רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ידיעות אחרונות
    7 לילות • 21.03.2017
    "היו שנים שלא היה דבר אחד טוב שאמרו עליי. כתבו שאני וולגרית, מכוערת, דוחה, מזעזעת, שאין לי זכות קיום"
    רז שכניק | צילום: טל שחר

    צופית גרנט, אמא לדניאל ורומי, נולדה ב־1964 בפתח־תקווה וגדלה בפנימיות שונות כמו הדסים, מקווה ישראל ועיינות. בצבא שירתה בבית הספר להדרכה. למדה משחק בבית הספר בית צבי. ב־1993 נישאה למאמן אברהם גרנט והשניים התגרשו ב־2014. עד כה שיחקה בהצגות כמו 'חלום ליל קיץ', 'אהבה בצל האיידס', 'היערות', 'בית העלים הכחולים', הגרסה המחודשת לקומדיה 'הזוג המוזר' והצגת היחיד 'הפרס הגדול של דומלה'. כיום רצה עם ההופעה 'דלתות מסתובבות'. שיחקה בסדרות כמו 'הם יגיעו מחר', 'כל דיכפין', 'רצח בשבת בבוקר', 'בועות', 'מי מפחד מצופית גרנט?', 'כתב פלילי', 'שעות אמיתיות', 'כסף קטלני', 'חשופים', 'תנוחי', 'פעם בחיים' והגישה את 'מילקשייק' בערוץ 2. שיחקה בסרטים 'אפטר', 'הבשורה על פי אלוהים' ו'מתוק ומר'. בימים אלה משודרת תוכניתה 'אבודים', זוכת פרס האקדמיה לשנת 2016, בזכיינית ערוץ 2 רשת. גרנט מכהנת כנשיאת אנוש, ארגון לנפגעי נפש.

     

    מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

     

    "בגיל ארבע. אבא שלי חוזר מהעבודה בחמש אחר הצהריים, בבית בפתח־תקווה. אני מחכה לו, הוא נכנס הביתה ומניף אותי בשתי ידיו הגדולות, מחבק אותי, מנשק אותי, נכנס להתקלח, יוצא מהמקלחת ושוב מניף אותי. ואז הוא לוקח אותי איתו למטבח, מכין לי ביצה מקושקשת עם לחם לבן, גבינה לבנה ועמבה. מושיב אותי על ברכיו ומאכיל אותי".

    איזו עצה היית נותנת לצופית גרנט בת ה־16?

     

    "לבקש עזרה בלימודים, להשקיע בהם ולהיות תלמידה טובה. הייתי תלמידה נוראית, היו לי כל כך הרבה בעיות רגשיות, הורים גרושים, ילדה שגדלה במוסדות וחוותה סוגים שונים של ניצול. בגיל תשע עברתי לגור עם אמא שלי ונוצלתי מינית על ידי השכן במשך קרוב לשנה וחצי, וזה מה ששלח אותי למוסדות. בפעם האחרונה הוא ראה אותי כשהייתי בת 19. העיניים שלי דיברו בעד עצמן. לא היה אז את הקטע של להתלונן, את המודעות בכלל. אז לא פלא שלא הצלחתי ללמוד. ויש לי גם הפרעת קשב, ואף אחד לא עזר לי ולא היה מי שיאבחן. ככה זה היה 12 שנים. המזל הוא שהייתי תמיד אוטודידקטית. ילדה שקוראת המון, מתעניינת, סקרנית. את הבגרויות השלמתי בצבא".

     

    מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

     

    "אכילת פחמימות. אני אוהבת בעיקר לחם עם הכל והדבר הראשון שהייתי רוצה לעשות זה לעבור לירקות ומדי פעם לדגים. בשר אני אוכלת פעם בחודשיים. ברמת העיקרון אני צמחונית, עם מעידות".

     

    מה מפחיד אותך?

     

    "ג'וקים מכניסים אותי להיסטריה. לא יכולה לשלוט במה שזה עושה לי. זה מחריד, מלחיץ, אני צורחת, לא מסוגלת להרוג אותם. אני בורחת מהחדר ונכנסת ממש למצב אימתני. ככה גם דניאל ורומי. אם יש ג'וק בבית זה כאילו שראינו דינוזאור. אני עושה ריסוס שש פעמים בשנה. לא חושבת שיש מישהו שמרסס כמויות כמוני".

     

    מתי היית הכי קרובה למוות?

