ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מימין: עו"ד כץ, עו"ד בסרגליק ועו"ד שחיבר. "זה היה משפט ראווה, שנוהל כמו משפט ראווה. ולמרות הכל — בסוף ניצחנו
    7 ימים • 15.03.2017
    "בלעדינו אלאור אזריה היה מקבל 10 שנים"
    הם ניצבו בשנה האחרונה בלב אחד המשפטים הסוערים והמתוקשרים ביותר שידעה המדינה וספגו ביקורת קשה מכל עבר. עכשיו, אחרי שפרשו מצוות ההגנה של החייל היורה אלאור אזריה, הסנגורים עו"ד אילן כץ, עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד כרמית שחיבר משיבים אש
    יוסי יהושוע, צחי דבוש | צילום: אילן ספירא

    בשעות הערב של ה־28 בפברואר טילפן אלאור אזריה מבסיס נחשונים למספר טלפון שהכיר היטב. מהצד השני של הקו היו שניים מפרקליטיו, עו"ד אילן כץ ועו"ד אייל בסרגליק. השיחה הזו הייתה אמורה להיות דרמטית במיוחד, אולי אחת החשובות בחייו: סמל אזריה, החייל שהורשע בהריגת מחבל פלסטיני מנוטרל, היה אמור לומר לסנגוריו מה הוא ומשפחתו החליטו לגבי הערעור. שני הסנגורים, שבמשך שנה הובילו את ההגנה באחד התיקים הטעונים והסוערים במדינה, ייעצו לחייל הצעיר שלא לערער. לתפיסתם, העונש שהוטל עליו רק זמן קצר קודם, 18 חודשי מאסר, הוא הישג. מלבד זאת, כך אמרו לאזריה, קיימת אפשרות לקצר גם את העונש הזה, ואולי אף לקבל חנינה מהנשיא, שתבטל את הרישום הפלילי שלו. ועוד משהו חשוב: להבנתם, אם אזריה לא יגיש ערעור – גם הצבא לא יערער. "וכך", הם אומרים השבוע, בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות", "אלאור היה יכול להיות בבית בתוך ארבעה או חמישה חודשים".

     

    כץ: "אמרנו לו: אל תקבל החלטה עכשיו. אלאור שאל שאלות כמו: 'אני הולך בבסיס ופגש אותי מישהו ושאל אותי אם אני החייל שירה במחבל' — אז מה דעתי על זה". 

     

    השיחה המתוחה הזו נמשכה כעשר דקות. "הוא הקשיב לנו ושאל את כל השאלות הנדרשות", מספר עו"ד בסרגליק. "אזריה אמר שיודיע לנו למחרת, אבל לא הודיע. הייתה התלבטות אמיתית. אני דיברתי למחרת עם אביו, צ'רלי, שאמר שאלאור החליט ללכת על ערעור. האמת היא שכבר הבנו את זה בבוקר מכל מה שפורסם בפייסבוק של המשפחה", אומר בסרגליק.

     

    ההמשך ידוע: את ההובלה בתיק נטל עו"ד יורם שפטל, שהחליט להגיש ערעור. זמן קצר אחר כך, גם הפרקליטות הצבאית החליטה להגיש ערעור כנגד. הסנגורים כץ, בסרגליק וכרמית שחיבר פרשו מהתיק. אזריה, שלטענת עורכי דינו הפורשים היה יכול להיות בעוד זמן קצר משוחרר – שוב נכנס למאבק משפטי שאיש אינו יודע מה יהיה בסופו.

     

    עו"ד שפטל. "הטענה שאני מטיל בהם רפש בראיונותיי לתקשורת היא רמייה מוחלטת"
    עו"ד שפטל. "הטענה שאני מטיל בהם רפש בראיונותיי לתקשורת היא רמייה מוחלטת"

     

     

    שנה קודם, יום חמישי, 24 במארס 2016.

     

    עו"ד אילן כץ מקבל שיחה מעו"ד ליאור אפשטיין, החולק עימו משרד. "שמע, אתה מכיר את האירוע של החייל היורה מחברון שקרה היום? פנה אליי שרון גל ואמר שהמשפחה מחפשת עורך דין צבאי. המלצתי עליך". 

     

    "לא ידעתי מיהו שרון גל מלבד העובדה שהוא היה בעבר חבר כנסת", נזכר כץ. "יהיה חצוף לבקש ממך להגיע לבית המשפחה ברמלה?" שאל אותו גל, וכץ השיב שהוא יוצא מיד. כעבור חצי שעה בלבד הגיע לבית המשפחה, שם פגש את מי שהפכו בשנה האחרונה לשותפיו בקרב המשפטי של אזריה ול"חבריו לחיים", כפי שהם מגדירים זאת – עורכי הדין אייל בסרגליק ורעייתו ושותפתו למשרד כרמית שחיבר. 

     

    מאז אותו יום חמישי לפני כשנה הפכו שלושת עורכי הדין לחברים טובים. כץ, מעשן סיגרים ותיק וחובב וויסקי משובח, גרם לשחיבר לאמץ את המנהג, ובמהלך הראיון עם השלושה בבית משפחת בסרגליק בקריית־אונו עשן הסיגרים מתפשט לכל עבר. "זו ההשפעה של שנה משותפת עם אילן כץ", צוחק בסרגליק, ורעייתו מחייכת ולוקחת עוד שאיפה מסיגר ה"לייט" שקנה לה כץ.

     

    כץ עם אזריה בבית המשפט. "היינו מוכנים לעבוד בחינם כדי שהילד יישב כמה שפחות בכלא"
    כץ עם אזריה בבית המשפט. "היינו מוכנים לעבוד בחינם כדי שהילד יישב כמה שפחות בכלא"

     

     

    וכך – בטרם חלפו 24 שעות מהרגע שבו ירה אזריה במחבל המנוטרל בחברון, ובבית משפחתו ברמלה נערכה פגישה מכרעת בהובלת שרון גל ובנוכחות עורכי הדין.

     

    "כל אחד הציג את עצמו, וצ'רלי, אבא של אלאור, אמר: 'אני מסכים שתייצגו אותו'", משחזר כץ. "הוא אמר: 'כולכם תייצגו אותו. מצידי תהיו כמה עורכי דין יחד כדי להגן על אלאור'", מחזק בסרגליק. שרון גל החליט שכץ יהיה ראש צוות ההגנה ויחליט מי יתראיין ואיך ייראה קו ההגנה. בסופו של יום, סנגוריו של אזריה היו כץ, בסרגליק, שחיבר ועו"ד בן מלכה, כשבסרגליק וכץ הם הטוענים שהובילו את התיק. 

