מבחן סינון

האם יש אפליה עדתית בישראל? לפני יותר מעשור התפרסם מחקר שבדק את השאלה הבאה: האם עו"ד שרית בוזגלו (אשכנזייה במוצאה שנישאה למזרחי) משתכרת יותר או פחות מעו"ד שרית רבינוביץ’ (מרוקאית במוצאה שנישאה לאשכנזי). בסיס המידע היה מפקד האוכלוסין מ־1995, והממצא היה מדהים: בוזגלו השתכרה פחות מרבינוביץ’. מה שקבע היה שם המשפחה, ללא קשר למוצא האמיתי. הכלכלה עשתה מיון (סלקציה) לפי שם.

למה זה קורה? כי רווחת הדעה שחברה מודרנית נזקקת ל”מיונים”. לא כל אחד יכול להיות רמטכ"ל או מנכ"ל, אף שכל אידיוט יכול להיות שר. כדי להחליט על פתיחה במלחמה מספיק טמבל, אבל כדי לנהל אותה צריך דיפלומה. וכך אנחנו מעבירים את כל הילדים מבחנים מסוגים שונים ומשונים כדי לקבוע מי מוצלח יותר. וציונים, מתברר, זה הכל.

אוהבים אצלנו להטיח בוץ במבחן הפסיכומטרי. אבל מכל המבחנים שבהם מתענים תלמידים, זה היחיד שאיכשהו מצליח לסייע בסינון הגיוני בין המבקשים לרכוש השכלה גבוהה. מה שאי־אפשר לומר על מבחנים אחרים שכל תכליתם היא סלקציה. סלקציה של מה? מי מאיתנו, ומי לא.

עיריית תל־אביב הקימה לפני שנים בתי ספר ייחודיים שבהם הונהגו "מיונים". כך היה גם בבית הספר לטבע. כיום מיונים קיימים כמעט בכל בתי הספר התיכונים ובהרבה מאוד בתי ספר אחרים. משרד החינוך הורה על הפסקת המיונים בבית הספר לטבע בטענה שהמוסד לא החזיק אישור להליך. ההורים - וסביר להניח שגם המורים וההנהלה - חשבו שביטול הליך המיון הוא דבר רע. כי אם יהיו הרבה בוזגלו, או חס ושלום הרבה חליחל, איכות החינוך תיפגע. כמובן שהם לא נקבו בשמות אלא בציוני מבחנים, שהם לכאורה אובייקטיביים.

האם מי שמקבל 100 במבחן במתמטיקה יודע מתמטיקה יותר טוב ממי שמקבל 50? על פניו התשובה ברורה מאליה. אבל למעשה מי שמקבל 100 מוצלח יותר בהצלחה במבחנים במתמטיקה ולאו דווקא במתמטיקה עצמה.

לפני יותר מעשור התפרסם מחקר על פערים בספורט בין ילדים וילדות, שעשה את התרגיל הבא: הוא לקח קבוצה של בנים ובנות והריץ אותם 50 מטרים, כל אחד ואחת בנפרד מול השעון. אחר כך הציב את המשתתפים בתחרות זה מול זה. הממצא: הבנים ניצחו בתחרות, אבל במרוצים מול השעון, ללא תחרות, לא היה הבדל בין המינים. הציון בתחרות (מבחן) לא מעיד בהכרח על יכולת.

כאמור, משרד החינוך הורה לבטל את המיונים - והשבוע פסק בית המשפט לטובת משרד החינוך. העשירים - רוב מוחץ של ההורים - לא יוכלו להמשיך להדיר את ילדי בוזגלו וחליחל מבית הספר לטבע. ומה עם שאר בתי הספר? החוק, חוזרי מנכ"ל המשרד והפסיקה אמנם אוסרים על קיום מיונים, אלא שגם אחרי הדה־ציוניזציה נישאר עם הממוניזציה. מדובר בבתי ספר בחינוך חובה הגובים שכר לימוד. אין בעיה מיוחדת עם הורים שרוצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים תמורת תשלום גבוה. הבעיה היא עם בתי ספר כאלה שמקבלים גם מימון של המדינה. כאן נעשה תהליך המיון באמצעות כסף ובגיבוי ממשלתי. וזה לא תקין אף יותר מאשר הליכי המיון שנפסלו בבית המשפט. מעורבות כאן קבוצות כוח רציניות. מעניין אם משרד החינוך יטפל בהן. √