     

    "נסעתי עם אברם והילדים לחופשה על יאכטה לפני משהו כמו שבע שנים. באיזשהו שלב היה לי קשה על היאכטה, שעגנה באמצע הים, ופשוט קפצתי למים והתחלתי לטבוע כי אני לא יודעת לשחות טוב ואיבדתי את הכוח. נכנסתי להתקף חרדה מטורף ומזל שאחד הטורקים קלט ברגע האחרון שאני לא צוחקת וזרק לי גלגל הצלה. אני ממש זוכרת את זה כמקרה טראומטי. ראיתי כל סרט אפשרי על אסונות בים, משהו דוחף אותי לסרטים האלה. והייתה עוד פעם. טסנו לאפריקה ומטוס קטן שהיינו בדרך לעלות עליו התרסק לנו מול העיניים. אני זוכרת שדניאל נורא בכה בלילה שלפני ואמר שהוא לא רוצה לטוס כי יש לו הרגשה לא טובה. הוא צדק. מאז אני לא אוהבת טיסות במטוסים קטנים".

     

    מה השמועה הכי פרועה שהייתה עלייך?

     

    "במהלך הנישואים היו המון שמועות שאברם ואני התגרשנו. אמרו שאני לסבית ואברם הומו, כל מיני דברים מצחיקים כאלה. תמיד צחקנו. לא הזיז לנו".

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "לפני חודשיים דניאל טס לדרום אמריקה ובשבוע לפני היינו כל הזמן יחד. הפרידה ממנו הייתה לי מאוד קשה. לאחר מכן היה לי שבוע שבו פשוט לא הפסקתי לבכות, כמו אישה במחזור. חוץ מזה אני בוכה המון. בעשייה שלי יש המון בכי. אני לא אדישה לכלום. אני מלווה בימים אלה אישה שעוברת מסע התעללות מכל גורם אפשרי סביבה, הבעל, מערכת הרווחה שמתעמרת בה, לקחו ממנה את הילדים שלה וגם הם עצמם פוגעים בה. כל פעם שאני נכנסת לסמסים שלה אני חצי מהזמן בוכה. סיפור כל כך קפקאי. ים של אשמים באומללות של אישה אחת על לא עוול בכפה".

     

    אילו שינויים היית עושה בחיים שלך?

     

    "בעיקר מורידה את רמת הסטרס. כשאדם נמצא בתקופה של הצלחה, ההצלחה מתחילה לנהל אותו. מציעים לו עוד פרויקט ועוד פרויקט. משהו באיכות החיים שלי בשנתיים האחרונות, מבחינת הסטרס, השתנה. אני עובדת המון ופחות מוצאת זמן לעצמי. זה בא לידי ביטוי בהמון דברים, למשל בחופשות, אבל יותר ביומיום. לא מצאתי זמן לכושר, תזונה נכונה, ואלה מקומות שלא טוב לי להיות בהם. אני בגיל שלא נכון לחיות ככה, בלחץ של זמן שמכתיב התנהגות. הרבה אנשים קמים בבוקר, יוצאים למסע שלהם וחוזרים ממוטטים. לקחתי החלטה שאני לא נותנת יותר לעולם החיצוני - ולטלפון - לנהל אותי".

     

    ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

     

    "מכל מי ששולח לי מייל ומבקש עזרה ואני לא מצליחה לעזור לו. יש מיילים קשים שאני פשוט לא יכולה להגיע אליהם. ממש עכשיו קיבלתי מייל, 'צופית צרי קשר, אני זועק, מדמם, חייב להיפגש איתך ומוכן לשלם'. אני לא יודעת מה אוכל לעשות. אולי אנסה".

     

    מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

     

    "רפי גינת. היחידי. הוא השתמש בי בעבר בכלבוטק בסיפור נוראי רק כדי לקדם את התוכנית שלו, במקום לעזור לי ולמנוע את הסיפור עם האיש שרימה אותי ושיחק אותה נכה, הוא הפך אותי לשותפה לפשע. הלכתי לפוליגרף כדי להוכיח שלא אני ולא התחקירנית שלי היינו יכולות לדעת שהבנאדם לא נכה. האיש רימה את המערכת במשך שנתיים, מהצבא ועד בתי חולים. רפי גינת, שידע על זה לפני שזימנתי את האדם לתוכנית, העלה את זה אצלו פשוט כדי לפגוע בי. קולגה, בנאדם מהמקצוע שלי. בחיים לא אסלח לו על הפגיעה שעברתי, בחיים. לא עשיתי כלום. דווקא אני, נשיאת אנוש, מוכנסת לסיפור כל כך מכוער. ולא רק הוא אגב. כל מי שהיה מעורב בתוכנית הזו ולא הרים טלפון כדי לעצור את זה - אשם. הוא פגע בי ברמה כזו שכל מה שרציתי לעשות אחר כך זה לעזוב את הארץ, ובאמת טסתי באותה תקופה ללונדון. כל כך נעלבתי. ניסיתי לתבוע אותו אחר כך על פגיעה בשם הטוב והוצאת דיבה, אבל עורך הדין יהודה וינשטיין שיכנע אותי שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ולא כדאי שאשחה בתוך הסחלה הזה. אז ירדתי מזה".

