ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יהודה גליק, השבוע בכנסת. "ראש ממשלה לא יכול לתת למשטרה פקודה המנוגדת לחוק
    המוסף לשבת • 23.03.2017
    "נתניהו מסרב להיפגש איתי. ביטן מתעלם ממני. ח"כים שלא עומדים בשלשות נענשים"
    בתחילת השבוע יגיש יהודה גליק בג"ץ תקדימי נגד ראש הממשלה, שמונע ממנו לעלות להר הבית. יחסיו עם יו"ר הקואליציה, שבולם כל הצעת חוק שלו, יורעו עוד יותר אחרי שיקרא כאן את המתקפה החזיתית עליו. הח"כ הכי אופוזיציוני בליכוד לא חושש מהמחיר שישלם במפלגתו, ובינתיים מטפח קשרים בין יהודים למוסלמים, אבל תומך בסיפוח יהודה ושומרון. לא מספיק מבולבלים? "אין בנמצא מנהיג יותר טוב מנתניהו"
    יפעת ארליך | צילומים: אלכס קולומויסקי

    הוא לוחם על הר הבית, אבל הוא איש של שלום. הוא ג'ינג'י חם מזג, אבל מאמין בהידברות. הוא שונא מחלוקות, אבל לא מסוגל לשתוק מול עוולות. יש לו חוש הומור ציני להפליא, אבל הוא נואם ברצינות תהומית ובלהט כמעט נבואי. הוא שייך לליכוד, אבל לא חושש להתעמת עם בכירים במפלגה ולהצביע גם עם האופוזיציה.

    לרגל סיום מושב החורף, וכדי להבין איך חבר הכנסת יהודה גליק מתנדנד בין קצוות ומחבר ניגודים, ליווינו אותו במשך יום. לא היה קל לרדוף אחר אדם היפראקטיבי כמוהו במסדרונות המשכן בין פגישות ודיונים. בטח לא בעת שהוא מנהל מלחמה מול האיש החזק בקואליציה, דוד ביטן, ומנסה להתיש אותו בוועדות. המלחמה, שמבעבעת כבר זמן רב, עלתה מעל פני השטח בתחילת השבוע בדמות פוסט שכתב גליק בעמוד הפייסבוק שלו. בטרם ציחצח חרבות, הוא הדגיש כי דבריו הם ביקורת בונה של חבר כנסת "שנמאס לו", הנאמרת מתוך כאב, אהבה והערכה לממשלה ולעומד בראשה.

    גליק סיפר בפוסט כי כאשר הוזמן לערב הגיבוש של הקואליציה ציפה לשמוע בו דברי תודה לאנשים הרבים שעושים לילות כימים בסיוע לחברי הכנסת. אבל הוא התאכזב מאוד - לא מהכיבוד המפנק, אלא מכך שהערב היה כולו "מפגן הערצה לאיש אחד. האיש שאירגן לעצמו את הערב. בזה אחר זה עלו הדוברים השונים ובפיהם מסר אחד עטוף בנייר צלופן: 'זכינו והתברכנו משמיים שיש לנו איש בעל כוחות אלוהיים ממש. אדם שהוא כל־כולו נופת צופים ממש מושלם. אדם חרוץ ונעים הליכות שביד אחת שלו צלח את כל מושב החורף של הכנסת'.

    "מילא אם זה באמת מה שכולם היו חושבים, אבל אוי, ריבונו של עולם, כמה צביעות", המשיך גליק וכתב. "מדובר בראש קואליציה שהצליח להסתכסך עם כל כך הרבה מחברי הקואליציה שלו. מדובר באדם שבכל מוצאי שבת כולנו מתלבשים בגללו בשכפ"ץ, כי מי יודע על איזו אמירה שלו נצטרך להתפתל. כמה פעמים שמעתי 'מעולם לא היה לנו יו"ר קואליציה כל כך כוחני'. אני יכול עוד להמשיך, אבל ממש אין לי עניין בכך".

    ובכל זאת ממשיך גליק ומתאר בפוסט באופן ביקורתי כיצד מתנהלת הקואליציה, זו שהוא בשר מבשרה.

     

    גליק בהר הבית. רוצה שח"כים ערבים יצטרפו לעתירה
    גליק בהר הבית. רוצה שח"כים ערבים יצטרפו לעתירה
     

    ביקורת כזו ראוי לומר בפנים, לא? למה להוציא הכל החוצה בפייסבוק?