     

    סנגוריו של אזריה מספרים שהקפיאו את חייהם למען המשפט שהסתיים (בינתיים) בעונש של שנה וחצי מאסר בפועל, אחרי הכרעת דין קשה. הם האמינו בכל מאודם שבמצב הדברים הנוכחי, ערעור על הכרעת הדין יגרום רק נזק ויחמיר את מצבו של אזריה. גם היום הם משוכנעים לחלוטין בצדקת דרכם. "בלעדינו", הם אומרים, "אזריה היה יושב עשר שנים". עו"ד בסרגליק: "היה שופט, שלא אנקוב בשמו, שאמר לי לקחת עסקה של שבע שנים ולשתוק. זה היה משפט ראווה, שנוהל כמו משפט ראווה. ולמרות הכל – בסוף ניצחנו".

     

    כאשר נכנס לתמונה עו"ד יורם שפטל ושיכנע את משפחת אזריה לערער, הם הודיעו על החלטתם לפרוש מהתיק ולא להיות שותפים לניהול הליך הערעור. כעת, אחרי שספגו עלבונות קשים מצידו של שפטל, הם משיבים אש וחושפים כיצד התנהל מאחורי הקלעים המשפט שטילטל בשנה האחרונה את המדינה כולה.

     

    עורכי הדין בסרגליק, שחיבר וכץ מול התקשורת
    עורכי הדין בסרגליק, שחיבר וכץ מול התקשורת

     

     

    חטפתם ממשפטנים לא מעט ביקורת על אופן ניהול התיק.

     

    "שמענו את כל המבקרים שלנו, כל החברים למקצוע במירכאות וכל הפרשנים", אומר כץ בכעס לא מוסתר. "הם אמרו שאם אזריה היה בא מההתחלה ואומר שהוא שגה וטעה ושיסלחו לו, כל הסאגה לא הייתה מתרחשת והוא היה יוצא בעונש קל יותר. אז בנוגע לעונש הקל – הוא היה יושב בין שבע לעשר שנים. לגבי הבעת חרטה – אלה דברים שעולים בהליך גישור, ולא הגענו בכלל להליך כזה. הצבא יצא פארש שהוא לא הלך לגישור. עמד התובע ואמר שהוא לא מוכן. אפילו השופטים אמרו לו: 'לך תתייעץ לפחות' (עם הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק – י"י). הוא הלך, חזר ושוב אמר שהוא לא מוכן".

     

    אייל, אתה דחפת לכך שבשלב הטיעונים לעונש אלאור יביע חרטה?

     

    "נכון", מאשר בסרגליק. "כאן היו ביני לבין אילן חילוקי דעות, ובסוף הוחלט שהוא לא יעשה זאת. בדיעבד אני לא בטוח שזה היה משנה את חומרת העונש". 

     

    בלי שרון גל

    שרון גל. "אמרנו לו שאם הוא רוצה לצרף את שפטל — אין בעיה"
    שרון גל. "אמרנו לו שאם הוא רוצה לצרף את שפטל — אין בעיה"

     

    מי שהוביל את הצד התקשורתי במשפט אזריה וגייס כספים לטובת המאבק היה כידוע שרון גל, שרגע לפני מתן גזר הדין נכנס כמתמודד לבית "האח הגדול". מעורבותו של גל הייתה ניכרת, ומשפחת אזריה נשמעה לעצותיו. 

     

    איך הגיע אליכם התשלום על העבודה?

     

    בסרגליק: "קיבלנו את שכר הטרחה מהעמותה שהוקמה, שגייסה כספים בהדסטארט. על החשבונית כתוב: 'לכבוד העמותה, שכר טרחה אלאור אזריה'. הכסף הועבר בהעברות בנקאיות. הכסף על שכר הטרחה על הערכאה הראשונה הגיע אלינו כפי שסוכם. שכר הטרחה שסוכם שנקבל על הערעור לא הגיע אלינו, למרות שאנחנו אלה שכתבנו את הערעור אחרי שחילקנו בינינו את העבודה. כך יצא שאנחנו ניסחנו 49 עמודים מהערעור. זו כתיבה של חודש. אבל מה שמעניין אותנו בתיק הזה זה לא הכסף, אלא שאלאור יצליח".

     

    השופטת אל"מ מאיה הלר. "מתחנו ביקורת חריפה"
    השופטת אל"מ מאיה הלר. "מתחנו ביקורת חריפה"

     

     

    שרון גל התערב גם בהחלטות המשפטיות?

     

    "כל ההתנהלות המקצועית הייתה רק בינינו. אני חייב לציין לזכותו של האבא צ'רלי, שכל החלטה שקיבלנו בתיק – הוא לא התווכח ולא עירער עליה. הכל. עד לקטע של הערעור", אומר כץ. 

     

    "כהכנה לערעור, שרון אמר לנו שהוא ינסה להביא עוד תרומות ושנקבל שכר טרחה. כשהבנו שהמשפחה חוששת שאם הקו שלנו – של לא ללכת לערעור – יתקבל, לא יהיה כסף להליכים של בקשות המתקה, חנינה, ועדות שליש וכו', אמרנו להם בצורה מפורשת שיהיו רגועים ושנעשה את זה בהתנדבות", מגלה כץ.   

     

    פורסם שלפני שגל נכנס ל"האח הגדול" הוא הותיר פתק עם הנחיות. זה נכון?

     

    זירת המחלוקת. 24 במארס 2016, בתל רומיידה.  עו"ד בסרגליק: "בתיק כזה האינטרס הראשון שלנו כעורכי דין הוא להעלים תקשורתית את הלקוח". למטה: מפגינים בכיכר רבין למען אזריה
    זירת המחלוקת. 24 במארס 2016, בתל רומיידה. עו"ד בסרגליק: "בתיק כזה האינטרס הראשון שלנו כעורכי דין הוא להעלים תקשורתית את הלקוח". למטה: מפגינים בכיכר רבין למען אזריה

     

     

    "אמרו ששרון השאיר לנו פתק, אבל אנחנו מחפשים אותו עד היום", צוחק כץ. "אני מעולם לא ראיתי פתק כזה. נכון שהיה ברור לשרון ולנו שיהיה ערעור, אבל כשראינו עונש של שנה וחצי בלבד – זה תרחיש שלא שקלנו. גם הנימוקים של גזר הדין יכלו לעזור בהמתקת העונש בעתיד. הבנו שצריך לעשות הערכה מחודשת ולא ללכת עם הראש בקיר. אמרנו, 'בואו נראה מה טוב לילד הזה. איך אנחנו מביאים אותו מחר בבוקר למצב הכי טוב מבחינתו'. ראיתי במשך כמעט שנה את המשפחה הזו חיה באי־ודאות מדיון לדיון. עכשיו מכניסים אותם לסאגה של מה יהיה בערעור. צ'רלי התרסק מבחינה בריאותית ואושרה איבדה משקל רב. אנחנו, בניגוד לעו"ד שפטל שהיה בתוכנית שלו ברדיו 103, היינו איתם בקשר יומיומי, לרבות שיחות אחרי דיונים שבהם ראינו שאמו התרסקה. המשפחה יקרה לנו מאוד. זו אחריות". 

