לאחרונה נוצרה תחושה שענני מלחמה מתעבים מעלינו. הדברים שאמר אתמול ראש השב"כ על פיגועים צפויים, אזהרותיו של ראש אמ"ן לגבי המתרחש בעזה, טפטוף ירי הרקטות מהרצועה, האמירות המתלהמות של נסראללה והתקיפה האחרונה של ישראל בסוריה – כל אלה מגבירים את התחושה הזו. אלא שחשוב להפריד בין שינויים אמיתיים לבין אירועים שגרתיים, ועוד יותר חשוב להדגיש את הדברים שניתן להשפיע עליהם. בהקשר הזה נכון להתייחס לארבע זירות: יו"ש, עזה, לבנון וסוריה.

לגבי יו"ש אין חדש. הרבעון הראשון של 2017 שקט יותר מזה של 2016, "אינתיפאדת הסכינים" דעכה, הרשות הפלסטינית נושאת פניה בתקווה חדשה לוושינגטון, ולא נראה שקיימת בגדה מסה קריטית של תמיכה בפעילות אלימה. חמאס ישמח להוציא פיגועי טירור מהגדה, אך בזה אין כל חדש. עזה נמצאת במצב אחר.

המציאות הכלכלית וההומניטרית הקשה מחלישה הן את הרצון והן את היכולת של חמאס למנוע את הירי של ארגונים "סוררים". לא מדובר בשחיקת ההרתעה הישראלית שנבנתה ב"צוק איתן", אלא בכך שישראל לא פועלת למען האינטרס המשותף לה ולחמאס – שיקום הרצועה.

מיד אחרי "צוק איתן" נתנו לשני חתולים שמנים לשמור על השמנת: מצרים הייתה אמורה להוביל ועידה בינלאומית לשיקום הרצועה, ואילו הרשות הפלסטינית הייתה אמורה להיות הכתובת שאליה מופנה הכסף. האבסורד הוא ששני הגורמים היחידים בעולם שלא מעוניינים בשיקום הרצועה הם בדיוק השניים הללו. הדרך למנוע סבב אלים נוסף מחייב שישראל תעודד השקעות בתשתית בעזה. אבל ישראל עושה את ההפך. כך, למשל, מזה שנתיים הטורקים מבקשים לפתור (זמנית) את מצוקת החשמל בעזה בעזרת ספינה שתהווה מעין גנרטור גדול. ישראל מתנגדת.

בזירה השלישית, חיזבאללה בלבנון שואב ביטחון מעצם היותו שייך ל"מחנה המנצח" במלחמה בסוריה. הדרך לשמר הרתעה מחייבת את ישראל לומר בבירור כי מאחר שממשלת לבנון ונשיאה לקחו אחריות מלאה למעשי חיזבאללה, אם תיפתח אש מגבול לבנון היא לא תוביל לעוד מלחמה נגד חיזבאללה כמו ב־2006 אלא למלחמה רשמית נגד מדינת לבנון. כיוון שאף אחד לא רוצה בהרס לבנון, לא איראן וסוריה מחד, ולא סעודיה, צרפת וארה"ב מאידך, הרי שזו ההרתעה האמיתית. הרמטכ"ל אמר השבוע דברים בכיוון זה, אך לא בחדות הנדרשת.

החדשות האמיתיות היחידות מגיעות מסוריה, ואלה אכן חדשות מדאיגות. המחנה של אסד, חיזבאללה, איראן ורוסיה מסתמן כמחנה המנצח במלחמת האזרחים. בשלב הזה, כל אחד מהשותפים משתדל לזכות בחלק גדול ככל האפשר בשלל. איראן וחיזבאללה מנסים ליצור נוכחות מאיימת בגבול סוריה. הדרך למנוע זאת מחייבת, בנוסף לאיתותים באש ולדיאלוג עם רוסיה, דבר נוסף: להבהיר לארה"ב כי זהו הנושא החשוב ביותר שבו נדרשת תמיכה אמריקאית.

דווח כי ראש לשכת ראש הממשלה נסע לשיחות בוושינגטון בנוגע לבנייה בהתנחלויות. ספק אם ממשל טראמפ קשוב כרגע ליותר ממסר אחד. מסר המתייחס לאיסור על נוכחות איראנית בגבול שלנו עם סוריה הוא הדבר החשוב והדחוף ביותר כעת. √