    "את יודעת כמה זמן אני מנסה להיפגש עם ראש הממשלה? עשרה חודשים. פניתי בכתב ובעל פה, נפגשתי עם כל המקורבים אליו. נתניהו לא מוכן להקדיש לי אפילו חמש דקות. עם ביטן עצמו אי־אפשר לדבר. אני מקפיד להמשיך לומר לו שלום, על אף שהוא מתעלם ממני. לא הייתה לי דרך אחרת. זו לא ביקורת אישית נגד ביטן. זו אמירה עקרונית. אני מאמין שצריך ליצור בכנסת סביבת עבודה נעימה ומכבדת. להפוך ערב גיבוש לקואליציה לסגידה לאיש אחד - זה נורא. ביטן הוא אדם טוב ויש לו מטרות טובות, אבל אני לא מאמין בהתנהלות כוחנית ובאיומים. בעיניי התנהגות מצ'ואיסטית מעידה על חולשה, לא על עוצמה".

     

    "לא סופרים את הח"כים"

    את ההתנהגות הכוחנית חש גליק גם על בשרו. הוא מספר כי כשהעז להתנגד לחוק המואזין ניגש אליו ביטן באולם המליאה ולעיני חברי כנסת נדהמים אמר לו שאם לא יצביע כפי שהצטווה ידאג כי 65 מיליון שקל שמיועדים ליו"ש לא יועברו. זה לא היה החיכוך הראשון בין השניים. לדבריו, בפעמים קודמות שבהן הביע עמדה עצמאית, כמו השמעת ביקורת על החייל אלאור אזריה או על תגובת ראש הממשלה לאילנה דיין, הבהיר לו ביטן שידאג לכך שזו תהיה הקדנציה האחרונה שלו בכנסת. יש להניח שביטן אינו מרוצה גם מתמיכתו של גליק בהענקת פרס ישראל ליאיר גרבוז, שאותה הביע השבוע בטוויטר. ביטן, הרס"ר הקפדן, לא מסוגל להכיל חיילים סוררים ועצמאיים כמו גליק.

    האיומים של ביטן אינם דבר אמורפי: הוא מסנדל כל הצעת חוק של גליק כבר תקופה ארוכה. "בכל פעם, לפני שהצעת חוק שלי עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, דיברתי עם כל השרים, שהבטיחו להצביע בעדה. למחרת הצעת החוק לא עברה. שאלתי מה קרה, והסבירו לי שביטן אמר לשרים להצביע נגד. כששאלתי את ביטן מדוע כך הורה, הוא אמר לי 'כי זה חוק מטומטם'. ככה, בלי נימוקים, בלי הידברות איתי. ראש הקואליציה מדבר בסגנון לועג, מעליב ופוגע. הסיעה מתנהלת בלי דיונים. קובעים לנו מה לחשוב בכל הנושאים שעל סדר היום. מכתיבים לנו מה להצביע. אף אחד לא סופר את חברי הכנסת. הח"כים של המפלגה הגדולה הם חיילים ממושמעים. הדעה שלהם לא מעניינת, ואם הם לא עומדים ישר בשלשות ומצדיעים - הם צפויים לעונשים. כמה חברים מתוסכלים אני פוגש במסדרונות הכנסת. ביטן הצליח להסתכסך עם כל כך הרבה ח"כים מהליכוד: מיקי זהר, שרן השכל, נאוה בוקר, יואב קיש, ועוד. החיכוכים והתסכולים האלה הם הגחלים שעלולים להבעיר שלא ברצוננו את פירוק הקואליציה".

     

    אחרי ביקורת שכזו, הסיכוי שלך להצליח בפריימריז הבאים בליכוד שואף לאפס. זה לא מטריד אותך?

    "לא. לא היו לי שום תוכניות לקריירה פוליטית. להפך. הבטחתי לאשתי שאין סיכוי שאבחר לכנסת. הסקרים דיברו על 22 מנדטים לליכוד, ואני הייתי במקום 33. מסקנות? לא להאמין לסקרים ולא להאמין לגברים. אני חי בהווה. ממצה את הקדנציה הזו. יש חברי כנסת שכל העת עסוקים בשאלה אם ייבחרו שוב, ובהתאם לשאלה הזאת מתנהלים בהווה. אני לא כזה. אני גם לא רץ מבר־מצווה לברית. אני מאמין שבסופו של דבר חברי המרכז מעריכים אותי איך שאני, ואם לא יש לי הרבה מאוד מה לעשות מחוץ לכנסת".

    הודות לביטן, מאז שגליק נכנס לתפקידו לפני עשרה חודשים הוא הצליח להעביר חוק אחד בלבד בקריאה טרומית: הצעת חוק האפיפן, שמחייבת בתי ספר להצטייד במזרק נגד אלרגיה. בצר לו החליט גליק להתמקד בהקמת שדולות בכנסת.