     

    "כל החיים שלהם השתנו מאז האירוע הזה", מוסיף בסרגליק. "עם כל העוצמות שיש להם, זה קשה מאוד. נוצר איתם קשר מאוד הדוק, ולכן הופתענו באיזו קלות מי שרצה לשכנע אותם להמשיך בדרך הזו הצליח לשכנע אותם. מובן שאנחנו מכבדים את ההחלטה שלהם, הם הלקוח. הלב שלנו איתם". 

     

    כץ משוכנע שאלמלא נכנס גל ל"האח הגדול" לפני גזר הדין המקל, לא היה מוגש ערעור. "אני מאמין שאם שרון היה זמין ולא בבית 'האח הגדול', והיינו יושבים ומסבירים לו את העניין הפרקטי, זה לא היה משהו שהוא היה מדלג עליו. אמרו על שרון שכל מה שמעניין אותו זה הפרסום והפלטפורמה שלו וכן הלאה. אני ראיתי את הקשר שלו עם המשפחה במשך כל השנה האחרונה, ובאמת ראיתי שהוא התחבר אליהם, גם בפרמטרים הרגשיים. אם היינו יושבים ומסבירים לו את הדבר הזה, אני לא בטוח שהוא היה מסכים לערעור".

     

    מחפשים רק שקט

     

    תקציר הפרשה: ב־24 במארס 2016 הגיעו שני מחבלים תושבי חברון לעמדת צה"ל בתל־רומיידה ודקרו חייל. אחד מהם נורה למוות ואחר נפצע קשה. כעבור כמה דקות ירה סמל אלאור אזריה בראשו והרג אותו. לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה והוא הועמד לדין בבית דין צבאי של פיקוד המרכז. בראשית 2017 הורשע אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל־18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

     

    בעקבות העיסוק הציבורי הנרחב בפרשה הפכו הסנגורים לכוכבי תקשורת, אבל עכשיו הם טוענים שבתיק כזה עדיף להשקיט את הפרשה כמה שיותר. "בתיק כזה האינטרס הראשון שלנו כעורכי דין הוא דווקא להוריד את הלקוח מתחת לפני האדמה", מסביר בסרגליק. "פשוט להיעלם תקשורתית. זו האסטרטגיה בכל תיק כזה".

     

    אז למה התנהלתם בדיוק הפוך? 

     

    "כי בתיק הזה, עוד לפני שנכנסנו אליו בכלל, רק כמה שעות אחרי האירוע, כבר שמענו על 'חייל שסרח, צבא שהתבהם'. דובר צה"ל יצא מיד לאחר מכן ואמר שמדובר באירוע חמור ולא תקין של הצבא. כולם יצאו לתקשורת וכולם התבטאו. גורם בדובר צה"ל התקשר בשלב מסוים למישהו שערך מסמך מאוד חשוב בתיק הזה וצעק עליו: 'מה אתה דופק לנו את התיק?' לא אנקוב בשמו". עו"ד כץ ממהר לחשוף: "התקשרו לאלי בין, מנכ"ל מד"א" (ראו תגובות במסגרת).

     

    לכן גם אתם הקצנתם?

     

    "אנחנו לא הסכמנו להקצין את הקו התקשורתי", מספר כץ. "אני גם לא אהבתי את ההפגנה בכיכר רבין, אני אומר ביושר. באו בהתחלה וטענו שאלאור הוא בלה־פמיליה ומזדהה עם כהנא. ניתקו את זה מההקשר של הדברים, כי כל הדברים שהוא העלה לפייסבוק היו בזמן חטיפת שלושת הנערים, וגם ממש אחרי שהתגלו הגופות. אם היית נכנס לפוסטים של הרבה חבר'ה צעירים, היית רואה את אותם טקסטים בדיוק. הפריע לי שקשרו את אלאור עם גורמים קיצוניים כמו לה־פמיליה. אייל ואני התבטאנו מאוד בחריפות נגד שרשרת הפיקוד ונגד שר הביטחון יעלון ונגד הרמטכ"ל. אבל ברגע שאומרים, 'גדי תיזהר – רבין מחפש חבר', אנחנו לא שם. אני בתור אלוף־משנה במילואים ואנחנו בתור אזרחים שומרי חוק, שיש לנו רק צבא אחד — קריאה כזו מבחילה ודוחה בעינינו". 

     

    בתום אחד הדיונים במשפט יצאה עו"ד שחיבר מבית הדין הצבאי ביפו ומשני עברי הכביש ניצבו קבוצות מפגינים — מצד אחד מפגינים למען אזריה ומהצד השני מפגינים, גם ערבים, נגדו. כיוון שלשחיבר יש לקוחות מערביי יפו, שהיו בין המפגינים, היא ניגשה ללחוץ את ידיהם.

     

    "היא הלכה ללחוץ להם יד, כי היא מכירה אותם, ותומכי אלאור כמעט עשו בה לינץ'", נזכר בסרגליק.

     

    לא פשוט לעבוד בתיק כזה טעון עם אשתך.

     

    "כרמית הביאה את התיק למשרד. יש לה חושים מאוד חדים והיגיון מאוד בריא ומחשבה פנימית נכונה. היא חדה כתער. בתיק כמו של אלאור אזריה הדיונים נמשכו לפעמים עד 23:00 בלילה. בשנת הנישואים הראשונה שלנו התעסקנו בעיקר עם אלאור ולא היה לנו יותר מדי זמן לעצמנו. כרמית צחקה עליי לא פעם, שהתחתנתי עם אלאור ולא איתה. בגלל האינטנסיביות של התיק הוא היה נוכח גם בסופי שבוע".

     

    האלימות מחוץ לכותלי בית המשפט לא פסקה. ביום שבו הותקף פרשן חדשות 2 אמנון אברמוביץ' מחוץ לבית הדין הצבאי ביפו, בידי מפגין למען אזריה, יצא כץ להגנתו וחטף בעצמו. "אני לא מזדהה עם כל דעותיו", הוא אומר, "אבל אברמוביץ' כמעט נהרג במלחמת יום הכיפורים וקיבל צל"ש. אני לא בטוח אם כל המפגינים הקיצוניים האלה עשו צבא. כתבתי עליהם בפייסבוק 'אספסוף', ואז התחלתי לחטוף האשמות כלפיי".