     

    מה הדבר שחסר לך כדי לשפר את איכות החיים?

     

    "זמן וסדר. חסר לי סדר יום בחיים. הם אקלקטיים ומעורבבים מדי. פתאום טיסה למרוקו, פתאום תחקיר שם ובתוך זה בית ומשפחה וילדים. יש המון אינטנסיביות בתוך החיים שלי אבל היא מבורכת".

     

    את מי היית מזמינה לארוחת החלומות שלך?

     

    "את סוזן סרנדון, אני מאוד אוהבת את האישיות שלה, את האמירה שלה, את תפיסת העולם שלה. היא מרתקת אותי כשחקנית וכאדם, מצחיקה אותי. מדהימה בעיניי. ראיתי את כל הסרטים שלה".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

     

    "היו שנים שלא היה דבר אחד טוב שאמרו עליי. רענן שקד כתב פעם 'כיבוי צופית' והזמין את הגברים בעם ישראל לכבות אותי כדי להעלים אותי מהמסך. כתבו שאני וולגרית, בהמה, מכוערת, דוחה, מזעזעת, שאין לי זכות קיום".

     

    והתקופה אחרי שתיית כוס השתן ב'מילקשייק'?

     

    "זה קרה לפני 17 שנה והדברים שאמרו אז היו כל כך קשים, כך שזה הוציא אותי לסוג של חירות מהצורך שיאהבו אותי ושיעריכו אותי ושיאשרו לי כן להגיד או לא להגיד. הייתי במקום כל כך דרוס וכל כך לא מוערך, שפשוט עפתי על החיים. אני מודה לעצמי על התובנות שהגעתי אליהן בתקופה ההיא ומאוד מודה לדני דותן מ'הקליק' ודליה מבורך שערכו את התוכנית אז וכל הזמן סידרו לי את הראש והמחשבה ומיקמו אותי במקום של יוניק, אחרת, מיוחדת. האמנתי להם והלכתי איתם בצורה טוטאלית. היום יש לי המון הכרת טוב על זה. דני הוא אמן דגול שנקרה בדרכי".

     

    מה גברים לא מבינים לגבי נשים?

     

    "שהן לא מרכלות, הן משתפות". 

     

    איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

     

    I Started A Joke של הבי ג'יז. אני נורא מזדהה עם השיר. אני התחלתי בדיחה אז במילקשייק וכולם הסתלבטו עליי, ירדו עליי, כיסחו אותי ורמסו אותי".

     

    מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

     

    "מלצרית בגיל 21. זה היה בכרכרה בתל־אביב בסוף האייטיז וגם באפרופו. לא אהבתי. אני לא טובה בזה וכשאני לא טובה במשהו אני גרועה בו. כשאני טובה במשהו אני מצוינת בו. זה מצמצם מאוד את הדברים שאני אוהבת לעשות. אם משהו משעמם אותי אני נגנבת".

     

    מי האיש או המושג שמייצג את 2017?

     

    "דונלד טראמפ כמובן, שהוא ראי הנפש של העולם. כוכב ריאליטי דוחה, זול, וולגרי, אגרסיבי, הומופוב, גזען, שוביניסט. פשוט זוועת עולם, וככה העולם נראה היום בעיניי".

     

    מה התסרוקת הכי גרועה שהייתה לך?

     

    "התספורת הקצרה הבלונדינית עם הקוצים, לפני משהו כמו 17 שנה. זה היה יפה אבל אני אוהבת את עצמי עם שיער ארוך יותר".

     

    מה הבדיחה הכי גרועה שסיפרת בפומבי?

     

    "מי רואה יותר טוב, משה דיין או אבא אבן? כמובן שמשה דיין כי הוא רואה לאבא אבן שתי עיניים ואבא אבן רואה למשה דיין רק עין אחת".

     

    מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?

     

    "את כל השומן העודף. לדעתי אני בשבעה קילו עודף שאני מאוד לא מחבבת".

     

    מה ההורים שלך לא הבינו אף פעם לגבייך?

     

    "שקשה לי בלעדיהם. הם לא גידלו אותי. יחסית לילדה שצריכה קשר אמיתי, הם לא היו מספיק".

     

    באיזו מילה את משתמשת יותר מדי?

     

    "אותנטית. ובסוף העולם הוא זיוף אחד גדול".

     


    פרסום ראשון: 21.03.17 , 17:32