתם בעצם רוצים?

     

    ד'אור: "תחנה שקופה. לדעת מה הקריטריונים. א־ב בכל ועדה ציבורית. אני רוצה לדעת למה מחרימים את שיריי, לוקחים 25 אלף שקל שהשקעתי מכספי, תכפיל ב־55 סינגלים שלא נכנסו – תבין, הייתי יכול לקנות דירה! ואז אתם לוקחים משהו של הזמר המפורסם ההוא שלא אנקוב בשמו, חמישה שירים, ועשיתם מהם להיטים היסטריים. נתתם לו פה מיליוני שקלים! על חשבון מי? ולמה, כי הוא חבר שלכם? כי אני לא יוצא למסיבות שלכם?"

     

    בכיר בתחנה: "הטענות של ארקדי וד'אור מעוררות כאב. אבל הטיעון בעייתי. אי־אפשר לייצר שקיפות מוחלטת לגבי שיקולים של טעם, וממילא, זה לא שמישהו אחר השמיע אותם והם הצליחו. בגלגלצ לא יכולים לייצר רדיו בינוני. שמענו בשנה האחרונה שלושה סינגלים של ד'אור. היחס היה מקצועי, ממקום של אמפתיה וחשיבות פרופיל האמן שלו. יחד עם זאת שלושת השירים לא היו מספיק טובים. יש לו בעיה של ניהול, עובר בין מפיקים מוזיקליים ולא מצליח להשתמש בקול מתנת האל שלו, באופן שיהיה רלוונטי למוזיקה ב־2017. אם למשל היה מוציא אחרי הלוויה של פרס את 'אבינו מלכנו', היה אולי נכנס. זה המקום שלו, בשירי תפילה, לא פופ ורוק, והפלסט שקופץ – סליחה, זה נשמע מגוחך".

     

     

    * * *

     

    ד'אור מגלה כי לאחר השמעת דבריו, הוא מקבל פניות מאמנים רבים, החשים כי הוא משמש להם לפה. "הם מפחדים לדבר בשמם. אבל אני לא מפחד, כי אין לי מה להפסיד, ממילא לא השמיעו אותי 12 שנה. אני מוכר פלטינות בלעדיהם".

     

    עד לאן תלך עם זה?

     

    "לכל מקום, עד הסוף. עד שיהיה שינוי. תראה מה עושים כאן לאמן כמו אריק סיני. שלא לדבר על השמעת הדור שלפני, שושנה דמארי, זה כמו להדיר את פרנק סינטרה. למשל מאיר בנאי ז"ל, חמוד כזה. פתאום יש שם 'חגיגה', אחרי מותו! יודע כמה סינגלים הוא הוציא ולא השמיעו? הוא הרי היה איתי במאבק, הוא בכה! 'מה אני אמור לעשות', הוא אמר לי. אז פתאום, אחרי מותו!"

     

    דוכין: "אישית אני מקורב להרבה אמנים שאין להם אפילו אוכל. ודבר כזה יכול לשנות כלפיהם טיפה את היחס - ואת מה שיש להם במקרר. לראות את גרי אקשטיין, שאני ומיכה הערצנו בשנות ה־80, אחרי שבץ... כאילו, אל תביאו לו נדבה. אבל אם הוא הוציא כבר כמה שירים, למה שלא תיתנו משהו קטן, גם אם הם לא כל כך, רק מהכבוד שהוא עשה פה פעם משהו?"

     

    אתה באמת מאמין שליברמן יעזור?

     

    דוכין: "לא. אני באמת לא מצפה לכלום מהמכתב שלי. זה כמו הכתבות שמראות את ההתעללות בזקנים – גם הן בלי תכלית, כי אף אחד לא מציע פתרון. אבל אני רוצה שהרבה אמנים פחדנים, כמוני ייצאו מהארון. שלטון גלגלצ משדר סוג של אימה, שאם תפתח את הפה יכולים להעניש אותך. אבל אתה יודע, ואולי הוא אפילו יכעס עליי שאני אומר – אולי גם שאנשים כמו שלום חנוך, יקומו ויגידו מה הם מרגישים".