     

    "בכל שנייה שהלכנו בבית הדין היו לידנו נציגים של דובר צה"ל", מתאר בסרגליק, "כמו שני שומרים בכל מקום. כל פיפס שפלטנו היה מועבר. פעם אחת הלכתי לשירותים, וגם זה יצא לדובר צה"ל בדיווח ישיר. אחד הדברים שגרמו לכך שאלאור הוא לדעתי בקונצנזוס היה ההתנהלות שלנו. היא הייתה מיליטנטית, אבל בצורה ממלכתית ומכובדת ובגבולות השיח הראוי. ברגע שיוצאים מהשיח הראוי ומגיעים למשפטים כמו 'צמאים לדם' (משפט שאמר עו"ד שפטל – י"י), אתה מאבד את זה". 

     

    יורם שפטל מצטרף

     

    בערב שלפני מתן גזר הדין היה המתח בבית משפחת אזריה בשיאו. בני המשפחה היו משוכנעים שהעונש יהיה יותר משלוש שנות מאסר. "עונש מאסר של שנה וחצי הוא הצלחה", טוען עו"ד כץ. "האמנתי שייכנסו באלאור. הבנתי לאן הרוח בבית הדין נושבת. זאת גם הסיבה שהחלטנו לא ללכת לערעור. לפני גזר הדין אמרנו לעצמנו: 'הוא יקבל שלוש שנים', ולכן הכנו ערעור"

     

    אבל כשיצאתם מבית הדין הצבאי לאחר מתן גזר הדין, שנה וחצי מאסר, הכרזתם שפניכם בכל זאת לערעור?

     

    "בואו נשים את הדברים על השולחן", אומר בסרגליק, "רף הענישה שבסופו של דבר התקבל בתיק זה רף ענישה של שימוש חורג בנשק, ירי בניגוד לנהלים, גרימת מוות ברשלנות ברף הנמוך. הפצ"ר סגר בהסדר תיק של חייל שהרג ידידה שלו בשוגג ב־28 חודשים. נהג אגד, שחיילת נהרגה בתאונת דרכים כשהוא נהג, קיבל שנה וחצי מאסר. זו תוצאה שלא היה אפשר לבקש טובה ממנה בנסיבות של סרטון הירי ושל הלך הרוח במערכת הפיקוד. אחרי הכרעת הדין קיבלנו טלפון משרון גל שאמר: 'אני מצרף את החבר שלי יורם שפטל לערעור'. בהמשך הובהר שהוא יהיה ראש צוות ההגנה בערעור. שרון אמר: 'אני רוצה שכולכם תהיו חתומים על הזיכוי של אלאור'. הוא חזר על זה כמה פעמים. אמרנו שאם הוא רוצה לצרף את שפטל – אין בעיה". 

     

    "אני באופן חד־משמעי קיבלתי את זה", מחדד כץ. "לאייל היו הרהורים בעניין הזה. אמרתי לו שחשוב מאוד שאנחנו נהיה בערעור הזה ושפרקטית המציאות כבר תכתיב את ההתנהלות בו. אם העונש היה שלוש שנים, בהחלט היינו שם". 

     

    בסרגליק: "באמת היו לי הרהורים בעניין הזה, והיום אילן מסכים איתי. אני חשבתי שהקו יסלים. אפילו אם העונש היה יותר משנתיים – היינו שם". 

     

    אחד העימותים הראשונים שלהם מול שפטל היה סביב ההקלטה של מח"ט כפיר, אל"מ גיא חזות, שהגיע לבית משפחת אזריה לשיחת גישוש על המשך ההליך המשפטי. "בזמן אמת לא קיבלנו דיווח על השיחה עם מח"ט כפיר", אומר כץ. "רק יום למחרת ידענו עליה בדיעבד. פנינו לדובר צה"ל, והם הגיבו שהשיחה התנהלה רק על תנאי המעצר, ואת הגישה הזו אימץ גם מח"ט כפיר בעצמו בהמשך. החלטנו שאנחנו לא רוצים לפגוע במח"ט כפיר, כי לא חשבנו שזה קו נכון לפגוע בקצין. פנינו לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אכ"א ולדובר צה"ל עם העתק לפצ"ר. לא עברו 24 שעות, ואנחנו רואים ששפטל הוציא מכתב דרישה לחקור בחקירת מצ"ח את מח"ט כפיר. לא ידענו על המכתב ולא ביקשנו אותו, כי לא רצינו ללכת בקו הזה". 

     

    השיא מבחינתם היה שלב תדרוך העיתונאים מחוץ לבית הדין הצבאי בקריה, רגע לאחר מתן גזר הדין. "יצאנו מבית המשפט אחרי גזר הדין, ולמרבה ההפתעה ראינו את אדון שפטל נאחז בקרנות המזבח, או נכון יותר בקרנות המיקרופון", אומר בסרגליק. "הכתבים אמרו לו שאולי ייתן למי שניהל את התיק במשך שנה לדבר, ואז התחילו ההתבטאויות של 'צמאים לדם' וכל היתר. הסתכלנו אחד על השני ורצינו לקבור את עצמנו. אילן היה אלוף־משנה, אני הייתי חייל מצטיין וכך גם כרמית. אף אחד מאיתנו בחיים לא היה נותן יד לקו כזה. לי הפריעו שני דברים באותה סיטואציה: עצם הנאום של אדם שלא מכיר את התיק בכלל, וזה שהוא אמר 'חלאת אדם' לתובע בתוך בית הדין". 

     

    עלבונות אישיים

     

    לפני כשבועיים הגיש שפטל לבית הדין הצבאי לערעורים הודעת מייל שקיבל מעו"ד בסרגליק. במייל נכתב שהפצ"ר אמר לבסרגליק ולכץ כי התביעה הצבאית תגיש ערעור על קולת העונש, רק אם אזריה יגיש ערעור. שפטל כינה את הצעד הזה "סחיטה באיומים". מבחינת בסרגליק וכץ זו הייתה חצייה של קו אדום.

     

    איך הרגישה משפחת אזריה כשעזבתם?

