את שיחת הטלפון הגורלית האחרונה עם הלקוח שלהם, הם זוכרים לפרטי פרטים. בשעות הערב של ה־28 בפברואר טילפן אלאור אזריה מבסיס נחשונים לפרקליטים כץ ובסרגליק. הם ייעצו לחייל הצעיר שלא לערער על העונש. לתפיסתם, העונש שהוטל עליו רק זמן קצר קודם, 18 חודשי מאסר, הוא הישג.

"אלאור היה יכול להיות בבית בתוך ארבעה או חמישה חודשים". הם אומרים. ובסרגליק מספר: "אזריה אמר שיודיע לנו למחרת, אבל לא הודיע. הייתה התלבטות אמיתית. אני דיברתי למחרת עם אביו, צ'רלי, שאמר שאלאור החליט ללכת על ערעור. האמת היא שכבר הבנו את זה בבוקר מכל מה שפורסם בפייסבוק של המשפחה".

הם האמינו בכל מאודם שבמצב הדברים הנוכחי, ערעור על הכרעת הדין יגרום רק נזק ויחמיר את מצבו של אזריה. גם היום הם משוכנעים לחלוטין בצדקת דרכם. "בלעדינו", הם אומרים, "אזריה היה יושב עשר שנים". עו"ד בסרגליק: "היה שופט, שלא אנקוב בשמו, שאמר לי לקחת עסקה של שבע שנים ולשתוק. זה היה משפט ראווה, שנוהל כמו משפט ראווה. ולמרות הכל – בסוף ניצחנו". כאשר נכנס לתמונה עו"ד יורם שפטל ושיכנע את משפחת אזריה לערער, הם הודיעו על החלטתם לפרוש מהתיק.

מי שהוביל את הצד התקשורתי במשפט אזריה וגייס כספים לטובת המאבק היה שרון גל, שרגע לפני מתן גזר הדין נכנס כמתמודד לבית "האח הגדול". מעורבותו של גל הייתה ניכרת, ומשפחת אזריה נשמעה לעצותיו. 

שרון גל התערב גם בהחלטות המשפטיות?

"כל ההתנהלות המקצועית הייתה רק בינינו. אני חייב לציין לזכותו של האבא צ'רלי, שכל החלטה שקיבלנו בתיק – הוא לא התווכח ולא עירער עליה. הכל. עד לקטע של הערעור", אומר כץ. 

"כהכנה לערעור, שרון אמר לנו שהוא ינסה להביא עוד תרומות ושנקבל שכר טרחה. כשהבנו שהמשפחה חוששת שאם הקו שלנו – של לא ללכת לערעור – יתקבל, לא יהיה כסף להליכים של בקשות המתקה, חנינה, ועדות שליש וכו', אמרנו להם בצורה מפורשת שיהיו רגועים ושנעשה את זה בהתנדבות", מגלה כץ.   

פורסם שלפני שגל נכנס ל"האח הגדול" הוא הותיר פתק עם הנחיות. זה נכון?

"אמרו ששרון השאיר לנו פתק, אבל אנחנו מחפשים אותו עד היום", צוחק כץ. "נכון שהיה ברור לשרון ולנו שיהיה ערעור, אבל כשראינו עונש של שנה וחצי בלבד – זה תרחיש שלא שקלנו. הבנו שצריך לעשות הערכה מחודשת ולא ללכת עם הראש בקיר. ראיתי במשך כמעט שנה את המשפחה הזו חיה באי־ודאות מדיון לדיון. אנחנו, בניגוד לעו"ד שפטל שהיה בתוכנית שלו ברדיו 103, היינו איתם בקשר יומיומי. המשפחה יקרה לנו מאוד". 

"אנחנו לא הסכמנו להקצין את הקו התקשורתי", מספר כץ. "אני גם לא אהבתי את ההפגנה בכיכר רבין, אני אומר ביושר. באו בהתחלה וטענו שאלאור הוא בלה־פמיליה ומזדהה עם כהנא, וניתקו את זה מההקשר, כי כל הדברים שהוא העלה לפייסבוק היו בזמן חטיפת שלושת הנערים ואחרי שהתגלו הגופות. אייל ואני התבטאנו מאוד בחריפות נגד שרשרת הפיקוד ונגד שר הביטחון יעלון ונגד הרמטכ"ל. אבל ברגע שאומרים, 'גדי תיזהר – רבין מחפש חבר', אנחנו לא שם. קריאה כזו מבחילה ודוחה בעינינו". 

אלאור עצמו, כך על פי סנגוריו, היה מעורב מאוד במהלכים המשפטיים מאחורי הקלעים, למרות שמול התקשורת הקפיד לשמור על פנים חתומות. "אמרנו לו כל דבר", אומר בסרגליק, "גם על סיכויי הערעור. הוא טיפוס ששואל על כל דבר ורוצה לדעת", הוא אומר. 

על החיבור עם עו"ד שפטל הם מספרים: "ההתנהלות שלנו הייתה מיליטנטית, אבל בצורה ממלכתית ומכובדת. כשיצאנו מבית המשפט אחרי גזר הדין, ראינו את אדון שפטל נאחז בקרנות המזבח, או נכון יותר בקרנות המיקרופון", אומר בסרגליק. "הכתבים אמרו לו שאולי ייתן למי שניהל את התיק במשך שנה לדבר, ואז התחילו ההתבטאויות של 'צמאים לדם' וכל היתר. רצינו לקבור את עצמנו. אילן היה אלוף־משנה, אני הייתי חייל מצטיין וכך גם כרמית. אף אחד מאיתנו בחיים לא היה נותן יד לקו כזה". 

הראיון המלא: מחר ב־7 ימים