    הוא הקים את השדולה לחיזוק הקשרים בין יהודים למוסלמים, ועומד בראשה יחד עם חבר הכנסת זוהיר בהלול מהמחנה הציוני. השניים הובילו יחד את ההתנגדות לחוק המואזין. ללשכה שלו העניק את השם "ירושלים של שלום", והסלוגן הזה מעטר את הנייר הרשמי שלו, את כרטיס הביקור ואת דלת הלשכה.

    חלק ניכר מזמנו של גליק מוקדש למפגשים עם מוסלמים ונוצרים. ביום שני השבוע אירח בלשכתו שני פעילים מוסלמים מטורקיה, האחד רופא והשני איש תקשורת. השניים הגיעו לגליק כדי להציג בפניו דגם ממוחשב של בית המקדש שיצרו. הם מדמיינים את בית המקדש נבנה סמוך למסגד אל־אקצה, מתוך הבנה שהר הבית צריך להיות בית תפילה לכל הדתות.

    גליק מתרגש מהמחווה, אבל חוזר למציאות. "אנחנו לא נמצאים בשלב שאפשר לעשות משהו מעשי", הוא מבהיר לאורחים. "המטרה היא להכשיר את הלבבות. כמו שמדינת ישראל הוקמה על ידי האו"ם, כך גם בית המקדש צריך לקום בהסכמת אומות העולם".

    גליק נשען אחורה על כיסאו בעל המשענת הנשכבת ועוצם את עיניו. הוא אינו מסוגל לשבת זקוף זמן ארוך. גם בביתו בעתניאל פזורים כיסאות מיוחדים עבורו. כאבי התופת בגב הם שרידים מפצעי ניסיון ההתנקשות בחייו באוקטובר 2014. "אבל למה שלושה בתי תפילות נפרדים?" הוא מתיישר ופוקח עיניים מול הטורקים הנבוכים קמעה. "צריך בית תפילה אחד שבו יתפללו מאמיני כל הדתות".

     

    "שרה אישה לבבית"

    בינתיים, עד למימוש החזון הטורקי, יהודים לא רשאים להתפלל בהר הבית, וגליק עצמו אפילו לא יכול לבקר בהר. מי שאוסר עליו ועל יתר חברי הכנסת את הגישה לשם הוא ראש הממשלה. במשך עשרה חודשים ניסה גליק להבין את פשר האיסור. הוא נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה ועם היועץ המשפטי של הכנסת ואף הזמין לדיון בכנסת את נציגי המשטרה. כולם הצביעו על אדם אחד שמתעקש לאסור את הכניסה.

    לאחרונה הקים גליק, יחד עם ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי, את השדולה לחיזוק הקשר היהודי להר הבית. "הר הבית הוא נושא שמאוד חשוב בעיניי", הוא אומר. "במשך זמן רב חברי כנסת לא מורשים להיכנס להר בניגוד לחוק. זה נוגד את חוקי יסוד חופש התנועה וחופש הפולחן. זה נוגד את חוק החסינות ואת חוק המקומות הקדושים. כל היועצים המשפטיים וראשי המשטרה מצדיקים אותי. ראש הממשלה לא מוכן לפגוש אותי, אז בנובמבר העברתי לו מסר שאיאלץ לעתור נגדו בבג"ץ".

    המסר לא שינה את עמדת נתניהו. גורם בסביבתו של ראש הממשלה רמז לגליק כי דווקא טוב שיפנה לבג"ץ. מה משרת את נתניהו יותר מהסרת האחריות מעל כתפיו וגלגולה לפתחו של בג"ץ? למה שיספוג את ההאשמות על הבערת המזרח התיכון, אם יש שופטים בירושלים?

    הנוסח הסופי של העתירה לבג"ץ כבר גובש, וגליק מתעתד להגיש אותה בתחילת השבוע. תהיה זו הפעם הראשונה שבה חבר כנסת מהליכוד עותר נגד ראש ממשלה ממפלגתו. "אין לי ברירה", הוא אומר. "אי־אפשר לסבול את האפליה הזאת. הייתי מאוד רוצה שחברי כנסת ערבים יגישו איתי את העתירה, אבל לצערי הם לא מוכנים לשתף עימי פעולה בנושא הר הבית. כל היועצים המשפטיים אומרים לי שהסיכוי שלי בבג"ץ גבוה מאוד. ראש ממשלה לא יכול לתת למשטרה פקודה המנוגדת לחוק".

     

    מה דעתך על התנהלותו של נתניהו, שמחליט לפתוח ולסגור את תאגיד השידור הציבורי בהתאם לקריזה?