     

    "המשפחה לא חשבה שנטשנו, אלא הבינה במה אנחנו מאמינים. אנחנו לא אנשי יח"צ, לא פוליטיקאים ולא באנו לעשות סיבוב. אנחנו עורכי דין, וערעור זה אפילו עוד כסף בשבילנו, אבל אנחנו לא מאמינים בזה. כאמור, היינו מוכנים לעבוד בחינם על המתקת העונש וכל מה שצריך כדי שהילד יישב כמה שפחות זמן בכלא".  

     

    משפחת אזריה זומנה למשרדו של עו"ד כץ יום לפני פגישת עורכי הדין עם הפרקליט הצבאי הראשי. "זימנתי אותם, וישבנו איתם במשך שעתיים", מספר כץ. "אמרנו להם שאנחנו הולכים להיפגש עם הפצ"ר והם הסכימו. עוד בלוף זה ששפטל אומר שהלכנו להיפגש עם הפצ"ר מאחורי גבו. אנחנו שאלנו את שפטל: אם ניתן להיטיב עם המשפחה, אם זה מקובל עליו, והוא אמר שכן. ואז אמרנו שאולי אנחנו טועים ואולי בניגוד למה שאנחנו חושבים, שפטל פרגמטי. אבל אז שפטל הלך להגיד שהפצ"ר סחט אותנו באיומים. אנחנו מתעסקים עם נאשמים שסוחטים באיומים, ואני מצטער מאוד, אבל אף אחד לא יסחט אותנו באיומים. זה כל כך דמגוגי, המשפט הזה שהפצ"ר סחט אותנו באיומים. אנחנו באנו לנהל משא ומתן, והצד שמנגד, הפצ"ר, אמר שהוא לא רוצה לדבר על ההמשך, אבל הוא פתוח". 

     

    "בפעם הראשונה שמענו שהפצ"ר אומר שהוא פתוח לגבי כל השאר: חנינה, המתקה, ועדת חצי, ועדת שליש. 'אתם לא תגישו ערעור ואנחנו לא נגיש, ואחר כך נתדיין', זה היה המסר", אומר בסרגליק.

     

    כץ: "כשהפצ"ר בא ואומר לך משפט: 'אני פתוח להכל' – יותר מזה הוא לא יכול להגיד. כמו שאמרנו, אם היינו ממשיכים לטפל בעניינו, אזריה היה יכול להיות בבית בתוך ארבעה או חמישה חודשים". 

     

    איך זה היה קורה?

     

    "שליש מגיע לו, זה כבר נהיה שנה", מפרט כץ. "הצבא היה נענה לבקשת ההמתקה. היינו הולכים גם על חנינה, כי היא חשובה פה מבחינת הרישום הפלילי. היו מוחקים לו אותו, אם לא היום אז בעוד שלוש שנים. יש לובי מאוד גדול, והנשיא בסופו של יום היה מוחק לו". 

     

    בסרגליק: "שוחחנו עם שפטל אחרי הפגישה עם הפצ"ר. הסברנו לו את כל הדברים. הוא אמר לנו שלושה דברים, וזה למרות שעדיין לא היה לו את החומר: 'אני אשכנע את המשפחה להגיש ערעור'; 'אני מת שהפרקליטות הצבאית תגיש ערעור', למרות שזה לא תורם ללקוח; והדבר השלישי היה: 'מצופה מכם להגיע למסיבת העיתונאים, כי זה דופק את הערעור אם לא תהיו שם'. שמעתי את הדברים ואמרתי לעצמי: 'אלוהים יעזור. מה הוא מנסה לעשות על הגב של אלאור? יש לך פה פתרון פרקטי'". 

     

    למרות כל הביקורת, כץ מפתיע עם מחמאה. "שפטל הוא משפטן מצוין, איש מאוד חכם, וקטונתי מלחלק לו ציונים. אני לא רוצה להביע את דעתי על עורך דין שמגיש ערעור לפני שהוא מקבל את כל התיק. החומר לא אצלו עדיין. אני מאמין שהוא ישלוט בעובדות בדיון עצמו, הוא עורך דין משופשף, זאת לא הנקודה". 

     

    בסרגליק: "יש פה עניין של שליטה בחומר. אי־אפשר להשיג שליטה בחומר כשאין לך את החומר. זה לב העניין. אני לא יודע אם המשפחה ערה לכך שאין לו את החומר, וזה מטריד". 

     

    ייתכן שכעת, אחרי שהיו סנגוריו במשך המשפט, יצטרכו עורכי הדין בסרגליק וכץ להעיד מטעם אזריה בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אם יבחר שפטל שהחליף אותם לזמן אותם. 

     

    "אם יבקשו מאיתנו להגיע להעיד מטעם אלאור, כמובן נגיע", אומר בסרגליק ומוסיף: "שפטל רוצה לבסס טענה של הגנה מן הצדק (הניתנת בשל פגם בהליך המשפטי או התעמרות ורדיפה מצד הרשויות) על סמך אותו מייל. זה אבסורד וזה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות בשביל אלאור".

     

    כץ מתערב בדבריו ואומר: "אם היו מחליטים להגיש את הערעור, בלי 'עורכי הדין נטשו ופחדו, לא האמינו בסיכויי הערעור' – אתה יודע מה, אני הייתי מצדיע למהלך כזה. יש עורך דין שאומר: 'אני רוצה להילחם עד הסוף וחושב שהצדק חשוב יותר מהכל', אז קדימה. אם הלקוח לוקח את זה על כתפיו, מעולה. אבל ברגע שאתה מכין לך מראש תירוץ ליום שאחרי, שבו הערעור שהגשת לא התקבל, ואומר שזה בגלל עורכי הדין הקודמים – זה מהלך פסול. ראוי לגנות אותו והוא חוטא לאמת". 

     

    בסרגליק: "שפטל מוליך את המשפחה לבלבול ולסערת רגשות. אני מניח שהוא אמר להם שאנחנו רוצים לצאת מהתיק". 

     

    כץ: "בא עורך דין שבעיני עצמו הוא מכובד, ובמקום לטעון טענות ענייניות הוא לוקח את עורכי הדין הקודמים ומטיל בהם רפש ומתראיין כל יום. התקשרו אליי מערוץ 2 ואמרו לי ששפטל מתראיין ורצו להעלות גם אותי. אמרתי להם: 'עזבו, חבר'ה. אני לא יורד לרמה הזאת'". 

