הפרסומת החדשה של בזק היא השלישית בתוך שנה שבה נשים מלוהקות למעמדים מביכים ומשפילים: גלי עטרי וענת עצמון בהו בגידי גוב כרפרנס לסצנת השלישייה ב'דיזנגוף 99', קרין גורן הציצה מתוך עוגה ועכשיו מירי אלוני לא מספיקה לפתוח את הפה וכבר מושמדת על ידי חייזרים. מבין כל הנוכחים באירוע - חיילים, אזרחים וכמובן הפרזנטור - רק היא זוכה לחטוף ארטילריה שמעלימה אותה כלא הייתה. כך ייעשה לזמרת ותיקה שאימפריית התקשורת הואילה בטובה לפנק אותה בכמה שניות של פריים־טיים.
האלימות הגלומה באקט הופכת אותו בקלות לקטע הכי דוחה של התשדיר. גם חיסולה של אלוני ברגע שהיא אמורה לפצוח בשיר שלום היא יותר מסמלית. עם זאת, כדאי לשים לב גם למסרים האחרים של הקמפיין, שנועד לקדם את מה שבזק מכנה "החיים החכמים".
הפרסומת נפתחת בצילום של גוב מפזם במכוניתו את "אל המעיין", עד שלפתע מתחילה סביבו התרחשות עירנית. הוא יוצא מהאוטו, מביט השמיימה ומגלה חללית ענקית. כשכוחות הצבא מגיעים לזירה כדי לנטרל את האיום, הוא קורא להם לנצור אש. "מה קורה לכם אנשים", נוזף הזמר, שנחלץ מדמות הנרגן ונכנס לנעלי האופטימיסט. "אולי הם באו לחלוק איתנו את הטכנולוגיה החכמה שלהם?"
בשלב זה הוא עובר אחד־אחד ומפרט: לגבי הוא מגלה ש"יהיו לך בבית מצלמות, גלאים. מהמילואים תוכל לדעת מתי הבת שלך חזרה מהדייט"; לאריק הוא מבטיח "עגלות חכמות במינימרקט" ו"עסק חכם"; לרותה הוא מבשר ש"הרכב שלך ימצא לך חניה, אין יותר לחפש חניה, נגמר!" ולצביקה הוא מוכר "עיר חכמה".
כל השירותים המתקדמים הללו מעלים שורה של דילמות אתיות שכבר עתה מעסיקות את העולם. שעבוד היומיום לטכנולוגיה פירושו לא רק הקלה משמעותית בפעולות שגרתיות, אלא גם פגיעה גוברת בפרטיות והענקת עוד עוצמה בידיים של גורמים בעלי אינטרסים. במפתיע, גם בזק מכירה בכך. לראיה, על אף שגוב מתפייט על "יונת השלום עם עלה של טכנולוגיה בפיה", מתברר שהחוצנים לא חברים שלנו ומי שחווה זאת על בשרה היא אלוני.
אולם המסקנה לא מטילה ספק בנזק הפוטנציאלי של אותם "חיים חכמים", אלא רק מחליפה את היצרן. השאלה היא לא אם גבי צריך לדעת "מהמילואים" מתי בתו שבה מהדייט, אלא מי מחזיק ביכולות האלו ובמידע הזה. "אולי שבזק יעשו את הטכנולוגיה החכמה הזאת", מפטיר גוב. כי תאגידים וממשלות אף פעם לא עושים שימוש לרעה בכוח. מה פתאום.
"זה לא מדע בדיוני", מכריז הקריין בסיום. וזה בדיוק מה שמטריד פה.
בקטנה:
כמו בחזון ה"חכם" של בזק, כיכר עיריית פתח־תקווה הייתה מרושתת במצלמות באחד מלילות נובמבר האחרון. הטלפונים הסלולריים גם סייעו בהזעקת המשטרה ומגן דוד אדום לזירה בזמן אמת. ובכל זאת הלילה הסתיים בפליט סודני שהוכה למוות. כתבתו של בן שני אמש ב"עובדה" הראתה שכשהתנהגות האנושית נעה בין אכזריות לאדישות, כל החדשנות שבעולם לא תעזור.