     

    רביד: "הטענות מופרכות"

     

    בגדול הטענות האלה מופרכות, על גבול המצחיקות", אומר מנהל גלגלצ, נדב רביד, בתגובה ראשונה לסערה החדשה שמתרגשת על התחנה בניהולו. "אתה אומר שמוחקים את דור הביניים? זו טענה מופרכת ונקודת המוצא לא מובנת לי. לעברי לידר נכנסו ארבעה שירים בשנתיים האחרונות, לאביב גפן שלושה. לרייכל היו חמישה. אתה אומר שהם לא נכנסים בצורה אוטומטית כמו פעם. לא יודע מה היה לפני, אבל בטח שאנחנו בוחנים את פרופיל האמן ואת איכות השיר. אם יש סינגל חדש לאמן וזה אייטם עיתונאי חשוב, אז מתחשבים גם בזה. אנחנו נותנים ביטוי גדול לאיי־ליסטים אבל אנחנו צריכים פלייליסט מגוון יותר שיפנה לקהל צעיר. אם אמן היה מקבל פעם חמישה פלייליסטים לאלבום, ייתכן שהיום הוא יקבל שניים ואם האלבום פחות טוב אז פחות. אין החלטה גורפת והכל בהתאם לטיב וגם על סמך פידבק שיש לנו מהקהל באמצעות האפליקציה שלנו".

     

    אתם מכוונים לקהל צעיר יותר מבעבר?

     

    "קהל המטרה העיקרי נשאר קבוע - בני 18 עד 30, כולל החיילים, כי אנחנו תחנה צבאית וגם מכוונים לנהגים שבדרך. תסתכל אחורה על סקרי האזנה, פלח הקהל שהכי מקשיב לנו הם גילאי 20 פלוס ואנחנו רוצים שזה יישאר ככה. חשוב לי להדגיש שחיילים מקשיבים לנו יותר מכלל הציבור".

     

    ודור האמנים שבתעשייה טוענים שאתם מוחקים?

     

    "אני לא מנהל דרכך דיאלוג עם האמנים. יש לנו דיאלוג עם האמנים ועם תעשיית המוזיקה שמאוד חשוב לנו. אנחנו יודעים שלמרות שגלגלצ לא מחויבת לדאוג לפרנסתם של אמנים רק כי הם אמנים, היא חלק חשוב מהמרקם המוזיקלי בישראל. הדאגה הראשונה שלנו היא קודם כל לקהל שלנו".

     

    אבל בכל זאת, עובדה שדור הביניים - רייכל, גפן, לידר, מוקי - לא ברשימת 20 השירים המושמעים.

     

    "הם כן בין האמנים המושמעים ביותר".

     

    בזכות להיטי העבר. זה לא מנחם אותם. הם רוצים את השירים החדשים שלהם בפנים והרבה.

     

    "אבל להגיד שמוחקים אותם בזמן שהמוזיקאים האלה הכי מושמעים ברדיו? זה מוגזם. הרבה פעמים היו טענות נגד גלגלצ על אי־מתן במה לאמנים חדשים והיום הפלייליסט שלנו הוא המגוון ביותר אי פעם. אי־אפשר להכניס את כולם".

     

    כמה מושמע כל שיר בפלייליסט?

     

    "כל שיר חדש שעובר פלייליסט מושמע שלוש פעמים ביום בשבועיים הראשונים ואחר כך זה יורד בהדרגה גם לפי מידת ההיענות של הציבור. בסוף הישיבה אנחנו כותבים את המינונים לשבוע הבא של שירים מהפלייליסט. אם אנחנו מרגישים ששיר מסוים שניגנו לא עובד, אז נפחית".

     

    רשימת המועדפים על המתגייסים לא חופפת לרשימת השירים המושמעים.

     

    "כאן יש לך טעות. הזמרים האהובים על המתגייסים בפירוש מושמעים הרבה בגלגלצ. לא שאלו את המתגייסים מה השירים החדשים שם אוהבים אז לא הוגן להשוות ככה את הנתונים. תשווה אילו אמנים הכי מושמעים בגלגלצ מול מה שמעדיפים המתגייסים".