     "רשות השידור והמשכורות הגבוהות לעובדים התנפחו לרמות שחייבו התערבות. התקיימו דיונים ארוכים ונוקבים. ראש הממשלה קיבל החלטה לא פשוטה לצאת לדרך חדשה. יש לדבוק במהלך זה בנחישות ולא פחות מכך ברגישות. את המחיר הגבוה ביותר משלמים עובדים שעבדו במסירות שנים ארוכות וכעת נאלצים ללכת הביתה. חייבים להיות קשובים למצוקתם. הדבר נכון גם לגבי עובדי התאגיד שעתידם לוט בערפל"

     

     

    ביטן: "גליק מתריס ופוגע בליכוד" | צילום: אלכס קולומויסקי
    ביטן: "גליק מתריס ופוגע בליכוד" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    האם זה בריא שפוליטיקאים יתערבו בתכנים של כלי תקשורת ציבוריים?

    "תקשורת חייבת להיות חופשית. במדינה כשלנו יש אינטרס לדאוג שיהיה ערוץ ציבורי שיביא את המגוון הנפלא של החברה הישראלית וכן יביע את התחושות הפטריוטיות של שיבת ציון לאחר 2,000 שנה. הרצון של פוליטיקאים להשפיע על אופיו של השידור ולדאוג לאינטרס הציבורי הוא מובן, והוא לא פסול כשם שהרצון של גורמים אחרים להשפיע הוא לא פסול, ובלבד שיישמר האיזון והשמעת מרב ומגוון הקולות". תשובה קצת פחות דיפלומטית ומתפתלת צייץ גליק השבוע בטוויטר: "תאגיד השידור הציבורי נקרא כך כדי 'שתגיד כל מה שנאמר לך'". הציוץ הוסר אחרי דקה. לא מפני שהגיע טלפון עצבני מסין, אלא כי עיתונאי בכיר צייץ בתגובה: "יהודה, לא כולם יבינו את הציניות על הבוקר". והג'ינג'י, הנוהג לצייץ באופן מושחז ומצחיק, מחק את הציוץ.

     

    נתניהו טען שהתאגיד הוא של שמאלנים. אתה מסכים עם זה? התקשורת שמאלנית?

    "איני מכיר את כל עיתונאי התאגיד. להיות שמאלני זה לא פשע. כל אדם בא עם מערכת ערכים ותפיסות עולם. אסור שהערוץ הציבורי יהיה צבוע בצבע אחד. אני כן מצפה שכל עיתונאי יהיה מקצועי ואמין ולא יעשה הנחות לאיש. לא התרשמתי שמדובר בערוץ שמאלני. קלמן ליבסקינד הוא עבורי דוגמה לעיתונאי מקצועי, למרות שבא עם תפיסת עולם – והיא לא שמאלנית.

    "טענותיו של נתניהו כי התקשורת הייתה לא הוגנת כלפיו הן לא מופרכות. לאורך השנים לא תמיד נהגו כלפיו וכלפי משפחתו בהגינות. אני רק אציין שאת שרה נתניהו לא הכרתי אישית. הציור שקיבלתי היה שמדובר בסוג של מפלצת. והנה, כשהיא הגיעה כאורחת לשדולה לעידוד לימוד התנ"ך שבראשותי, גיליתי אישה לבבית מאוד שהצליחה לרגש את כל המשתתפים בחוויותיה מבית אבא".

     

    האם נכון לפרק את הממשלה בגלל התאגיד?

    "לא נכון לטלטל כעת את המדינה במערכת בחירות, ואני גם מעריך שזה לא יקרה. אני מקווה שהקולות שנשמעים כרגע הם רק כאלה של משא ומתן נחוש. שבענו במשך שנים משידור לכאורה־ציבורי שייצג את עמדת המיעוט. מצד שני, נתניהו בעצמו הוא שהחליט על פתיחת התאגיד ובעת הזו לא יהיה נכון להשיב את הגלגל לאחור".

     

    ובכל זאת, אם צפויות לנו בחירות, מי יהיה ראש הממשלה הבא?

    "אני לא שותף למספידים המוקדמים את נתניהו. הוא יוביל את המדינה עוד שנים רבות. גם אם יש ביקורת עליו פה ושם, בתמונה הכוללת הממשלה הזאת עושה עבודה מצוינת הן במדיניות החוץ והן במדיניות הפנים, ואין בנמצא ראש ממשלה יותר טוב ממנו".

    נראה שהימין לא באמת שולט ולא מצליח לקדם את החזון שלו. איך זה שתחת נתניהו עמונה פונתה ובתים נהרסו בעפרה?