     

    בסרגליק: "מאז העזיבה שלנו את התיק, כמעט כל מקום רצה לראיין אותנו, ושפטל מתראיין תחת כל עץ רענן. מבחינתי זה אומר שכמו התובע אחרי גזר הדין, גם שפטל נמצא כעת במצוקה ממשית. דיברו עלינו כאילו עשינו סיבוב על התיק. לטענת שפטל, שרון גל רצה לפטר אותנו מיד לאחר הכרעת הדין והוא התעקש שאנחנו נישאר. אם מה ששפטל טוען זה נכון, אז הנה – המפתחות עכשיו בידיים שלו. מה שאני רואה זה בעיקר עבודה מול העיתונות, שכירת משרד יח"צ. לנו לא היה משרד יח"צ, היה לנו את עצמנו. הרי באתם אלינו כדי לקבל את השירות הטוב ביותר בשביל אלאור, ועד לרגע זה לא שמענו תלונה שנתנו שירות אחר. אנחנו גם נמשיך לתת להם ייעוץ כזה ככל שנידרש, אבל לא בקו הזה. לא נלך אחרי שפטל שהולך בעקבות ההמון, שאותו הוא מייצג מבחינתו. אליו הוא פונה. זו הסיבה שהוא עושה את זה, ולא כדי להציל את הלקוח. כל מה שנעשה עכשיו זה לא בשביל הלקוח, אלא כדי להצדיק את היום שאחרי. זה דבר שלנו, שבאמת אכפת לנו מאלאור, כואב מאוד לראות".

     

    לדברי בסרגליק, האהדה הציבורית שהצליחו לרתום למען אזריה דועכת. "זו בעיה לניהול התיק. דרך ארץ קדמה אצלנו לכל דבר, ועכשיו זו לא הדרך. אילן קרא לשרשרת הפיקוד 'חונטה', ואני קראתי להתנהלות שהייתה אחרי זה 'מאפיה' – אבל להגיד שאנחנו נסחטים על ידי מישהו? לא. יש תחושה שמי שאומר שאנחנו נסחטים, נסחט בעצמו על ידי הרצון לפרסום אישי. כנראה חטאי העבר תורמים להתנהלות בעתיד". 

     

    כץ: "אנחנו בתיק הזה מתחנו ביקורת מאוד חריגה על כל שרשרת הפיקוד ועל הפצ"ר. אם הייתי מוג לב והייתי חושב על התיק הבא שלי, לא הייתי תוקף את הפצ"ר. כשמוקיון בא ומכנה אותי מוג לב ופחדן, הדופק שלי לא עולה אפילו בפעימה אחת, כי אני יודע מה אני שווה ומה עשיתי. המפקדים שלי בצבא תמיד אמרו לי, 'אתה הולך לשרת בשטחים, בג'נין וברמאללה, בזמן שנערי הקריה התחמקו מלהגיע למקומות האלה'. אז אני מוג לב?" 

     

    "ההשתלחות של שפטל מעידה על מצוקה גדולה", אומר בסרגליק. "עורך דין פלילי בכיר סיפר לי ששפטל פנה אליו וביקש ממנו שיסייע במגעים מול הפצ"ר. שפטל טען שלקח לו שעות לאושש את המשפחה אחרי שהתרסקו כי נטשנו אותם. לקח לו שלוש שעות כפי הנראה לשכנע את המשפחה שנטשנו אותם. גם עכשיו אנחנו מאוד רוצים שאלאור יצליח, בטח בערעור. אנחנו מאוד אוהבים את משפחת אזריה. אחרי הערעור לא יהיה עם מי לדבר. כשאתה אומר לגורם שהוא צמא לדם וכל מיני ביטויים דמגוגיים, אם חס וחלילה לא תהיה הצלחה, אף אחד לא יהיה מוכן לדבר"

     

    אז מה החשש שלך?

     

    "שאם חס וחלילה יידחה הערעור מכל מיני סיבות, אלאור יהיה חשוף להחמרה בעונש". 

     

    עו"ד שחיבר: "הכניסה של שפטל לתיק רק תסלים את מצב הדברים. לצערי רואים את זה בעצם הגשת הערעור מצד התביעה על קולת העונש. אני ממש מקווה שאכפת לו מאלאור, אבל על פניו נראה שמה שמעניין אותו זה רק פרסום עצמי. לאורך כל הדרך מה שעמד לנגד עינינו זה רק טובתו של אלאור, שום דבר מעבר לכך". 

     

    דילמת החרטה

     

    למרות הביקורת שנמתחה עליהם מצד עמיתים רבים למקצוע, הסנגורים טוענים היום שלא היו פועלים אחרת, מלבד בעניין הפתולוג שקבע שהמחבל כבר היה מת לפני הירי של אלאור. "אני בדיעבד לא הייתי נכנס לעניין הזה של הפתולוג", אומר כץ. "אני חושב שמשפטית היה נכון להיכנס לזה, אבל פרקטית זה לא היה נכון. כסנגור, מבחינה משפטית אתה לא יכול לוותר על טענה של פתולוג שאומר לך שהבן אדם היה מת".

     

    מלבד עניין הפתולוג, נושא מרכזי שהעסיק את הסנגורים היה הבעת החרטה של אזריה. "כשאומרים חרטה לא מתכוונים לחרטה של 'אני אשם ותסלחו לי'", אומר כץ. "אלא 'אם בדיעבד הייתי יודע שאין עליו מטען, לא הייתי יורה'. זה מה שאנחנו חשבנו לנכון. מאחר שעו"ד שפטל כבר ראה את הערעור, הוא חשב שלא יהיה נכון לומר את הדברים האלה. אני כן נטיתי לקבל את עמדת שפטל, כי אני מכיר את בית הדין ומכיר שופטים. הם יגידו שהחרטה ניתנה מהשפה אל החוץ. יש עשרות פסקי דין כאלה, שאומרים שהנאשם לא הביע חרטה במשך כל המשפט, אלא רק דקה לפני שמוטל עונשו. לשמחתי, גזר הדין מדבר בעד עצמו. אני לא חושב שאם הוא היה מביע חרטה, הוא היה מקבל יום אחד פחות משנה וחצי". 

     

    אחרי ששפטל קרא לתובע סא"ל (מיל') נדב ויסמן "חלאת אדם", התקשרו בשיחת ועידה בסרגליק וכץ לויסמן כדי להתנצל בפניו על הדברים. "ננזפנו על ידי שפטל שאמר שמאוד איכזבנו אותו. זה לא הסגנון שלנו", אומר בסרגליק. "אנחנו לא שם. יכולתי לריב ולצעוק על התובע ולצאת מהאולם, אבל יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם". 