     

    אבל אם עברי ועידן רייכל הכניסו הרבה שירים לפלייליסט - למה הם לא ברשימת 20 המושמעים?

     

    "אני צריך לבדוק את הנתונים האלה".

     

    טענה: "סטטיק ובן אל, עם 'זהב', נכנסו לגלגלצ ללא ישיבת פלייליסט".

     

    "לא נכון. השיר יצא ביום של הישיבה וזה פתח את מהדורות החדשות. זה היה אייטם הכי גדול במוזיקה באותו שבוע. לא היינו עושים את תפקידנו אם לא היינו מכניסים את השיר המדובר של אותה תקופה בישיבה ראשונה. התחלנו להשמיע אותם בשיר השלישי שלהם וזו נקודה נכונה מבחינתנו. גם השירים הקודמים מנוגנים בפלייליסט למרות שלא עברו בזמנו. הפרוטוקול של ישיבות הפלייליסט עולה לאתר בכל שבוע".

     

    טענה: הרכב ועדת הפלייליסט חסר את התובנות של הדור הוותיק שעזב את התחנה. אין אנשים מעל גיל 30 בוועדת הפלייליסט, פרט אליך ולאבי שושן, מתוך 12.

     

    "אלי ממן, שהיה עורך המוזיקה של רדיו דרום נקלט בימים אלה בתחנה. בעבר היו טענות שאנשים יושבים בישיבת פלייליסט המון שנים. זה טבעי שגוף צריך להתחדש. חלק גדול מהצוות התחלף והתחדש. הגיל הממוצע בישיבת התוכן הוא 27־28".

     

    תגובתך לקמפיין של ד'אור ודוכין.

     

    "גם לד'אור וארקדי היו שירים בפלייליסט בשנה וחצי האחרונות. אנחנו עושים את העבודה שלנו לפי שיקולים רציניים. אנחנו מנסים לגוון את הפלייליסט ולצד זה פתחנו עוד שש תחנות דיגיטליות כדי להוסיף עוד דברים שאי־אפשר לשמוע בגלגלצ".

     

    הם טעו כשהלכו לפוליטיקאים?

     

    "לא יכול לשפוט אותם על מה שהם עשו. מותר להם לעשות מה שהם חושבים כדי לשפר את המצב שלהם. אין מקום לפוליטיקאים להתערב בתחנת שידור אבל מבחינת האמנים, שיעשו מה שהם יכולים לטובתם כמובן".

     

    זה יעזור להם?

     

    "הם קיבלו כותרות, אז במובן הזה זה כבר עזר להם".

     

    למאיה בוסקילה זה לא עזר.

     

    "אבל גם היא הייתה בכותרות הרבה זמן".

     

    היא נכנסה לפלייליסט?

     

    "לא. יצאו לה שירים מאז? (בוסקילה הוציאה שני שירים מאז פנייתה לרגב, ר.ש) ואני גם לא זוכר את כל השירים שיצאו בשנה האחרונה".

     

    ואמיר בן־דוד מאבטיפוס?

     

    "הטענה שכאילו יש מצב 0 או 1 בגלגלצ לא נכונה. זה לא שאתה מושמע המון או שמתעלמים ממך. יש היום הרבה יותר גיוון ואנשים עם תוכניות אישיות משמיעים איזה שירים שהם רוצים. במסגרת זו הושמעו גם שירים של אבטיפוס".

     

    נורית גלרון, חווה אלברשטיין, גידי גוב, שלום חנוך. אני בטוח שהם לא מרוצים.

     

    "כולם קיבלו ביטוי בגלגלצ לשירים חדשים".

     

    רק שיר אחד של שלום חנוך עבר פלייליסט. הוא מאבות המוזיקה הישראלית.

     

    "לדעתי יותר משיר אחד עבר, אולי לא בחשיפה מלאה אבל קיבל ביטוי. לומר שהתעלמנו זה לא נכון. סנדרסון למשל קיבל יום שידורים מיוחד סביב יציאת האלבום ושירים שלו נכנסו בשנים האחרונות".

     


    פרסום ראשון: 14.03.17 , 11:01