    "זו שאלה קשה. פינוי עמונה היה עבורי יום עם תחושת אכזבה קשה. אני מאוכזב מאוד מכך שטרם ראינו תנופת בנייה משמעותית ביהודה ושומרון. האוכלוסייה שם גדלה, אך לא בקצב שהיינו רוצים שזה יקרה. אבל לא נכון לומר שהימין לא שולט. הצמיחה ביהודה ושומרון לא הייתה מתרחשת תחת שלטון שמאל. אני מאמין שצריך לספח את כל יהודה ושומרון, ולצערי הימין לא מעז לעשות זאת, בינתיים".

     

    מאבק בזנות

    עם סיום מושב החורף גליק גם יודע להצביע על כישלונות אישיים ותחושת אכזבה. כישלונותיו, מבחינתו, כוללים התבטאויות בנושאים שבהם לא שלט מספיק, והתפרצויות לתוך דברי חבריו. "אבל בגדול, בתור אדם שנמצא פחות משנה בכנסת, אני מסתכל אחורה בסיפוק ממגוון הנושאים שבהם הייתי מעורב", הוא אומר."פעלתי בשדולות לעידוד לימודי תנ"ך וחיזוק הקשר להר הבית, העליתי למודעות הציבורית נושאים כמו דיכאון אחרי לידה ומצוקת גברים גרושים ונאבקתי בתופעות דוגמת העישון והזנות. בכוונתי להמשיך ולפעול עד שלקוחות הזנות יופללו ותופעת העישון תצומצם דרמטית".

    אך מרכז הכובד של פעילות גליק בכנסת ממוקד בשינוי השיח הפנים־ישראלי, ביצירת דגם של אידיאולוג ימני שהוא גם איש זכויות אדם ורודף שלום. "קשה לי הקיטוב בין יהודים לערבים ובין היהודים לבין עצמם שראיתי בקדנציה הזאת", הוא אומר. "לצערי גם המתונים שברשימה המשותפת אימצו עמדות פלסטיניות קיצוניות, ובמקביל לא מעט חברי כנסת יהודים 'מתפרנסים' מחרחור הריב במקום שאיפה לחיזוק החיים יחד. יש בכנסת גם הרבה חברים ערכיים. אני מעריך מאוד את העבודה היסודית של שני ראשי הוועדות שאני פעיל בהן: יעקב מרגי בחינוך ותמר זנדברג במאבק בסמים ובאלכוהול. הכרתי חברים חדשים שאני מעריך מחוץ למפלגה, כמו מירב בן־ארי, חיים ילין ואיילת נחמיאס־ורבין, ובתוך המפלגה, כמו אמיר אוחנה ושרן השכל.

    "אבל יש גם חברי כנסת שמקדמים לא הצעות אלא הצהרות חוק. אורן חזן ניסה לשכנע אותי לתמוך בחוק המואזין. הוא אמר לי שהכוונה של הממשלה היא לתקוע את החוק לפני הקריאה האחרונה, אז מה אכפת לי להצביע בעדו. אני מסכים שצריך לטפל ברעש של המואזין, אבל יש לעשות זאת בהידברות ולא באופן פופוליסטי. אני רואה חברי כנסת שמסיימים נאום, יוצאים החוצה ואומרים: "ראיתם איך הכנסתי לו?" בעיניי, המטרה היא לא להכניס למישהו, להפך. זנדברג אמרה לי שהיא הגיעה לכנסת כדי לחדד שיח ולא כדי לבנות שיח. המטרה שלי הפוכה בדיוק. באתי לכנסת כדי לקדם שיח מכבד".

     

    ביטן: "גליק מתריס ופוגע בליכוד"

    בתגובה לדברים של גליק עליו, אומר דוד ביטן: "יהודה גליק נבחר לכנסת מטעם הליכוד ולמרות זאת פועל בניגוד לעמדות הקואליציה והסיעה תוך התרסה ופגיעה בהן. תוצאות עבודתי מוכיחות את ההפך מטענותיו. כיו"ר הקואליציה הובלתי בעבודת צוות פשרות, קיבלתי החלטות והעברתי מאות הצעות חוק, ובהן את חוק ההסדרים ותקציב המדינה. אם גליק היה משקיע מאמצים בעבודת צוות לטובת התנועה שבזכותה נבחר לכנסת כמו שהוא משקיע במציאת חן בעיני התקשורת, אני בטוח שהיה יכול להיות ח"כ מועיל. אין לי שום כוונה לגלות אמפתיה כלפי מי שמצביע נגד הליכוד והקואליציה".

     


    פרסום ראשון: 23.03.17 , 17:47