     

    לדברי עו"ד בסרגליק, חיילים אוימו שלא להגיע להעיד מטעם ההגנה לטובת אזריה. "חלק מהעדים לא היו מוכנים לבוא, עד שאמרנו שנעשה בלגן. עד כדי כך הפחידו אותם שחס וחלילה לא יהיו עדי הגנה מטעם אלאור. זה משהו שהוא מאוד חריג. הציות המוחלט בהגעה להכנה של עדי התביעה, לעומת חוסר הרצון לבוא כעדים מטעם אלאור, כי ממש איימו עליהם. הם אמרו לנו את זה", הוא טוען. "לדעתנו, התובע במשפט חצה את הקווים האדומים ועבר על כללי האתיקה. לשיטתנו הוא גם גרם לפצ"ר להתנהל לפי מה שהוא קבע ולא להפך. הוא לא רצה גישור בשום מצב. למרות זאת, לא ניתן יד לקו שמוביל שפטל". 

     

    אלאור מעורב בכל

     

    אלאור אזריה עצמו, כך על פי סנגוריו, היה מעורב מאוד במהלכים המשפטיים מאחורי הקלעים, למרות שמול התקשורת הקפיד לשמור על פנים חתומות. "אמרנו לו כל דבר", אומר בסרגליק, "גם על סיכויי הערעור. 

     

    "אלאור מאוד מעורב במה שקורה. דיברנו איתו אישית מאות פעמים. הוא טיפוס ששואל על כל דבר ורוצה לדעת. הוא מתעניין ורוצה להבין. אם האבא צ'רלי לא הבין משהו, הוא אמר לנו לדבר עם אלאור", הוא משחזר. 

     

    במשך כל תקופת המשפט מתחו הסנגורים ביקורת על התנהלות שופטי בית הדין הצבאי בראשות אל"מ מאיה הלר. כעת הם חושפים כי שקלו פעמים רבות להגיש בקשה לפסול אותה מלשפוט בתיק. "נתקלנו בבית דין, במיוחד נשיאת בית הדין, שהיו מאוד עוינים", אומר בסרגליק. "זו הייתה הפעם הראשונה ב־12 השנים שלי במקצוע שנדרשתי לומר: 'אם כבודה חשה שהיא אינה אובייקטיבית, אנו מבקשים לדעת כדי שנדע לפעול בהתאם'.

     

    "בסופו של דבר יש לנו הכרעת דין שמתעלמת כמעט מכל הראיות ויש לנו גזר דין שמקבל בדיוק את אותן הראיות. מי שקורא את הכרעת הדין ואת גזר הדין בלי סימנים מזהים לא יכול לקשר ביניהם בכלל", ממשיך בסרגליק. 

     

    "מתחנו ביקורת מאוד חריפה על ההתנהלות של בית הדין ובייחוד על ראש ההרכב, אבל טרחנו להדגיש בסיכומים שלרגע לא טענו שהמערכת של בית הדין לא עצמאית. השופטים לא קיבלו תכתיבים מגבוה. אמרתי שהשופטים היו מוטים, אבל לא בגלל שמישהו אמר להם מה לעשות. שפטל רצה שיירשם בערעור שהשופטים קודמו במהלך המשפט והאתנן זה התוצאה. איך נוכל להצטרף לערעור כזה?"

     

    הפוליטיקה של בוגי

     

    לאורך הדרך נטען כאמור נגד הצוות שפועל למען אזריה שהם "עושים סיבוב" על חשבונו של החייל שזוכה בתמיכת העם ובסיקור תקשורתי נרחב. אחד מאלה שהתבטאו כך היה שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון.

     

    "להגיד שאנחנו התעסקנו בפוליטיקה והמשפחה המסכנה לא הבינה את זה — זה אבסורד. היחיד שהתעסק בפוליטיקה ולא הגן על החייל שתחת פיקודו זה בוגי. אחד הדברים שגרמו למשפחה לסבול ולחייל להיות מסכן זה ההתבטאויות של בוגי. הוא גם קבע קו הגנה, הפך להיות עורך דין", אומר בסרגליק, בהתייחסות לדבריו של יעלון שאמר כי הסנגורים היו צריכים לומר לאזריה להודות ולהביע חרטה.

     

    "מי שהחליט לעשות פוליטיקה על חשבונו של אלאור אזריה, בעודו מקים מפלגה חדשה, זה אדון בוגי יעלון. הייתי מצפה שישתוק. הוא גרם מספיק נזק למשפחה הזו בכל ההתבטאויות שלו והגיע הזמן שיפסיק לעשות על חשבונם פוליטיקה. אם היינו פועלים לפי מה שבוגי רוצה, אלאור היה נכנס לכלא לשבע עד עשר שנים".

     

    תגובות

    >> עו"ד יורם שפטל מסר בתגובה: "לגבי הסיפור של מח"ט כפיר: המכתב למח"ט כפיר היה בידיעתם המלאה של עו"ד בסרגליק ועו"ד כץ. הם לא העירו שום הערה ולא הביעו שום הסתייגות, גם בהיבט של המכתב תוכננה חקירתו הנגדית של המח"ט על ידם. כשהם אומרים שהפריעה להם האמירה, כי 'התביעה צמאה לדמו של אלאור', הם הבהירו לי חד־משמעית שלא על האמירה הזו שלי הם התנצלו בפני התובע ואין להם שום בעיה עם האמירה הזו, והם חושבים בדיוק כמוני. כדי לשמור על כבודם אני לא אומר מה הם אמרו לי על התובע ועל ההתנהלות שלו במהלך המשפט.

    "לבריחה שלהם מהתיק יש שתי סיבות: 1. הפגישה עם הפצ"ר שבה הוא הודיע להם שאם אלאור יגיש ערעור, הפצ"ר יגיש ערעור על קולת העונש, הפגישה הייתה מאחורי גבי ולא ידעתי עליה דבר, עד שהם הודיעו לי בשיחה למחרת היום על קיומה. 2. בשעות אחר הצהריים שלפני הפגישה עדיין התקיימו בינינו שיחות, כאשר אנחנו עם הפנים לערעור. האמירה שהם כתבו את כל עמודי הערעור היא שקר נכלולי ומתועב. כך צריך לבחון את כל דברי הרמייה של שני הנוכלים הנמוכים הללו. נכון שאני אמרתי להם לאחר השיחה שלהם איתי בדבר הפגישה עם הפצ"ר, שאני מקווה לשכנע את המשפחה שלא ייבהלו מהבריחה שלהם מהתיק.

    "אכן הייתי בלחץ לגבי הגשת הערעור משום שהם הודיעו לי פחות מיומיים ממועד ההגשה על בריחתם מהתיק והם היו אמורים לכתוב חלקים נוספים של הערעור, מעבר לערעור החלקי שאני כתבתי בלעדית והגשתי לבית הדין ביום ד', שהוא המועד האחרון בפועל להגשת הערעור. האמירה שאני 'מת' שהפרקליטות הצבאית תגיש ערעור היא אמת בדיוק כמו האמירה שלהם שהם כתבו את הערעור שהוגש.

    "הטענה שאני רוצה לבסס הגנה מן הצדק על סמך הדוא"ל שהם שלחו גם היא איננה מדויקת בלשון המעטה. כפי שכתבתי, הבקשה לקבל את הדוא"ל הזה כראיה בערעור הינה כדי להראות את נימוקיו הנפסדים של הפצ"ר בהגשת הערעור.

    "אכן אמרתי לבני משפחתו ולחייל אלאור עצמו – ועל כך לא יכול להיות ויכוח – שהסנגורים הקודמים רוצים לברוח מהתיק, עקב פגישתם מאחורי גבי עם הפצ"ר, וכך הם גם עשו. הטענה שאני מטיל בהם רפש בראיונותיי לתקשורת היא רמייה מוחלטת. בכל ראיון הקפדתי לומר, אף על פי שאינני מאמין בכך בעצמי, שהסנגורים עשו עבודה טובה מאוד וההאשמות כלפיהם בתקשורת שהם ניהלו את התיק גרוע הן האשמות מרושעות ונבזיות של 'כתבלבי' החצר של הפצ"ר.

    "יתרה מכך, אכן שרון גל רצה לפטר מיד לאחר הכרעת הדין את שניהם, ואני הוא זה שמנעתי זאת, בראש ובראשונה כדי לשמור על כבודם. נעזרתי בשירותי משרד זליגר שומרון תקשורת לצרכים נקודתיים, כגון זימון התקשורת למסיבת העיתונאים שקיימתי מיד לאחר הגשת הערעור לבית הדין הצבאי, וכן להפיץ הבקשה להגשת ראיה נוספת שהגשתי לבית הדין.

    "לבסוף, זהו עוד דבר רמייה של השניים שלפיו אני פניתי לעורך דין פלילי בכיר או כלשהו, בבקשה שיסייע לי במגעים מול הפצ"ר. ההפך הוא הנכון. עורך דין פלילי שבהחלט ניתן להגדירו כבכיר פנה אליי מיוזמתו, לסייע להשגת הסדר טיעון שיקל מאוד את מצבו הנוכחי של אלאור.

    "את החשבון הציבורי על תפקודם של הסנגורים הקודמים בתיק יעשה שרון גל מיד עם צאתו מבית 'האח הגדול'. בדיעבד אני ממש שמח על הסתלקותם מהתיק, הסיוע שמגישה לי כבר עתה עורכת הדין עינת גלוסר הוא רב לאין שיעור מכל סיוע ועזרה שהיו מסוגלים השניים הללו להגיש לי במסגרת הכנת וטיעון הערעור של אלאור אזריה".

     

    >> תגובת דובר צה"ל: "יש להצטער על אסופת בדותות וחצאי אמיתות המוצגת על ידי באי כוחו לשעבר של החייל הסמל אלאור אזריה. הללו ממשיכים את הקו שנקטו לאורך המשפט, שבמסגרתו הם שבים ומנסים להאשים את התביעה הצבאית, בית הדין, מפקדיו, דובר צה"ל וגורמים נוספים בהאשמות חסרות שחר.

    "סמל אלאור אזריה הורשע בעבירה חמורה של הריגה, בהכרעת דין ברורה ונוקבת, המעבירה מסרים חד־משמעיים בעניין ערכי הצבא וחשיבות השמירה על טוהר הנשק. הפרקליטות הצבאית פעלה באופן ענייני ומקצועי לאורך כל ההליך. התובע, סא"ל (מיל') נדב ויסמן, פעל באחריות ובתיאום מלא עם מפקדיו, והטענות נגדו מופרכות ומקוממות.

    "נדגיש כי החלטת התביעה הצבאית להגיש ערעור על קולת העונש התקבלה מטעמים משפטיים, שפורטו בערעור, ובהם חריגה מרמת הענישה הראויה ולצד זאת אי־לקיחת אחריות מצד החייל.

    "אין בכוונת צה"ל להתייחס לדברים מטעים ומסולפים, שנמסרו תוך הפרה לכאורה של כללי האתיקה, לעניין פגישה שנערכה עם הפצ"ר ואשר התקיימה לבקשת באי כוחו של החייל. נדגיש כי בניגוד לנטען, בפגישה הובהר באופן ברור וחד־משמעי כי נושא ההקלה בעונש או החנינה כלל איננו לדיון.

    "הטענות שהועלו ביחס לשופטים בתיק, לרבות אל"מ מאיה הלר, אינן ראויות כלל לתגובה ואנו מגנים אותן בתקיפות. השופטים בבתי הדין הצבאיים פועלים על פי העקרונות הנהוגים בכל בתי המשפט בישראל ובהם, בראש ובראשונה, עצמאות ואי־תלות. נדגיש כי ההליך התנהל בפומבי ובשקיפות מלאה, ופרוטוקול המשפט מדבר בעד עצמו. בשום שלב לא הוגשה בקשה לפסול שופט. כלל טענותיו של הסנגורים המייצגים ייבחנו על ידי ערכאת הערעור".

     

    >> מלשכת יעלון נמסר בתגובה: "שר הביטחון לשעבר יעלון לא קבע שהחייל פעל בניגוד לפקודות ולערכי צה"ל – אלא מפקדיו שביצעו את התחקיר המבצעי קבעו זאת. שר הביטחון לשעבר יעלון לא הורה על פתיחת חקירת מצ"ח, זו החלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי – החלטה מתחייבת על פי חוק השיפוט הצבאי. בית הדין הצבאי בהכרעת הדין אישש את תוצאות התחקיר המבצעי על כל פרטיו ומסקנותיו.

    "אילו הסנגורים במשפט אלאור אזריה היו עוסקים יותר בהגנה עליו ופחות בלתקוף את מפקדיו ובראשם הרמטכ"ל, ובעיקר את שר הביטחון לשעבר יעלון באופן אישי, הם היו משרתים באופן טוב יותר את החייל ואת משפחתו. הכרעת הדין של שופטי בית הדין הצבאי היא גם כתב אישום חריף על התנהלות הסנגורים במשפט. אילן כץ פועל ומתבטא מאז שחרורו משירותו בצה"ל נגד יעלון, על רקע אי־נכונותו של יעלון כרמטכ"ל להעניק לו דרגה אישית של תת־אלוף, וכן לנוכח אי־מינויו לפצ"ר".

     

    >> במד"א בחרו שלא להגיב.

     


    פרסום ראשון: 15.03.17 , 17:09